עוצי פשוט ילדה רגישה. פשוט כך.
נמאס לה, שעולות לה דמעות. מהתרגשות.
על משהו שאנשים רגילים לא מתרגשים. או לכל הפחות לא בוכים מזה.
ישבנו בקניון ואכלנו. לידנו ישבו בן, שנשמע שהוא לא 100% בסדר עם אחותו הקטנה.
ואני פשוט התרגשתי לראות אותו ככה. דואג לה.
אנשים הסתכלו עליו כי הוא אמר כמה משפטים בקול.
אבל אני היחידה שהסתכלתי עם דמעות ורצון לחבק.
כולם הסתכלו עליו בתור- מה נראלך שאתה צועק ככה.
אבל הוא נראה רגיל ממש וזה מה שמטעה.
הוא דיבר עם אמא שלו, ואחכ עם המוכר, וחברה שלי שהייתה לידו סיפרה לי את השיח בינהם. ופשוט התאפקתי לא לבכות.
ואמרתי שאני לא בוכה. אבל היא הראתה לי במראה של המגן, שאני כולי נוצצת מדמעות.
אלוקים. אני רגישה. כ"כ.
אם אספר אתזה בדייט
לא אתפלא למה ירצו לחתוך.
והבעיה, שיש יותר מידי סיפורים כאלה.
שפשוט בוכה מהתרגשות. של אנשים.
מיוחדים ושאינם.
תנחומים, משהו?





