אז זה אומר שאפשר להסתדר בלעדייהם?

אני בטוח שכל מי שטבע חשב שלא יקרה לו כלום

כי הוא יודע לשחות ויש לו שכל בריא.

הים מאוד מפתיע לפעמים (לדוג' מה שהיה עכשיו בכנרת).

גם בים מוכרז צריך להקשיב למציל,

אבל בים לא מוכרז לא יהיה בכלל מציל שיזהיר.

הרבה לא יכולים לזהות לבד את כיוון הגלים,

וכמו שכתבו פה- גם כשהים שקט יכולות להיות מערבולות (אולי בכנרת פחות).

לא צריך דווקא ים סוער כדי לטבוע..   לפעמים הכל שקט ודווקא בגלל זה טובעים.

אם זה מערבולות שלא תשים לב אליהן..  

או לפעמים למים שבאו מהגלים אין איך לחזור אחורה, והכל מתנקז ליד המזח מהצד..

ולכן הסחף שם פשוט אדיר ולא שמים לב.    

הרבה טבעו בגלל זה

בס"ד

נחפשת מישהו שרוצה לחיות חיי תורה וצניעות.. וזה ממש לא מסתדר עם ים מעורב..!

גם אם הוא הולך לפינה בצד, וגם אם הוא לא מסתכל..... חוף/ ים מעורב זה לדעתי פשוט לא לעניין!

אם זה לצורך כיף ובילוי כ-בילוי -> תלוי בהשקפה שלך.

אם זה לצורך ספורט / רפואה = יש היתר (אגרות משה).

תחשבי קדימה. כשתהיו נשואים, הית רוצה ללכת איתו והילדים ביחד לחוף, או שתעדיפי לפצל את המשפחה וכל אחד הולך לבלות במקום (חוף) אחר?

השאלה היתה על גבר - עניתי.

ואז, בפיסקה אחרת, החלפתי נושא. 

ספורט הוא די מוגדר כצורך רפואי (רפואה מונעת)

וחוץ מזה - הא"מ הזה הוא בכלל מאוד מעניין - בגלל הכנסת נושא ההרהור (מכאן נובע שיש ציבורים מסויימים שכן יכולים ומסויימים שלא יכולים ללכת לים מעורב) - והיה לי דיון מרתק עם רב המושב בנושא.

ברשותך, מקרה פרטני, לאחר שניהלתי את הדיון הזה עם הרב שלי (ובנוסף, מציע לך לקרוא את ה"אגרות משה" הספציפי הזה במקור). 

שתי נקודות: החשובה היא שהא"מ מציין נקודה שיש מצב שבו גבר יהיה בחוף מעורב, פרוץ לגמרי - והדבר לא ישפיע עליו כהוא זה. עד כמה שזה נשמע מחוץ לקונצנזוס (ובעיקר בקרב יושבי פורום זה) - מציאות זו תיתיכן בהחלט.

לאור זאת - לא, לא צריך לנסוע יותר רחוק. מה אם עובדים ומטפלים בילדים? כמה רחוק לנסוע? שעתיים נהיגה נשמע סביר? לא"מ זה לא נשמע סביר ועל כן יש לו את ההיתר הזה/

האגרות מושה מציין ספציפית שהייתר הוא לא רק לצורך רפואה - אלא גם לשחייה "סתם". הוא גם מציין שבמקרה ואין חוף מיועד "במיקום נוח" - האדם לא צריך להקריב את צרכיו.

מוזמנת לעיין כאן (אנגלית): Women and Mitzvot

אבל אנחנו לא הולכים לחוף מוכרז

ככה שבדכ בחופים האלו יש דתיים

ואם לא אז אנחנו רחוקים מהם

כשזה חוף מוכרז זאת בעיה

מה ההבדל אצלכם בין מוכרז ללא מוכרז? אם בשניהם יש נשים וגברים? בגלל הבגדי ים?

חוסר צניעות מוחלט

ככה זה כשמגיבים בלי להתעמק

לא הייתי מציע אחד כזה לבחורה שאני מכיר

ראשית, לא שתקת. אז מה זה "תניח לבד"?..

דבר שני, אם כבר נוקטים בסגנון הזה - שלא הייתי נוקט בו ביוזמתי - אז אני חושב שה"ממש טיפשי" זה לומר שדבר כזה אינו עילה לא לרצות.

אכן, על דברים מסויימים יש "אמירות נחרצות" (אני עוד כתבתי מעודן יחסית מבחינת הסגנון. מישהי כתבה פשוט, אם לא על זה - על מה כן..). בת שאינה מבינה שהנושא הזה הוא בסיסי לגמרי, וש"סביר שמי שרוצה רמה דתית סבירה לא תרצה" (ולכך עוד קוראת "אמירה נחרצת"...), אז או שאינה מכירה את המציאות/המשמעות, או את ההלכה ורוחה (לא כפי שכל אחד ממציא לפי רוחו), או את שניהם.

ואני חושב שהכי מטופש, זה לתת ציונים, "אמירות ממש טפשיות".. בוודאי על דבר כזה, שהוא מובן מאליו לרוב-ככל מי שהגיבו כאן. ובוודאי שקצת נלעג לכתוב "בס"ד" הן על צורת הדיבור הזה, והן על התוכן. אני לא חושב שיש לכך סייעתא דשמיא..

חוץ מבחוגים החרדים ואולי הרב יהושע שפירא לא ראיתי אף רב גדול שאוסר סמארטפון לא מסונן.

יש אמירות כמו "ראוי לבחור ישיבה/ אדם ירא שמיים", או "זה *כמו* אין אפוטרופוס.."

אבל אמירה של "אסור להיות עם סמארטפון בלי סינון" לא שמעתי אף פעם.

(זה שלא שמעתי, לא אומר שלא קיימות אמירות כאלה. אבל זה עדיין לא כל כך ברור)

בסמארטפון צריך פעולה אקטיבית כדי לחטוא 

בים מעורב צריך לעצום עיניים כדי לא לחטוא 

לכן אפילו מבחינת הכניסה לניסיון עצמה ים מעורב יותר גרוע

"בוודאות" וכו' - יש הרי גמרא שההולך על שפת הנהר במקום שיש דרך אחרת ללכת בה, נקרא רשע. ושם מדובר על היכן שנשים עוסקות בכביסה, כמובן לבושות לגמרי. קל וחומר לגמרי בנידון זה, עצם ההימצאות שם.

רק החוסר דיוק הפריע לי...

מדובר על מציאות שונה לחלוטין.

[לא חשבתי שמישהו יקיש לכך מה"אין לו דרך אחרת".. המטרה היתה להראות, שמעבר למה שצודק צ"ע - שבוודאי יותר חמור בנידון זה - אפילו עצם השהות אסורה; כמו שרואים לגבי מי שיכול ללכת בדרך אחרת אפילו במציאות הרבה פחות בעייתית]

חס ושלום להסיק כמו שאמרת ב"הוה אמינא"... אלא בוודאי כל מה שחשבת לחלק בין הדברים לחלוטין, הוא נכון.

הרי שם מדובר על נשים לבושות לגמרי, אלא שהסיטואציה יכולה לייצר לא לגמרי בצניעות.

שם מדובר על שחייב ללכת לאיזה מקום. ממתי "חייבים ללכת" לים..

שם מדובר על הולך לדרכו. פה מדובר על נמצא שם.

ולגבי מקומות ברחוב שהולכים לא בצניעות, אז אכן, הולך לדרכו ולא סתם "נמצא שם", זה הכרחי וכו'. [ובד"כ, זה גם לא לגמרי כמו שם].

שאין לו חלק לעולם הבא ה' ישמור..

(אני אישית חושבת שהתשובה היא 'לא', אבל הגיוני בהחלט שיהיו כאלה ברמה דתית שונה שיחליטו כן לפסול על זה)

אז לא צריך סתם "לדון לכף זכות" - אלא פשוט לברר, אם יש ספיקות, לאשורם של דברים.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!