אשרייך!!באמת זה מה שחיזק אותי.
תראי,יש יותר קושי במקום שהוא פחות דוס מימך.
ביציאות וכאלה וחיי חברה.לדוגמא אם הייתי במקום יותר דתי אז הייתי עושה מה שהם אומרים נכון?זה בדרך כלל.כי ככה החברה שלי.אבל בגלל שאני במקום מגוון,כל דבר שיש אני מבררת ומתלבטת בו.
אבל להפך,אני חושבת שאם הייתי מקום דוס יותר בתחילת החטיבה אז לא יודעת אם מה שהייתי עושה היום זה היה מאהבה.
כי אני בחרתי את זה.
לפעמים אמרתי לעצמי:אוף חבל שאני לא באולפנה ממש דוסית.וכן לפעמים הייתי ממש בצער בגלל זה.
אבל אני לא מתחרטת על כל שנייה וכל יום שאני במקום שלי כרגע..
כי זה לימד אותי הרבה דברים:
קודם הגיוון בדעות זה טוב כדי לבחור מה את מאמינה בו.וגם את לומדת מכל אחד.מכל אדם שונה.וכל אחד עוזר לשני בתחום אחר.
ואני שמחה על זה,ותמיד המשפט הזה בראש שלי:״לא חייב לטרוף את כל העולם בבת אחת״
לפעמים אנחנו אומרים לעצמנו וגם אני,אולי משהו יותר דוס?אולי מקום יותר? מסכימה וגם אני בוחרת ככה שמקום יותר דתי יהיה לי יותר או מבחינה רוחנית. אבל לפעמים אני אומרת לעצמי שכן,עדיף לי להיות מקום כזה.ושאני אגיד תודה על מה שיש.
ואי אפשר שהכל יהיה מושלם.כמובן צריך את ההשתדלות,אבל רגע בואי נשמח על מה שיש כרגע.כל עוד טוב לך שם והכל בסדר אז ב״ה.
תמיד אפשר להתחרט ולחזור אחורה ולהתלבט,אז ב״ה יש מקום שטוב לך בו,ואת מתחילה שנה הבאה בע״ה וה׳ יהיה איתך.
ויהי לך טוב ..מבחינה חיצונית לפעמים זה להרגיש שונה,אבל בחיים לא דיברו על הבגדים כמשהו מאוד חשוב. הכוונה היא,חברות שלי מכירות אותי שהתחלתי ללכת יותר צנוע בגיל צעיר,אז זה כבר רגיל אצלהן.וגם,בחיים לא אמרו לי על בגדים,ז״א וזה מדהים להגיד אתזה-הבגדים זה לא מה שחשוב.בחיים אף בת לא אמרה לי משהו לא טוב בזה שאני קצת שונה.להפך,הם דווקא שמחות כי אני שמחה ואם זה מה שטוב..וגם,הן לא שמים לב מי כן עם חצאית ככה או אחרת..פשוט הבן אדם,זה מה שחשוב,כי בגדים אפשר להחליף כל יום.אישיות התנהגות וחברה ובן אדם,זה לא משנים כל יום.וזה מה שהולך איתך לכל התקופה .
וגם אם את שונה,אז מה,זה הטוב בגיוון.זה מראה לך מה הדרך שלך. וגם נותן לך כח.דווקא בשונות זה המיוחד בך..נגיד קוראים לך בשם הניק תורה ועבודה אז זאת תורה ועבודה. ו וזה מה שאת אז היי תשמחי ..
לפעמים אני אומרת לעצמי:בענינים חיצוניים שאולי כדאי ללבוש אחרת,היו לי תקופות כאלה,שפחות שמחתי בזה,אז אמרתי לעצמי תמיד תזכרי מה את,מה את אוהבת מה את עברת.לא דברים רעים,הכוונה מה קרה שזה הוביל אותי ללכת צנוע יותר..
תמיד תזכרי שיש לך גם דוגמא אישית,ויש לך אזשהוא שליחות לבצע,כמו לכל בן אדם. תזכרי,שגם אם את רואה את עצמך כדוגמא אישית ב״ה אל תחשבי שאם את לא עומדת בדברים אז זה אומר שעכשיו אולי לא עמדת במה שאת אמורה להיות אז זהו את לא דתייה.חלילה.אז לא,לכולם יש קשיים.ואף אחד לא מושלם.ומותר גם לטעות.. וכל אדם עם ההתקדמויות שלו.
ותמיד תמצאי את החברות שמתאימות לך,ובסגנון שלך,ושכייף לך איתן..כשאת חברה את חברה לא רק דתית את מעבר,את אישיות בן אדם.וככה זה בחברה,חברה תורנית זה חשוב,אבל שתדעי שיש דברים יותר חשובים שאת חברה,התנהגות מידית וכו׳ שנזכה בע״ה לדברים האלו..
ואל תדאגי אפשר לשמח,תתחילי בטוב,ויהיה לך כייף,שום דבר לא מפריע לך להיות חברה טובה ותלמידה טובה ובן אדם שמח.. אשרייך!!
אז בהצלחה רבה רבה !!
