יא אלופה!!!!!!

היה לי משהו דומה....

 עעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדדעעעייידודדדד

הם באות אלי ושואלות אותי איפה היית ככ הרבה זמן בהתבודדות???

שלא היה לי מישהי לפרוק עליה ועד שמצאתי...

כבר עברתי את זה וחץ מזה אם הייתי מדברת עם מישהו מה זה היה עוזר לי???? אני בעצמי לא יודעת מה עבר עלי כך שכל שאלה מבלבלת אותי!!!! 

תודה בכל מקרה!!!

את חייבת לערב איש מקצוע, שתפי את ההורים.

אמנם הייתה לך "תקופה" והתאוששת ממנה, אבל את לא יכולה לדעת אם זה יקרה לך שוב ובאיזו רמה.

אני אומר לך שוב- את ח י י ב ת לשתף.

לגבי החברות- זה לא עניינן, ואני לא ממליצה לשתף אותן, תאמרי להן שזה היה סתם מצב רוח וזהו.

בהצלחה רבה. אל תתמודדי לבד. תמיד לשתף את ההורים גם אם נראה לך שהם לא יוכלו לעזור.

בואנה אני מוקפת באנשים חכמים ואני לא רואה את זה!!!!!!!!

תודה רבה גם לך

שהייתי בדכאון סתם? ככה בלי סיבה???

אבל בסדר...

אל תזכירי בכלל את המילה הזו...

קודם כל, איש מקצוע  צריך לאבחן אותה..

דבר שני, אם תתייחסי לזה בקלילות אז גם החברות שלך לא יעשו עניין 

א. עיידוד! (אן לי עוד מה להוסף)...

ב. בשביל מצב כזה נראלי שחוץ מלשתף פה את הבנות בפורום צריך כם לפנות למישו מקצועי.

אם את רוצה אז בכיף ובשמחה אני ישוחח איתך באישי...

בהצלחה. יקרה

אוהבים אותך פההה!!!!!!!!!!!

וכל הכבוד לך שלמרות כל מה שעבר עלייך נשארת חזקה ויצאת מזה!!!

בקשר לבנות, תאמרי להם שעבר עלייך משהוא, ועכשיו ברוך ה יצאת מזה. ו... תשתפי מישהי שאת סומכת עליה ואוהבת אותה. זה מאוד חשוב!!

בהצלחהה

איזה נשמה!!!

מכירה את זה...קודם כל חיבוק ענק.

את מהממת! אני כ"כ מעריכה אותך, אין לך מושג כמה!!!

דבר שני- המורה, היועצת והמנהלת יודעות מה עובר עליך עכשיו? יש לך מישהו שאת משתפת אותו?

כי זה ממש חשוב!!!

בקשר לחבות- אני חושבת שכדי ליצור חברויות טובות כדי שיהיו כמה שפחות נושאים לא פתורים.

מה זה אומר?

שכדאי שחברות שלך ידעו שעברת משהו... ושעכשיו ב"ה את עברת את זה...

לא צריך לספר מה היה. ממש לא. רק אם את רוצה.

אבל כן כדאי להגיד שעברת משהו, ועכשיו ב"ה טוב. ושאת לא רוצה שהם יותר מידי ידברו על זה...

מוזמנת לאישי, אחות יקרה.

אוהבת כ"כ ומעריכה מאוד את האומץ.

איך אתם ככ פתוחות וזורמות???

אני לא הייתי אפילו מעיזה לספר לחברות שלי משהוא על מה שהיה איתי ואם הם היו שואלות...

אז לא יודעת!!!!!

סתם, לא יודעת אם זה קשור.

לא אמרתי שזה מה שהייתי עושה.

אמרתי שזה מה שנכון בעיני.

 לא בטוחה שהייתי מסוגלת לעשות את זה.

צריך בשביל זה אומץ. המון אומץ.

אבל פתיחות זו תכונה נורא חשובה!!!

הלוואי עלי!!!!!

אם היה לי קצת פתיחות - לא הייתי פה היום!!!

אני גם לא הייתי פתוחה בכלל, ואז בתחילת חמישית החלטתי שאני חייבת להפתח, אז החלטתי שפשוט אם אני מתלבטת אם להגיד משהו או לא- אני אומרת...

עכשיו אני אחד הבני האדם הפתוחים

חחח

הכל מאהבה נשמה!!!!

הכל השתדלות שלי ושל הסביבה שלי...

זאתומרת- לפעמים יש עליות וירידות אבל בתכלס ניראלי שדי התאוששתי...

נגיד בפעולה של היום הייתי מאוד בלי מצברוח ולא ידעתי למה???

הבנת???

רק שלי היו כמה סיבות ...

איך יצאתי מזה???

הרבה אנשים טובים...

וגם חשבתי על הבעיות שלי ואמרתי לעצמי שאני מוזרה שאני מתלוננת על דבר ככ פעוט ושולי(למרות שלי עצמי זה היה משבר!!!) כשיש אנשים שיש להם צרות יותר גדולות הרבה יותר!!!

הלוואי שהייתי חושבת כמוך...

ועכשיו אני רוצה לשאול אותכם עוד משהו...

אם חס וחלילה היה קורה לכם דבר כזה הייתם משתפים או לא???

ואם כן אז את מי???

את יכולה לשתף חברה\ מדריכה\ אחות..

מישהי שאת סומכת עליה

לא סומך עלי!!!

אז למה שאני יסמוך על אף אחד???

אולי זה סתם הרגשה מוטעת?

כדאי מאוד לשתף בן אדם שאת מרגישה איתו בנוח.

רצוי מאוד מישהו גדול ממך.

שבביצפר ככה התנהגתי אבל בבית הכל היה טוב וניראלי שאמא שלי בכלל לא ידעה שעובר עלי משהו עד שהמורה אמרה לה...

שלספר לאמא שלך הכל!!! זה כיף שמישהו אחר מספר... 

אני בטוחה שאמא שלך תוכל לעזור לך!!! אין על אמא בעולם

ואם את לא רוצה ספרי לאחות למדריכה לחברה....!

אם את רוצה אני יכולה לעזור לך בפרטי

דש לכולם!!!!

חיחיחיח

זה מגניב שהם יודעות מי אני

גם לי בביצפר זה החיה ובבית לא היה כלום!!!

דיברתי על זה עם חברה שלי והיא אמרה שגם היא לא מתנהגת אותו דבר בבית ובחברה...

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות