בואו תשמעו את סיפורה של עוצי.נחל
סתם. לא.

עוצי פשוט ילדה רגישה. פשוט כך.
נמאס לה, שעולות לה דמעות. מהתרגשות.
על משהו שאנשים רגילים לא מתרגשים. או לכל הפחות לא בוכים מזה.

ישבנו בקניון ואכלנו. לידנו ישבו בן, שנשמע שהוא לא 100% בסדר עם אחותו הקטנה.
ואני פשוט התרגשתי לראות אותו ככה. דואג לה.
אנשים הסתכלו עליו כי הוא אמר כמה משפטים בקול.
אבל אני היחידה שהסתכלתי עם דמעות ורצון לחבק.
כולם הסתכלו עליו בתור- מה נראלך שאתה צועק ככה.
אבל הוא נראה רגיל ממש וזה מה שמטעה.
הוא דיבר עם אמא שלו, ואחכ עם המוכר, וחברה שלי שהייתה לידו סיפרה לי את השיח בינהם. ופשוט התאפקתי לא לבכות.
ואמרתי שאני לא בוכה. אבל היא הראתה לי במראה של המגן, שאני כולי נוצצת מדמעות.

אלוקים. אני רגישה. כ"כ.

אם אספר אתזה בדייט
לא אתפלא למה ירצו לחתוך.
והבעיה, שיש יותר מידי סיפורים כאלה.
שפשוט בוכה מהתרגשות. של אנשים.
מיוחדים ושאינם.

תנחומים, משהו?
את מדהימה ציף
באמת!
אפילו יש לי קינאה שאת מצליחה להוציא את זה..
להוציא- כלומר, לספר אתזה?נחל
ולמדוייט אהיה חייבת לספר.
שיבין עם מי הוא יוצא.
את ככ בטוחה שזה דבר שלילי?ציף
זה לא שלילינחל
זה אחר.
שיבין אם הוא רואה אותי מנוצנצת בדמעות. שיבין.
כן.אבל אני לא חושבת שזה שליליציף
גם אני לא.נחל
תאמת, כתבתי כי הייתי חייבת לפרוק מעל ליבי את הסיטואציה הזו.
את הידיעה הזו של אני רגישה.
לא תמיד זה נעים להיות כזה, שמי שמולך לא כזה כ"כ..כלומר, ברמה שלי.

אני חושבת שזו תכונה מדהימה.
ובזכותה אני מצליחה לגעת באנשים אחרת.
אבל זה לא סותר אתזה שזה קשה. ומביך.
ממציף
אני עוד צריכה לדבר איתך פעם יותר על הענין

אבלאבל
בלי נדר בקרוב..
(אני צריכהקצת אומץ אז)
אם אני באה מחר, אז מחר נקרא בקרוב?נחל
אני ממש אשמח.
בעז"ה את באה מחר.נקודה.ציף
(אל תשאירו אותי לבד |בוכה|)

אולי באמת פנים מול פנים יהיה לי קל יותר לאמר
(אותך לבד?)נחל
אני מקווה לבוא.
מה שמנחם אותי, שאם ארגיש לא קשורה או לא בנוח, ישלי עם מי להיות.
זה אחר, אחר מיוחד מאוד!פה לקצת
תזהרי, עוד אאמין לזה בסוף נחל


תודה.
זה נותן לדמעות שלי טעם מתוק יותר. תודה.
את מיוחדתגלידת לימון

זה רגישות יתר בצורה חיבוית למדי לפי דעתי.

ומי שיחתוך עלזה לא שווה לך, לא ראוי לך.

 

 

זהו, היתר הזהנחל
האחר הזה מכולם.
מגיל קטן. אני בוכה מכאלה דברים.
עולה לי סיטואציה מכיתה ד'.
מי לעזאזל בוכה בכיתה ד' כי הוא כואב את מה שקרה לחברה ואחותה? (כלומר, לא משהו שהיה נראה שכואב. קיצר, מסובך)

אבל הלוואי.
מקסים בעינייימ''ל
רגישות זו מעלה ולא חיסרון (פגיעות זה דבר אחר שנוטים לבלבל בינו לרגישות, אבל אפשר להפריד ביניהם ולהיות רגישה ולא פגיעה).
(פגיעות יכולה לנבוע בהרבה מקרים מרגישות)נחל
נכוןימ''ל
אבל לאו דווקא. זאת אומרת שזה לא אותו הדבר, אחד יכול לנבוע מהשני אבל לא מוכרח שזה יקרה וגם אם כן אפשר לעבוד על זה (בלי להפסיק גם להיות רגיש - כי זה כן דבר טוב, הוא רק גורם לדבר שלילי. אז עובדים רק על השלילי).
אתה לא חושב שיש משהו קצת שלילינחל
או קצת מוזר ברגישות יתר?

רגישות זה דבר נפלא.
אבל רגישות יתר?
ברגישות עצמה לא,ימ''ל
אם היא באה לידי ביטוי בצורה שמשתקת או מביישת אותך וכו' אז בזה יש בעיה.
אבל כמו לגבי הפגיעות - הבעיה היא לא ברגישות אלא רק באיך שהיא באה לידי ביטוי.
יש בזה משהו. תודה.נחל
תודה לכם.נחל
הקלתם מעליי את כובד הדמעות.
קל יותר.

והוצאתי את הבכי הזה תוך כדי כתיבה.

אני חייבת לצטט בשבילי את המשפטים האלה שהעלו בי רצון עז לקום ולחבק אותו. ולהגיד לו שהוא נדיר. באמת.

"נעמה, בואי. נו, ייגמר לך הפיצה".
"נעמה בוכה כי היא רוצה עוד פיצה והיא עוד לא גמרה בכלל את שלה. הא! אני אקנה אחד נוסף".
בגלל שהוא קנה לה משולש נוסף לא נשאר לו כסף לשתיה.
"מה, תשע שקל?" מבט מאוכזב.

כואב לי שאני גם מאלה שהפנתי את הראש כשאחותך בכתה. ושקראת לה בקול "נעמה, אני אוכל לך את הפיצה". ואמרת את המשפט הזה מידי הרבה פעמים.
סליחה שהייתי חסרת רגישות ולא התאפקתי.
אבל תדע, שהמבט שלי היה מצועף בדמעות. מלא באהבה. מלא ברצון לחבק אותך.

מטומטמת, תפסיקי לבכות.
מטומטמתתתתתתתתת.
אם תספרי את זה בדייטמדענית
שזה יהיה בבקשה לאחד והיחיד אחרת כולם יחזרו אחרייך.


ועכשיו,זה מדהים בעיני ושתדעי לך שכמעט שני שליש אחוז מהבקשות שלי לאלוהים בשורש-שאהיה רגישה יותר.

את מיוחדת
למה תנחומים?פסידונית

יש קצת מאוד דברים שאני אוהבת בעצמי, והרגישות הזאת בהחלט אחת מהן.

בחיים לא ראיתי את זה בתור חיסרון.

דיברתי על רגישות יתר..נחל
אני חושבת שזה המצב גם אצלי פסידונית


הבנתי ביום הזה שזה סהכ בסדר. וטוב.נחל
פסידונית

זה באמת. ממש.

^^הנסיך הקטן.
הרגישות שלי זה בין הדברים היחידים שאני באמת בסדר איתם עם עצמי (עם הפגיעות קצת פחות אבל כמו שימל אמר זה שונה)
את בסדר. באמת
רגישות זה טוב.בוחרת.

עלי חברות אומרות שאני עשויה מאבן. אפאטי

קבלת מתנה. לפרוק כשקשה או סתם כשמעיק. לא לסחוב דברים.(אני משערת) זה גדול בעיני.

תתפלאי כמה אני סוחבת ושומרת בבטנינחל
כלומר
לא בהכרח שמשהי רגישה לא תסחב דברים.

אבל כן.
הדברנות שלי עוזרת לי לפרוק מידי פעם
למרות שלא חסר לי דברים שאני נוצרת. והם מכבידים. ממש.
שאת נוצרת ולא בוכה עליהםבוחרת.

או שגם וגם?

אה,בוכה כן. תלוי על מה.נחלאחרונה
מטוטלתxmasterx

שמטלטלת אותך בין תשעה באב לטו' באב והלאה

יושב לסגור את היום

זמן כבר לא פרודוקטיבי

מדפדף בספר של פרנץ פאנון

הוא כותב על מסכות

אותנטיות

זהות

מה זה זהות בכלל

ואת זה הוא כתב אז

כל הרשתות האלה אנונימיות

לכאורה

תיאטרון אחד גדול של זהויות ומסכות

כולם מחליפים זהויות בקרקס הזה והכל בשביל להרגיש אותנטיים

שחרור

מסכה וירטואלית שתכבס ותלבין את כל מה שתרצי

תחשבי על זה

חולצות סינתטיות

עניבות מפלסטיק

דשא מזויף

פרחים מנפט

חלב בלי חלב

קפה בלי קפאין

סיגריה בלי ניקוטין

סוכר בלי סוכרים

בירה בלי אלכוהול

ואהבה בלי כלום

קולה בלי קוקאיןxmasterx

המשפט הכי חזק בשיר

סטייק בלי כולסטרול

לקנות מה שאין

לשלם על אויר ומים

כמו במגילת איכה

עצינו במחיר יבואו

מימנו בכסף שתינו

מה עוד היה שם?

איך הפכת לזונה ממבצר למדבר

נמאס מכל התבונה

העיקר שאפשר לקרוא

בינתיים

עד שהפשיזם ישתלט גם על החופש האחרון על המידע

פרנץ פאנון סיפור מעניין

בלי להתעמק יותר מדי

אין למה

עוד קפה אחרון כאן ולצאת לפקקים ולחום

לחיים האמיתיים

לכיף

יש רגעים כאלה

שאתה מחייך לעצמך ואומר שוואלה הצלחת

נחמד

שומע את הכנר הטורכיxmasterx

או התורכי

זה לא באמת משנה

חושב על השיר שהיא כתבה

איש אחד עכשיו נרצח

לאחר נולדה בת

רואלד דאלxmasterx

סופר ילדים

מי מכנה אותו סופר ילדים?

צ'ארלי בממלכת השוקולד זה סיפור ילדים?

אולי

עוד סיפור קלאסי על מישהו שנכשל בבית הספר

התייאש בגלל המורים

אמרו עליו שהוא חסר דמיון

לא מצליח להעביר מחשבות לכתב

בקיצור

הזיה

אולי אעשה תרגיל כתיבה

לתאר מחשבה תיאורית של מה שאני רואה

פסקה לא יותר

לא להאריך לא להכביד זה הכשרון הגדול

תרגיל כתיבה כזהxmasterxאחרונה

שלוש כפיות סוכר בכוס זכוכית דקה

נוזל כהה

היא יושבת על כסא פלסטיק

כתר ירוק במרפסת

רגליים יחפות על מרצפות שומשום קרות של פעם.

רוח של אחר הצהרים מזיזה קצת את וילון צהוב

וילון תחרה דהוי

חושפת ומסתירה טרנזיסטור ישן שמשמיע רדיו בזמזום

חדשות בקול חנוק.

על השולחן מונח אבטיח חתוך לקוביות

המיץ שלו נקווה בשולי הקערה

קערת פלסטיק זולה כחולה.

זבוב בודד מסתובב מעל במסלול קבוע

מתלבט

היא לא מגרשת אותו

היא מסתכלת על המפתח של הרכב שמונח ליד המאפרה

רכב ישן

מפתח בלי מכונית

כלום לא חונה למטה

ציפורניים גזורות קצר

אין לק

מחזיקה סיגריה שלא דולקת

מחזיקה חזק

השכנה מעליה מנערת שטיח

גרגירים קטנים של אבק מרחפים כמו נצנצים זולים שתפסו קרן שמש אחרונה של היום

על הקיר מאחוריה יש כתם

סימן כהה של משהו שהיה שם פעם

שעון גדול

אולי קוקיה

השעון מזמן לא שם הצל שלו נשאר

חוץ מזה שקט

--מחכה לרחמים~

מה את עושה

מה

למה

את ככ הולכת להתחרט על זה

להרגיש חשופה

מושפלת

זה אמצע הלילה

לא הזמן לדברים כאלה

תעצרי עם זה בבקשה

תשמרי על עצמך

זה מפתה

זה מסוכן

שימי לב מה את משתפת

ועם מי

--מחכה לרחמים~

אל תעשי את זה

בבקשה

אל תתפתי

תשמרי את עצמך לעצמך

בבקשה

את כל כך תתחרטי על זה אחר כך

תאספי את הכבוד העצמי שלך

מה קורה לעמוד השדרה שלך

אל תשכנעי את עצמך שזה נכון

את משפילה את עצמך

--מחכה לרחמים~אחרונה

בבקשה

אל תעשי את זה

ע. שווה יותר

תשמרי על עצמך

תוספי את עצמך

אל תתפתי לזה

זה קוסם ומשכר

אבל אל

אל תשתפי כל כך הרבה

לאט לאט

תשמרי לעצמך משהו

בשביל מה זה טוב

ריק ומוסתרכְּקֶדֶם

תשעה באב לפני שלוש שניםקפיץ

היה הפעם הראשונה שמישהו האמין לי

לא שזה עזר. אבל לפחות לא לבד בעולם יותר

בתשעה באב לפני שבע שניםקפיץאחרונה

הייתי בעיר הבהדים

תשעה באב היה מוצש וראשון באותה שנה

ואני לא רציתי להפריע לאלו ששיקרו שהן צמות ורצו לישון, אז ישבתי במרפסת של הבניין ודיברתי עם מוריה (לקרוא לה לכאן? או שהיא תגיע לבד?)

אני כבר לא זוכרת אם זה היה כל היום או רק בבוקר

זה היה יום ארוך מאוד שעבר איכשהו אני חושבת

גם היום יעבור. גם השנה הזו

--מחכה לרחמים~

"כִּי גָדוֹל כַּיָּם שִׁבְרֵךְ מִי יִרְפָּא לָךְ"

הצום מתקרבxmasterx

היום בערב

לא מפריע לי ההפסקה המבורכת מכל תעשיית המזון לכמה שעות

בלי בלבולי מוח על חלבון

מספרים

חלב נטול חלב

חופש מהעבודה שמחובר לסוף שבוע ארוך ושבת

שם את בוצר שמדקלם בטעמים שאנחנו דור של פוסט טראומה

אני לא נמנע משירים ומוזיקה אבל השאפל החליט להחמיר

רואה ושומע את נשות הHR שנואות ליבי רוחשות כל מיני רעיונות מעוררי אימה

על גיבוש העובדים בארגון

שצריך לארגן יום שלם

טיולים

ארוחה מפנקת של כולם יחד

צריך להתחשב בכשרויות

למצוא מקום מתאים

אולי גם סדנת שזירת פרחים

רק קללות עולות לי בראש

אהבת חינםxmasterxאחרונה

אז אני חושב קצת על מהות היום שמתקרב

אהבת חינם

אז זה לא בחינם השנאה כלפיהן וגם לא אישית

אני לא הולך לשזור פרחים

או בכלל להגיע

לא גיי ובכללי מעדיף להימנע

ואז אני נזכר באהבת חינם כשהלכתי לא מזמן בעיר

והיו הפגנות

ועבודות

וחפירות

והכל היה חסום ופקוק

אז צעדתי כמה קילומטרים והיה חם

חם למות סחינה של החיים

כמו ללכת במדבר ארבעים שנה

בלי מים ובלי אוכל ובלי כיוון

ניגשת אלי דתיה צעירה עם עגלה עם תינוק שרק נולד ושואלת אותי איך היא תצליח להגיע לצד השני למכללה מסוימת כי הקורס

והמבחן

והנוכחות

והיא כבר מזיעה וחלשה ועייפה

ולי בראש עובר שיש לה לחצות את כל החרא עד התחנות בקצה השני ורק משם תצליח

אפילו מונית אין כאן כי הכל סגור

הייתי משלם לה עליה צדקה מהסוג האהוב עלי

דיברתי איתה מה האופציות והיא מתלבטת בין ייאוש

חורבן

בכי

לבין פרץ אנרגיה אחרון של להתחיל לרוץ עם העגלה.

הצעתי לה שאבוא איתה

אקח את העגלה היא תכתיב את הקצב ונחצה את המרחק הזה בקלות יחסית.

ככה במציאות סוריאליסטית מצאתי את עצמי סוחב עגלה עם תינוק שלא מבין על מה הסיפור

עד התחנה בקצה השני

מקווה שהיא הגיעה

אין סוף לזה אני משלים אותו בראש שלי

אהבת חינם

פשוטה

מלאה מאמץ

מלאה איחורים

מלאה בכל מיני פשלות

אבל מלאה בכוונה פשוטה

סתם מפגש אקראי של בני אדם

להיות טוב זה לבחורכְּקֶדֶם

יש לך יכולת לנצל אדם אחר ולהיות רע ולפגוע יש לך כוח

אדם טוב באמת הוא לא כזה שנולד ככה. מלאך. בלי רצון לפגוע ולקחת. לא.

אדם טוב שאתם רוצים שיהיה חלק מהחיים שלכם הוא דוורא זה שהיה בצומת. הייתה לו בחירה. הוא יכל לקחת הוו הןו כמה שהוא יכל. אבל הוא בחר.

לא נגמרהמפוזר מהכפר

למה הכל כל כך קשה ומסובך

ולמה גם אחרי כל כך הרבה שנים המחשבות האלו לא עוזבות אותי

ותמיד יושעות לחזור ברגעי משבר

קשה קשה קשה

מחכה לשקט

מרגיש בתוך ים סוער והגלים מעיפים אותי ממקום למקום

חייב עזרה!!!

מרגיש שאני נופל למטה מהר מידי

...המפוזר מהכפר

ימינה

שמאלה

ימינה

שמאלה

ימינה

שמאלה

....המפוזר מהכפר

הכל מרגיש תקוע כל כך

אין שום יאוש בעולם כלל

מפחד שהם כל החיים ירדפו אותי .

הן לא עוזבות אותי

מטורףףףףף כמה שטעות של רגע נישארת איתך כל החיים

ותוסיף לזה את כל הטעויות שכולן רודפות אותך כל לילה מגיעות ולא מרפות

...המפוזר מהכפר

איך יוצאים מיזה

HELP!!!!!!

..מבולבלת מאדדדד

(ביצוע ווקאלי. מהמם. שמעתי המון ובכיתי. תשמע אותו.)

🥹המפוזר מהכפר

תודה

ממש ככה

...המפוזר מהכפר

מצד שאני אני מרגיש כל כך כבוי

שאני כבר לא מצליח להתרגש

..מבולבלת מאדדדד

בסוף זה מחלחל.

ותזכור שהיצר הרע הוא זה שמונע ממך להרגיש

...המפוזר מהכפראחרונה

נכון מאד

את צודקת לגמרי

יותר מידי מניעות לצערי (((((((

אולי יעניין אותך