רק לשניים לא היה 

 

קיצור קיים 

אבל לא חושבת שנפוץ. 

(אגב כולם הגדירו את עצמם תורניים, חלקם בוגרי/תלמידי ישיבות גבוהות והיו להם סמרטפונים...) 

לצאת עם שניים שלא היה להם

אבל לצערי לרוב יש

אבל אני לא אוהבת את זה ואפילו שיש חסימה

המראה של בחור דתי עם סמארטפון מרגיש לי כמו חילול ה'

 

עם כל הפריצות שיש היום בעולמנו

והכל נמצא במכשיר הנורא הזה..

ושבחור דתי שיש לו סמארטפון כזה גדול ואפילו עם כל החסימות בעולם

והוא מסתכל בזה זה נראה לי פשוט ל-א טוב ולא מתאים!

 

אבל יש משהו במראית עין אי אפשר להתעלם מזה..

וגם מי שיש לו עם וויפי אז זאת בעיה לא קטנה

כל אחד יכול ליפול ועדיף להמנע מזה מראש

נטספרק על הפלאפון מסנן גם את הוואי פאי.

אבל המראה הוא אחר.

רב עם זקן ובלי זקן- מי נראה מרשים יותר?!
אותו רעיון....

בשביל לשפוט חייבים להכיר ולראותת.
הרבה אנשים מפסידים מזה שהם שופטים מראש.

זה הגיוני לרצות מישהו כזה
אבל אני לא יודעת אם זה נכון כביכול להגיד בצורה גורפת שמי שיש לו- הוא פחות.

היא אמרה דבר כזה? שמי שיש לו הוא פחות?
אני לא ראיתי....

שזה לא אומר שהוא פחות, רק לה זה מפריע.

ולפותחת - יש ישיבות שלפחות חצי מהבחורים לא מחזיקים סמארטפון.

ודרך אגב, הנה עוד נושא שנראה לי שהייתי מוכן לשנות אצלי בשלבים מתקדמים של קשר, לבקשת המשודכת, כי הוא לא כל כך עקרוני לי. רק הייתי מברר מאיפה זה בא לה.. אם זה מתוך פחד היה מפריע לי, אבל אם לא, אחלה בחלה.
אז אולי תנסי לברר גם לגבי בחורים שיש להם אבל לא אכפת להם מזה כל כך.

 רובם המוחלט של גדולי התורה של דורנו מתנגדים לסמרטפון. זה בגדר אין אפוטרופוס.

 

עם מקורות, לגבי סמארטפון מסונן.

אין צורך להעלות מקורות, תחפש גוגל ותקבל תשובות מאוד ברורות. ישננם ת"ח בודדים שבעד, הרבה מתנגדים, והרבה ממליצים סינון, רק כי הם יודעים שאנשים לא יוותרו על סמרטפון כדי לשמוע לדעת תורה.

תהיו כנים עם עצמכם אם זה עושה לנפש טוב.

אחריו אני אצא לחפש מה אומרים בפאשקעווילים.

תראי למטה, דברים שנכתבו בטוב טעם ודעת:
דברי הרבי מקרלין על סמארטפונים - קיבלתי בוואטצאפ מחבר. - לקראת נישואין וזוגיות
הייתי בישעור של הרב דוד חי הכהן שליט'א על הנושא - לקראת נישואין וזוגיות

זקן עושה מראה חיצוני מרשים, אבל ברגע שלומדים מהרב ומכירים אותו זה ממש לא משנה

זה כמו לראות רב גדול עם סמארטפון ביד



לא שאני מחפשת בחור בלי סמארטפון. אבל יכולה להבין אותך.
אבל גם את אלה שיש להם. זה קשה.

לך יש?
אני חושבת שאם אני רוצה לדרוש דבר כזה, גם לי לא אמור להיות....

ומי שיש לו סמאטרפון ורוצה להישמר- יש היום סינונים טובים מאד.

והיא רוצה שלגבר שלה לא יהיה
רצון מובן ולגיטימי.

זה הכל.
היא לא הכלילה ולא אמרה משהו רע על מי שיש.
רק חיפשה תורני בלי
משמע, היא חושבת שיש דבר כזה גם תורני עם

על רבנים גדולים שבגלל המכשיר הזה נפלו לגמרי

ועזבו גם את הדת..

מוזר לי מאד, אשמח אם תרחיבי קצת...

של רב אחד ,חרדי שממש נגד האינטרנט והסמארטפונים

והוא הרבה פעמים מזכיר את זה בהרצאות שלו

ולכן מגיעים אליו כל מיני סיפורים ..

לדוגמה ,ראש כולל שקנה את הסמארטפון לצורך עבודה

והתחיל לגלוש ולראות שיש עולם אחר ונפל בסוף לגמרי

עזב את אישתו ואת הילדים והיום חיי בקיבוץ עם גויה

זה נשמע קיצוני אבל זה קרה ויש עוד מלא סיפורים שאני לא זוכרת את כולם..

וגם שכנה שלי סיפרה לי על חברה שלה שזה קרה לה עם בעלה והוא נהיה מכור

לכל התועבות והם עכשיו מתגרשים..

 

שיתן קצת יותר פרטים, מי הרב ואיזה כולל, לדוג'

בעבר סרטון של ראש כולל שחזר בשאלה מדבר והוא נהיה ממש אנטי דת

אבל לא יודעת אם מדובר באותו אחד שכתבתי בתגובה למעלה..

ואם אתה לא רוצה אל תאמין,הוא אמר שהלך לסמינר של בנות

ומורה אחת ניגשה אליו אחרי ההרצאה ואמרה לו על אבא של בחורה אחת שלומדת

בסמינר וזה המקרה שקרה עם אבא שלה..

בגלל שהוא מזכיר הרבה פעמים את כל העניין הזה אז אנשים פונים אליו עם סיפורים..

הוא נותן יותר פרטים כשמספר ,אני אישית לא זוכרת את הפרטי פרטים..

 

 

אבל איך זה קשור דווקא *לסמארטפון* בציבור *שלנו*

זה לא משנה ציבור דתי או חרדי

הנפילה יכולה לקרות לכולם

בין קטנים ובין גדולים..גם ראשי ציבור וחינוך דתיים וגם רבנים..

ומה הבעיה במדע ("העולם האחר" במילים אחרות)?

כך לא בונים יראת שמיים,

 

"סיפור אימה" מ"רב חרדי שממש נגד ומגיעים אליו כל מיני סיפורים"...

 

השיטה הזו בעצמה, גורמת לחלק מהענין.

 

"הרבה סיפורים על רבנים גדולים".. אין "הרבה סיפורים" כאלה, כי זה לא נכון.

 

כל מי שרוצה לעשות תעמולה נגד, אז לצורך הענין, פלוני שהוא שמע עליו, כבר נהיה "רב גדול".. קצת בסגנון של בחורות שאומרות בשידוך שסבא שלהן היה רב גדול ברומניה..

 

ו"ראש כולל" מאיזה מקום.. כל מי שמכיר קצת את הדברים, יודע שבמקומות מסויימים, "ראש כולל" זה לא מדרגה בהכרח. כמובן, יש תלמידי חכמים רציניים - אבל יש פה-ושם גם כאלה שמקבצים כמה חבר'ה, הם עצמם למדו משהו שמקבלים עליו את ה"סמיכה" הראשונית, שזה לא הרבה כ"כ, ו"פתח עסק"..  אני מקווה שזה לא דבר מצוי, אבל לצערנו, יש גם. 

אח"כ, כשאחד כזה עושה משהו - אז "ראש כולל"...

 

 

כך לא בונים יראת שמיים.

 

יש תלמידי חכמים, שמחזיקים סמארטפונים מסוננים (מניח שהם מסוננים), משתמשים בהם לדברים טובים ומועילים.

 

לא שאני מחזיק כ"כ מזה. ומי שאינו נצרך, אז בשביל מה. יש בזה הרבה בזבוז זמן, וגם פונקציות שלא כל אחד דווקא צריך אותם. ובוודאי שטוב להתרחק מאופציות של כיעור.

 

אבל כשאנשים כשרים, עושים את הנדרש כדי לא להגיע למה שלא צריך, ומשתמשים לצורך - לעשות מזה כאילו עוד רגע הם כבר חוטאים ופושעים.. זה לא.

 

מה זה "הנפילה יכולה לקרות לכולם".. זה נכון בכל ענין. אדם יש לו בחירה. אבל מי שהולך בדרך ישרה, הקב"ה מסייעו.

ולא פעם, כאלו שפתאום "גילו את העולם" מאיזה משהו מתועב, זה מראה על משהו רקוב מקודם. לפעמים, לא למדו אמונה, כל התורה היתה אצלם "מצוות אנשים מלומדה", יבשה, אז מצא בעל חוב מקום לגבות את חובו.  לפעמים, חינוך בצורה מעוותת, שצבר אצלם תאוות מגונות בסתר, ו"מצא מקום".. במקום לעבוד על זה.

 

בוודאי שחלילה אדם  לא יכניס עצמו להתעסקות עם כיעור, גם מצד עצם הענין, גם שלא ירד ברמתו, שחשה את העליונות והטוהר שבערכי תורת אמת, וחיים של נקיות וטוב. 

 

 

שבגלל זה היה את עמונה.

להפיץ את הזבל הזה?! ה"כמורה " תמיד היתה נגד טכנולוגיה. אבל תמיד! חלק מהמטרות של מנהיגי כתות אלו ואחרים זה להאיר את העם בור ואנלפבת, אחרת יתחילו לחשוב בעצמם. זה קרה עם טלוויזיה, זה קרה עם רדיו וזה אפילו קרה עם קטרי רכבת. כלים וטכנולוגיה לא רעים או טובים. הם כלים. אני אישית מכיר רבנים גדולים וחשובים, עם יראת שמיים מעוררת השתאות, בעלי סמרטפונים. ויש את הצד שכנגד - אני אישית מכיר חרדים ודתלים ללא סמרטפון, שמכורים לדברים ברמות קושי אלו ואחרות.

שאני לא מכלילה

וכמובן שאפשר ליפול גם בלי הסמרטפון

אבל איתו אפשר יותר..

ייצר הרע מוביל לנפילות. לא סמרטפון. הטלפון של מישהו, או התסרוקת, או הרכב שלו לא מייצגים את רמת ייראה השמים, האופי, והתכונות של אף בן אדם. וזה מה שבודקים כשבאים להתחתן. לא באיזה ישיבה הוא למד, או כל שטות אחרת.

נכון שהיצר הרע מוביל לנפילות

אבל אם יש כלי שאיתו היצר הרע גדל..

למה לא להמנע מלכתחילה מהכלי הזה???

 

 

היצר הוא בתוך האדם - לא חיצוני לו. ובדיוק ככה נופלים כל "הצדיקין" שלא הפנימו את הנקודה הזו.

מחשב עם אינטרנט לסמראטפון?
בשניהם אפשר ליפול למה מחשב הופך פתאום לבסדר? ?

על חטא העגל רש"י מביא את המשל מהגמרא "למלך שהיה מאכיל ומשקה את בנו ומקשטו ותולה לו כיס בצוארו ומעמידו בפתח בית זונות מה יעשה הבן שלא יחטא." - פלא שחטאו בני ישראל?! תבוא ותגיד, שהם חטאו בגלל יצר הרע, ולא בגלל שהקב"ה העמיס עליהם "זהב וכל חפצם" (רש"י שם). מחלוקת רש"י-טל.

לומר שהיצר הרע מוביל לנפילות זה כמו לומר שהסכין הרגה ולא הרוצח. אתה לא תניח בשר חזיר על השולחן שלך, נכון? חלק מהמאבק ביצר הוא להתרחק מכל דבר שעלול להוביל אליו, להציב סייגים.

 

לגבי הפרקטיקה, תחילה גילוי נאות - אני מחזיק בסמארטפון. ובכל זאת אני חושב שצריך להימנע מהם כמה שאפשר ולשים כמה שיותר אמצעים לדילול השימוש בהם (לא רק השימוש הרע הידוע, אלא בכלל - כי יש עוד תוצאות נילוות לא-רצויות לשימוש בהם); אני גם חושב שההכרה וההסכמה על כך שהמכשיר הזה מזיק לרוב האנשים (כמו, אגב, כל דבר שהשימוש בו מופרז, ובדור שלנו במיוחד במיוחד ובדרך כלל - שיש לו מסך) היא לפחות חצי הדרך לגן עדן. אז לבוא ולומר שהכל בסדר... אני חולק עליך מאוד. טלויזיה היא כלי טמא, היום זה ברור, ולפי דבריך גם אותה אפשר להכניס הביתה. הרי היצר מפיל, ולא המכשיר. (אם אתה חושב אחרת לגבי הטלויזיה - אז נוותר על הדיון, כי כנראה המחלוקת יותר מהותית, אבל אני מבטיח לך שאם היא הייתה משווקת מיד בתחילת הדרך עם התכנים שיש בה היום - אף משפחה דתית לא הייתה מכניסה אותה לבית).

 

עריכה: הנה גם דברים דומים מפי הרמח"ל במסילת ישרים -

"והבט מה נפלאו דברי המאמר הזה, כי המשיל את האסור הזה לנזיר, אשר אף על פי שעיקר האסור אינו אלא שתיית יין, הנה אסרה לו תורה כל מה שיש לו שייכות עם היין, והיה זה לימוד שלימדה תורה לחכמים, איך יעשו הם הסייג לתורה במשמרת שנמסר בידם לעשות למשמרתה, כי ילמדו מן הנזיר לאסור בעבור העיקר גם כל דדמי ליה. ונמצא שעשתה התורה במצווה זאת של נזיר, מה שמסרה לחכמים שיעשו בשאר כל המצוות, למען דעת שזה רצונו של מקום. וכשאוסר לנו אחד מן האיסורין, ילמד סתום מן המפורש לאסור כל הקרוב לו. ועל זה הדרך אסרו בעניין זה של העריות כל מה שהוא ממינו של הזנות או הקרוב אליו, יהיה באיזה חוש שיהיה דהיינו, בין במעשה, בין בראיה, בין בדיבור, ואפילו במחשבה."

אני מכיר את הטיעונים. ואפילו מסכים אם רובם. אבל כפי שכתבתי, הדיון מיצה את עצמו. רבים וטובים משנינו כבר כתבו ואמרו את כל מה שיש להגיד בנושא.

בינתיים הם שימשו רק להפצת זנות והסתה של ציבור אחד בשני...

(וכמה אחוזים קטנים של תורה.. זניח מאד)

 

אולי אצל הנוצרים יש השריטה הזאת להשאיר אנשים בורים.. כי חייבים להיות בור כדי להאמין בדת הזאת.  

היהדות היא ממש לא בכיוון הזה

את הכנס האדיר שהיה בירושלים נגד חינוך בנות ראית? כמה יחידות פיזיקה עושה חובש כיפה ממוצע, כולל חרדים? מהי רמת הידע הכללי וההשכלה של חובש כיפה ממוצע, כולל חרדים? ידידי - בורות ואנלפבתיות הועלו על נס בימינו. היהדות היא מאוד מאוד בכיוון הזה, בדיוק כמו הנוצרים. זה א'
ב'. גלי הרדיו, כמו סכין או תפילין, הן "כלי". מה השימוש שבו זה נעשה? אתה באמת תאשים את הרדיו בהרס כל חלקה טובה?

א. מאז ומתמיד בעם ישראל ראו ערך עליון בלימוד תורה, ועשו ממנה עיקר ובשאר החכמות הרוב בכלל לא נגעו בהן.  שאר החכמות הן רק כדי שיהיו תועלת להתקרב לה'..  כמו שכתוב בספר חובות הלבבות שאין ללמוד חכמה שחיצונית לתורה אלא לצורך התקרבות לה'.  

 

לכן יחידות בפיזיקה וכל שאר הקישקושים זה נחמד אבל הרוב לא צריכים את זה ולכן לא מתעסקים בזה.  

 

לגבי חינוך בנות אני לא יודע מה הלך שם, אבל נראה לי שזה בגלל שהיום מלמדים על הדרך כפירה.. אולי אני טועה..

 

ב. נכון רדיו וטלויזיה זה כלי... אבל הכלי הזה נמצא כרגע בידיים הלא נכונות והוא גורם בינתיים נזק בלתי יתואר.  לכן באמת גם רבנים וצדיקים קראו להתרחק ממנו.. ובצדק!  אין קשר לבורות

בין טלוויזיה ורדיו לאינטרנט.

טלוויזיה ורדיו, יש לך מגוון מאוד מצומצם של ערוצים, וגם אם אתה שומע או רואה תוכנית, אתה לא יכול לקפוץ על דברים באמצע.
באינטרנט, זה הפוך, יש לך מגוון אין סופי של תכנים שאתה יכול לבחור להתחבר למה שאתה רוצה, ולבחור איך וכמה.

אני מסכים איתך שעל הרוב, הטלוויזיה ורדיו שימשו ומשמשים לשטיפת מוח, ולהחדרת תכנים לא ראויים ורעים. אמנם האינטרנט אתה בוחר, כך שכל התכנים יכולים להיות קדושים וטובים.

בעיקרון אני מסכים.  הבעיה היא שהחטא קרוב מידי.

כל שכן בעריות שהגמרא אומרת על זה שאדם חומד אותן אפילו שהן לא לפניו..

 

 

אלא אם כן אתה מדבר על חסימה באמת מיוחדת שאי אפשר לחטוא.. אני בעיקרון לא מבין בזה

קשה לי להגיב לגופם של דברים - כי אתה לא תסכים עם נקודת מבטי ועל כן זה בזבוז זמן. 

אני לא מתווכח איתך על ערך לימוד התורה - ואילו אתה קורא לדברים "שאר קשקושים" - אז איך אגיב?

 

אתה מוזמן להשוות בין קהילות חרדיות בארה"ב למשל, מבחינת אחוז שימוש בטלפונים חכמים ותארים מאוניבסיטאות (וכמובן הכנסה וסוג תעסוקה) כנגד אפילו הציבור הדת"לי בארץ ישראל (ולאו דווקא חרדים). מה שתגלה הוא שבחסות ה"דת" כביכול, גדלו בישראל ציבורים שלמים, נבערים, עניים, חסרי השכלה, שמשתמשים ברטוריקה של איכר מימי הביניים. התגדות לטכנולוגיה, להשכלה ולכל דבר שהוא לא מה שהאכילו אותו בכפית. ציבור שלם שוויתר מראש (או כתוצאה משטיפת מוח) על חייו.  

 

ה-רבי, שהיה מהנדס, ולמד באוניברסיטאות הטובות באירופה - השקיע את זמנו ב"שאר קשקושים"? והרמב"ם? והרשימה ארוכה.

 

בקיצור, ת"יקו.

לגבי הקשקושים.. התכוונתי שזה כך ביחס לתורה. בשביל מי שצריך את זה זה באמת חשוב. בזמנו שמעתי שיעור מרב שאמר זה חבל שאין יותר רופאים חרדים ושאר מקצועות שצריך בהם אנשים דתיים... 

 

נכון יש כאלה שבאמת לוקחים צד קיצוני מידי ואומרים שהכל שטויות ולא צריך ללמוד כלום וזה גם טעות כי אח"כ המצב שלהם ושל המדינה כמו שהוא... וזה גם רע

 

זה לגבי לימוד החכמות...

 

אבל למה אתה מערבב בין שימוש במכשירים משוכללים לבין לימוד חכמות...

זה דבר נחוץ ועוזר כשזה במידה מסויימת..  אבל מכשיר משוכלל יש לכל ילד בגן היום זה לא מראה על שום חכמה מיוחדת. כל שכן אם זה עלול לגרום לדברים רעים ולהתמכרות וכו' אז מי שמסתובב בלעדיו הוא  בור?  נו באמת אחי..

לי יש שלושה ילדים. הגדולה עולה ל-ו'. כשהיא היתה צריכה מכשיר סלולארי (והיא צריכה כי הם באים הביתה לבד, לבית ריק) - קניתי לה מכשיר שיש עליו 4 כפתורים בלבד - אמא אבא בית סבתא (אין עליו פנל חיוג ואי איפשר לחייג ממנו, מוץ מל-4 מספרים אלו). עד כאן יש סלולארי לכל ילד בגן. יש מה שיש - כי זאת בחירת ההורים, שנכנעים ללחץ מצד הילדים ולא יודעים להציב גבולות (הורות בימינו זה מינוח גס).

 

מה אני מנסה להגיד? יש צרכים - למשל לתקוע מסמר. אתה יכול לעשות את זה עם מיקרוסקופ - אבל עדיף פטיש. 

 

לטלפון חכם - יש צורך ויש שימוש. לבוא ולהאשים את המכשיר - ולא את האדם - במשהו - לי נשמע מגוחך. 

 

איפה הדגש על בניית אישיות, אופי, מידות, דחיית סיפוקים וכ"ד - ואז אין בעיה..?

(אני מזהיר החלק הראשון של התגובה מאוד נוקב. לא לבעלי לב חלש!! מבקש אמונה התגובה לא אליך אישית. היא לדרך ולא לאנשים)

זה סדר העדפיות של אנשים שעצלנות חולנית, יהירות חולנית, ובורות וכסילות - השתלטו על סדר העדיפויות שלהם.

היהירות שלהם כל כך חולנית ומקוממת עד שהאנשים האלו מיתוך עצלות הנפש ויהירות הלב מתיימרים לייצג את היהדות ולומר מה היהדות חושבת על עיסוק בלימוד מעשי בראשית ומדע. על השכלה. ועל ידע כללי.על שליטה בשפות.

חכמי ישראל האמיתיים בתקופה שאחרי הנביאים כלומר תקופת אנשי כנסת הגדולה, תקופת התנאים והאמוראים, כ1000 שנים שחכמי הדורות שבהם נחשבים בימינו בתואר חז"ל. רוב רובם של חכמי הדורות וגדוליה לא חשבו שלימודי מדע וחכמה הם רק בגדר אביזרים לאדם. הם למדו ידעו ועודדו את הלימוד החכמה והמדע, החל במתמטיקה וכלה בפיזיקה, האסטרונומיה עולם החי והצומח, ולרוב היתה להם גם שליטה בשפות זרות. הם ראו במדע כסולם הכרחי שדרכו אפשר "להכיר את מי שאמר והיה העולם", ובכסילות והבערות אם כל חטאת - עד כדי כך שאמר רבי יוסי "כל תלמיד חכמים שאין בו דעת - נבילה טובה הימנו" (אז כמה אנשים עם כינוי לפני השם שלהם אבל נבילה טובה מהם יש היום?! ---- מזל שלא אני אמרתי את זה.. ואסור לשכוח שחזל הפרידו בין חכמה לתורה הפרדה מוחלטת.)

בימינו כתוצאה מהפראנויה האובססיבית של רבנים גדולים וחשובים (שאני לא מזלזל בהם כלל!) ביהדות אירופה בהמאה ה19, שפיתחו פראנויה מההשכלה, ובמקום לפתח את ההשכלה בבית המדרש, הם גרמו לניתוק ההשכלה מבית המדרש, האובססיביות הזו הוציאה את המדע מבית המדרש, ונתח גדול מהיהדות האורתודוכסית הפך אותה למוקצה מחמת חילון.

כל הכבוד - לא יכולתי להגיד את זה יותר טוב.

כתבתי רק שליש תגובה.
הרבה ממה שאני באמת חושב על זה- אני לא כותב כדי לא לפגוע - כי זה ממש נוקב.

אם כי רשמתי כמה מילים למעלה, לצאת ידי חובה.

בלי מקור בספר כלשהו אין לי על מה לדון..

סיפורים על חז"ל כל אחד יכול לספר.  אי אפשר לשאול אותם אם זה נכון... 

פשוט כי אני לא נמצא ליד ספרים היום.

הבעיה שפתאום מגלים שיש עולם.

ומחילה, אבל הרב, כבודו במקומו מונח אבל הסיפורים האלה ממש לא מרגשים אותי. ולמה?
כי ברור שאם זה רב שהמטרה שלו היא x ימצא לך את כל הסיפורים שקיימים שמתאימים לפאנצ' שלו.

ואת יודעת מה? הוא כנראה נתקל גם בסיפורים מהכיוון השני. אבל אם הוא מהמגזר החרדי הוא גם לא יציג לך את זה.
כי יש משהו מסויים, ורק אותו יודעים. אסור לדעת שיש בזה גם דברים טובים.

ואני חוזרת רגע למה שכתבתי בהתחלה- כשאדם רואה 2 אפשרויות מול העיניים, ויודע שהוא יכול לבחור ב2 הדרכים. אבל אחת מהדרכים יכולה להיות גם לא טובה- הוא יכול לעשות את הבחירה הנכונה.
אבל! אם הוא לא יודע שזה קיים, ופתאום הוא נתקל בזה- הוא רוצה לנסות, לראות מה זה, לבדוק.
וכאן הבעיה.

אני לא אומרת שזה שאין דברים רעים בסמארטפון, אני לא מתיימרת אפילו לצאת מול רבנים (שלא הולכים רק על איומים והפחדות). אבל-
אני אישית ראיתי ילדים שבבית אסור להם מחשב. מה התוצאה? הם השיגו מישהו ברחוב עם מחשב וראו שם מה שראו. מה הרווח שיצא מזה? כלום!
מבטיחה לך שאם היה להם בבית מחשב הם לא היו רואים את מה שהם ראו שם...

ו- אסור לשכוח גם כמה דברים טובים יוצאים מהסמארטפון. (ואת זה הרב ההוא לא יספר...)
כמה אבדות נמצאו ככה? כמה תרומות נאספו? כמה תפילות הצטרפו? והיד עוד נטויה.


השתדלתי להיות עדינה, אבל הייתי חייבת לכתוב את זה...

זה נכון שיש את הרושם החזותי הזה שמלמד על רמתו של האדם כמו זקן גודל כיפה וכ'ו.
אבל המפגש הראשוני בתנך על אדם שהלך שבי אחרי הרושם הראשוני החזותי נחשב למפגש כושל. למפגש שבו אלוהים אומר - "ויאמר יהוה אל־שמואל אל־תבט אל־מראהו ואל־גבה קומתו כי מאסתיהו כי לא אשר יראה האדם כי האדם יראה לעינים ויהוה יראה ללבב:" (שמואל א ט"ז, ז')
ההתרשמות של הרושם הראשוני החזותי של הנביא מתנפצת כי אין ערובה לרושם חזותי.

יש פתגם שאומר הבעיה היא לא הבעיה
הבעיה היא הגישה שלנו לבעיה.
אין בעיה בסמארטפון יש בעיה באיך משתמשים איתו ובתוכן שצופים בו.
הסמארטפון הוא כלי שיכול לעזור מאוד בעבודה ובהרבה תחומים בימינו. והוא יכול להיות סם המוות אם הוא ללא סינון והאדם שמחזיק בו משתמש בו לצרכים לא טובים מבחינה דתית.

אדם יכול להיות כלפי עין האדם עם טלפון פשוט וזקן וכיפה גדולה כצדיק, אבל כלפי האלוהים שרואה ללבב אותו אדם מזוייף ורקוב מבפנים. ולא רק במידת התאוה. גם בשאר מידות. אני מכיר משני הכיוונים

לכן אין ערובה לשום הופעה חזותית.

באמת לא באה להכליל ח"ו או לעשות שם רע לבעלי הסמארטפונים

רק אמרתי שבגדול זה צורם לי בעין לראות בחור דתי עם אייפון מה לעשות..

למרות שאני מנסה לדון לכף זכות ולהגיד בטח זה חסום..אבל עדיין.

חילול ה', לא פחות!

ואמרתי שלא מכלילה

אבל עדיף שלא יהיה

 

לא אמרת משהו שלילי לדעתי על בעלי סמארטפונים.
הרצון שלך מובן ביותר ולגיטימי.

שתיים מהם היו ממכינה..

בכל מקרה בעוד חמש שנים מקסימום הם יהיו עם.

שיקולים
אבל זה לא בהכרח 
"מי שיש לו טלפון מקשים יותר דוס ממי שיש לו לא - מקשים"

עושים מזה כאילו זה אויר לנשימה...

בנים צריכים את האינטרנט ביד, כדי לחפש בויקיפדיה ב-20 ערכים ליום, ולעיין במקורות תורניים תוך כדי הליכה, ולחפש מאמרים מדעיים תוך כדי התור לרופא.

ואפשר ללכת עם ספר ביד ..

אנחנו עם הספר

ותלמוד בבלי, ומדרשים, וכו'

[ואם היה לך אינטרנט, היית יודעת שהביטוי 'עם הספר' הוא מהקוראן, ונאמר גם על נוצרים, וסביאים.]

וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל הַחֵפֶץ לַה' בְּעֹלוֹת וּזְבָחִים כִּשְׁמֹעַ בְּקוֹל ה' הִנֵּה שְׁמֹעַ מִזֶּבַח טוֹב לְהַקְשִׁיב מֵחֵלֶב אֵילִים

עם כל היתרונות שיש בו יש יותר חסרונות..

ב. קשה להשוות חסרון של בזבוז זמל מול יתרון של ים של ידע

אני יכול למצוא לך הרבה שיש להם אינטרנט ולא יודעים את המקור של עם הספר (וגם הפוך)

צר לי לאכזב אותך אבל לא כולם נכנסים רק לויקיפדיה או למקורות הלכתיים...

גם עם סמארטפון לא מצאתי

שהנביא העיקרי שלהם הוא יוחנן המטביל, והם שוללים את אברהם, משה, ישו, ומוחמד (הם מאמינים בקדושה של אדם עד שם).
הם גם מאמינים בדואליזם.

יש לי שלושה ילדים, במסגרות תורניות שונות. לכל אחד מהם יש קבוצה. וכך גם בעבודה. לא מדמיין את העולם בלי.

כיום מוכרים בערך 5 דגמים בארץ, ובדיוק השבוע פלאפון הפסיקה לתמוך בתדר מסוים ששירת מכשירים טפשים מסוימים, וזה ימשיך.

רבים וטובים ניסו להתעלם מההתקדמות הטכנולוגית ולא עלתה בידם.

לכ-50٪ יש סמארטפונים (כשרים ברובם), אין לי מושג כמה בלי פלאפון בכלל אבל זה מיעוט שבמיעוט.

ששוללת את הקידמה, שלהם ברובם אין פלאפונים.

אחד יראה את זה כניסיון וימצא דרך להתמודד

והשני יכנע ויחליף מכשיר

 

תלוי מה הלב רוצה..

הנקודה היא שלא תהיה דרך להתמודד,
אלא אם כן ימנעו מפלאפון,
ואני לא חושב שאת זה היא מחפשת..

תגיד שלה ספציפית לא ישארו אפשרויות..

 

(למרות שהיא נשמעת לי צדיקה, נראה לי שהיא תעדיף צדיק בלי פלאפון )

קודם כל לא צדיקה,הלוואי!בעזרת ה' תמיד בשאיפה להיות.

דבר שני אני חייבת לדבר איתו בפלאפון

למרות שביום יום אני לא משתמשת הרבה בפלאפון והוא כל הזמן על רטט

אבל באמת, לפעמים עוברת לי המחשבה הלוואי הייתי

חיה בתקופת אבותינו הקדושים בעולם בלי הטכנולוגיה הזאת

להיות עקרת בית,בעלי יהיה רועה צאן וילמד תורה..הכי טוב!

 

בס"ד

בעיניי זה הזוי וגם קצת מיותר לרצות לחיות בזמן אחר אבל אם ממש בא לך זה אפשרי.

את הפלאפון כמו שהיה בעבר עם הסנייק ,לא זוכרת את שמו

ואני יכולה להגיד לך,שבגלל ששמעתי שכמה מהדגמים מתחילים להגמר

אז הלכתי וקניתי ב500 ש"ח פלאפון עם מקשים שכמעט וכבר אין להשיג אותו בארץ

ובמידה ויגמר,תמיד ישארו המקשים לאנשים המבוגרים שמתקשים עם הטאצ'..

אז נהיה קצת זקנים לא נורא..

כל הכבוד לך!
ב"הצלחה רבה! ויה"ר שתמצאי במהרה בעל מקסים ונפלא, צדיק ובעל מידות טובות שישמח אותך ותשמחו ביחד עד מאה ועשרים בבריאות וברוב כל!

וכן לאמור!תבורך

מהפלאפונים הראשונים שיצאו...

אולי לא עוד 5 שנים אבל ככל שהשנים עוברות, פשוט החברות יוציאו מכלל מכירה את הפלאפונים הישנים ובעתיד באמת כנראה יהיו פחות או יותר רק פלאפוני מגע, אם לא משהו משוכלל יותר שיגיע בהמשך...

או בשביל חרדים..

יש ציבור גדול שרוצה פלאפונים פשוטים קשה לי להאמין שיוותרו עליהם ככה

כדי שמכשיר יהיה שווה לייצור צריך למכור מליוני יחידות...

חוץ מזה, כמו בכל דבר, אף לא יהיה מצב שייצרו רק מוצר יקר...  

תמיד יהיה את המוצר הפשוט למי שאין אמצעים או לא רוצה להשקיע יותר מידי..

וזה בהחלט כנראה יהיה תמיד....

אבל, כמות האנשים שרוצים מכשיר טיפש, היא אפסית במונחים בינלאומיים. ולכן לא רואה שום סיבה שימשיכו לייצר אותם בעתיד הקרוב...

למרות שאני עדיין חושב שתמיד יוציאו עם מקשים או סתם כשרים כי יש ציבור גדול שרוצה..

אבל זה מעניין מה שאמרת..

מקשים זה ברמת היצרן, אני מניח שיפסק בקרוב
כשר תמיד אפשר לעשות

אתה ממש בעד סמארטפונים...
(צחקתי..קצת מעודד באמצע לימוד מיגע).

(מזדהה מאד עם דברי הרב דוד חי הכהן)

פעם ההורים שלי רצו לקנות C2 לאחי, בדקתי וראיתי שסמרטפון יהיה יותר זול....

(קנו C2 כי לא מרשים בישיבה שלו...)

כי אני אישית אוהב מקשים.

 

אבל אל תדאג אחי, תמיד תהיה ועדת רבנים שתעשה לפלאפון תיקון מיוחד 

העובדה שעכשיו הוא בלי זה מראה על הרצון האמיתי שלו, מזה משנה שעוד כמה שנים הוא יהיה חייב לקנות מכשיר כזה?
ובאמת לא מזמן נוקיה ייצרו פל' (טיפש) חדש

זה היה גימיק שמטרתו לעורר רגשות נוסטלגיים. במכשיר הזה יש אינטרנט, בלוטות', ועוד, הוא יוצר בכמה מאות בודדות ועולה יותר מסמארטפון רגיל.

ככל שהטכנולוגיה מתפתחת, היא 'דורסת' את הטכנולוגיה הישנה, כך שגם מי שירצה לא יוכל להשתמש בה.

אילו היה לך דיסקט, היית יכול להשתמש בו? זו דוגמא.

עדיין יש הבדל בינו לבין סמארטפון.
אבל לא חשוב, תענה על העיקרון שכתבתי.

אני מדבר על מישהו שרואה במכשיר דבר שלילי, וכל עוד הוא יכול להסתדר בלעדיו הוא לא קונה אותו.

אז מה אם עוד כמה שנים הוא יהיה חייב לקנות אותו?

(לא הבנתי את החצי השני של המשפט)

אם הסיפור הוא המכשיר - מה זה משנה, זה זמני.
אם הסיפור הוא מה שעומד מאחורי זה - מה זה משנה, תבדוק מה עומד מאחורי זה.

לפני 10 שנים חיפשו מישהו שאין לו מחשב בבית (חפש כאן בפורום). לפני 15 חיפשו מישהו שאין לו פלאפון. העולם מתקדם ואין דרך לעצור את זה.

אם מסתכלים על רצונות ואידיאולוגיות זה מעולה, אבל אז צריך לשאול שאלות אחרות לגמרי..

והעובדה שאין/יש לו כרגע את המכשיר די מעיד על הרצון שלו

רצון שלא יהיה לו סמארטפון? למה הוא רוצה את זה?

אני מנחש שהיא לא תתחתן אוטו' עם מי שאין לו, ותברר מה עומד מאחורי זה.

אבל בתור סינון התחלתי זה מאוד הגיוני (בשבילה) לפסול מי שיש לו.

אבל זה לא באמת משנה.
הפותחת שאלה על קיום סמארפון ועל זה עניתי. על מה זה מעיד - זה דיון נפרד, ולא בהכרח קשור.

(לי יש, ואני לא רוצה, לדוגמה).

אני כתבתי עקרונית לגבייה.

 

אני גם חושב שבחור שלא עובד עדיין במקום שמחייב שיהיה לו סמר'

אין כ"כ סיבה שיהיה לו למרות שהוא לא רוצה,

כמובן שתלוי גם כמה הרצון שלו חזק בעניין.

בכמות התורה והידע שאני לומד בזכות הסמארטפון, לא הייתי מוותר עליו.

ומבזבזים פחות זמן על אתרי אינטרנט למינהם.
הלוואי עלי

מאחלת לך שתמצאי את האחד שלך בקלות ובמהירות!

אמןןן תודה רבה בעזרת ה' בקרוב גם אצלך!

אני מכיר מישהו שמחפש מישהי בלי סמרטפון, והוא די מתקשה למצוא..

השאלה היא אם תתחתני עכשיו עם מישהו שאין לו סמרטפון זה אומר שעוד כמה שנים לא יהיה לו?

כמו מי שרוצה שבעלה ילמד תורה כל החיים והוא אחרי כמה שנים רואה שהוא רוצה לעבוד.

לכן, לדעתי חשוב לחפש מישהו שעושה עבודה לא להיות משועבד לזה וקל וחומר שלתכנים לא ראויים והגדרות חיצוניות אולי עוזרות אבל לא להגביל את עצמך לדברים החיצוניים כי זו גם לא ערובה וגם מאד מצמצם אפשרויות והרבה כנות עם עם המדוייטים בעניין והמון תפילות בדורנו

בס"ד

אם כבר הייתי מעדיפה מישהו שכבר עם סמארטפון ועשה את העבודה שלו מאשר מישהו שבאמצע הנישואין יגלה את נפלאותיו ואז המצב עלול להיות גרוע יותר (אם כי אני לא בעד סינון, אבל באופן כללי אם הולכים עם הטיעון הזה).

אבל אם את חושבת שכן, סבבה
בכל מקרה יש הרבה כאלה, רק צריך למצוא אותם...

ומשתדל לקבוע כל יום עתים לתורה 3 תפילות בבית כנסת ולטבול כל בןקר במקוה.
השאלה היא
א. האם הסמרטפון חסום
ב. האם הוא מכור אל המכשיר/תלוי בו או לא
ג. האם הוא עם סמרטפון מיוזמתו או שהכריחו אותו מהעבודה למשל(כמוני)
ד. האם לך יש סמרטפון.....

בעצמי לא מחליפה מכשיר/ מנתקת את האינטרנט, לא יכולה לדרוש זאת.. יכולה לדבר על השאיפות.

ואם יש אנטרנט שלא חסום הרמטית, זה כמו לעבור צמוד לשוק של פרוצות ולומר אל תלך ותסתכל...   זה רחוק מקדושה.

 

כמדומני שבישיבות יותר חסידיות סמרטפון זה לא נפוץ. לכי לכיוון הזה

ברור שלא צריך להגזים אבל מידי פעם זה נחמד לקבל עצה לשמוע מגוון של דעות .. לפרוק את הלב..

כמובן שהתעסקות אובססבית בזה זה לא מומלץ (כמו כול דבר בחיים)

ואל תשימי פה על כולם

יכול להיות שאת טועה, וגם נראלי שזה המצב

אבל אם את באמת חושבת ככה

אז עדיף שתקחי אחד בלי סמארטפון

משתקחי אחד עם ותאכלי סרטים כל החיים!

 

ובכללי מחזק אותך ויש בזה משהו.. אחרי הכל וכל הסינונים זה נותן יותר אופציה ליפול.

 

 

מה נראה לכם???????

אגב,אני בעניין הזה שיויונית ודורשת את זה גם מבנות

זה מאד קשור ליחס לטכנולוגיה בכלל-
@מבקש אמונה
@Talp01

הדרך החדשה להתמודדות חרדית עם אינטרנט וסמארטפון: המסמך המלא

יותר ממאה אלף איש נחשפו לפרסום הבלעדי ב"בחדרי חרדים" על העמדה התורנית של הרבי מקרלין - איך להתמודד עם פגעי האינטרנט והסמארטפונים • הפרסום יצר רעידת אדמה של ממש, וכעת אנו מביאים לראשונה את המסמך המלא - ובעברית • פרסום ראשון

 משה וינברגר



המסמך המרתק מבית מדרשו של האדמו"ר מקרלין סטולין המשנה חשיבה על התמודדות חרדית באינטרנט שפורסם לראשונה ב'בחדרי חרדים' וגרם לגל תגובות והתעניינות בארץ ובעולם. 

האדמו"ר מקרלין סטולין, הנוקט בגישה לפיה אין מקום לאסור באופן גורף את השימוש בטכנולוגיה, וכי זו גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה - מסר את משנתו לחסידים באמצעות הרה"ג רבי שמעון שפיצר, מגיד שיעור מפורסם בדף היומי, שפירט בשיעור ארוך את הדברים. 

כעת השיעור המלא נכתב בפרוטרוט והוא מובא ב'בחדרי חרדים' במלואו. 

עוד בנושא:
• מסמך משנה חשיבה על החרדים באינטרנט

חלק א' - הרבה דרכים למלחמה

ראשית נצטט את השאלות העיקריות אשר רבים מתחבטים בהן. 

א. כיצד ייתכן להקל בדברים העומדים ברומו של עולם? הרי החשש הוא מפני הדברים החמורים ביותר וכידוע כי רבים חללים הפילה הטכנולוגיה הזו. ובפרט, שהרי דרך החסידות מעולם היתה ללכת לפנים משורת הדין, כמובא ב'חובות הלבבות' שיפרוש אדם מצ"ט שערי היתר כדי שלא לבוא לאיסור, אם כן איך תיתכן הנהגה כזו שנראה לכאורה כאילו מזלזלים ומקילים ראש בדבר שהיה מן הראוי להחמיר בו כדרכם של חסידים? 

ב. רבים זועקים ואומרים: 'אני מכיר אברך ירא שמים אב למשפחה בעל רגש בתפילה, ובית לתפארה שרכש מכשיר כזה מפני הצורך ומאותו יום השתנו חייו לבלי הכר, למרות שסבר שהוא יוכל להישמר, למעשה הוא נחלש ברוחניות ור"ל הגיע לשאול תחתית', כיצד אפשר אפוא להתעלם ממכשולות עצומות אלו??? בפרט, לאור המציאות שהטכנולוגיה מתקדמת הלאה והסכנות גוברות עוד ועוד, הרי לא נוכל להחריש ולהתעלם! 

ג. הרי גם אלו שיש להם סינון טוב, רואים אנו שהתמכרו לגמרי למכשירים אלו, ומאבדים זמן ועוסקים בהבלים יומם ולילה באופן חמור ביותר, כיצד ניתן להתעלם מסכנה כזו? האם אין כאן התעלמות כלשהי מהמציאות? 

להגדיר היטב את הבעיה לחלקיה 

א. כדי להבהיר היטב את הענין, ראשית יש להבין שאי אפשר להכליל ולערב את כל הבעיות בחדא מחתא. עלינו לחלק את הסוגיא לפרטים השונים ולהבין כל חלק בפני עצמו. נושא "הטכנולוגיה" בכלל, ו"הפלאפונים" בפרט מורכב מהמון פרטים. ביניהם כאלו שהם בגדר "איסור" ממש, אחרים המוגדרים רק כ"בלתי ראויים", ישנן גם תופעות נלוות המסתכמות רק בכך שאנו לא מורגלים להם, במבט ראשון הן נראות חמורות מאוד אולם במחשבה שניה נראה שאין זה כצעקתה. הכלל: יש להבין ולפרט כל חלק בפני עצמו.

הרבה דרכים למלחמה



צילום: יוסי זמיר פלאש 90

נפתח בדוגמה מהוויות העולם. לא מזמן סערה כל הארץ בענין "האיום האיראני". דווח כי איראן שואפת ומקדמת תכנית של פיתוח נשק גרעיני, וקברניטיה מצהירים בקול גדול על מטרתם הנוראה, ה"י. כידוע, התקיימו וויכוחים בין מקבלי ההחלטות בממשלה כיצד יש לקדם את פני הרעה. היו שדגלו בדעה שיש לבצע תקיפה אווירית ולמגר את האיום. אמנם תהיינה לכך השלכות קשות, העורף עלול להיפגע, יהיו הרבה הרוגים חלילה, אולם, הם עמדו על דעתם שזאת הדרך המועדפת למיגור האויב, מאשר להמשיך ולחיות עם איום תמידי של הגרוע מכל. מאידך, היו רבים שחלקו על גישה זו. הם לא זלזלו כלל בחומר האיום, אך סברו שעדיף לנקוט בדרכי לחימה שונות. עדיף ללחום מבפנים, כמו: השתלת ווירוסים למחשבים האיראנים, שיגור מרגלים, חיסול מדעני גרעין בכירים ועוד. היו גם אחרים שטענו שיש ללחום רק במישור הדיפלומטי - בעיצומים או סנקציות וכו'. 
הווי אומר: הרבה דרכים למלחמה וכמה אנפין ואופנים ישנם בשדה הקרב. 

וכאן המקום להדגיש ולהוקיע את הטעות שהשתרשה בקרב רבים וטובים. רבים טועים לחשוב כאילו ישנן שתי שיטות בנידון. שיטה אחת הדוגלת במלחמה בפגעי הטכנולוגיה, והשיטה האחרת הגורסת שאין מקום להילחם בדבר. מדוע? כי כנראה אין זה נורא כ"כ ח"ו... לכן אפשר להקל. 

מחשבה זו בטעות יסודה!!! אין כאן שום מקום לדיון האם צריכים להילחם או לאו. השאלה היא רק על אופי דרכי המלחמה. כיצד יש להתנהל במלחמה גורלית זו. טעות לומר שיש כאן מחמירים או מקילים. חלילה לומר כן, שהרי אין שום מקום להקל ראש ח"ו בסכנות חמורות כאלו. 

אלא, ישנה כאן שיטה ברורה המסורה לנו בס"ד והמאירה את עינינו כיצד יש לנהוג במלחמה זאת. מה הן הדרכים הנכונות למלחמה בשדה הקרב הקריטי הכרוך בסכנות וחורבן נורא אם אין נלחמים בו בדרך הנכונה. האחריות היא על הכלל, ויש להבהיר כי שומה עלינו להילחם במלחמה זו וכי הדרך במלחמה זו שונה מכפי שרגילים לחשוב.

תכנון לטווח הארוך



נתבונן באירוע שהתרחש לפני כעשור, לאחר הפיגוע במגדלי התאומים בארה"ב החליט נשיא ארה"ב דאז לפתוח במלחמה קרקעית בעיראק במטרה לכבוש ולהילחם נגד המדינה העוינת ממנה יצאו קיני טרור. כיום כעבור 10 שנים במבט לאחור התבררה הטעות הקריטית. כתוצאה מאותה מלחמה, קמה 'המדינה האסלאמית' - "דאע"ש" שכבר טבחה במאות אלפי בני אדם ברחבי העולם, והעולם כולו מקדיש מאמצים רבים ללחום נגדה. 

רבים מהמומחים טוענים שסיבת היווצרותה של 'המדינה האסלאמית' נבעה מהחלל הריק שנוצר כתוצאה מהפיכת עיראק למדינה נטולת שלטון ובעקבות האנדרלמוסיה ששררה לאחר כניסת צבא ארה"ב למדינה. מה התברר? - היקף כמות הנרצחים והחורבן במדינה ובמדינות מסביב, גדולה בהרבה ממה שאמור היה להיות בשלטון הקודם. 

זאת תוצאה של חוסר חשיבה לטווח הארוך. מובילי המלחמה בעיראק חשבו רק על הטווח הקצר והתמקדו במטרת הפלת השלטון הקיים. הם לא לקחו בחשבון את התוצאות לטווח הרחוק - מה יקרה לאחר מכן. הם לא נערכו היטב לשלבים הבאים וכך נוצר וואקום שהביא למצב בו עריקי צבא עיראק התקבצו יחד והקימו את גוף הטרור הנורא ביותר בעולם. זן חדש של מחבלים שזעזעו כל לב ברחבי 
תבל. מצב גרוע בהרבה מקודמו. 

בכל מלחמה הנטיה הטבעית היא להעדיף לחסל לגמרי את האויב בבת אחת. אולם, במלחמה כמו במלחמה, נדרשת מחשבה ודעה רחבה. תכנון שקול ונטילת אחריות מוחלטת. גם במבצעים שנערכו בעזה נשמעה תמיד הדעה של הדוגלים בשיטה 'לחסל את האויב' - להילחם ולהרוג את כל המחבלים ולמחוק אותם. מאידך, נשאלת השאלה מי מוכן לקחת אחריות ולהמר על השלב הבא כיצד נתמודד עם התוצאה ומי ערב שהיא לא תהיה יותר גרועה מהמצב העכשווי?! 

כאמור, כך הן גם פני הדברים בנושא הטכנולוגיה. בוודאי אין שום מקום לפקפוק שמוכרחים להילחם ללא הרף, אין מנוס מללחום במלחמה האמיתית ואסור לנו לחמוק ממנה. אכן מלחמת קודש זו מתנהלת בעוז במחננו בכל תוקפא דקדושה, אולם, היא מתנהלת בראיה לטווח הארוך ותוך נטילת אחריות מוחלטת על כל השלבים הבאים בס"ד. רק זאת הדרך הנכונה להצליח במערכה. 

גם במלחמה עלול מי שנקלע לחזית לחשוב בטעות שכאן מסתיימת הלחימה, אולם טעות גדולה בידו. מתחת לרדאר, הרחק מעיניו מתרחשת לחימה מקבילה בשלל כיוונים. את תוצאת אותה לחימה לא רואים תמיד מיד, זו דרך 'ארוכה שהיא קצרה' שאת פירותיה קוצרים לפעמים בטווח הארוך. אף כאן עלינו לדעת שזאת הדרך היחידה שתלווה אותנו ואת בנינו לדורות. רק ההיערכות הנכונה להתמודדות עם התקדמות הטכנולוגיה שתמשיך ותגבר היא הדרך במלחמה זו המתמקדת בשרשי הבעיה בעצמה.

חלק ב' - מדוע מכשיר 'סמארטפון' אינו חפצא דאיסורא



בשורות דלהלן נבאר את הענין גם מבחינה הלכתית, ועלינו להדגיש: חלילה אין כאן מקום לזלזול בגדולי ישראל שליט"א. אלא מו"מ בדברי תורה. בד בבד ישנה כאן ביקורת נוקבת כנגד מהלך שנשמע בחוצות כאילו המכשירים למיניהם הם "חפצא דאיסורא", ויש מקום לבזות ולגנות מי שמחזיק בהם אף באופן מותר עם סינון, וזה מהלך שאינו נכון כלל על פי תורה. 

א. על פי תורה אין מקום להגדירו כ'חפצא דאיסורא'. על פי תורתנו הק' אין מקום לאסור חפץ המיועד לשימוש באופן מותר. קל וחומר כאשר רבים נזקקים לו לצרכים רבים וחיוניים ההולכים ומתרבים מיום ליום, קשה מאוד למצוא מקום ע"פ תורה לאסור אותם. וזה ברור שבוודאי אם יש חפץ שאין בו שום צורך, ואינו מיועד אלא לדברים האסורים, אמנם הוא אסור לשימוש, משא"כ מכשירים אלו המיועדים להשתמש בהם לצרכים אמיתיים, אי אפשר לאסרם. וכמו שמצינו בש"ס ובפוסקים כמה פעמים שלא אסרו דברים, הגם שאפשר להשתמש בהן שלא כדין. אף שלאחר הסינון יש עדיין מקום למכשולות, מכל מקום אין זו סיבה שיהיה מקום לתת על זה שם איסור לפי המבואר בחז"ל, בשו"ע ופוסקים להדייא, וכדלהלן. 

רכב בזמן חז"ל, מה היה דינו? 

הדוגמה הפשוטה ביותר לכך היא - הרכב, וכלי התחבורה השונים. אלו קיימים כבר שנים רבות ובכל 
זאת לא נשמעה מעולם סברה לאסור את השימוש בהם עקב הסכנות הרבות הכרוכות בהם. הרי רבים חללים הפילו אותם רכבים מסוכנים. אבות ובנים נגדעו, משפחות נהרסו רח"ל, מיליוני בני אדם נהרגו בתאונות דרכים ברחבי העולם, פחדים נוראים, ולמרות הכל לא אסרו זאת חכמי התורה. אם נתבונן ונחשוב האם בזמן חז"ל היו אוסרים את הנסיעה ברכב? התשובה: לא! והראיה לכך מספינה. בזמן חז"ל התירו להפליג בספינה על אף הסכנה שבכך כמו שמצינו בגמ' שאנשים הרבה נטבעו ונהרגו ויורדי הים באניות צריכים לברך 'הגומל', מכל מקום לא מצינו שום אזכור ומשא ומתן לאסור את השימוש באותן ספינות. על כרחך מוכח שכל חפץ וענין שהמציא לנו הקב"ה במסגרת טבע העולם ואפשר להשתמש בו לדברים המותרים אינו נאסר, ואין מקום לומר שהוא 'חפצא דאיסורא'. 

לפני כ-30 שנה אירע בארה"ב מעשה נורא. אדם נהג ברכבו בפראות ותוך זלזול בחוקי התנועה, עד שפגע באברך אב למשפחה ודרס אותו רח"ל בהותירו את ילדיו הרכים יתומים. המקרה זעזע מאוד את אמות הסיפים ברחוב היהודי. ברגע אחד של שטות וזלזול בנהיגה נכונה נהרסה משפחה שלימה. הכל התהלכו הלומי כאב. במהלך ימי השבעה, היו שהתבטאו מתוך כאב באמרם: 'בזמן חז"ל היו אוסרים כליל את המכונית'... ימים ספורים לאחר מכן חל ליל הראשון של סליחות, וכ"ק אד"ש בעת שיחת קדשו הזכיר את ענין התאונה הקשה. בתוך הדברים אמר שבזמן חז"ל היו מחמירים ומתקנים תקנות גדולות וחוקים לשמירת הבטיחות בדרכים. כשתמצי לומר: כאן טמון החילוק בין אמירה הנשלפת מתוך כאב לבין מה שנאמר מתוך אחריות כללית. 

הגדרת 'דרכא אחרינא' 

נדגיש, שאין הכוונה למכשירים ללא סינון ח"ו, מאן דכר שמייהו. הדברים כאן מתייחסים אך ורק למכשירים עם סינון ראוי. האווירה הרווחת כיום היא שאף מכשירים אלו הינם בגדר של ברירת מחדל, ורבים מצטטים שאסורים כדין 'איכא דרכא אחרינא', ועל כך יש לדון ולברר את הדבר מבחינה הלכתית כדלהלן: 

סוגיא דדרכא אחרינא מובא בגמרא בבא בתרא (דף נ"ז, בה מבואר שכאשר אדם רוצה לעבור בדרך מסויימת שיש שם חשש מכשול – אי 'איכא דרכא אחרינא' — דהיינו: אם יש עוד דרך להגיע אל יעדו - והוא בוחר ללכת בדרך המכשולות, רשע הוא והנה שם אין מפורש מהו גדר דרכא אחרינא, האם מיירי גם באופן שהדרך האחרת ארוכה יותר או קשה יותר ולמעשה, אין שום ראיה מהגמרא לאסור גם בכה"ג מדין 'איכא דרכא אחרינא' ולחייבו ללכת בדרך הארוכה או הקשה. אף בראשונים 
שם בסוגיא לא נמצא דין כזה. וזה בוודאי דין שאי אפשר לבדותו מליבנו ולומר שאף באופן שאדם 
נזקק לדרך זו, ויותר ניקל לו ללכת בה, הרי זה גם נכלל בגדר "איכא דרכא אחרינא". 

בפסקי מרן הגר"נ קרליץ שליט"א בהלכות יחוד פסק הלכה למעשה, שהחובה ללכת בדרכא אחרינא היא כשיש דרך אחרת שאינה ארוכה או קשה יותר. 



אלא מסיק הגר"מ דעל כרחך צריך לומר דכיוון שאין כאן איסור ממש אלא חשש שיבוא לידי הרהור, והוא הרי הולך באופן היתר - לצורך פרנסתו וכדו', אם כן אינו מחויב לחשוש שיבוא לידי איסור ולהפסיד ממונו ושאר צרכיו. על כן יכול לילך לדרכו ומן השמים יסייעו בעדו. ומדבריו מבואר להדיא שהיה פשוט לו בפירוש הגמרא בסוגיית 'איכא דרכא אחרינא' שאין שום מקום לאסור אדם מלכת לחפציו ולצרכיו מפני חששות וכו'. וכפי שכבר הזכרנו שאין מקום לומר על חפץ שהוא חפצא דאיסורא כשאין בו איסור ממש אלא אפשר לבוא על ידו לחששות, וכנ"ל. 

כאן יודגש שבאמת אין מקום להקל במי שמשתמש במכשיר לצורך שטויות והבלי הזמן בעלמא, שאז ייתכן שנכלל בגדר 'איכא דרכא אחרינא'. אנו עוסקים במי שצריך את המכשיר לצרכים אמיתיים בחייו.

הלוואי שהמכשיר מעולם לא היה נוצר

ב. הגישה לאוסרו כ'חפצא דאיסורא' נועדה לכישלון זאת ועוד, עצם הגישה של הטלת איסור על הדבר, נועדה מראש לכישלון. במבט מפוכח לטווח ארוך ניתן להעריך בוודאות כי היקף התקדמות הטכנולוגיה שאנו רואים היום הוא עדיין כאין ואפס נוכח מה שמצפה לנו בעתיד הלא רחוק. במבחן המציאות לא יתאפשר לעמוד בהתבדלות מול הצונאמי הטכנולוגי שיציף אותנו מכל עבר. 

העולם מתקדם והולך בקצב מהיר מאוד, ולכן המצב כיום הוא כך: בו בזמן שאנו נלחמים במעטפת של הבעיה ואוסרים לדוגמה מכשיר ספציפי ללא שנטפל בשורש הבעיה, מהר מאוד מגיע מצב בו רבים נזקקים כבר למכשיר זה באופן חיוני, ואז מחוסר ברירה חייבים לשנות את המאבק - כלומר, מתירים את המכשיר הספציפי הקודם ומכריזים על מכשיר חדש, מתקדם יותר שהוא הוא ה"חפצא דאיסורא", וכאשר מתברר שגם באיסור זה הציבור אינו יכול כבר לעמוד, אזי עוברים לאיסור הבא... וחוזר חלילה. 

זו לא הדרך הנכונה. במבט למה שהיה בעבר, נוכל להיזכר בתקופות שונות בהן נאסרו מכשירי מדיה שונים כאלו, שתוך תקופה לא ארוכה נהפכו לנחלת הכלל. האיסור הקודם פג תוקפו ופרח כלעומת שבא. אף על מחשבים יצאו בעבר בקול קורא שאסור הוא. מפאת כורח המציאות משתנים הדברים כל העת, ולעתיד ניתן לומר בבירור שהמציאות לא תשתנה לטובה. אדרבה, המצב רק יחמיר ויהפוך להיות יותר גרוע ומורכב. אנו נזדקק לשימוש בדברים אלו יותר ויותר. 

כ"ק אד"ש התבטא בלשון קדשו: "הלוואי שהמכשיר מעולם לא היה נוצר"... אך כעת במציאות הוא קיים ולא יעזוב אותנו כ"כ מהר. זאת המציאות הקיימת שעלינו להתמודד עמה באופן מושכל ומתוחכם בס"ד. השיטה של איסור באופן גורף לא תוכל להתקיים והציבור לא יעמוד בזה. כאן המקום להוסיף שישנה גם מציאות נוראה של 'זילותא דבי דינא' - זלזול נורא בגדולי הדור שליט"א. כיום נוצר מצב בו ההוראה הברורה בקהילות ישראל נהפכת אצל רבים ללעג ולקלס, בשל הצורך החיוני לשימוש במכשירים השונים. תופעה כזו היתה פעם רק נחלת אנשי שוליים בודדים, ולדאבון לב פשתה תופעה כזו בקרב רבים וטובים, לזלזל בשאט נפש בהוראות גדולי ישראל רח"ל, וכדאי בזיון וקצף. 

ג. ברגע שהכל נאסר, כתוצאה מכך אנשים מקילים לעצמם גם במכשיר בלתי מסונן נקודה נוספת ויש לציין שזו אינו סיבה העיקרית, אלא תוספת דברים( הגמ' בפסחים )דף י"א. – י"א דנה לגבי איסור הטלת מום בבכור. ומובא בכור שאחזו דם, דהיינו שחלה וצריך להקיז דמו. לרבי יהודה לא יקיז דמו, שמא יטיל בו מום. וחכמים סוברים יקיז ובלבד שלא יטיל בו מום, כלומר: שישמור מאוד שלא יטיל בו מום. הגמ' מבארת את טעם החכמים, שאנו מתירים להקיז דמו, מכיון שאדם בהול על ממונו - אי לא שרית ליה יעשנה באיסור שדואג על בהמתו... וברש"י הק' דף י"א: "הואיל ובהול הוא על ממונו אי לא שרית ליה עובר על דבריך ועושה, ושוב אינו נזהר בין מקום מום לשלא במקום מום, דסבור שהכל שרי". 

היוצא מדברי רש"י הק' שאם אוסרים דברים המותרים משום חשש איסור, במצב שאדם בהול על ממונו, בסוף הוא יעשה זאת בכל מקרה אף באיסור. וכמו שאנו רואים במו עינינו, שברגע שהאדם 
מרגיש שממילא הוא כבר 'לא בסדר' ואינו עושה כשורה, אזי כבר לא אכפת לו אם יש לו סינון או לא ואין שום חילוק בעיניו בזה. ומציאות זו כואבת באופן נורא. ישנם היום כאלו שלא היתה להם ברירה והיו חייבים להשתמש במכשיר, ובעקבות כך חשו עצמם כ'פושעים' רח"ל, וחשבו בעצמם שהרי בקהילה שלהם אין שום הבדל בין מכשיר מסונן או לאו, עד שהגיעו רח"ל לדיוטא התחתונה בשימוש במכשיר פרוץ לגמרי. זו תוצאה של יחס בלתי נכון למכשירים אלו כאמור. 

לסיכום: 

א. עפ"י תורה א"א לאסור דבר המיועד לצרכי יום יום, גם אם יש חשש מכשול. 

ב. במבחן המציאות, אין פתרון לאסור מכשירים ספציפיים כשהצורך משתנה כל העת. 

ג. כתוצאה מהאיסור הגורף, רבים נכשלים ואומרים "הכל שרי". 

חלק ג' - הדרך הנכונה להתמודד עם פגעי הטכנולוגיה דרכי ההתמודדות בתאונות דרכים ניתן להשוות מלחמה זו למלחמה הנצחית בתאונות הדרכים, מכיון שכפי שהזכרנו, גם ברכב אי אפשר לאסור באופן גורף, ומצד שני חייבים ללחום בכל העוז נגד הנזק שהרכב גורם. גם במישור זה 
הכאב גדול מאוד. ישנם הרוגים ופצועים. 

הבה ננסה להתחקות אחר דרכי ההתמודדות והפתרונות המקובלים בעולם הגדול מול בעיה זו הגובה
אלפי ורבבות קורבנות. 

בהתבוננות, ניתן לחלק את דרכי ההתמודדות בדרכים לשלושה חלקים. 

1. חוקים, אביזרים ותקני בטיחות בתקופה הראשונה להמצאת הרכב עדיין לא היו קיימים שכלולי הבטיחות שישנם כיום. לדוגמה: 'בלם יד' המיועד לעצירות פתאומיים - הוא רעיון שנוצר במשך הזמן ולא היה מתחילה. או: כיסי אויר להגנה במקרה של תאונה, ההקפדה על חגורות הבטיחות, ולאחרונה אף טכנולוגיה המזהה עצמים סמוכים ברדיוס קרוב לרכב ומתריעים על כך בצפצוף קולני, גם אורות אזהרה בעת התחממות יתר וכו'. במשך הזמן רק משתכללים ומוסיפים רעיונות ועזרים לבטיחות. כך גם חוקי התנועה משתדרגים ומשתנים לטובה מעת לעת לייעול הבטיחות. ובכל זאת, כל אלו אינם מהווים פתרון קסם שיפתור לגמרי את בעיית התאונות. אך אין זה פוטר מלפעול במירב היכולת ואכן נמנעות ב"ה הרבה תאונות הודות לכך. 

2. נושא ההסברה ישנו גוף הנקרא: "הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים" הפועל ללא הפסקה להפיץ תעמולה, סיסמאות והסברה מסיבית, כמו: "אל תתעסק בנהיגה בדברים אחרים כי הילדים מחכים לך בבית", ושלל רעיונות ופרסומים הבאים לעורר ולשכנע את ציבור הנהגים לשמור על כללי הנהיגה, בתיאורים מסמרי שער על מה שעלול לקרות למי שלא שומר את הכללים, בצבעים חיים, בקול רעש גדול. כך גם הגברת המודעות לאי נהיגה תחת השפעת אלכוהול. אין ספק שזה משפיע לטובה על אנשים. 

3. יש כאלו שאסור להם לנהוג למרות כל תקני הבטיחות האמורים ולאחר מסע ההסברה הכביר, ישנם כאלו שהכביש אינו מיועד עבורם. נהגים שאסור להם להחזיק בהגה. אמנם את חלקם מורידים מהכביש בהזדמנות הראשונה ורישיונם נשלל, אולם, אין הצלחה מלאה באכיפה. ככל שמנסים לעשות את המקסימום, תמיד יהיו כאלו שיצליחו להשתחל לכביש ולגרום לנזקים ואף אסונות, אם מפאת חוסר בגרות או אי התאמה לנהיגה בתוואי המסוכן של הכביש. דימוי דרכי ההתמודדות האלו להתמודדות בטכנולוגיה מכיוון שהטכנולוגיה נמצאת ולא תעזוב אותנו בעתיד הקרוב ככל הנראה, אם כך, כפי שאין לנו תכנית לחזור לעידן הכרכרה והסוסים למרות הסכנות הכרוכות בכלי התחבורה, והפתרון הוא רק להתמודד עם המצב הקיים באופנים הנ"ל, א"כ - כך גם בפגעי הטכנולוגיה, יש ללחום ולהתמודד בשלושת האופנים הנ"ל.

תקני הבטיחות

א. סינון ההתמודדות הראשונה וההכרחית ביותר היא התקנת סינונים טובים בכל סוגי המכשירים. אין בכך שום צל של ספק, וחשוב לדעת כי ככל שהציבור יותר מתעניין ודורש את הסינון, החברות משקיעות בכך יותר, משתכללות ומספקות אמצעי סינון טובים ויעילים ביותר. כתוצאה מתחרות בריאה במישור זה ייווצרו בוודאי אמצעי בטיחות היעילים במקסימום האפשרי. ולא שלאחר הסינון נעלמים לגמרי המכשולות. גם על הכביש ישנן לצערינו כל העת תאונות. אולם, ההשוואה בין מכשיר מסונן לבלתי מסונן הוא כרחוק מזרח ממערב; וב"ה לאחר השקעה מרובה מראש, כנגד כל התחזיות, זכינו לקצור היום את הפירות וכבר עומדים הכן חברות הסינון הבאות לקראתנו עמן בעז"ה נתמודד במלחמה בשנים הבאות. 

אכן חבל על כל האנרגיה המושקעת בשנים האחרונות במאבקים למנוע כליל את סוגי הטכנולוגיה, תמורתם היה עדיף להשקיע את כל המשאבים בשיפור סוגי הסינון, אותם ניתן לשפר ולייעל בהרבה מישורים, במטרה שהכל יתנהל על טהרת הקודש. 

ב. ההסברה גם לאחר שיש סינון, עדיין ישנם מכשולות והתמודדויות שהיצר מנסה להשחיל בכל דרך. ולכן יש צורך 1)במערך הסברה עקבי, לשוב ולעורר בכל עת על הבעיות הקיימות, וכדלהלן;2)להתמקד בשורשי הבעיות עצמן ולהילחם בה, ולא במעטפת החיצונית – שאוסרים מכשיר זה או אחרת וכו' וכדלהלן. 1) ההסברה - מלחמה מתמשכת ותמידית עלינו להחדיר לראשנו בכל עוז כי ההסברה היא מלחמה תמידית ומתמשכת, שאי אפשר לנצח בה באבחה אחת. לא מדובר כאן בקרב של רגע בו ישנו מנצח אחד. אנו שרויים במאבק תמידי כפי שהיהודי ניצב בכל ימי חלדו בחזית המערכה מול גייסות היצר וזהו מאבק תמידי בו אין שום קיצורי דרך. 

כפי שהזכרנו את ההשוואה לשכנינו הערבים שנמצאים כאן בארץ הקודש ואינם מתעתדים ללכת לשום מקום באופק הקרוב, משכך אין לנו ברירה אחרת אלא להילחם ולהמשיך להילחם בהם בדרכים הנכונות עד ביאת הגואל. כך גם בהתמודדות שבסכנות התחבורה, הפעילות היא תמידית. תארו לעצמכם שקבוצת נהגים חדשה תתכנס לשם מסירת שיעור הסברה בחומר סכנות הכביש וחובת הזהירות בנהיגה, ולפתע יבוא מישהו מן הצד ויפנה למרצה בשאלה: "למה לך לבזבז זמנך בהוראת הכללים? הרי לפני 50 שנים כבר לימדו לכל הנהגים את כללי הבטיחות ומאום לא הועיל. הנה ראה כמה תאונות אירעו בכל התקופה האחרונה, חבל אפוא על זמנך המתבזבז עבור הרצאות מיותרות שאינן מועילות!..." כמובן שנתייחס אליו כאל כסיל וטיפש. בוודאי זאת הדרך היחידה להתמודד ולהשפיע. 

ויודגש: בל נטעה שאם נאסור באיסור גורף לא נצטרך למלחמה תמידית, זו טעות!!, שהרי כפי שאנו רואים, אלו שבעבר אסרו כבר את הכל... מתכנסים שוב שוב לכנסי הסברה וכו'. ולכאורה נשאלת השאלה כיצד זה ייתכן? הרי הכל נאסר כבר בתכלית האיסור ובכל תוקף, ואין מי שמעז להכניס את התועבה לתוך ביתו, קל וחומר לכיסו, מה לנו אם כן להמשיך ולהילחם, להסביר ולהתכנס שוב ושוב???. 

התירוץ הוא שאי אפשר למגר את הטכנולוגיה מחיינו, משום שהיא נעשית יותר ויותר בגדר דרך העולם, ולכן אין ברירה אלא ללחום מלחמה תמידית. אלא שישנם כאלו שמתמקדים במלחמה התמידית דווקא במכשיר זה או אחר, והדבר הנאסר תמיד משתנה משנה לשנה, אך ישנה עוד דרך כדלהלן.... 
2)להתמקד בבעיה עצמה - לא במעטפת במקום לאסור המכשירים, יש ללחום עם מהות הבעיות. להלן נפרט בהרחבה על שלל הבעיות שיש במכשירים אלו, דברים אלו הם הם הדברים הצריכים חיזוק בכל יום. לשוב ולהתריע על הסכנות הטמונות בו, ולאפוקי אלו שעסוקים בלעשות תעמולה על המעטפת החיצונית, ולהגזים עם ביטויים והשוואות נוראיים בחומר האיסור של מכשיר זה או מכשיר אחר, במקום להתמקד בעיקר ולחזק את הדברים הצריכים חיזוק באמת. ג. אנשים שאכן אסור להם לאור הדימוי הנ"ל לכללי הזהירות בדרכים, אכן גם כאן בסכנות הטכנולוגיה בוודאי ישנם כאלו שאסור 
להם להחזיק במכשירים כאלו. כפי שבנהיגה לא כולם מקבלים רישיון נהיגה, ולפעמים הרישיון נשלל מאנשים לאחר שהוברר שהם אינם מתאימים לנהיגה זהירה על הכביש. הוא הדבר גם במכשירים אלו בהתייחס ליחידים שאינם יכולים לשמור על עצמם. 

איברא שלנהוג ברכב יש צורך ללמוד ולהיבחן על כללי הנהיגה, ובמכשירים האלו יש אפשרות לכל מאן דבעי ללכת ולקנות ככל העולה על לבו, והסכנה הוא בכפליים. אולם אין הרבה מה לעשות בענין, שהרי איסורים למיניהם אינם חוסמים את הדרך והיצר.וסוף כל סוף אין דרך למנוע מאנשים מלספק יצרם, וכל אחד יש לו לשקול בעצמו אם הוא מסוגל להשתמש בו באופן הראוי והנכון. 

דוגמה נוספת לכך היא ההחזקה בכרטיס אשראי, גם כאן מדובר בכלי שבוודאי אינו נחשב לכל הדעות כ'חפצא דאיסורא', ומכל מקום אין ספק שרבים המיטו על עצמם ועל משפחתם חורבן נורא בעטיו של כרטיס קטן ותמים זה. אכן ישנם טיפשים בעולם שאין להם את היכולת המינימלית להתמודד נכונה בחיים, והם אכן אסורים בכלים אלו. 

אף בארה"ב קיים כידוע וויכוח לגבי נשיאת נשק אישי ובאופי הפיקוח הנדרש על החזקת נשק. אולם, בכך לית מאן דפליג שישנם אנשים שאסור להם להחזיק אקדח וכל נשק שהוא. ושוב, הבעיה היא לא בעצם ה'חפצא' אלא המודד הוא באדם עצמו האם הוא משתמש בו כראוי. במקרה שמשתמשים בה 
שלא כראוי, הרי הוא גורם לדברים איומים, ושוב פעם הבעיה אינו מצד ה"חפצא" של המכשיר, אלא 
מצד ה"גברא" הבעייתי. 

לכאורה ניתן לדמות לכך את האמרה הידועה מרבותינו הקוה"ט על מידת השמחה וי"א על מקוה שהיא אינה מצווה אך מביאה את האדם למה ששום מצווה אין בכוחה להביאו, וכן להיפך, העצבות היא מידה שאינה בגדר עבירה אך מסוגלת לגרור את האדם למה ששום עבירה אינה יכולה להביאו. ייתכן כי כך היא המידה גם בטכנולוגיה, היא עצמה אינה חפצא דאיסורא, אולם בכוחה לגרור את האדם מטה יותר מהרבה עבירות.

במישור המעשי

בענין הראשון: אין צורך להרחיב בענין הסינון, שהרי דבר פשוט הוא שכל אחד ואחד חייב להתקין סינון טוב וחזק שלא יהא מכשירו פרוץ לכל הזוהמה והתועבה שבעולם. ואין הרבה מה להרחיב על זה, גם בעני4 אלו שאכן אסור להם אין זה נודע כ"כ במישור המעשי כפי שהובהר, שאכן אין שום ערב לכך שאותם בודדים יצייתו ולא יחזיקו במכשירים כאלו. אלא העיקר מה שיש להרחיב הוא בהסברה על המכשולות שישנם ועל הזהירות שצריך כשמשתמש בהן. 

חלק ד' - ביאור פרטי המכשולות האם מותר לרכוש מכשיר סמארטפון? 

כהקדמה לרשימת הבעיות שישנן בטכנולוגיה יש לחדד שללא כל ספק, מי שאינו מחזיק במכשיר כזה ואינו נצרך לו, אין שום סיבה לרכוש מכשיר ולהכניס ראשו בסבך. מה חסרה ההתמודדות הזו, במידה והיא מיותרת? הדברים אמורים גם לאחר הסינון, בכל זאת ההתמודדות קיימת. מאידך, נציין כי אלו שאכן נצרכים לכך, אם הם משתמשים בו בכובד ראש ומתוך יראת שמים וזהירות יתירה המציאות מוכיחה כי אין שום פגם בהתנהגותם חלילה ואינם נופלים כלל בעבודת ה' מאחר והם משתמשים בעולמו של הקב"ה כרצונו וכרצון יריאיו ואינם נגררים אחר שום פיתויי היצר ח"ו. 

אך כאמור, לא כל אחד יכול לעמוד בכך בכבוד ובהצלחה מקסימלית, ולכן מי שאינו נזקק לכך כלל, אין לו להיכנס להתמודדות כזו מרצון. גם לפעמים נראה לו שהוא יקל על חייו במכשיר כזה כאשר מתברר שההפך הוא הנכון. הוא רק הקשה וסיבך את עצמו בעטיו של המכשיר. 

מהי הגדרת הצורך? 

על שאלה קשה זו, התשובה היא: שאין תשובה. אי אפשר לקבוע בכך מסמרות וקווים כלליים. על כל אחד לבחון את עצמו, את צרכיו ואת יכולותיו הרוחניות ולדעת האם אכן הוא צריך מכשיר זה או לאו. 

לדוגמה: נהג הרוצה להשתמש באפליקציית 'וויז' על מנת לקצר את נסיעותיו ולהקדים את ביאתו למחוז חפצו, במידה והוא יבזבז זמן רב כדי לשחק ב'ווייז' ולתכנן כיצד יקצר את דרכו ב-5 דקות, הרי יצא שכרו בהפסדו; וזו רק דוגמה לעיוות מוחלט של מד הצורך וההזדקקות למכשיר כזה. 

לפעמים ישנם כאלו המשתעבדים לגמרי למכשיר זה, והופכים לעבד נרצע של המכשיר במקום שהוא ישמש אותם. הגולם קם על יוצרו. הם מבזבזים לעיתים שעות רבות על מנת לבצע קיצור דרך במטרה לחסוך להם זמן בהמתנה לסידור כלשהו, כאשר במבחן התוצאה הם הפסידו זמן רב יותר מאשר ללא השימוש בקיצור זה. וכבר אמר התנא: "הוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה".

רשימת ההתמודדויות



צילומסך ערוץ 2

להלן 10 נקודות בהן ניתן להיכשל ח"ו בשימוש בלתי אחראי ונכון במכשירים אלו. חשוב להדגיש, המדובר הוא לא רק על המכשירים הניידים אלא על האינטרנט בכללותו על שלל מכשיריו וכל צורות ההתקדמות וההתפתחות במישור זה. 

עוד חשוב מאוד לוודא שכאשר עוסקים בחלק הבעיות העלולות להיווצר ממכשירים אלו, אכן ממשיכים לשלב הבא, בודקים את הפתרונות לכל דבר ומיישמים בפועל. אם לא כן, הסכנה גדולה בנפילה בשדה הקרב שדודים ברשת היצר. 

יעשה אפוא כל אחד בעצמו חשבונו של עולם, ויחשב שכר השימוש כנגד הפסדו, כדי שיידע לאזור עוז ותעצומות להיזהר בכל אלו ולעשות רצון קונו באהבה. 

1. "שמירת העיניים" הבה נתמקד בחיובי. בהתבוננות מסביב נוכל לזהות אברכים משכמם ולמעלה גבוהים העוסקים בתורה ובעבודת ה' בלהט אש קודש, למרות שהם מחזיקים במכשירים כאלו באופן קבוע. זאת, מכיוון שהם משכילים לשמור על עיניהם בכל תוקף. ואז, אדרבה, שמירה יתירה זו מביאה להם תענוג וחיות דקדושה ומגביהה אותם טפח וטפחיים מעל הקרקע המגושמת של זמננו. ידועים דברי כ"ק מרן אדמוה"ז זי"ע שדווקא מתוך החושך ניתן להתרומם ולגלות את אור הקדושה. משכך, נדרשת אפוא מאתנו ההתגברות בענין זה, וחבל להפסיד את דרגות הקדושה שאפשר לקבל מהתמודדות ראויה בשמירת העיניים הנדרשת על כל צעד ושעל. 

2. "ביטול זמן" בלהט המערכה נגד מכשירים אלו נשכח לגמרי ענין נורא זה של ביטול הזמן. הרי ישנם המבלים ימיהם ושעותיהם במכשירים שונים או במחשבים וכו'. ואדרבה, הרי כלים אלו כאשר מנצלים אותם כראוי נועדו דווקא להספיק ולהרוויח זמן רב, ניתן דרכם לנצל כל רגע לשמיעת שיעורי תורה, או למצוא מקורות שונים ומגוונים באוצרות התורה שבעבר היה קשה להגיע אליהם. כך גם במעשי חסד מופלאים שניתן להיעזר עבורם בטכנולוגיות האלו. גם בנקודה זו יש להילחם ולהתמודד באופן תמידי. להסביר ולהזכיר שיש לחוס על הזמן היקר מפז שלא ילך לריק בעטיים של המכשירים השונים. 

3. "אובדן הריכוז" הטכנולוגיה הזו מעניקה לנו את האפשרות להתעדכן אונליין בכל דבר. מקטן ועד גדול. נראה כאילו כל אירוע זניח בפינה נידחת בעולם וכל מה שמאן דהו אמר על מישהו, מוכרחים כולם להתעדכן ולהיחשף לכך בכל רגע נתון. כתוצאה מכך, האדם מאבד את הריכוז, הוא אינו חושב על מה שהוא צריך לחשוב באופן ראוי. הילדים בבית חשים זאת, הלימוד עם האב ב'אבות ובנים' או בכל הזדמנות אחרת נקטע בכל רגע לעדכון אחר או הודעה, במידה והאב אינו משכיל להתנתק מהמכשיר לפחות בעת הלימוד עם בנו. על רבים מגדולי ישראל מסופר שהיו מקדישים זמן מיוחד בכל יום להתעדכן בנעשה והנשמע בעולם, במידה והדבר נצרך להם לתועלת הכלל. אולם, במשך כל היום הם היו מרוכזים במה שצריך. אף כל אדם חייב לשמור על ריכוז ועל סדר בחיים שלא לאבד את כל ראשו מרוב עדכונים ושימוש יתר במכשיר. ניתן להקציב זמן עבור עיסוק זה אם הדבר חשוב, אך לא להיות שקועים בכך 24 שעות ביממה. 

4. "התמכרות" מדובר בבעיה מוכרת ברחבי העולם. אף הגויים עוסקים בדרכי ההתמודדות בתופעה זו המעבירה את האדם לגמרי מדעתו. הבעיה לא מאפיינת בדווקא את המכשירים המתקדמים האלו, אף בקווי נייעס, 'כשרים' כביכול, קיימת תופעה של התמכרות. אנשים מתמכרים ורודפים כל היום אחר 'דרמות' ועדכונים סוערים. הנפש הבהמית דורשת כל העת גירויים וריגושים מתקדמים יותר. לנו כיהודים יראי שמים הדבר מפריע הרבה יותר. אם יהודי מגיע למצב שההתמכרות מפריעה לו להתפלל, או למשל בשבת הוא תופס לפתע בדש חולצתו וממשמש בכיסו עד שנזכר "שבת היום"... הרי הוא בגדר "מכור" בדרגה המפריעה לסדר יומו כיהודי ירא שמים. זאת סיבה נוספת ותמרור אזהרה למי שאין לו צורך אמיתי בכך, שלא ייכנס לזה ולא יגרור את עצמו לסכנת התמכרות הרסנית חלילה. 

5. "כבוד בית הכנסת" זאת בעיה נוספת שאינה קשורה כלל למכשירים אלו בדווקא. אף במכשירים הכשרים כרוכה תופעה נלוזה זו של חילול כבוד בית הכנסת, כאשר טלפונים מצלצלים ומטרטרים בתוככי בתי המדרשות,ואף באמצע התפילה חלילה. הרי בוודאי הדבר הזה צריך תיקון גדול. אם נעורר את הענין ונקפיד על השמירה על קדושת בית הכנסת, בוודאי תיעלמנה גם התופעות השליליות האלו אצל כל מחזיקי הטלפונים למיניהם. יש להחדיר את ענין קדושת וכבוד בית הכנסת המלחמה בכבוד בית הכנסת. איסור חמור זה עומעם בהרבה לצערנו, מאחר וכל החיצים הופנו רק לחומר האיסור על המכשיר ולא לאיסורים אמיתיים הנוספים ונלווים לכל סוגי השימוש במכשירים בבית הכנסת. 

6."רדידות" תמיד היו אנשים שרמת המשכל שלהם רדודה ופחותה מהרמה הממוצעת, אך בעבר ידעו אנשים לזהות אותם מראש ולשמור על מרחק תדמיתי מרמה זו. אף בשיחה עמם ידעו לשמור על קו מפריד בין האדם הרדוד לבין המשכיל והחכם יותר. כיום, בשימוש מוטעה במכשירים כאלו, בקבוצות השונות, נוצרה תופעה בה קבוצה שלימה של כמאה אנשים נגררת אחר סוג דיבור ירוד, רמה נמוכה של בדיחות, רחוביות, לשון גסה וכו' זאת בעקבות הרדודים שבחבורה. אנשים מולעטים כיום בחומר רב של חדשות, ידיעות ותכנים שרובם נובעים ממקורות רדודים מאוד, והדברים משפיעים על הרמה הרוחנית והכבוד העצמי של אותו אדם וכתוצאה מכך, גם בני משפחתו וילדיו הסועדים עמו בסעודת השבת וכו'. אנו נתקלים ברדידות הזו כיום באירועים, כאשר עשרות ידיים מורמות עם מכשירים לצילום ותיעוד הרגע ההיסטורי המנוצח כאן כעת לדורות. בהמשך רוחשת חגיגה של שליחת תיעודים קצרים וארוכים, מצחיקים ומצערים וכהנה רבות. פעם היינו מתייחסים לאחד כזה שמנסה לקלוט מישהו בפוזה מעניינת ושולח את התמונה לכל החברים - כאל משוגע לאותו דבר שאינו מן היישוב. כיום זה נהפך לנחלת הכלל. כולם נהנים וצוחקים מהקטע התורן, וללא משים רבים יורדים לרמה נמוכה מאוד בחיים. גם בכך יש להילחם, להסביר ולהתריע, ולעמוד על המשמר לזכור את המעמד המכובד שלנו כיהודים יראי ה' העוסקים בתורה ובעבודה וביראת שמים. 

7."השחתת הנפש" ישנן ראיות שאינן אסורות מבחינה הלכתית, אולם הן משחיתות את הנפש העדינה והאצילית של יהודי. כמו למשל מחזות של אלימות ח"ו וכדו' הרי דברים אלו הורסים את העדינות הטבעית של קדושת ישראל. זאת מעבר לבעיה שכאשר צופים שעות רבות בסרטים וכדו' המח נהיה מטומטם ומתרגל שלא לחשוב ולהתאמץ. העולם הרפואי מעיד שכאשר אדם משתמש בחושיו, בראיה, שמיעה ומחשבה עבור דברים של מה בכך, שטויות וכדומה, הוא גורם לנזק לנפשו, וחבל. 

8. "חינוך הבנים" תחשבו לרגע, מהי הדוגמה האישית שהילד רואה אצל אביו, בשעה שהוא יושב ומבלה שעות מול מסך מרצד. הרי בבוא הזמן הילד ינסה לחקות את אביו ששיחק כילד קטן והשתטה שעות ע"ג שעות. חבל מאוד שלא לחשב את ההנאה הרגעית הזו מול ההפסד הנצחי שבחינוך הילדים ומניעת ריווח של נחת אמיתית מהצאצאים לדורי דורות. 

9. "רגש דקדושה" לאדם ישנם חושים מחודדים המסייעים לו לנווט ולנתב את תחושותיו לכל דבר שבקדושה, במידה והוא מנצל את אותם חושים )הראיה, השמיעה וכו'( להבלי העולם כתוצאה מכך הוא ייצא נפסד בעבודת הקודש ויאבד את הרגשותיו הטהורות ברוחניות. 

10. "לא מתאים" כפי שהעולם אומרים: "ספאס'ט נישט"... ישנם דברים שאינם מתאימים לאברך חסיד. אין צורך להכביר מילים בכך. 

11. "מעילה בתפקיד החשוב של חינוך הילדים" נקודה זו, העיר והוסיף כ"ק אד"ש בעת הרצאת הדברים בקו"פ - האב העייף מיום עבודה מתיש מגיע לפעמים הביתה ורצה להשתחרר מעט מהעול הקשה שלו. הוא שוקע במכשיר שלו ומבלה בו את זמנו הפנוי, בה בשעה שילדיו היקרים מתרוצצים בבית סביבו וחשים בליבם שאין להם אבא... אביהם היקר אינו כאן איתם. הוא התעופף וטס מהם למקום מרוחק מאוד. וזאת למודעי כי התרופה והעצה הטובה ביותר להצלחת הילדים היא הענקת תשומת לב מרבית, חום ואהבה לילדים. זאת הם עלולים להפסיד כאשר האב שקוע במכשיר מרתק זה. הוא עלול לשלם אח"כ מחיר יקר על נוהג זה, כאשר יצטרך לשלם כפל כפליים למורים פרטיים או מטפלים. הילדים חייבים לקבל תשומת לב אבהית, והאב מחויב להעניק להם זאת. 

אלו הנקודות העיקריות עימן יש להתמודד במלחמה נצחית זו. מן הראוי היה שכל אחד יחזיק בכיסו רשימה מפורטת של נקודות אלו, ומעת לעת יבדוק ויוודא היכן הוא ממוקם בעמידה על המשמר מול פגעים אלו. כך יוכל להמשיך, להילחם ולהתמודד באופן קבוע במלחמה זו.

האחריות הציבורית מוטלת על כל יחיד

נחזור ונשנן: במידה ולא נילחם בדברים הללו בוודאי לא נצליח במלחמה, אך אם אכן נעשה לנו בתחבולות מלחמה אזי בעזרת ה' נילחם כראוי וננצח במערכה. כפי ש'דרך' הוא מסלול מסוים שהצועד בו יגיע בבטחה ליעד שבקצה המסלול, ואילו אם יבחר במסלול אחר, יגיע ליעד שונה לגמרי - כך גם אם נצעד בדרך סלולה זו ונילחם כראוי ננצח, ואם חלילה נבחר בדרך אחרת לא ננצח ולא נגיע ליעד המיוחל שלנו כרצון ה' יתברך. 

בקצרה: דרכנו היא לאפשר הטכנולוגיה עבור מי שנצרך לכך, אולם בד בבד להילחם בכל עוז בדרך היעילה לטווח הארוך - במלחמה מבפנים, בטיפול בשורשי הבעיות ובהתמודדות נכונה מולן. מול כל בעיה בפני עצמה. עצם המלחמה כלולה בעיקר מב' החלקים: א, הסינון. ב', ההסברה על 11 הנקודות ההתמודדות במהות הבעיה. 

מדובר כאן באחריות ציבורית והדדית שכל אחד נושא בה בצוותא וכל אחד מחויב לנהל את הקרב. כולנו יחד בכח האחדות ומתוך ערבות הדדית, נילחם ונעורר זה לזה למי שצריך לתקן ולשפר מעשיו בעניינים אלו בדרכי נועם וחיבה - רק כך נערוך את המלחמה האמיתית במהות ענין חמור זה. יעזור ה' שבאמת נצליח במלחמה עד ביאת משיח צדקנו בב"א.



מעניין מה הסיכוי שזה יחלחל למטה, להמונים? אם אפילו כאן, בפורום, יש אמרות אומללות בנושא...

יוקיע את האדמור הזה מתוכו...

ולא כ'כ מהר מוקיעים את האדמור מקרלין...

הוא אומר שמכשיר עם אינטרנט מסונן מותר למי שבאמת צריך אותו.. כן?

ומלחמת חורמה לא תעזור...

אז הוא אומר כמו עוד הרבה רבנים (בלי לזלזל כמובן ברוחב דעתו האישית)

הרב שלום כהן, הרב עמאר, הרב עובדיה זצ"ל ועוד כמה שכרגע לא זוכר..

גם הם אמרו שמותר לבעלי צרכים אינטרנט מסונן.

 

 

הוא לא מפחד מטכנולוגיה, זה ראש שונה.

יש הבדל גדול אם אתה אומר שזה אסור באופן עקרוני אלא אם יש צורך או אם אתה אומר שזה מותר אבל צריך הרבה מאד זהירות.

נכון הוא כתב שאין חפצא דאיסורא במסונן\בדבר שאין בו עבירה...

אבל מצד שני תראה בעצמך שכל המכתב הולך סביב "איך להלחם"  

הבנתי שכל מה שהוא כתב שאין איסור זה- כי אי אפשר לאסור.  אבל גם הוא היה רוצה שזה לא יהיה כמו שהוא כתב בעצמו..

 

למה אתה חושב שרבנים אחרים נגד טכנולוגיה בקטע עקרוני..

לא ראיתי רב שבא לשיעור על חמור, או שהוציא ספר להדפסה עם מכונה ישנה...

המכשיר הזה ספציפית הם נגדו כי הוא באמת גורם נזקים.

 

ובזה אני לא רואה הבדל בינם לבין האדמו"ר מקרלין

וזה בדיוק ההבדל בינו לבינם

(גם אם בהוראות בפועל הוא מחמיר, הבנתי משמועות שאצלו בחסידות צריך אישור פרטני)

תאיר את עיני... אולי אני באמת לא מעודכן בקטע הזה

זה השדר בציבור החרדי

ועל החיוב לשים חסימה


בסוף השיעור רב אחד שהיה בשיעור שאל האם עדיף להמשיך להיום עם 'טלפון טיפש'
הרב ענה לו - שלא טוב שמצטייר שהציבור הדתי נגד טכנולוגיות ונמצא מאחורה. זה גורם לזילזול
אלא עדיף להיות עם סמארטפון עם סינון כמו שצריך - ולהראות לכולם שיש סינון - כמו המדבקה של הנטספארק וזה קידוש השם יותר מלהשאר עם טלפון טיפש.
ורק עם הבחור לא מרגיש צורך כלל אז הוא יכול להשאר עם טלפון רגיל אבלש לא יעשה מזה אידיאולוגיה...

אם תנסה להראות טוב בעיני חילונים אתה לא תצא מזה בלי להיות חילוני בעצמך..

 

אוהו כמה טענות שמעתי בעודי חילוני על דתיים.. אין לזה סוף

ויש דברים שלא נוגדים לתורה.


אין לנו עניין 'סתם' ליצור אנטגוניזם.

איפה נכנס פה בעלי צרכים?

אמרת שיש דברים שלא אסורים על פי התורה אז אין עניין סתם להיות אנטי...

שאלתי איך זה מותר? אתם לא בעלי צרכים... למצוא חן בעיני חילונים לא נקרא בעלי צרכים

 

אלא אם כן תגיד שלפי דעתו זה מותר לכולם..  משהו אחר. אבל אז יוצא שהחילונים זה סתם תירוץ

לא מצאתי מצווה כזו.

גם עם סינון אנשים נכשלים..

כל הכבוד על האמת

ולהמציא חומרות זה נראה לא טוב

כל מיני התרים ולמה מותר..

אני לא באה ח"ו לזלזל בדעות השונות ובטח שלא ברבנים שהתירו ח"ו!

אבל אני הולכת בתמימות עם ה' ובדרך הישר

ולפי ההגיון..

וכל אחד בתוך תוכו יודע שהמכשיר הזה הוא כלי לא טוב

ותסלחו לי,כל הניסיונות לשכנע שזה טוב..זה בא נטו מהיצר הרע.

אתם יכולים להשתמש בו בעצמכם או לעבוד על עצמכם אבל אל תקלקלו ותנסו לשכנע את האחרים.

מי שבאמת כנה עם עצמו יודע שיש בו יותר רע מטוב

וכאן סיימתי את הדיון.

ותודה לכל חברי הפורום,סליחה אם היה נשמע שזילזלתי ברמה תורנית

או בדעה של מישהו ומקווה שלא פגעתי, אבל כתבתי את דעותיי הכנות..

בתקווה שכולנו נשמור על קדושת העיניים,ולא נבוא לידי חטא ולא לידי ניסיון,

ונלך רק בדרך הישר בעזרת ה' ונזכה לחזור בתשובה שלמה

במהרה בימנו אמן!

 

 

ממש בוחנת כליות ולב.

התכוונתי שזה מפריע לי שמנסים להפוך דבר לא טוב(בעיניי) -לטוב.

אבל יש מצב שאולי אני טועה ויש באמת אנשים שאומרים את זה בתמימות

ומשתמשים בו רק לטוב ,אם כך הלוואי שזה המצב..

אני גם צריכה לעבוד על עצמי ולדון לכף זכות בעניין הזה,הלוואי שאזכה כי זה באמת קשה לי.

 

זה בסדר לחלוטין לא להסכים. אבל לא לשלול את הלגיטימיות של הדעות האחרות

פעם בכמה זמן יש פה שרשור מעניין, אל תהרוס לנו

איך את מזהה את ההבדל? מתי את נותנת זמן וסבלנית לתהליך של צבירת בטחון ומתי את חותכת? 

זה קטע כי אתה מאמין שאם תהיה משהו מסויים אז מי שהולך תפתח בזמן שזה יקרה כשפשוט תהיה אתה...

(אם המילה "להשקיע" זה עיקר העניין, אפשר לפרש את זה בדוחק גם בלי הקונוטציה הרגשית) - אחרי מעשה כדאי ללמוד מזה לזהות וייב של נשים בסגנון כזה (בכל הקשר) ולהתרחק או להיזהר מראש. כנראה לא סתם הרגשת מראש תחושה לא טובה ממנה.

תתקדם הלאה לדעתי הישועה תצמח ממקום אחר בעזרת ה'

ממש!!

@חתול זמני א. קונים אלרג'יקס. ב. עוברים לכלבים. ג. מגגלים 'חתולים היפואלרגניים' ופותחים על זה שיחה בדייט

מתבאסים *ואז* עוברים לכלבים. יש לכם אלרגיה לחתולים עכשיו