מתוך שיחה של הרבי מליוובאוויטש,

אשמח לצלם אם תרצי

הייתה קצת הקדמה לפני שמסבירה יותר. אבל לקחתי מה שהיה נראה לי הכי רלוונטי... 

אבל לדעתי זה יכול לתרום מאוד לזוגיות ולקשר.

מדובר בשלב כל כך ראשוני בזוגיות שבו מתחילים לקנות הרגלים לבית.

ברגע שאתה בישיבה תקנה הרגלים תורניים - נכון ש'יוצאים לחיים' אבל זה כבר אחרי שכבר התרגלת לדרך חיים מסויימת. 

אם המשפחה והבית שאדם בונה צומחים מתוך ישיבה או לא.

נער הייתי גם זקנתי,

ולא צריך מחקר מעמיק בכדי לגלות שזה פשוט עולם אחר.

כמו שאדם הוא תבנית נוף הולדתו,

כך משפחה חיה באווירה אחרת אם היא צמחה מתוך מסירות לתורה

כשהבית נבנה על בסיס של לימוד תורה ממשי, זה נתן כיוון - וגם עוזר להמשיך עם זה.

ו"החיים האמיתיים", זה שלומדים תורה.

עם הזמן, מוסיפים עוד תחומים - מתוך שייכות לתורה - לפי הצורך והענין.

אז אומנם אני עדיין לא נשואה אבל ברוך ה' אני נמצאת עכשיו בקשר עם בחור שלומד בישיבה.

ואני אוהבת את זה שאנחנו מדברים בטלפון והוא מספר לי מה הוא למד היום ואיך היה הלימוד שלו. אני יכולה לשמוע בקול שלו את ההתלהבות מהלימוד ומללמוד דברים חדשים, ואני מרגישה איך זה ממלא אותו ובאופן מיוחד גם אני מאוד מקבלת ומתמלאת מזה! אני מרגישה שיש בזה משהו שמאוד מחבר, וגם לפעמים אנחנו מדברים על מה שהוא למד ומקשרים את זה לחיים שלנו ורואים איך אנחנו יכולים לקבל מזה המון.

זה ממש מיוחד! ואני עכשיו מתחילה להבין את הבנות שנשואות לאברכים שאומרות כמה זה משנה את הבית לטובה כשהבעל לומד תורה.

ולך @זוהרת בטורקיז- אני אומנם לא מכירה אותך, אך נשמע לי שאת קצת חוששת מהמקום הזה של הלימוד תורה, ואולי גם לא כל כך סגורה על מה את בדיוק רוצה.

עצתי לך- תבררי איך את רוצה לראות את הבית שלך ואת בעלך, באיזה מקום ואל תחששי מזה! יש במקום הזה של הלימוד תורה עומק מאוד גדול וזה מיוחד ממש! ואם את רוצה את המקום הזה אז תסמכי על עצמך שזה אכן מגיע לך והקב"ה מכוון אותך לשם.

בהצלחה לך.

ז"א פשוט שבניית בית מתוך חיבור למקום תורה זה טוב ויפה. זה הצד המשמח

אבל כשעוברים את שלב הישיבה?

אין סיכוי לכל אותם תיאורים יפים?

אחרי שירשורים כאלה בנות מתחילות להציב את זה כדרישת סף, מה שלא תואם את המציאות לפעמים, וחבל.

(המציאות= בנים רבים בשלב החיפושים בשלבים שונים בחייהם. צבא, עבודה, לימודים...)

אבל מהיכרות עם כמה (שעדין בישיבה וכאלה שכבר לא- אכן יש פער)

ענו שכן.

לא אמרו שאי אפשר גם אח"כ.

תלוי באדם, בהמשך קביעותו הרצינית בלימוד תורה וכד'.

השאלה אם באמת לפסול על דבר כזה

מי שמאד חשוב לה מישהו שלומד שנים ראשונות לפחות בישיבה, זכותה.

ב. אם לא, אלא סתם חשוב לה אדם "תורני", שתבדוק אישית. מה הרקע הקודם, מה הקישור לתורה, הנפשי. מה מקדיש לזה בהווה ומה חשוב מבחינתו להמשך.

[בכלל, אני לא אוהב את הביטוי "לפסול"..]

אבל אם יש מימד של שליחות בחיים ורוצים גם לגדול, לשנות, או להשפיע...המחויבות לתורה משפיעה על הבית

בס"ד

זה אחת הסיבות המרכזיות אצלי לפחות.

אני רוצה להתחתן ויש לי כנראה עוד 3 שנים פלוס מינוס להיות בישיבה

אבל מעבר לזה, לאנשים קשה לעשות מאמץ, לכן אנשים פחות יתאמצו בחיי היום יום לפנות לרבנים וכו' כי זה דורש מאמץ, ובמיוחד בחור שסיים כמה שנים בישיבה עלול לפתח את הגאווה שלמדתי אז אני יכול להיות הרב, לפעמים זה גם נכון על בחורים בשיעורים הגבוהים שחושבים שאין להם מה ללמוד מרבני הישיבה.

אבל כאשר אתה שם, אז ברוב הישיבות ששמעתי יש שיעורים לאברכים לזוגיות, כמו שאמרתי הרבנים נוחים וזמינים יחסית, וממילא הוא מתייעץ יותר.

זה נכון שאפשר גם בלי הישיבה, אבל בשביל זה צריך להיות אחראי וענו יותר מהממוצע לצערי.

רוב העולם לא אוהב להרגיש תלמיד, להרגיש שיש לו חוסר, אבל כאשר אתה בישיבה אתה כזה בלי להרגיש בחוסר.

אבל אצלי באמת הסיבה המרכזית היא בגלל שזה הגיל בו אני רוצה להתחתן, ובעניין הקשר עם רבנים והקשר לתורה אני מקווה שימשיך לאורך כל חיי בע"ה.

דווקא מחוץ לתחומי הישיבה, הניסיון של ניהול משק בית, התעסקות בסוגיות שמחוץ לכותלי הישיבה וההתמודדות הרוחנית עם ההשפעות בחוץ וכל זה בתקופת הרווקות (שעוד במידה מסוימת לא הכי מעמיסה) אפשרו לי להבין שיש אפשרות לפעול, לעשות ולחפש לעשות טוב גם בעולם המעשה. כך שהתחושה שלי היא שאם אתחתן עכשיו יהיה לי הרבה יותר ברור איך ליצוק ערכים בעולם המעשה.

לעומת זאת, (ואני אומר זאת בכאב רב) אחוזים לא מבוטלים של בני"שים שהגיעו נשואים לעולם שבחוץ, לא ידעו איך להטמיע את האידאליים הגדולים שספגו בעולם המעשה (אציין שזה במבט של השנתיים - שלוש הראשונות שלהם) בטח ובטח שה"אתגר" הכי גדול שלהם היה לקנות אוכל לכבוד שבת.

כמו כן, אפילו בתוך כתלי הישיבה, בשנת הנישואים הראשונה, להרבה אברכים קשה לגשר בין הלימוד והעמקה בישיבה לבין ההשקעה בבית ובמשפחה.

זה מניסיון אישי, ברור לי שיש הרבה אברכים שלא ויתרו על האידאליים שלהם גם ביציאה מבין כותלי הישיבה, אך אם הייתי עורך סקר במקום בו אני נמצא נראה לי שהתוצאה די ברורה למגמה שהצגתי.

אמנם, לדעתי שנה כזאת היא יכולה לעזור בבניית נדבך רוחני, אך אינה הכרחית (ואולי גם פחות מוסיפה) מאשר בניית בית במסגרת העולם הגדול.

העובדה שאני נמצא בישיבה- תרמה המון ליסודות של הבית ולבנייה שלו.

שנה ראשונה היא בנייה מסויימת של המון יסודות זוגיים, החלטות משמעותיות שישפיעו אח"כ,

רשמים ראשונים אחד מהשני על התנהלות זוגית. יש המון מה ללמוד והמון מה לעבוד.

הישיבה אצלי נתנה שני דברים משמעותיים ברמה הפרקטית-

א. גמישות- היחס של הישיבה לתלמידים אצלנו הוא מאוד גמיש ומאפשר, סומכים עלייך שתעמוד ביעדים

ובדרישות אבל לא בוחנים אותך, וגם מאוד מכירים בצורך של בניית בית מה שמוסיף לגמישות. בית במיוחד

בהתחלה מצריך הרבה גמישות. לימודים או עבודה הרבה פחות מאפשרים לך את סוג הגמישות הזה.

ב. הדרכה- כגישה ישיבתית של ראש הישיבה והרמ"ים- יש המון יחס והתעסקות בנושא הזה. יש את מי לשאול,

יש עם מי לעבוד. יש מי שידע לכוון, חלק מהרמ"ים הם יועצים ממש, והחלק השני יודעים מתי זה עניין שאפשר

לעזור בעצה טובה ועידוד ומתי זה מצריך לפנות למישהו מקצועי. שעות רבות שבילתי עם הרב שבחרתי לעשות

איתו את התהליך הזה היו חלק יסודי ומשמעותי בבניין הבית בסופו של דבר.

וברמה היותר רוחנית- לימוד תורה מחיה, מכניס אמונה, נותן כוח להתמודדויות, והרבה פעמים בזוגיות זה הבדל

של שמים וארץ- היכולת לנשום ולהמשיך גם כשלא הכל תותים בקצפת, ולקבל את זה לגמרי בעיניים של אמונה

ש"מה' אישה לאיש". וברמה עוד יותר גבוה "מה שלומדים בקדושה מתעדן על ידו הרצון והשכל גם יחד"(אורות

התורה, לימוד התורה, א)

אבל זה גם מאוד תלוי איזו ישיבה

עריכה- אישתי מאשרת

כלומר, ברור שהוא עלול להיפגע. אבל איפה את מרגישה את זה שאת מפחדת לפגוע בו?

(אפילו תעשי על זה עבודת כתיבה של 3-4 פסקאות לנסות להבין למה לך קשה לעשות את הצעד הזה אחרי שהגעת למסקנה שהוא נכון).

ובינתיים את גם פוגעת בעצמך, בשלוות הנפש שלך, בהתקדמות קדימה.

תהיי כנה בפגישה הבאה לומר הכל ולהפרד בכבוד.

בהצלחה♡

כדאי לדעתי להכין את השטח כדי שהצד השני לא יגיע מולהב לדייט ולו בשביל שיפרדו ממנו.

תשתפי בדברים טובים עליו ולמה לא מתאים לדעתך.

לזכור ולומר שנפרדים כי אין התאמה ולא כי הצד השני לא טוב מספיק.

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?

אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.

כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.

זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.

זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.

(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)

אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

תודה

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

בהצלחה רבה!

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.

כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)

בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?

אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח

אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.

אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

שיחקת אותה.

יפה.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).