הבחור הוא צריך להיות גבר שאפשר להיעשן עליו, לא ילדון, אלא אם כן הוא מאד בוגר אבל בד'כ בנים מתבגרים לאט

וחוץ מזה מה במקרה שמדובר בבחורה בת 18 וילדון בן 14? עוד יותר לא הגיוני, אז ברור שההצעה ירדה למרות שהם נראו ממש מתאימים כי הבחורה לא תחכה 4 שנים, אלא אם כן היא לא תתחתן והוא יחליט להתחיל לצאת ממש מוקדם שזה גיל 18 ...

בקיצור, זה לא הגיוני, אתה מסכים איתי?

וואלה, מגניב

כי היא הייתה מבוגרת

אבל אם הבחורה בת 18, ברור שהיא לא תחכה לו, וזה לא יקרה שהם יתארסו אלא אם כן היא תתקע בשידוכים ו... כמו שאמרתי למעלה 

וזה לא היה קשר בכלל, רק רעיון שנזרק לחלל האוייר

אבל מה? 21?

טוב, אין לי כח להתווכח עכשיו

בס"ד

נכון שהאדם מתפתח, אבל ההתפתחות שלנו מושפעת מהסביבה...
ואם הסביבה זה בן הזוג, ומתחתנים צעירים בסביבות 18, 19,
אז המשך ההתבגרות היא ביחד, ומי שהכי משפיע לאיזה אדם כל אחד מבני הזוג יהפך-

זן בן זוגו. ככה יש הרבה יותר מקום להסתנכרנות , לפתוח הרגלים משותפים,
ולבנייה העצמית ביחד.

נוסף לזה אין גיל בו האדם חסין מני שינויים.
אנשים עשו שינויים מרחיקי לכת בכל מני שלבים מהחיים, שלא לדבר על עצם החיים,
וחוויות החיים המשתנות שמשנות אותנו. הורות למשל זה דבר שמאד משנה.
גסתי הבחורה הכי זורמת וספונטנית בעולם הפכה להיות מישהי עם לו"ז שאסור להזיז במילימטר.

מישהו ידע לצפות את זה? אפילו היא לא.

(העניין עצמו הוא כמובן טוב, טוב לילדים ולבית שלהם, אבל בלתי צפוי בעליל)

אדם שמתחיל קריירה במקום אחד ואז עושה הסבה מקצועית,
ובסביבה החדשה עם הדרישות החדשות יכול להשתנות מאד,

אדם שעושה שינוי רוחני יזום בחיים או בהשקפה שלו..

האדם הוא יצור מתפתח, וההתפתחות לא מסתיימת בגיל 21.

לכן מהבחינה הזאת יש דווקא יתרון בחתונה בגילאים צעירים,

שכל זה מתחיל להסתנכרן הרבה יותר מוקדם.

מובן שהדברים לא נאמרו על גילאי 14....

בס"ד

בכל אופן כל אחד ואחת והמודעות העצמית שלו.

עקרונית אני לא חושבת שאדם אי פעם יכיר את עצמו עד הסוף כי כאמור ההתפתחות נמשכת.

אין כל פסול בלהתפתח יחד, וכבר אמרו חז"ל חי לחופה

בס"ד

אפשר לומר גם הפוך,
לעצב סופית את האישיות שלך, באופן של ככה וזהו ורק אז להתחיל לחפש,

זה ממש הימור, כי מי אמר שתמצא מישהי שבדיוק מתאימה?

כאשר מתחתנים צעירים, כשעדיין הכל פחות מקובע, ויש מקום לשינויים,

מתפתחים ביחד באופן מסונכרן, ומימלא הרבה יותר מקום לשלום בית.

בני אדם זה לא פוקמונים שההתפתחות שלהם טבועה מראש,  ורק צריכים להגיע לשלב.

התפתחות האישיות תלויה בחברה שחיים בה, בחוויות, באורח חיים.

אין שום סיבה שזוג צעיר שהתחתן מתוך חיבור אהבה הבנה  ומקום משותף,

יתעוררו בוקר אחד אחרי עשר שנים והופס אני רייצו ואת גולדי, חשמל ומים לא הולך ביחד...

ההתפתחות מושפעת מהזוגיות, ויש הרבה יותר סיכוי להתפתח באופן מסונכרן יחד

@נקודה טובה

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.