מה ההתלבטות?

מצד אחד אני רוצה לראות מה זה, אומרים שממש כדי.

מצד שני, אני מפחדת שיהיה לי חם, ואני יהיה צמאה, ויהיה צפוף ואני רק ירצה ללכת

אני גם לא אחת כזאת שהולכת ואומרת נסתדר. אני צריכה לראות מראש איך אני נוסעת, ואם אני מפספסת אוטובוס אני קצת ילחץ.

חוץ מזה, זה לא נראה לי כזה שיקול, אבל אמא שלי מפחדת. היא הסכימה ישר שאני ילך, אבל היא תדאג לי. אני יודעת.

עד כאן

יש שם המון המון ברזיות, וגם אפשר להביא בקבוק מים,
כדאי להשתדל לא להיכנס מקומות צפופים (לציון בעיקר, כל שאר המקומות לא צפופים כ"כ לנשים)

יש בלי סוף אוטובוסים, (לאיודע מאיפה את נוסעת), אבל אם יש אוטובוסים של תח"צ למירון אז יש הרבה,
כדאי לדעת שיכול להיות שיהיו פקקים רציניים בחזור ובהלוך.

לא הבנתי מה ההתלבטות?
אם יש שם חצי מליון איש, כנראה שזה מתאים לכולם

הכי סטלות שם!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....