כי כל אחד יודע על עצמו מה הוא ומי הוא ..
להגיד לך שזה שווה אצל כולם? ..את צריכה להכיר את הבנאדם טוב
ואז אולי זה לא ישנה לך ..
למען הסר ספק , צריך להיות סינון , לפחות מינימלי
זו דעתי
כשנפגשים למטרות חתונה אין עניין לדון אותו בכח לכף זכות,
את צריכה להכיר אותו באמת.
בס"ד
לא מתאים לך? אל תצאי איתו. אבל מה יש לדון לכף חובה??
אף אחד לא ביקש לוותר על צורך בסיסי (כמו לדבר)
אלא לשים סינון שלא אמור להפריע יותר מידי.
- איך בדיוק?
- אין לי מושג מה כתבת, אבל לא נשמע כמו צורך בסיסי לרוב האנשים..
- יש הרבה דרגות בחסימה ואפשרויות לשנות לפי הצרכים
- א. לא בטוח שהבנתי מה שכתבת אבל אני חושב שבכ"מ רוב האנשים לא עושים כלום אם חשד כזה של פירצה.
ב. בפועל לא שמעתי שפרצו לרימון במשך כל השנים (או שגנבו משם כרטיס אשראי), וגם לא נראה שזה מפריע לאנשים להרשם למקומות אחרים שעלולים לפרוץ אליהם.
- לא נשמע כמו צורך בסיסי (יש גם דרכים אחרות לראות סדרות בקלות).
- מהניסיון שיש לי עם החסימה במחשב אני לא מסכים איתך.
וזה בסדר.גם עם הרמה הגבוהה יחסית של רימון, אפשר להגיע הרבה מעבר ל"מייל/אתה ישיבה"...
וגם לא להסתכן עם אבטחת מידע.
והוא לגמרי אפקטיבי, גם ברמות יותר נמוכות. "רמת" הזבל שיש באינטרנט, היא לגמרי מעבר למה שאדם נורמלי אמור להגיע, גם כשצריך דברים "מקצועיים".
ובד"כ, היכן שחוסם, יש לכך סיבה טובה.
נכון שלפעמים יכולים להיות חסומות גם אופציות ש"בעקיפין" אפשר להגיע מהם לדברים לא טובים, אבל בדברים כאלה, מי שצריך לעבודתו יכול מקומית להוריד רמת חסימה ולחזור, ולא צריך מעבר לחסימה שהרימון מאפשר.
הרבה דרכים יש ליצר הרע.
לכן, יעיל לגמרי, ועוד איך. מאפשר לעבוד לרוב בני אדם מן השורה. ולשים את זה, זה בדיוק לאפשר "לחיות נורמלי", ולא עם דברים לא נורמליים.
יש לי עם זה הרבה נסיון.
משתמש לצורך עבודתי וכו'. כבר כמה שנים.
לגמרי, מול החשש מה יקרה אם פעם כל גולשי רימון יהיו חשופים - יש החשש המיידי מהנזק של לא חסום, וזה הרבה יותר חמור וממשי.
אני לא דן כעת על כאלו שיודעים בוודאות שאן להם יכולת לעבוד במקצועם עם מסונן; שיעשו שאלת חכם. זו שאלה גדולה.
אבל, לא כדאי להקצין (לפרמט ידעתי עם המסונן). וגם אינטרנט רימון לא ברמה הכי גבוהה, הוא הרבה מאד. לדעתי, אדם מהשורה אינו אמור להסכים לכך שבאופן קבוע יהיה נתון לקפיצה של דברים בלתי שייכים בעליל. גם אם נאמר שלא ייכנס לכתחילה למה שלא צריך.
בעלי מקצוע לא יכולים שמישהו מתערב להם בתקשורת, למגוון רב של שימושים.
גם אם אתה סתם מזכירה שצריכה להתחבר עם SSL-VPN לארגון, רימון הוא פשוט לא אופציה.
אצל אדם ירא שמים שנזהר מלחטוא פלאפון ללא חסימה הוא פשוט לא אופציה!
לא מסתדר עם המקצוע? צריך למצוא פתרונות, השאלה על מה אתה מתפשר, על העבודה או על הרצון להתרחק מהעבירות ככל האפשר.
זו בחירה.
לא מדבר על בחירה אישית של אדם שרוצה להתפרנס אלא על מכונים שלמים שמכווינים אנשים מהמגזר להתמחות באינטרנט וכו'.
מצד אחד הם מפרסמים שהם רוצים רק מכשירים כשרים ומצד שני הם מכשירים אנשי מקצוע (בינוניים) לעצב לדיגיטל ולסמארטפונים וכו'.
יש לזה כמה תשובות, אבל אם למישהו חשובה החסימה אכן שלא יבחר במקצוע הזה.
וכמובן שבמקומות עבודה אלו ספק האינטרנט הוא רימון או אתרוג.
כמו כן, רבים מאלו שעובדים במקומות שאין רימון או אתרוג, מתקינים את תוכנת רימון על המחשב שלהם, ככה שלהם יהיה סינון והגנה.
נראלי שברוב החברות נותנים להתקין סינון .באינטל במטריקס ואמדוקס אני יודע בודאות
א. אתה כותב כאילו זה חשש רחוק, הנתונים מראים תמונה קצת אחרת (לא נכנס עכשיו למספרים).
ב. יש על זה יצר הרע גדול מאוד ויש חשש גדול שהאדם גם יתמכר לזה ולא יפול באופן חד"פ.
ג. כתוב בהמון מקומות (וגם רואים בפועל) שהעניין של שמירת הברית זה היסוד של האדם ומשפיע על כל עבודת ה' שלו.
ד. על תשווה בין להפסיק לדבר שזה לא לחיות חיים נורמליים לבין לא לעסוק בעבודות שמחייבות אינטרנט בלי סינון.
רק לסכם בקצרה- ברור שצריך לטפל גם בלשון הרע לא סותר,
וצריך לעשות עוד פעולות בהתמודדות הזאת, סינון זה הבסיס (מבחינתי).
לגבי המספרים אני לא רוצה להיכנס לזה אבל אני בהחלט חושב שהמצב בכלל לא טוב.
לגבי ד' אני לא חושב שיש המון מקצועות כאלה, ואם כן אז צריך לפתח סינון שלא יפריע להם
ועד אז לא לעבוד בהם.
שכוייח
אני פורש מהשרשור
ראשית, גם אם "לא ברור שזה איסור דאורייתא" (אם לא מתעסק בכוונה עם מה שלא בסדר). זה עדיין לא הופך את זה לדבר קל.
דבר שני, הדמיון לחשש לדבר שמא יפול ללשון הרע אינו נכון. לשון הרע, בידו של האדם. כאן, לא הכל בידיו. וגם, ה"יצר" אינו אותו דבר. ומבחינת הבריאות הנפשית.
אדם שזה חיוני לעבודתו, שישאל. אבל אני לא חושב שנכון להקל ראש בכך באופן גורף.
להתעסק שם עם מה שלא בסדר, במכוון (כלומר, לא שעוזב מיד), הוא לכאורה איסור דאורייתא של ולא תתורו.
והאם יש לכך גדר של "הולך על שפת הנהר" במקום שיש דרך אחרת - שידועים דברי חז"ל על זה ("רשע" של חז,ל, זה גם לא צחוק..), זה דבר שיש לו פנים, לפחות אצל מי שיש לו אפשרות להסתדר בעיסוקו בלי זה.
והגדר בנושא זה, יש בה גם ענין של בריאות נפשית, וגם בעיה שעלולה להיות סחיפה שתגרום כן להגיע לאיסור הנ"ל.
ובפרט, שנושא זה הוא גדר בפני סוג עבירה חמורה. ריחוק מענייני עריות.
אשר על כן, לדעתי ראוי לגמרי להיזהר בכך. ומי שעבודתו מחייבת, ישאל חכם, ויבדוק גם בנפשיה, ויגדור גדרים נכונים, אם יתירו לו לצורך עבודתו (שזה אינני יודע).
האם אתה יש לך את אותו הנסיון שלו עם ציבורים שונים בגילאים שונים בתחום הזה?
האם יש לך את אותו הידע שלו בעולם החינוך?
קוד אבל פתוחבס"ד
אתה יכול לגור במקום א או ב.
ובכל זאת זה לא כזה שיקול (אולי חוץ ממקרים ממש חריגים.)
אנחנו אומרים אל תביאני לידי ניסיון, פרקטית? פחות. אנחנו מתנסים כל רגע בהרבה דברים.
בס"ד
מאוד מתאים <צ>
חבל שאתה נצמד לטענה הזו, מכיוון שדווקא שאר הטענות שלך יש בהם עניין... שלחתי לך גם הודעה אישית בעניין הזה.
בעניין ההגבלה של הVPN- אכן יש הגבלה כזו מסיבות שונות ומי שצריך VPN לצורכי עבודה, אכן יש לו בעיה לשים נטספרק על המכשיר שלו.
בעניין הרמות הנמוכות לא כל כך הבנתי את הטענה...
מכיוון שברמות הנמוכות יש כמה דרכים לעקוף, אז עדיף שיהיה פתוח לחלוטין וזהו?
לפי הטענה הזו, אדם שנשבר לו החלון בבית- שישאיר את הדלת פתוחה לחלוטין בלילה, כדי שהגנבים יוכלו להיכנס בקלות. כי הרי מה זה משנה, הם יכולים בכל מקרה להיכנס מהחלון השבור.
כמו שמוזר לבנות גג ללא מעקה ואדם נורמלי לא יסכן את גופו הפיזי
ככה מוזר להיות ללא חסימה ולסכן את עולמך הרוחני ושמירת המצוות.
זוהרת בטורקיזוהעולם די הפסיק להתקיים..
כמו שהנבואה הפסיקה כשביטלו את היצר לע"ז
אניוהואאני למדתי כן לסנן את מי שאין לו מסונן.
קוד אבל פתוחכפי שאני מניח שחשוב לך שהבחור יהיה ירא שמיים ואת לא תצאי עם בחור שאינו שומר תורה ומצוות, כך גם כאן.
אם הנושא חשוב לך והינו מהותי בענייך (וכל הכבוד אגב על כך שאת דורשת וגם מקיימת בכך שיש לך סינון בעצמך), אז כנראה שהבחור שמתאים לך צריך שיהיה לו טלפון מוגן עם סינון איכותי.
מי יודע כבר כמה קשרים הלב הזה חווה
וכמה אמרו לך שאתה זוהר ושאתה משהו אחר ושהעולם צריך אותך באמת. ואיך זה שאתה כזה כל כך? והלוואי שהרגע הזה אתה ואני לבד יהיה לתמיד. ושאם היה אפשרי הייתי נשארת איתך לנצח אבל אנלא יכולה להקים איתך בית. ועוד אינספור פתגמים מאינספור שהלב שלי נתן להן להיכנס בלי מעצורים. והן הביטו ברהב ונגעו בקצהו ונחרדו ונעלמו.
ולהבדיל גם קשרים עם חברים טובים מאד שהחליטו שדיי.
אה וגם הוא, שאמר לעולם דיי. גם איתו רציתי להגיע הכי רחוק שיש יותר מהכל וגם אתה מתי שככ התקרבתי אליך טרקת לי את הדלת בפרצוף. כמו כל האחרים.
ואולי אני באמת תמים ונאיבי אולי לא הרגשתם אליי כמו מה שאני הרגשתי ומרגיש אליכם עד היום. אולי באמת ניצלתם כל רגע אתי רק כדי לחוות עוד קצת , כמה שמתאפשר.
אבל הגיע הזמן שלי. שעכשיו אני איעלם.
הגיע הזמן שאומר לעולם - דיי.
התוהו קדם לעולם.
נוגע, לא נוגעעצוב וכואב לשמוע
קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.
שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך
עוד לא הגיע זמנך להיעלם.
הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.
הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.
האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?
אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.
כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.
אבל יש ויהיו רגעי אור.
אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.
אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.
מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.
אחלה כתיבה
הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.
לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.
יש שני צדדים יראה ואהבה.
היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב.
על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.
אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!
אני יודע שהשאלה בכותרת קצת חריפה מדי אז אסביר...
לא יודע אם זה שייך לפה או לאר"מ אז כותב בשניהם.
עברו כמעט חודשיים מאז שהיא חתכה אותי. (לא יצאתי מאז מסיבה טכנית שקצת מנעה ממני להיפגש, ואני מרגיש שאולי זה קצת הזיק לי שאותה גברת ישבה לי במוח כל הזמן הזה ומצד שני גם עלו לי הרבה תובנות לגביה שלא חשבתי עליהם קודם אז אולי כן היתה מזה גם תועלת...לא משנה, זה לא העיקר. וגם סרו המניעות אז בעז"ה ממשיך.).
הנקודה היא שאני מרגיש שאני אולי קצת רגיש מדי. בכללי בחיים. ובדייטים זה מתפרץ במאתיים אחוז. כבר כתבתי על זה פה פעם אבל אז זה היה בהקשר של פרידות. עכשיו אני מתכוון בהקשר של אישיות.
זה היה הקשר הארוך יחסית הראשון שלי. יצאתי עם כמה בחורות לפניה ועם אף אחת לא התקדמתי באמת וגם תכלס לא היה כל כך שייך. כבר שראיתי את הפרטים שלה בהצעה הרגשתי שזה משהו אחר. וזה באמת היה. הבעיה הגדולה היא שלא הצלחתי באמת לקדם את הקשר. בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה. מפה לשם היא הרגישה שאני לא מוביל מספיק ועל זה (לפחות ככה אמרה) חתכה. היתה לנו שיחה ארוכה מאוד לפני שהיא קיבלה את ההחלטה, והמסר העיקרי שקיבלתי שם הוא "אתה באמת אדם טוב. באמת. לא פגשתי הרבה בחורים כאלה וגם אומרים שזה די נדיר אצל גברים. באמת התנהלת מדהים במהלך כל הקשר. הרגשתי שיש מי שרואה אותי ואכפת לו ממני. גם עוד לא פגשתי מישהו שמבין אותי ככה. יש לך לב כל כך טוב, וזאת אחת ה-תכונות החשובות לי. לכן ממש קשה לי לוותר על זה. באמת רציתי שזה יצליח. אתה מה שאני מחפשת. אבל אני מרגישה שזה לא מה שאני צריכה בחיים. אני צריכה מישהו חזק, יציב, שאני אוכל לסמוך עליו. ומבחינת הרגישות אני מרגישה שאנחנו קצת דומים מדי. וזה לא מה שאני צריכה לפחות בשלב הזה של החיים...".
מה שאני שמעתי זה "היית יכול ממש להצליח בתור בחורה. אתה לא גברי, אתה לא מסוגל לספק לאישה את מה שהיא צריכה בחיים, אתה רגיש מדי, מי שאמור לבכות בבית זה לא אתה זו אני, אין לך ביטחון עצמי, אתה לא החלטי, ובקיצור- בתור חברות היינו יכולות להסתדר יופי, אבל בתור בעל? תשכח מזה."
וכאן אני שואל כבר חודשיים ולא מצליח לקבל תשובה- למה אני אמור לצפות? מאז שאני זוכר את עצמי זה מי שאני. רגיש, מתחשב, אכפתי, דואג, שמח בלשמח מישהו אחר, מתכלב בשביל שמי שאני אוהב יהיה בנוח, וכו. אני לא מחפש מישהי גברית ושנחליף תפקידים. יש בי את הרצון הגברי הבסיסי הזה של לספק משענת, להוביל, להיות הקול השפוי. אבל בפועל זה לא מתבטא. בפועל היא נפגשת מיד עם הלב הטוב שלי, זה משמח אותה שיש גברים כאלה בעולם, ובזה מסתכמת התועלת שלה מהקשר. ואני? אני רק מאבד עוד את מעט הביטחון העצמי שנשאר לי. מי תוכל לראות אותי מעבר? ומי תוכל לאהוב את התכונות האלה באמת? יש מישהי שתשמח בזה שאני לפעמים לוקח דברים ללב והם משפיעים עלי? שאני חווה את העולם בצורה יותר עמוקה? שהלב שלי לא מסוגל לשמוע מישהו ובמיוחד מישהי שמחמיא לי בלי שיעלו לי דמעות?
זה קצת מייאש כל העסק הזה ובמיוחד הכנות שבה היא אמרה שאני אשכרה מה שהיא מחפשת ולמרות זאת החליטה לסיים את זה...
היא אמרה על עצמה שהרגש שלה לא נמצא איפה שהיא מצפה שיהיה ושהיא מאוד מקווה שיתפתח, ככה שכנראה באמת זה שלא היה שם שינוי משמעותי היה הטריגר העיקרי להיפרד. היא דיברה עם מישהי שהדביקה את החוסר התקדמות ברגש בהובלה שאולי חסרה מצידי, וזה היה נראה שהיא קצת נתלתה בזה בשביל לתרץ למה היא רוצה לסיים. בזמן הפרידה נאמרו הרבה דברים שאני כבר לא ממש זוכר, והאמת שמעדיף כבר לשכוח...
בעז"ה שבקרוב ממש נזכה למה שאתה מתאר ושבנתיים אצליח לחיות באמונה ובביטחון...
אני חייב להתחתן עם אשה שתהיה מוכנה לגדל את גאון הדור הבא.
"יִבְחַר לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב אֲשֶׁר אָהֵב סֶלָה".
האם מישהו מכיר שדכנים לחוצניקים או בכללי אנשים שיכולים מצד אחד להיות מאוד דוסים ומצד שני מאוד פתוחים לעולם?
ראומה1אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור
ראומה1יש להם גם קהילה פיזית?
כמה שדכנים ומיזמים.
כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.
בהצלחה
הבחורה כמעט מתעלפת מקור
והבחור מדבר על מטבע ביטקון או משו כזה..
הבנת מה אני אומר?
אחי , היא בעולמות עליונים
זה באמת מקום לרחף בו.
מה שבטוח.
ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.
תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.
בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.
הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.
אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.
ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.
אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר
פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן
מה לא ניקח????
והיא כולה עלק קר לך
הורידה לי את החשק לא לקחתי .
סתם פשוט היה יש ים אנשים
קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר
אבל בדייטים לי ספציפית קפוא
ואני חופרת לבחור שקר לי!
הוא לא יכול לפספס את זה
שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.
שזה קטע זה יחסי כי עם גברים קפוא לי רצח
ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק
זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.
בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).
אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר.
יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות.
והיא עדיין התפדחה להגיד
אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה
זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.
המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.
אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.
אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.
השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.
רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?
מה דעתך על זה?
תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.
אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.
ולמה
1. "לא הולך לי בדייטים/מערכות יחסים, לא מתקדם לשום מקום, למרות שאני משקיע/ה ומנסה זמן רב." >> "זאת הסיבה שהפכתי להיות פריק/ית ומוזר/ה" >> "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה"
2. "אני פריק/ית ומוזר/ה" >> "זאת הסיבה שלא הולך לי בדייטים/מערכות יחסים, לא מתקדם לשום מקום, למרות שאני משקיע/ה ומנסה זמן רב." >> "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה"
נגיד שאלו שני סוגי האנשים. שניהם לא אידיאלים, אבל כנראה יותר נפוצים מהסוג האידיאלי, אז תנסו להתייחס אליהם, ולא לשבור לסוג שלישי. אם תקלטו את הלך הדברים תגלו שיש הרבה פחות מקום לקטנוניות.
(חסכתי את הניסיון לעדן/ פוליטיקלי קורקט למינהם)
אבל זו התבוננות חיצונית צריך לשבור את הסטיגמות
גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.
אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.
למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?
הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.
בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי.
לבין כמה שהוא באמת
כל משב רוח מכבה אותו. נשארה רק פיסת שעווה חסרת צורה.
לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.
בעז"ה בקרוב ממש!
אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה
בע"ה
לשנה הבאה נר איש וביתו
מתוך בריאות ושמחה#
שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.
ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת
מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה
חזק ואמץ
ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש
"קווה אל ה'
חזק ויאמץ ליבך
וקווה אל ה'"
יצאתי עם בחורות מקסימות אבל אף פעם לא עברנו את הפגישה השנייה (נחתך תמיד על רקע שהן לא היו בשלות לשידוכים ונכנסו לזה מתוך לחץ חברתי)
ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.
אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.
נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו
אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום
קשה הזיווג כקריעת ים סוף
ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...
בהצלחה
ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.
בהצלחה
לצאת עם בשלות יותר.
כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני".
אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.
אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?
אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.
