בואו תשמעו את סיפורה של עוצי.נחל
סתם. לא.

עוצי פשוט ילדה רגישה. פשוט כך.
נמאס לה, שעולות לה דמעות. מהתרגשות.
על משהו שאנשים רגילים לא מתרגשים. או לכל הפחות לא בוכים מזה.

ישבנו בקניון ואכלנו. לידנו ישבו בן, שנשמע שהוא לא 100% בסדר עם אחותו הקטנה.
ואני פשוט התרגשתי לראות אותו ככה. דואג לה.
אנשים הסתכלו עליו כי הוא אמר כמה משפטים בקול.
אבל אני היחידה שהסתכלתי עם דמעות ורצון לחבק.
כולם הסתכלו עליו בתור- מה נראלך שאתה צועק ככה.
אבל הוא נראה רגיל ממש וזה מה שמטעה.
הוא דיבר עם אמא שלו, ואחכ עם המוכר, וחברה שלי שהייתה לידו סיפרה לי את השיח בינהם. ופשוט התאפקתי לא לבכות.
ואמרתי שאני לא בוכה. אבל היא הראתה לי במראה של המגן, שאני כולי נוצצת מדמעות.

אלוקים. אני רגישה. כ"כ.

אם אספר אתזה בדייט
לא אתפלא למה ירצו לחתוך.
והבעיה, שיש יותר מידי סיפורים כאלה.
שפשוט בוכה מהתרגשות. של אנשים.
מיוחדים ושאינם.

תנחומים, משהו?
את מדהימה ציף
באמת!
אפילו יש לי קינאה שאת מצליחה להוציא את זה..
להוציא- כלומר, לספר אתזה?נחל
ולמדוייט אהיה חייבת לספר.
שיבין עם מי הוא יוצא.
את ככ בטוחה שזה דבר שלילי?ציף
זה לא שלילינחל
זה אחר.
שיבין אם הוא רואה אותי מנוצנצת בדמעות. שיבין.
כן.אבל אני לא חושבת שזה שליליציף
גם אני לא.נחל
תאמת, כתבתי כי הייתי חייבת לפרוק מעל ליבי את הסיטואציה הזו.
את הידיעה הזו של אני רגישה.
לא תמיד זה נעים להיות כזה, שמי שמולך לא כזה כ"כ..כלומר, ברמה שלי.

אני חושבת שזו תכונה מדהימה.
ובזכותה אני מצליחה לגעת באנשים אחרת.
אבל זה לא סותר אתזה שזה קשה. ומביך.
ממציף
אני עוד צריכה לדבר איתך פעם יותר על הענין

אבלאבל
בלי נדר בקרוב..
(אני צריכהקצת אומץ אז)
אם אני באה מחר, אז מחר נקרא בקרוב?נחל
אני ממש אשמח.
בעז"ה את באה מחר.נקודה.ציף
(אל תשאירו אותי לבד |בוכה|)

אולי באמת פנים מול פנים יהיה לי קל יותר לאמר
(אותך לבד?)נחל
אני מקווה לבוא.
מה שמנחם אותי, שאם ארגיש לא קשורה או לא בנוח, ישלי עם מי להיות.
זה אחר, אחר מיוחד מאוד!פה לקצת
תזהרי, עוד אאמין לזה בסוף נחל


תודה.
זה נותן לדמעות שלי טעם מתוק יותר. תודה.
את מיוחדתגלידת לימון

זה רגישות יתר בצורה חיבוית למדי לפי דעתי.

ומי שיחתוך עלזה לא שווה לך, לא ראוי לך.

 

 

זהו, היתר הזהנחל
האחר הזה מכולם.
מגיל קטן. אני בוכה מכאלה דברים.
עולה לי סיטואציה מכיתה ד'.
מי לעזאזל בוכה בכיתה ד' כי הוא כואב את מה שקרה לחברה ואחותה? (כלומר, לא משהו שהיה נראה שכואב. קיצר, מסובך)

אבל הלוואי.
מקסים בעינייימ''ל
רגישות זו מעלה ולא חיסרון (פגיעות זה דבר אחר שנוטים לבלבל בינו לרגישות, אבל אפשר להפריד ביניהם ולהיות רגישה ולא פגיעה).
(פגיעות יכולה לנבוע בהרבה מקרים מרגישות)נחל
נכוןימ''ל
אבל לאו דווקא. זאת אומרת שזה לא אותו הדבר, אחד יכול לנבוע מהשני אבל לא מוכרח שזה יקרה וגם אם כן אפשר לעבוד על זה (בלי להפסיק גם להיות רגיש - כי זה כן דבר טוב, הוא רק גורם לדבר שלילי. אז עובדים רק על השלילי).
אתה לא חושב שיש משהו קצת שלילינחל
או קצת מוזר ברגישות יתר?

רגישות זה דבר נפלא.
אבל רגישות יתר?
ברגישות עצמה לא,ימ''ל
אם היא באה לידי ביטוי בצורה שמשתקת או מביישת אותך וכו' אז בזה יש בעיה.
אבל כמו לגבי הפגיעות - הבעיה היא לא ברגישות אלא רק באיך שהיא באה לידי ביטוי.
יש בזה משהו. תודה.נחל
תודה לכם.נחל
הקלתם מעליי את כובד הדמעות.
קל יותר.

והוצאתי את הבכי הזה תוך כדי כתיבה.

אני חייבת לצטט בשבילי את המשפטים האלה שהעלו בי רצון עז לקום ולחבק אותו. ולהגיד לו שהוא נדיר. באמת.

"נעמה, בואי. נו, ייגמר לך הפיצה".
"נעמה בוכה כי היא רוצה עוד פיצה והיא עוד לא גמרה בכלל את שלה. הא! אני אקנה אחד נוסף".
בגלל שהוא קנה לה משולש נוסף לא נשאר לו כסף לשתיה.
"מה, תשע שקל?" מבט מאוכזב.

כואב לי שאני גם מאלה שהפנתי את הראש כשאחותך בכתה. ושקראת לה בקול "נעמה, אני אוכל לך את הפיצה". ואמרת את המשפט הזה מידי הרבה פעמים.
סליחה שהייתי חסרת רגישות ולא התאפקתי.
אבל תדע, שהמבט שלי היה מצועף בדמעות. מלא באהבה. מלא ברצון לחבק אותך.

מטומטמת, תפסיקי לבכות.
מטומטמתתתתתתתתת.
אם תספרי את זה בדייטמדענית
שזה יהיה בבקשה לאחד והיחיד אחרת כולם יחזרו אחרייך.


ועכשיו,זה מדהים בעיני ושתדעי לך שכמעט שני שליש אחוז מהבקשות שלי לאלוהים בשורש-שאהיה רגישה יותר.

את מיוחדת
למה תנחומים?פסידונית

יש קצת מאוד דברים שאני אוהבת בעצמי, והרגישות הזאת בהחלט אחת מהן.

בחיים לא ראיתי את זה בתור חיסרון.

דיברתי על רגישות יתר..נחל
אני חושבת שזה המצב גם אצלי פסידונית


הבנתי ביום הזה שזה סהכ בסדר. וטוב.נחל
פסידונית

זה באמת. ממש.

^^הנסיך הקטן.
הרגישות שלי זה בין הדברים היחידים שאני באמת בסדר איתם עם עצמי (עם הפגיעות קצת פחות אבל כמו שימל אמר זה שונה)
את בסדר. באמת
רגישות זה טוב.בוחרת.

עלי חברות אומרות שאני עשויה מאבן. אפאטי

קבלת מתנה. לפרוק כשקשה או סתם כשמעיק. לא לסחוב דברים.(אני משערת) זה גדול בעיני.

תתפלאי כמה אני סוחבת ושומרת בבטנינחל
כלומר
לא בהכרח שמשהי רגישה לא תסחב דברים.

אבל כן.
הדברנות שלי עוזרת לי לפרוק מידי פעם
למרות שלא חסר לי דברים שאני נוצרת. והם מכבידים. ממש.
שאת נוצרת ולא בוכה עליהםבוחרת.

או שגם וגם?

אה,בוכה כן. תלוי על מה.נחלאחרונה
..דף תלוש

I don't know why I'm so scared about it

?It's gonna be okay, right

She said it's the first step

Kind of

And it is, but it's also not

I don't know how to explain this

Even to myself

I just want it to go well

After this I'm going to Jerus and I hope it will help

I'm so confused but also know what I want and it's scary like hell and I'm kinda freaking out

I have nothing to worry about

?Right

God

I know I'm mad at you

But please show me this is okay

That I'm loved

And I'm not something disgusting like I feel

I need to accept this and why this is so hard

Oh god

I hate this

Why am I so anxious about it

It's gonna be alright

?Right 

למה תמיד קוראים להxmasterx

ככה

למה תמיד זו מיכל

מה יש שם שזה קורה

אין דבר כזהxmasterx

זה הייאוש בהתגלמותו כנראה שמזמין אותו לשם

וככה זה מתגלגל

כמו כדור קוצים במדבר בולדר ענק

שאין לו מעצמו כלום

רק גורר אחריו את כולם

תירק דם

תמולל את כל 24 התפילות

אסור להיות עדין מדי זה הכלל של העולם הזה

קח מחשבוןxmasterx

תחשב

ותפסיק לבכיין על הגנטיקה והמטריקס

בוא נלך

טראסט דה פרוסס ודי לחפור הכל מאוד עתיק כאן בסוף

ראיתי אותך בשוק של רמלה לוד מסתכלת על בגדיםxmasterxאחרונה

שאי אפשר למדוד

לא מתחזקת עם ימימה וכל מה שהולך עכשיו

רק על כביש 1 בין ירושלים לתל אביב

עומדת זקופה ויפה בלי יוגה כשכואב הגב

מנקה את הבית בתנועות המוכרות

ורק רוצה לדאוג לו שוב

התגעגעתי אז חזרתייאיר_
זה היה צריך לקרות מתי שהואיאיר_

על אף כל הדחיות שלי

הכל בסדרמבולבלת מאדדדד
עליות וירידות.

אני בוחר את הקרבות שלי, ועם מי בדיוק אני יוצא לקרב…


אתה עדיין סמוראי. 

בדיוק ☺️יאיר_
..מבולבלת מאדדדדאחרונה
(כתבתי לך בפרטי)
--מחכה לרחמים~

אל תוותרי אהבה שלי

אל תוותרי

אל תתייאשי

עוד לא

עוד קצת

רק עוד קצת

תיכף יהיו מים מתוקים

--מחכה לרחמים~

כן

נכון

הכל מבולבל

הכל מוזר

לכי לישון

תיכף תקומי חדשה

אל תחשבי יותר מדי 

--מחכה לרחמים~אחרונה

באלי לצעוק עלייך

וגם קצת לנער

זה מים מלוחים

והצמא רק מתגבר

ואת ממשיכה לשתות

 

את יודעת שזו טעות 

אבל את שותה

כי את צמאה נורא

וכשצמאים שותים הכל

לא משנה אם מלוח או מתוק

 

אבל זו טעות אהובתי

זו טעות

זה מים מלוחים

אל תשכחי 

זה מים מלוחים

עוד יהיו לך מים מתוקים

--מחכה לרחמים~

מים מלוחים

אל תשכחי

זה מים מלוחים

את מופתעת כל פעם מחדש

פשוט תזכרי את זה

זה מים מלוחים

זה לא הדבר האמיתי

עוד יהיה לך מים מתוקים

😔זיויקאחרונה
..ביחד ננצח

אני חושבת שלאורך הזמן הסיבה, הלמה השתנתה


כשהתגייסתי אני אפילו לא בטוחה שידעתי למה

אבל היה לי דחף בתוכי להיות חלק מצהל הגדול

להיות קשורה ללחימה והכל.

מי ידע בכלל מה זאת לוחמה, ומה אני מסוגלת לעשות


התבגרתי, הייתי בפלוגה

למדתי שחלק מהלמה שלי מבוסס על משפחה שנייה

קבוצה של אנשים שאתה איתם כל היום

בכל מצב בכל מקום


קמכ

למדתי שהמקום הזה לא רק דורש הוא גם נותן

פיתוח עצמי, עוצמות ויכולות שמי ידע שיש לי בכלל


הייתי מפקדת

למדתי שלמה הזה מורכב מחיילים, שמתחילים ביום שלך ב6 בבוקר, נגמרים ב00 בלילה ומסוגלים לתפוס אותך גם ב3 וחצי לשיחות

אנשים שהם כל עולמך, בכל המובנים

כשהם עצובים אתה עצוב איתם, כשהם שמחים אתה מרוצה

וכשאת צועקים , אתה מכיל.


חנית

תקופה ראשונה לבד, לגמרי לבד

כשלון אחרי כשלון ואחריו עוד אחד

כשלון אחד יותר מידי

ואחריו הזדמנות אחת גדולה מידי,

ולמדתי שאנשים רואים אותך, והפ מאמינים בך, ואי שם מאחורי הדרגות, אתה צריך ללמוד איך להחזיק את האנשים עם הלמה


בהד

שיפור עצום, מתחילה להבין שהכל מתחיל ונגמר בראש

הזמן לעצמך הוא מעל כולם, להקדיש זמן לגוף ולמחשבות

אתה מבין למה אתה עושה את מה שאתה עושה

מבין איך אתה משפר את עצמך עוד ועוד


יסוד

תקופה של חוסר נשימה

אתה לומד לרדוף אחרי ניסיונות לרצות

ומגלה שגם פה

איזה למה מפגר ממשיך להחזיק אותך


אגם

תקופה שבה את מבינה שבכל יום את משתפרת

שבכל מקום, בכל מקום פאקינג בעולם יש לך השפעה על איך להתנהל

וההשפעה הזאת אומרת כל כך הרבה.

ואת מבינה שתפקידך להיות שם בשביל אנשים בודדים


אין לי למה אחד גדול

הוא מסתכם באיזה מיליון דברים קטנים

זה מתחיל באיזור לפני האמבטיה שאני כלכך אוהבת להסתכל עליו

זה ממשיך באחים הקטנים שלי

בחברןת שלי שלפעמים באלי לריב איתם כזה חזק

בנוף על העמק כל פעם שאני חוזרת הביתה

על העליות העלובות שגורמות לי להתנשף פה כל ריצה

על הדגלי ישראל שתלויים בכל מקום


כי אחרי הכל

אחרי כל הדברים שחייתי לפני

הגיע תורי להחזיר.

ואין דרך טובה יותר להחזיר למדינה הזאת

מאשר להיות במקום הכי קשה

באתגרים

בשעות השוחקות

ובניצחונות האלו.


התחלתי בלי לדעת מספיק למה אני עושה את זה

אבל היום אני יודעת.

כשיום אחד ישאלו אותי

מה את עשית בשביל המקום הזה?

אני אעמוד לי בשקט

ואומר

אין למה גדול יותר מידי

היו צריכים אותי, בשביל כל הילדים שיוולדו

בשביל כל החברים שלי שנשרטו ונפלו בלבנון בעזה

היה צריך אותי

הכי טובה, הכי חדה, הכי פועלת.

וזה הכל

למענם,של הנופלים.

למען המדינה שקראה לי.

למען עצמי.

...ביחד ננצח

הרבה דברים קרו מאז שהייתי פה פעם אחרונה

נולד לי אח

סיימתי קקצ

קיבלתי תפקיד

התחילה המלחמה

קיבלתי שיבוץ מעולה למחזור הבא


התפרקתי

והייתי מאושרת

ואז התפרקתי

והייתי מאושרת שוב

והמלחמה הזאת אין לה סוף

רק עבודה נון סטופ

כבר 3 חודשים שהחיים לא אותו דבר

הכל הפוך, ומפרק


וגם הכל מאושר.


אני לא יודעת איך נפלה בחלקי הזכות להיות איפה שאני היום

במלחמה שקורית היום

ולהיות חודש הבא

במקום שאפילו לא יכולתי לחלום עליו.


ולפעמים המלחמות בתוכי מתפרצות

אבל הם תמיד חוזרות

ויש מספיק אנשים שאני אוהבת

ושאוהבים אותי

אני מקווה.

..דף תלוש

זה לחקור ולגלות יותר על עצמי

זה טוב

לא?

מקווה

למה זה כל כך מפחיד אותי אה

טוב אני מקווה שזה שהיא תהיה שם יקל עליי

אני ככ רוצה את זה וככ מפחדת מזה בפועל

וואי אמ איי לייק דיס אה


אני רוצה לישון לנצח.

..דף תלושאחרונה

ופתאום דיברתי איתה על זה וזה היה בסדר

וזו הייתה שיחה נעימה אפילו

והיא לא גרמה לי להרגיש רע על מי שאני

ולא ידעתי שזה יהיה ככה וזה היה סיכון כי אני יודעת טוב מאוד מה הדעות שלה בנושא הזה

אבל זה היה בסדר. יותר מבסדר.

ואני אוהבת אותה ככ ובאלי שהטוב הזה ימשיך ושיהיה לה טוב כבר וגם לי אולי

איי איי

מה עושים עם החיים האלה אה

אולי יעניין אותך