צריך שיהיה יותר שיעורים לחיים לא רק מקצועות מתוך ספר.. וגם שהלימודים יהיו יותר חווייתיים לא רק לקרוא ולשנן..

תקציר המסקנות שלי אחרי הרבה תסכול ..-

המערכת צריכה לבחור מה היא.

או  שהיא מוסד חינוכי- תלמידים ומורים,  שמטרת המורים היא שהתלמידים יתחנכו לערכים מסוימים וילמדו את החומר.

או שהיא מוסד קדם אקדמי- תלמידים ומורים, שמטרת המורים היא להכין את התלמידים ללימודי אוניברסיטה- העברת חומר בסיסי נדרש, הצלחה במבחנים, עמידה בלחץ וכו'.

כרגע [לעניות דעתי הענייה..] המערכת הזו מנסה להיות הכל. גם וגם. זה מתבטא בזה שמצד אחד מכתיבים לי איך להתלבש, אבל אם אני מדברת יוציאו אותי מיד מהכיתה. זה מתבטא בזה שיורידו לי ציון על איחור, אבל יתנו לי לישון בשיעור. יחיבו אותי להגיע לתפילה, אבל אם לא נספיק את החומר אני  אצטרך ללמוד אותו למבחן לבד. כל חיסור פוגע בציון, את שומעת בקול של המורה שהיא מלמדת למבחן, אבל אם לא הגעתי לשיחה שהיא מעבר זה ממש לא בסדר מצידי...

מה אתם רוצים ממנו??! שנהיה בובות של המערכת. אחריכם לכל מקום.

אז יש כאלו. יש תלמידים מקסימים שהולכים עם המערכת באש ובמים. וכמעט כל העיסוק שלהם בתקופה המקסימה הזאת זה לימודים. אפילו שהם לא יודעים איך וכמה כל מבחן שהם חורשים עליו ולא ישנים בלילה ישפיע בסופו של דבר על הציון המשוכלל.

מי שזה טוב לו, סבבה. 

אבל חבל על אלו שלא טוב להם עם זה, בגלוי או בנסתר, ואולי גם על אלו שכן טוב להם עם זה. כי מי יודע בכמה עוד דברים הם היו יכולים להשקיע ולהתקדם בזמן הזה, ופי כמה הם היו יכולים להרוויח מהמערכת הזאת אם היא רק היתה בוחרת לעצמה מטרה ברורה...

ואולי, יגיד מי שיגיד, שאני סתם נערה מתבגרת שיש לי ביקורת על כל דבר.

ואולי אני סתם נערה מתבגרת, שעדין בוחנת דברים, וחושבת מה באמת צריך להיות. ולא מקבלת ביאוש והכנעה את הדבר הקיים...

גאה במי שקרא עד פה אם משהו לא מובן אשמח להרחיב..

שמחה אם עניתי לשאלת הפותחת. ואם לא אז לפחות מישהו נתן לי במה להשמיע את מרמורי היי ברוכה

צריך להתמקד במקצועות כמו מתמטיקה 

ולהשמיט מקצועות אחרים כמו ספרות

אבל תכלס אם זה היה תלוי בי אני מציעה בכלל לותר על הבית ספר..

שבתיכון יכינו כמו שצריך לקראת האוניברסיטה

כי ישנם פערים משמעותיים הן בצורת הלמידה והן מבחינת החומר 

מערכת בין המסובכות, לעולם לא כולם יתרצו

בנתיים לא מנסים לעשות רע ממש לתלמידים אמנם יש טעויות אבל בגדול המערכת מחושבת מאוד.

חוץ מהתכנית החדשה שב''ה הבנתי שלא ממשיכה לבאים אחרינו, התכנית הספציפית הנ''ל יש לה הרבה מעלות אבל גם לא מעט חסרונות. מצד אחד יש אפשרות לשיפור ציון והבגרות לא לגמרי הציון היחיד אלא יש את השלושים אחוז וכו. מה שרע זה שזה הרבה פרויקטים מעבר לשעות הלימודים ובאיזשהו שלב גורע מהלמידה עצמה. (גם מיקודית כבר אין..)

משאר הבחינות לימודי מחשבת ושיעורים לחיים כמו שהגדירו את זה כאן בהחלט יעוילו יותר אבל זה כבר נראה לי כמו משהו שכל בית ספר מארגן לעצמו.

סה''כ לימודים זה לימודים.. זה לא אמור להיות משהו שמעורר אסוציאציות של חופש וים. נוסיף את העובדה שלעולם תלמידים ישנאו לימודים לא משנה מה מערכת החינוך תעשה.

אולי בהמשך אני אוסיף עוד וסתם מעניין למה את שואלת. 

ושם כתבו שהלמידה אמורה להיות יותר אקטיבית של הילד ולא רק שינון של החומר כדי שהילדים יוכלו לפתח יוזמה

מערכת החינוך אמורה להיות מערכת שעוזרת לנו להצליח ולהתקדם בלימודים ובחיים בכלל. במקום זה, היא מוציאה יותר מידי אנרגיות על תוכנית הלימודים ולא על המטרה של לעזור לתמיטדים להצליח!

לדוג'- כל העניין עם ההקלות. המערכת צריכה להיות קצת פחות בירוקרטית וראש בקיר אלא באמת להקשיב לתלמידים ולנסות לענות על הצרכיםן שלהם..

עוד משהו, קצת מרגיש לי כאילו משרד החינוך בכלל ובתי הספר בפרט נתקעו על שיטות חינוך ישנות שאולי עבדו לפני 10 שנים אבל היום אנחנו דור אחר עם צרכים שונים. מרגיש לי כאילו מערכת החינוך לא יודעת מה לעשות איתנו אז מנסים להסתמך על תאוריות ישנות שלא כ"כ מוכיחות את עצמן. צריך קצת יותר גמישות והבנה.

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות