למי קרה שהוא הסתכל מהצד על המשפחה ואמר לעצמו.. אני כ"כ שונה מהם....
שהוא הסתכל על האנשים שהוא מכיר, על החברים, החברות, וחשב. אני בכלל לא דומה אליהם כמו שזה נראה...
שהוא הסתכל על עצמו מבחוץ ואמר, אני ממש שונה לעומת איך שאני נראה מבחוץ....
אני בנאדם שונה!!! מכולם, אפילו מעצמי!
מי שעד כאן הזדהה... אח"כ אולי חשב: אני שונה מהמשפחה שלי-משפחה לא בוחרים... זה יכול להיות הגיוני גם אם זה מעצבן. (וזה מעצבן!). אני שונה מהחברים שלי-הזוי, אני בחרתי אותם... אבל בתכלס אני לא צריך חברים שיהיו כמוני... ההפך יש בזה משו טוב שהחברה שקשורה אלי שונה ממני בחלק מהדברים....
אבל אני שונה מעצמי?!?!?!
אני לא אותו בנאדם שאני נראה... אני לא אותו בנאדם שאני מתנהג....
מבחוץ אני בנאדם מסוים, אבל מבפנים.....
ואז בתכלס... אני יוכל פעם להשתנות עד למקום שאני באמת אהיה כמו עצמי בפנים (ואם כן, אני לא אשתנה מבפנים עוד?-אם כן.. ישמצב שזה לא יגמר אף פעם....)
אם אני אשתנה, איך המשפחה תקבל אתזה? איך החברים והאנשים שקרובים לי יקבלו אתזה?-(הם היו קרובים למי שאני עכשיו... ואח"כ???)
והכי חשוב-איך אני בתור מי שאני עכשיו יקבל אתזה?
אם יראו לי עכשיו איך אני יראה אחרי שאני יתאים את עצמי לאני בפנים........ מה אני יחשוב???
מה אתם חושבים?
