לא לומדות תורה וגמרה כי הם צריכות לדאוג לילידים, לבשל, לכבס, להיות בבית ןכן'...

של גברים ונשים מתפתחת בצורה שונה 

בבית המקדש, המקום הכי קדוש לנו, העיקר זה היה הקורבנות (לכאורה התעסקות באוכל) 

שחיטה, צליה, אכילה וכו'        

זה בא ללמד אותנו שעיקר הקדושה זה המעשים הגשמיים שנעשים לשם שמים בקדושה...

זה, רק יהודיה יכולה לעשות ולא סודנית כמו שהצעת..

לכן כשהגויים נכנסו לקודש הקודשים וראו פסלים של תינוק ותינוקת מחובקים

צחקו ואמרו תראו במה ישראל מתעסקים...אבל זו בדיוק הנקודה שאנחנו יודעים והם לא,

שקודש הקודשים זה להכניס את הקב"ה במעשים שנראים לכאורה הכי רחוקים מרוחניות.

ולהתחזק בעבודת ה'!

לדעתי, ככל שאישה יותר מתפתחת בלימודי חול היא צריכה להתפתח בלימודי קודש.

יש משפט כזה: יש אריה של גוף ואריה של נשמה.

האריה שתאכילי יותר יהיה האריה החזק יותר.

לא ממש מדויק, אבל בערך...

ולמה יש מדרשות?

וצורבא נשים?

בדיוק בשביל זה..

לגדל אותם, לחנך אותם ליראת שמיים ועבודת ה'.

את צריכה לקחת את כל זה לא בתור כביסה וכלים, אלה בתור תפקיד גדול- שאת מגדלת את דור העתיד, את משפרת את העולם ומביאה אותו למקום טוב יותר ע"י המעשים שלך. קחי הכול בפורפורצי...תסתכלי על כל התמונה...

תורה.  מנגד הסוברים שאשה פטורה, כי כתוב "ושננתם לבנך". , זה לא רק לשון זכר, אלא הדגשה "בנך"- ולא בנותיך. זה אומר שהאב לא חייב ללמד את ביתו.   

בנוסף חכמים אמרו לא ללמד את הבנות תורה שבעל פה, כי זה יכניס ערמומיות לבת.   זאת אומרת שהיא ישרה ופשוטה, והתעסקות עם דיני ממונות וסברות של רמאים בדין, לא יעשו טוב לאשה. 

אבל מצאנו נשים בודדות בהיסטוריה שלמדו, כי זה התאים להן, כמו אמו של אחד הפרשנים ה"פרישה". שהיא אמרה את הסברא שבערב יום טוב יברכו לפני הדלקת נרות.

בנות צריכות ללמוד את ההלכות ששיכות להן. כמו כל הלכות שבת, הלכות יום טוב, חול המועד, תפילה ,ברכות, חגים, בשר בחלב. גם לימודי אמונה ומוסר.  רק זה מספיק כדי ללמוד כל החיים.  (לבחור ישיבה זה לוקח כמה שנים).  

לבנים שהם יותר שכלתניים בדרך כלל, מתאים לימוד גמרא. בנות לא מתלהבות מזה, כי הלימוד שלהן צריך להיות יותר חוויתי. יותר רגשי. 

בת לא צריכה לחכות את הבנים, אלא לעבוד את ה' יתברך בתכונות ובדרך שהוא חנן אותה. 

אף פעם לא חשבתי שזה המשמעות

יש לו יתרונות, אבל גם לא מעט חסרונות. הפמיניסטיות היום מנסות להגיד שהנשים והגברים שווים, והתפקידים שלהם שווים וגם הזכויות והחובות. 

ביהדות יש הערכה גם כלפי האיש וגם כלפי האשה. כל אחד יש לו מבנה פיזי ונפשי שונה ותפקידים שונים, אבל שניהם חשובים.

משפטים של חז"ל כמו "בינה יתרה באשה", "אשה מכרת באורחים יותר מאיש" וכו' מבטאים הערכה לאשה.

גם זה שהחכמים הפקידו בידי האשה תפקידים חשובים כמו כשרות המטבח, שמירת טהרת המשפחה, חינוך ילדים מראה שהם סמכו על האשה, כי אלא מצוות מאוד חשובות ומצריכות זהירות.

גם בברכה "שעשני כרצונו" הכוונה שהאשה מכוונת לרצונו של הבורא. ממילא היא צריכה לימוד תורה בהיקף אחר, ופחות תפילות מאשר האיש. כך שמעתי בשיעור תורה של רבנית מפורסמת.

 בקשר ל"דעתן קלה" הסבירו פה יפה שאשה היא גמישה בטבעה ופחות עקשנית, יכולה לעבור מנושא לנושא ביותר קלות גם.

פעם היה הרבה פחות זמן ללמוד תורה, וגם לימוד ההלכה עבר בעל פה מדור לדור מאמא לבת. היום ב"ה יש לנו אפשרות ללמוד תורה יותר...בצורה יותר מדויקת, מקיפה ומעמיקה.

ואנחנו שונות מהגברים. כן, האישה באופן טבעי יותר קשורה לבית. היא יולדת, היא מגדלת תינוק. ואני לא רואה שום דבר פסול בכך שאני מבשלת, מכבסת, מנקה בשביל בני הבית. בזכותי הם אוכלים בריא, נקיים ומסודרים ב"ה.

אני הולכת ללמוד תורה פעם בשבוע, ואני לא חייבת בשלוש תפילות במניין, ובלימוד יומיומי כמו גבר. האמת זה גם היה מתיש אותי לגמרי. חז"ל התחשבו באשה ולא הטילו עליה עבודת ה' של גבר.

יש לי זכות להיות אשה, אשת איש, אמא לילדים וגם ללמוד תורה.

אני לא חייבת להתנהג כמו גבר כדי להרגיש שווה.

אבל הוא מרכז את ערוץ הידברות. אולי אפשר לפנות לשם.

אפשר לבאר מה ההבדל המדוייק בין בינה לבין דעת. 

אבל מי שמפרש[ת] את 'דעת נשים קלה' כאילו חזל התייחסו לנשים כאל טפשות - הוא[היא] או טיפש[ה] או שקרן[ית]

ברור לכולנו שיש מדרגות בבריאה, למשל לכולנו ברור שכהן זה לא לוי, לוי הוא לא ישראל וישראל הוא לא גוי.

אני לא טוען שזה שנולדתי ישראל ולכן איני יכול לעבוד במקדש ,שיבנה במהרה, זה רעיון מיושן, פרמיטיבי, לא רלוונטי וכו'. בגלל  שאני מבין שזה רצון ה' אז למרות שאני כביכול נחות יותר זה לא אכפת לי "אני לא נבראתי אלא לשמש את בוראי". אם כך זה לא מופרך שיש עוד מין "דרגה בבריאה" שעבודת ה' שלה היא יותר "בבחינה ביתית" וצריך לעשות את תפקידנו מתוך "ביטול" וידיעה שככה ה' יתברך רוצה שנעבוד אותו. ושיהיה רק בשמחה. 

(איזה הגיגים יוצאים לי בשעות האלה) 

גם בדורות הקודמים. עובדה שרמבם כותב עפ"י הגמרה שאיש מחוייב לאהוב ולכבד את אישתו, ולהרבות איתה בממון אם יש לו. במשפחה של בעלי לדוגמה היו רבנים לפני כמאה שנים שכיבדו מאוד את הנשים שלהם.

פעם עבודות הבית וגידול הילדים לקחו מהנשים המון זמן וכוח, אז הן פחות יצאו לעבוד ולימוד תורה עבר בעל פה מאמא לבת. אז לא היו גם מדרשות. היום המציאות שונה וזה טוב, רק צריך לזכור שאיש ואשה שונים גם היום. ושניהם חשובים כל אחד בדרך שלו.

בין גברים לנשים הוא לא רק פיזי. הוא גם רגשי , מחשבתי וכו'.

לא כל מה שעושה הגבר יכולה גם האישה ולהפך.

אישה יותר רגשנית, יותר נוטה לשתף וכו'

הגבר יותר חזק במובן מסוים, יותר קר.

אם תשימי גבר ואישה באותה הסיטואציה, מרבית הסיכויים שהם יגיבו אחרת, כי הבסיס שלהם שונה, ככה נבראנו. שונים.

זה טבוע בנו 

א. כשחז"ל דיברו על נשים בצורה שוביניסטית הם דיברו על תקופתם. ככה היה כל העולם.

ב. אני מאמין שאם תקום סנהדרין היא תשלים את הרפורמה גם בחלקים המעשיים בדת. שלא קשורים רק לתודעה ולתפיסה האישית.

לא צריך להתכחש לשוני. השוני בהרבה מובנים: פיזי, נפשי, מחשבתי וכו'. כמובן שני המינים חשובים. וזה שיש שוני לא אומר שאחד פחות טוב מהשני. כמו שלוי לא יותר טוב מישראל רק כי הוא נולד לוי. יש לו תפקיד אחר. אדם מישראל יכול להיות גם רב ראשי וגם חכם בתורה.

שפסיכולוגים בשנות השישים בערך אמרו את זה. שאין הבדלים בין המינים, ההבדלים הם תוצאה של חינוך.

ואז עשו כל מיני מחקרים ועם השנים הגיעו לזה שלא החינוך הוא הסיבה להבדלים, אלא במהות יש הבדלים. 

נכון שיש דמיון אבל יש גם הבדלים.

בתור סטודנטית עבדתי בפעוטונים. אז אפילו בגיל שנה שנה וחצי אפשר היה לראות הבדלים בין בנים לבנות. הבנים היו הרבה יותר פעילים מבנות, הבנות היו יותר עדינות ויותר רגישות.

בהמשך כמורה בכיתה ראיתי שהבדלים לא נעלמים, אלא גדלים עם השנים. 

אם היום בתור אמא אצפה מהבת שלי להיות כמו הבן שלי מחוספסת, או מהבן שלי להיות פעיל פחות ועדין  כמו הבת שלי אני חושבת שיהיה להם עוול מזה. זה יהיה נגד הטבע שלהם.

בחינוך לא צריך לשבור את האופי של הילד, צריך לכוון אותו לדרך נכונה מתוך התחשבות באישיות הבסיסית שלו.

הגישה - כל דברי חכמי התורה אמת ללא פקפוק, אסור לדון על דבריהם כמו שדנים על דברי אפלטון והדומים לו בכל הדורות!

אם מזלזלים בחכמים - אין יהדות! זו עובדה מוצקת!

התבוננו מסביב, בארץ כאן לבד, ותראו שככה זה, היכן שאין אמונת חכמים מלאה אין המשך ליהדות, היהדות מתפוררת, נשירה, חולשה דתית ואמונית ו...החוצה!

ההסבר - אסור למרוח! הכוונה בדברי חז"ל היא שלילית, יש בזה פחיתות מסוימת, לא חלילה שלילת האשה אלא מגבלה מסוימת, כמו שחכמים מציינים מגבלות גבריות בכך שהם מציינים מעלות נשיות ביחס לגבר, 'בינה יתירה ניתנה באשה יותר מבאיש', 'אשה מכרת באורחים יותר מן האיש'.

לפני כל ויכוח יש לציין את העובדה שמחקרים עדכניים מבססים נקודה זו של חולשה מסוימת של האשה שמכונה 'קלות דעת', הכוונה היא שעולם הרגש של האשה מאוד מפותח, זה מועיל מאוד לגידול ילדים, לאהבת הבעל בכל הנפש, ולמגוון תחומים.

כמו בכל דבר כשמוסיפים מתכונה אחת זה בא על חשבון תכונה אחרת, בהגיון אין רגש ואם יש הרבה רגש לפעמים זה בא על חשבון ההגיון.

זה בולט מאוד בילדים שאם הם מאוד רגשיים הם נוטים לחלום ולא להתרכז.

עם כל זה הרגש הנשי נובע ממקור מאוד טהור, אם נתבונן בהיסטוריה של השנים האחרונות, מאז שהנשים שותפות יותר בהנעת העולם בכל תחום, העולם נהיה מוסרי יותר, אפשר לומר שהן במידה רבה המצפון של האנושות!

אנחנו רואים לעינינו כי היכן שרק הגברים מובילים נעשים מעשים זוועתיים, כמו אצל הערבים והקיצונים שבהם וכך גם בדת שלהם וכך היה מתחילת הווייתם, כידוע.

מאידך, חכמי ישראל הגדולים ביותר התייעצו עם נשותיהם בדברים מכריעים, כנזכר בגמרא.

לא היה עוד מקום בעולם שכבדו את הנשים כמו אצל היהודים שומרי התורה, כך זה עד היום!

בסך הכל אפשר לומר ששני המינים מאזנים זה את זה, כמו בהרבה כוחות בעולם וביקום, בסופו של דבר העסק עובד יפה..., כמו שאמר שלמה המלך 'את הכל עשה יפה בעתו'.

שנשים "דעתן קלה" לא אומר שאין להן חשיבה חס ושלום. בוודאי כוח הרגש הוא מאוד דומיננטי אצל האשה וזה באמת חשוב לתפקיד. אהבה, רחמים, הזדהות והכלה הם תכונות חשובות אצל אישה.

חשיבה וחכמה יש גם אצל האישה.

יש לה גם "בינה יתרה", חכמה מיוחדת של האישה.

ומה הכוונה "דעתן קלה"?

כוח הדעת זה כוח להכריע, לקבל החלטה בעניין מסוים.

דעתן קלה, הכוונה שהן לא עקשניות כמו פרד ומסוגלות להתגמש ולשנות את דעתן, בהתאם לדעה של הבעל לדוגמה, וכך לשמור על שלום בית. 

שחכמה זאת יכולת להכיר את הנתונים ולזכור אותם, ובינה זאת יכולת להבין דבר מתוך דבר, להכיר את הנתונים (את המציאות)  ולהגיע למסקנה. גם אצל האיש וגם אצל האשה יש את שתי התכונה רק במידה אחרת. האיש יותר חזק בחכמה והאישה יותר חזקה בבינה, כאשר שתי אלה יכולות שכליות. . זה בגדול מה שהוא מסביר.

שנשים קלות להתפתות...    

יש כאלה שיטענו שגם גברים מתפתים מהר.. אבל יש הבדל גדול.

גברים מתפתים רק במעשה אבל התפיסה לגבי אותו דבר נשארת כמו שהייתה

לעומת זאת, נשים מתפתות גם במחשבה..אחרי כמה שיכנועים גם הדעה שלהן משתנה לגבי אותו דבר.

וזה נכון וידוע...

השאלה היא מה מפרשים לא נכון?    

האם המורה שמעה פירוש אחר שבאמת לא נכון?

אבל אם הכוונה לפירוש רש"י אז יש לכבוד המורה בעיה... 

או שקשה לה להודות בזה, או שהיא לא שמה לב לזה וחושבת שזה לא קיים

 לפי מה שהוא אומר "דעתן קלה" הכוונה שלאשה יש יכולת להתגמש ולא להתעקש על דעתה  וזה טוב למשל בשלום בית ובחינוך ילדים. אבל יש לזה גם חיסרון כמו שאמרת, היא יכולה להתפתות יותר בקלות. זה קורה אם היא מכוונת את הגמישות לכיוון לא נכון. 

כל כוח בעולם צריך הכוונה נכונה. 

מה שכתוב בתורה זה קודש קודשים ואין לערער

ואין לדבר סוף לכל הכיוונים

אבל פמיניזם קיצוני  זה רע כי הפמיניסטיות סותרות את התורה. התורה אומרת שאיש ואשה חשובים ושונים זה מזה. ופמיניסטיות אומרות שאיש ואשה הם שווים וצריכים להתנהג בצורה שווה וכו'.

תוצאה של הדעה המשובשת הזאת יכולה להיות נשים מתוסכלות שהן לא לומדות כמו גברים, עובדות כמו גברים, לא מרוויחות כמו גברים וכו'. וגם גברים מתוסכלים כשמצפים מהם לדוגמה לעשות עבודות בית וטיפול בילדים בדיוק כמו נשים. אה, וגם מריבות בין בני זוג יכולות להיות על הרקע הזה.

 אותו אורך חיים לאשה ולגבר, הן רוצות שוויון . שוב, איזה שוויון? איש ואשה שונים, למה שוויון?

צריך כבוד הדדי, אבל לא שוויון בין שונים.

מה שקורה היום בצבא זאת דוגמה עצובה לפמיניזם קיצוני. משכנעים את הבנות להתגייס ליחידות קרביות, כמו הגברים, נותנים תפקידי לחימה כמו לגברים. אלא מה? בפועל גם הבנות וגם הצבא סובל מזה. המון בנות קיבלו טראומות גופניות (וככה זה לפי המחקרים), כי גופן לא עמד בקושי  העצום של לחימה כמו של גברים.   ואילו רמת האימונים בצבא ירדה כי רוצים שתהיה רמה שווה לכולם.

אז גם הצבא פחות מקצועי וגם הבנות יותר סובלות מהרעיונות ההזויים של הפמיניזם.

ומה שהתכוונתי בעניין המשכורות זה שהרבה פעמים הנשים מחליטות לעבוד פחות מהגברים כי הן רוצות להאריך חופשות לידה (גבר לא יכול ללדת, אין שוויון בזה, מה לעשות), או שהן רוצות להיות יותר עם הילדים. ואז ממילא הן מקבלות משכורות נמוכות יותר מהגברים. ויש כאלה שזה מתסכל אותן שוב מהדעה המשובשת שגבר ואשה אמורים להיות אותו דבר.

בנוסף, אם אשה יותר בבית מגבר היא יכולה לעבוד יותר בעבודות בית ולא לדרוש מבעלה לעשות בדיוק מה שהיא עושה כשהוא מגיע מאוחר.  גם הוא צריך לעזור אבל לא צריך לצפות שיעשה את אותו הדבר בדיוק כמו אישתו. אם שניהם עובדים אותן שעות זה משהו אחר.

מעניין שחכמי התורה נתנו דרישות הלכתיות שונות לגבר ולאשה כי הם ידעו שאי אפשר לדרוש מהם את אותו הדבר.

מצד אחד בינה יתרה נתנה באישה ומצד שני דעתן קלה, הכוונה שיש שלושה דברים חכמה בינה ודעת, החכמה זה החומר גלם, הבינה זה לתרגם אותה למציאות, להבין אותה,  והדעת זה להביע אותה במציאות, לחבר אותה למציאות, ופה יש הבדל בין איש לאישה, האיש חזק ב"להביע" אותה במציאות, והאישה חזקה ב"להבין" אותה במציאות. וכך הם משלימים זה את זה. 

ניתנה לנשים. אבל נשים מנהלות דיון על " דעתן קלה" משום שדעתן קלה.

דעת = הכח להתרכז בדבר אחד בלבד.

נשים יכולות לבצע פעולות רבות בבת אחת (multitasking) משום שאינן מתרכזות ממש

בשום פעולה. משא"כ גברים שאין להם יכולת טובה לביצוע מטלות רבות בבת אחת משום 

שנוטים להתרכז בדבר אחד, קרי, דעתן אינה קלה.

מרכות ברכת התורה. אם לא היו חיבות בלימוד תורה אסור היה להם לברך.

אם לא ילמדו איך ידעו לקיים מצוות, לחנך ... מיהכן ישאבו חיזוק ואמונה ?

בזכות נשים צדקניות נגאלו בני ישראל.  בכל הדורות.

עזרת נשים בבית המקדש היה בגודל 135 אמה על 135 אמה.  ריבוע.

נשים דעתן קלה פירושו שנשים כל הזמן חושבות על בית המקדש,

מצפות ומייחלות לבנינו, ועושות מה שביכולתן לקרב את בנינו.

כשהיינו בגיל העשרה, צחקנו שיש כאן טעות סופרים - נשים דעתן כלה, עם כ'.

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות