חוץ מזה שזה לא נראה לי סיבה לפסול על יראת שמיים, אני ממש מזדהה עם השאר.  רק שאני בניגוד אליך, למדתי מאוד מהר שאם לא מבררים ומרכינים את הראש בתודה לכל הצעה, סובלים. ולכן היום ב"ה זה כבר לא קורה.

לכן, לא משנה מה יגידו לי שדכניות או חברות או לא יודעת מי, אני לא יוצאת אם לא ברור לי שהדברים שחשובים לי מצויים בבחור.  ואם אני מגלה שלא, אז אני אומרת בלי בושה! לא צריך להרגיש לא בנוח! להוציא את "לא נעים" מהלקסיקון בכל הנוגע לשידוכים.  זה אתה זה שמקדיש מזמנך ויוצא ומנסה ומתלבש ומקווה ומצפה ומייחל...ומתאכזב.  לא המשדכים.  להם זה מאוד קל להגיד "תנסה ומקסימום לא אז לא..." - קל להגיד.  וכל שכן כשמדובר בשדכנים שאז הם גם מקבלים שכר.  בקיצור - אם לא מתאים לך - אל תצא! תברר קודם טוב טוב.  תבקש שם של הבחורה ואיפה היא לומדת או טלפון של מכרים ותברר.

בהצלחה!

כל אדם מנסה לעשות טוב. אין משהו שבכוונה יתקשר להציע לך משהו כדי לדפוק אותך.

גם אמא שלך לפעמים נותנת לך פרי שלא בא לך לאכול באותו רגע.

נושא כזה כ"כ מורכב, שאפילו מטרוניתא אחת ניסתה והסתכה, מבינים כולם שזה רק חסדי שמים.

לכן,

יש שליחים בעולם הזה לכל דבר. ככה זה כשאתה בן אדם ולא מלאך. ללמד זכות. זה קשה. קשה מאוד. אבל לדעת שבלי שדכנים היה גם קשה.

גם לי בציעו לפני שבוע בחור שנפל ליבי בתוכי כשנפגשתי איתו. אבל לא כעסתי על השדכנית.

בכלל, אני לומדת להודות בזמן האחרון על הרבה דברים.

אחרי שיום אחד לא עבד לי האינטרנט וראיתי איש מעווות יושב בכיסא גלגלים באוטובוס ,ונשים זקנות שאפן כמעט נשק לרצפה מעומס הסלים הכבדים שנשאו איתן, הבטתי בשתיקה.

יש כ"כ הרבה כאב בעולם. לא חסר . יש דברים שאין לנו שליטה עליהם. צריך פשוט להודות על מה שיש , להשתדל לעשות טוב ולהתפלל.

באופן כללי אני מסכימה איתך.

רק משהו אחד קצת מפריע לי, נכון שצריך לקחת את ה"צרות" שלנו בפופורציה ,אבל גם את זה  בפפורציה.

ז"א אם על כל דבר שלנו נתחיל להסתכל על הצרות של אחרים ולהגיד " אצלי זה כלום לעומתם" זה לא יגמר(ואולי אפילו באיזשהו שלב חלילה ניהיה אדישים לעצמינו, ואז לא במודה אפילו נתיאש).

כל אחד והניסיונות שלו.

מותר לכאוב על הצרות. ומתוך הכאב או הצער לבקש מה' ישועה.

 מה שאני מנסה להגיד שהתיסכול מה"צרה " לא סתם הגיע...

ושצריך לעשות עם זה משהו,

ייתכן מאד שה"משהו" הזה זה בדיוק מה ששוקי עושה - להתריע על התנהגות השדכנים שמזלזלים ברצונות של המשודכים.

גם זו אחת הסיבות שהקב"ה מנחית עלינו דברים - ייתכן שיש לנו כח להילחם בזה ולשנות את זה לטובה, ולכן זה נותב אלינו.

מה גם, שמדובר במשהו שמנחית עלינו בן אדם, ולא משהו שנחת במישרין. ייתכן שלשוקי ניתנה הזדמנות לתקן את דרכי אותה  השדכנית (ואולי אותם שדכנים שקוראים את זה) והזדמנות כזו - לענ"ד אסור לפספס....  

ב"ה.

רואים שהדברים יוצאים מהלב - ולכן הם יכנסו אל הלב.

 בבקשה, תפרסם זאת בכל מיני מקומות ציבוריים , כך שגם האנשים שלא מתמודדים עם הקשיים האלו יקראו זאת ...!!!

אליהם מופנית הקריאה האמיתית מכאן....

אולי צריך להפנות זאת למשה, או לADMIN או לכל מי שיכל להוציא הודעה זאת גם מחוץ לפורום הזה......

כל הכבוד על הכישרון...

שבוע טוב.

נחמד. הכל באמת לגיטימי לפסול..!

א-ב-ל-

"אחרי 5 דקות ידעתי שלא נתאים, וזה לא שאני בררן!

על אביב גפן היא מתה, כך אמרה, שומעת אותו כל הזמן"- על כזה דבר לפסול?? האלק לא בררן..נו, באמת!

העלת לי את עצבי.

ישנה תופעה ששדכנים לא מוכנים להציע ולחשוב ולהתאמץ למען אלה שפשוט לא קיבלו את דעתם...

יהודית, יש לך מושג כמה זה מתסכל כשבאים לשדכן, אומרים לו במפורש(!!!) מה רוצים (ולא, ממש לא מדובר בדרישות בעננים), ואותו שדכן פשוט לא מתייחס למה שביקשו ממנו אלא מציע מה שהוא(!) חושב לנכון....

אז כן, זה פוגע, כי זה מראה זלזול מצד השדכן על הרצונות של המשודך.

אם הוא חושב שבקשה מסוימת של המשודך היא מוגזמת - שיאמר את זה כאשר הוא מקבל את הבקשה, ויתן למשודך אופציה לנתק את ההתקשרות, או אם לא מדובר בתשלום, יבהיר למשודך שהוא לא הולך להציע לו משהו בהתאם לבקשותיו. כך הוא לא ייצור את האשליה למשודך שהוא הולך להתחשב בו, ואז מפתיע אותו לרעה.

האם התנהגות זו של השדכן (להציע הצעות לא מתאימות) נקראת בעינייך "תום לב"? לי השם הנכון נראה יותר "זלזול".

אז העירו לשדכנים על זה - ובצדק רב.

אז מה את מנסה לומר? שהיה צריך להעיר יותר יפה? מנסיוני, יש אנשים שאיך שלא תעיר להם, בצורה הכי עדינה - הם יעלבו מעצם ההערה. כך שלא בטוח שלא העירו להם יפה, נראה לי שהבעיה היא שבכלל העזו להעיר להם.

וגם אם יכלו להעיר להם אחרת (יותר בעדינות...)עדיין אפשר להבין את המשודך - הוא הלך לשדכן כאשר מן הסתם הוא כבר שחוק מהצעות לא מתאימות, או מפגישות עם אנשים שלא ידעו להתנהג (ממש לא בהכרח קשור לשדכן), ואף על פי כן ולמרות הכל, מנסים עוד הפעם, הולכים לשדכן, ומן הסתם גם משלמים כסף, והשדכן? סטירת לחי בפרצוף - כאילו מה שאמרנו ששייך לנו לא נחשב בעיניו.

אז במצב כזה אם משודך"נותן על הראש" - לא נראה לי שיש לבוא אליו בטענות.  מי שלא בסדר הוא השדכן שמועל לדעתי באימון שניתן בו.

תקני אותי אם אני טועה, אך מה שאני קולטת מדברייך נשמע לי כמו "אנחנו צריכים את השדכנים, גם אם הם לא בסדר, ולכן עלינו להתנהג איתם יפה"

סלחי לי, אך לא כך העולם שלנו צריך להיראות, ולא זו הדרך להשיג דברים!!!!

המשדך האמיתי הוא הקב"ה, והשדכנים הם שליחים שלו. אז אנו מנסים לעשות השתדלות וללכת לשדכנים - אבל רק להגונים מביניהם. ואם הם מתנהגים איתנו שלא כשורה - מחובתנו להעיר להם, ואם הם ממשיכים בזה - אין שום סיבה להיות איתם בקשר - למעשה יש את כל הסיבות לנתק אותו...

למה את קוראת "לשמור על שם טוב".

מותר לומר לשדכן שהצעה מסוימת לא נראית לי.

מותר גם להעיר לו שמלכתחילה הבהרתי לא שסוג X שלא מתאים (אחרי שזה בדיוק מה שהוא מציע)

ואפילו - חובה(!) להעיר לו על זה כדי למנוע מעצמי שחיקה מיותרת (ראי, המאמר של הרב מלמד ששוקי הביא.)

נכון שצריך מלכתחילה להעיר יפה - כי הוא בן אדם.

אבל מה לעשות, ישנם שדכנים שגם אם נעיר להם הכי יפה שיש, יעלבו וינסו "לשרוף" אותנו.

והחכמה פה, לזכור שהכל מאת הקב"ה. ולדאוג לעצמנו (שלא נקבל הצעות לא טובות ונישחק) , כמובן לפי כללי דרך ארץ, אך גם לדעת לעמוד על שלנו,

כל זה חשוב מ"ללקק" לשדכן....

ויודעת מה? זה בדיוק מה שקורה היום ביחסי ישראל והעמים....

חומר למחשבה...

יצא לך להתנסות עם אנשים טובים.

אני נתקלתי יותר מדי בשדכנים שישבו איתי כאילו ברצינות, שמעו במה אני מעונינת והציעו משהו אחר לגמרי, וכשהערתי על זה, התגובות היו בין להתווכח איתי שזה כן שייך (איפה הם היו כשאמרתי את זה מלכתחילה?) לבין "לא ידעתי כמה את רצינית על זה" או יותר חצוף "ניסיתי...." ואפילו שקרי "אבל אמרת לי ש..." (כאשר אמרתי בדיוק להפך...)

מהכתיבה שלך!!

1. לא תמיד דרישות שהשדכן לא יכול למלא הן "דרישות בשמיים".

2. דרישות של משודך אינן באות כי אנו "חושבים את עצמנו למבוקשים" אלא לאחר שבדקנו את עצמנו היטב, ונשארנו עם הדברים החשובים באמת, וגם במקרה כזה נתקלים השדכנים שמציעים לנו "דוקא כאילו".

3. תפקיד השדכן הוא לא "להוריד מהאולימפוס" אלא למצוא משהו מתאים.

4. אם אין לו משהו מתאים - שיאמר למשודך שאין לו ויתן למשודך להחליט מה הלאה - אבל ההחלטה היא של המשודך ולא של השדכן.

5. אם הוא חושב שדרישה של משודך היא מוגזמת, שינסה לשוחח איתו ויבין מדוע. אולי לאחר שיחה יתברר כי המשודך צודק? אם השדכן איננו רוצה "לרקוד לפי החליל של המשודך" - שיאמר את זה מההתחלה.

ואל תשכחי שלשדכן עומד סכום כסף מול העיניים, וכסף עלול לטשטש אנשים מאד חיוביים...

מוזרים הגיעו אלי משדכנית! למה? אולי סתם ניסו להדביק לי מישהו ולעבור ללקוח הבא....

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים