בס"ד

הנקודה היא
שגם ביום עם ראות טובה
אפשר לראות רק עץ כביש וגן
רחוב פשוט בעיר שנואה
ואני

רוב היום ישובה מול
מסך בקבוק מעוך ודורדורנט
ברקע ריח עוגת גבינה
ואני

בלימודים על כיסא סטודנט (שמאלי)
חמושה בפלאפון ספר ואוזניות
קבוצות קבוצות של צחוק סביבי
ואני

הנקודה היא
שגם ביום עם ראות טובה בסוף
זאת רק
אני

---
נו במתת
למה אני לא יודעת לכתוב טוב כמוהם?
לעזה
ועכשיו אני אשלח למרות שזה עלוב
אולי אזרוק לו רמז שיקרא
רק כדי להרגיש רע כשהוא יגיד או לא יגיד משהו
פתאטי
---
למה חשוב לי כלכך להאחז בשנאה הזה?