משהו. וזה נשמע לי דפוס קבוע לסרטן- שמעתי על הרבה פעמים שלא מצאו מה יש להם ובסוף גילו סרטן.
אני ממש מפחדת!!!!!
ואז. אחרי זה. נלך שוב לרופא ונשאיר את האגו בצד ואז נשאל- "היי. איבחנת אותי ולא מצאת מה זה. האם יש סיכוי שזה סרטן כי זה מלחיץ אותי נורא"
רוב הסיכויים שהתשובה תהיה שלילית בעז"ה.
מנסיון של אמא של חברה שלי שהיא רופאה- הרבה אנשים חוזרים שוב ושוב לבדיקות מהלחץ הפנימי שאוליי זו המחלה והרופא לא מבין מה האובססיה עד שהוא מבין שזו התת מחשבה. ולרוב התשובה רחוקה מאוד מזה.
בהצלחה יקרה. שתשמעי רק בשורות טובות.
לכאבי עיניים יכולות להיות לא מעט סיבות, כמו עלייה במספר שכדאי לבדוק אפשרות נוספת זה התעסקות רבה בפלא' ומחשבים, מחקרים מצאו שהריצוד של האורות במחשב/טלויזיה או פלא' גורם לכאבים שונים בגוף ובעיקר בעיניים..
לא לחשוש ולא ישר ללכת למקומות האלה, תלכי לרופא עיניים לעשות בדיקה והכל יהיה בסדר 
יכולה לומר לך מנסיוני שאפשר לגלות שיש לך סרטן גם כשהכל הכל תקין,
ואפשר גם לחיות כמה שנים בכאבים שבעצם (כרגע לפחות) לא רואים שום סיבה רפואית לזה.
זה מעודד? לא יודעת.
אני רק תמיד חוזרת ואומרת לחברות שבגללי מתחילות לחשוב על הכיוון-
א. סרטן זה נדיר
ב. נכון, באמת הרבה פעמים מאבחנים מאוחר מדי לצערנו (גם אצלי זה יכל להגמר מהר יותר), אבל את יודעת למה זה? כי כל סימפטום שמצביע על סרטן יכול להצביע עוד על אלף דברים אחרים. (אצלי חשבו שזה אולי וירוס!).
ואז מה? תבוא בחורה שירדה 3 קילו בחודשיים האחרונים וישר תשלח לCT? חבל על הכסף של המדינה, חבל על הקרינה ובעיקר חבל על הימים מלאי האימה שהבנאדם יצטרך לעבור.
כמובן, צריך לעשות השתדלות, ואם את מרגישה שיש דברים שלא התייחסו אליהם מספיק- תגידי, אבל בסה"כ הגישה צריכה להיות של אמון בצוות המטפל.
ג. נק' אחרונה שאני מאמינה בה כ"כ- אומרים שלחץ זה מצע אידיאלי להתפתחות סרטן... אז לא כדאי להכנס לסרטים מיותרים. אנחנו צריכה לעשות את ההשתדלות ה ס ב י ר ה שלנו, ומפה- לסמוך על ה' שישלח לנו את ההכי מדויק בשבילנו.
חיים טובים.
ס - סוף
י - יסורים
ו - ותחילת
ן - ניסים
אמן ואמן לכל חולי עמו ישראל!
חודש טוב
רוצה לתת חיבוק גדול.
להעביר לך את כל מה שיש לי בלב עכשיו.
את הפחד, הבלבול, שמרגישה שוב יחד איתך.
את המחשבה עליך, ועלי, ועל כל מי שעבר ועובר את המטוטלת הזאת.
ורוצה גם להעביר לך את הידיעה.
לא אמונה, לא הרגשה, לא הבנה.
את ההכרה הכי פנימית ושורשית- שהקב"ה מדייק.
אוהו כמה שהוא מדייק.
וטוב כ"כ. ומפנק.
גם אם אנחנו לא היינו בוחרים לעצמנו את זה למתנת יומולדת.
לא יכולה להסביר עד כמה..
אהובה, מה אפשר עוד לומר?
פשוט לכי עם זה.
ושהקב"ה ישלח לך רפואה שלמה ובהירות גדולה.
ואני ממש פה. אם רוצה באישי.
לשאול, לברר, לפרוק יותר, לשמוע.
מבחינתי חופשי ממש על הכל![]()
זה ממש קשה![]()
אבל לזכור שישמצב שזה לא זה עדיין.
וגם אם כן, 80% מבריאים.
הרבה אהבה![]()
תעדכני אני אתפלל לרפואתך בלי שם

אנשים יפים, מוצלחים,
אנשים של החיים,
ברוכים הבאים לחושך,
ברוכים הבאים לרכבת הרים של החיים שלנו,
ברוכים הבאים למחלקות סגורות
למבט אטום וריק
ברוכים הבאים לפחד מוות,
לפחד מהמוות
למקומות שבהם אין לכם מה לעשות
בהם אתם הצופים ואתם ההצגה
אתם הטובים ואתם הרעים
אתם המכילים אבל אתם גם המכאיבים
ברוכים הבאים לנפש
לתרופות,לכאבים
למחלות הפחות פוטוגניות
ברוכים הבאים לשלוש שנים של סרט
של עלייה ירידה ושוב ושוב
ברוכים הבאים למטה
ברוכים הבאים לדמעות של אמא בלי סוף
לרגעי ייאוש אצל אבא
ברוכים הבאים למלחמה על החיים
תכירו, זה קצת מפחיד, גם לנו
אז תיכנסו רק קצת
לא להיבהל
זה בעיקרון לא מדבק
אל תגידו כלום,
תיתנו איזה חיבוק
תעיזו להסתכל קצת בעיניים
תכירו את המבט הזה
תזהו את התהום
ואז תפיצו הלאה
תספרו שזה לא כזה מפחיד כמו שמספרים
ואנשים כאלה הם די רגילים
והם לרוב ממש חיים בתוכנו
והמשפחה שלהם היא לא פוגענית או משהו
ממש רגילה כזאת
אפשר לומר די טובה
ולפעמים באמצע היום, כשאנחנו נראים קצת מהוררים
אז זה רק קצת מחשבות על היקר שנמצא עכשיו בבועה שלו
במחלקה במקום כזה או אחר
נאבק על החיים שלו
אל תפחדו לשאול אם הכל בסדר איתו
אל תפחדו לשמוע את התשובה שלא ממש
והכי חשוב תשמרו את הביקור אצליכם בלב
קרוב קרוב
לא לשכוח, לא לשים בצד
יש אנשים שנלחמים כל יום על החיים
ויש להם משפחה שעומדת בצד
מחזיקה להם את היד
ומתפללת שהם יצליחו
וגם אם זה קורה כמה פעמים ביום
אל תתעלמו
יש פה אנשים שנלחמים על החיים
ויש להם משפחה.
מצד שני אני מתעורר בי אהבה עצומה ומצד שני כאב עצום על אחת שעשתה בתוך מסגרת גן סוג של טיפול פסיכולוגי הנקרא emdr
ובסוף פיטרו אותי כי לא יכולתי מבחינה רגשית לטפל בילד הזקוק להשגחה צמודה וכל הצוות ידע וקיבל חלק מהכלים גם לטפל בי
אז מצד אחד עברתי את הטיפול ובאבחה אחת נגמר וזה כואב שורף את הלב ושואלת את עצמי למה לעיני כולם לעבור טיפול..
ומצד שני היא עבדה איתי בחינם וזקוקה לעזרה הזו ויחד עם געגועים עזים לאותה אחת והכרת תודה על כך איך איך מתמודדים עם הקונפליקט הזה קשה מיסר ועצוב יחד... האם משהו בתוכי מעורער עד כדי כך האם זה נקרא מזוכיזם...... 😭😭😭
אכפת לנו ממך ומאחלים רק טוב ושיהיו לך הכוחות להתמודד
לפני שבועיים עברתי מצב נתק.. פניתי לרופא והיפנה אותי לבדיקות דם כמו אלקורידים )מקווה שכיניתי אותו נכון..
ביקשתי שיבדוק לי ויטמינים ומינרלים ומסרב וממש מרגישה שחסר לי איזה מינרל או ויטמין דחוף בגוף
השאלה שלי איפה אפשר לבדוק בדיקה כזו מחוץ למסגרת הקופות חולים וכמובן שיהיה בכפוף להפניה?
לא הרבה, משהו כמו 30-40 אני חושב
ושיהיה רפואה שלמה. מאחל שהבדיקה תלמד מה יש ומה אין ושיהיה לרפואה.
לא יודע לגבי פענוח.
ביחס למה לובשים, אסור באיסור חמור משהו ממתכת, כל דבר ממתכת חובה להוריד!!!
חוץ מזה, אני לא בטוח. (יש מצב שחובה חלוק של בית חולים, אבל אם יש ריצ'רץ' על הבגד אז אסור אותו)
ממליץ להתקשר אל המכון mri ולשאול אותם
לדעתי, מומלץ מלווה, יש סיכוי סביר שהבדיקה עצמה אפילו תגרום לטשטוש מסוים ואיבוד משקל.
ביחס לאיזור בגוף שאותו מצלמים.
לי צילמו את הקרסוליים, ולא הייתי צריכה להוריד עגילים למשל
כדאי פשוט לשאול
רופא רגיל יכול לקרוא את הצילום ולהבין את הפענוח
לא עשיתי עם חומר ניגוד אז אני לא יודעת, אבל למיטב הבנתי זה לא משפיע על המצב הפיזי.
בכל אופן כדאי עם מלווה, כי בבדיקות רציניות לא כדאי להיות לבד וגם התורים ארוכים (במיוחד עם חומר ניגוד)
מאחל בריאות איתנה וכוחות להתמודד.
לגופו של עניין, אני לא יודע.
בהערה אציין שאין לנו יכולת לדעת אם מי שנמצא בצד השני של המסך מנסה לסייע או לנצל ולכן הזהירות נצרכת בשני הכיוונים וכדאי להיזהר בשיח אישי בנושא