שהוא דעת הגאון הרב אויירבך, והחוז"א.
בספר "עלהו לא יבול" מובא שהרב אויירבך עיין לאחר זמן בעניין, ואמר שיש ראיות נגד המשנ"ב , ובת צריכה ללכת עם כיסוי של גרב (או חצאית ארוכה, אך זה לא מוזכר שם). רק הוא סבר שלא למחות במקילות.
לגבי החזו"א. הרב בנימין זילבר זצ"ל כתב ב"אז נדברו" שדיבר על כך עם החזו"א, והסכים איתו שהשוק מתחת לברך. למעשה הוא החמיר.
עיקר העניין הוא שהפרי מגדים השווה בין שוק של אדם לבהמה. ויש הוכחות ברורות נגד זה.
כבר תוס' במנחות (לז.) כתב:" דהא שוק דאדם נמי לא הוי כשוק דבהמות. דתנן באהלות שנים בשוק , חמשה בארכובה, ואחד בירך. אלמא קרי שוק עצם המחובר לרגל."
תוס' אומר מפורש ששוק של אדם ושל בהמה הם במקומות שונים , וכותב ששוק באדם הוא מחובר לכף הרגל.
המקור שלו הוא משנה במס' אהלות (א,ח), שם כתוב " מאתים וארבעים ושמנה אברים באדם, שלושים בפיסת הרגל, ששה בכל אצבע, עשרה בקרסול, שנים בשוק, חמשה בארכובה, אחד בירך, שלשה בקטלית..".
המשנה מסדרת את אברי האדם מלמטה מלעלה. פיסת הרגל, קרסול, שוק , ארכובה (ברך), וירך.
רואים ששוק מתחת לברך.
רמב"ם ,הלכות אסורי ביאה (י,ו): "בין שיצא על סדר האברים כגון שיצאה הרגל, ואחריה השוק, ואחריה הירך..".
שוב רואים ששוק נמוך מהירך.
הפרי מגדים לא זכר את התוס' הזה כנראה בזמן שכתב. אך במקום אחר(בספר שלו על חליצה) הפמ"ג כותב ששוק הוא מתחת לברך. לכן גם בפרי מגדים נראה שהוא חזר בו.
אשמח לתגובה. (יש עוד מקורות, אבל לא רציתי להאריך)