@מדענית מה שלומך?
אני דואגת לך
@מדענית מה שלומך?
אני דואגת לך
זה בסדר שלא ענית, סתם דאגתי לך.
והולך להיות פה תגובה מטומטמת לחולטין, אני באמת לאיודעת מה לומר לך, אני ודאגת לך וחושבת עלייך ורוצה שיהיה לך טוב. ואני אשמח אם אני אוכל לעשות משהו שיעזור לך
וואי זה מחר. אלוהים, אני כל כך רוצה שיהיה לך רק טוב. באמת מגיע לך אותו
הלכת לרופא או משהו?
אז אולי תפסיקי להיות שמחה בכח. אולי תתני מקום גם לרגשות אחרים כמו עצב וייאוש?
רוצה להמשיך? אני אשמח להקשיב.
אני לא, ממש לא מיוחדת מדי. אני מתחברת לאנשים מיוחדים.
(איזה כיף לי. מסכימה לנסות למצוא 3 בשבילי? או לפחות עוד אחד?)
מה באלך לאכול? או מה את מסוגלת להכנס לפה כי את חייבת?
זה מוכר לי.
תנסי אולי מוזיקה שונה מהרגילה, תנסי לשנות פלייליסט
לכי אליו כבר, לכי. במיוחד אם זה יעשה לך טוב.
אווף לך.
אפחד מהדברים לא מתאים להיום?
או את יכולה להתאים אותו להיום?
או להמציא דבר חדש?
את מהממת את.
איזה כיף לי שאת קיימת.
ותחשבי שזה כתוב קטן,
מותר לשלוח לך חיבוק?
לא מספיק פעילות פה. ואז בנים כמוני נכנסים. חוצפה שכזו.
אי אפשר להפסיק.
(אוף,ככ הרבה טעויות עשיתי,ולא ידעתי. למה לא אמרו לי שאסור לומר ככה? ומה אני אמורה לעשות עכשיו? איך מתמודדים עם הידיעה הזאת שאולי בכל רגע יכול לקרות לה משו? ואסור לספר לאף אחד. אסור. אסור. אסור. אמרו לי שחייב לספר, אבל אני לא מסוגלת לעשות את זה. זה יהיה ככ דוחה ומגעיל. אבל אם יקרה משו? זה יהיה על המצפון שלי. רק שלי. כי לא היה לי אומץ לעשות עם זה משו. די די אני לא יודעת. אני קטנה מידיי, החיים האלה גדולים מידיי, אין עם מי לדבר. אין למי לספר. אין איפה לפרוק.)