להיות אכפתית אליהם. לשתף. להקשיב. לדבר. ליזום דברים..

להאיר אליהן פנים, להתעניין בהן, לצאת איתן אחרי הלימודים (לעשות את זה בהדרגה)

לאט לאט אתן תתחברנה שוב

אם הם בקטע וגם את בקטע, נשארה רק בעיה של איך ליצור תקשר.

אם הם לא כ"כ בקטע, אז חוץ מאיך ליצור תקשר צריך גם לעזור להם לרצות.

בגדול בשני המקרים זה אותו דבר:

לתפוס אומץ, לדבר איתם, להתעניין ולא להתפדח.

אם אצלך זה המקרה הראשון, אני מניחה שזה ילך יחסית בקלות. יחסית..

אם זה המקרה השני חשוב לשים לב שהנוכחות שלך לא מעיקה בתור התחלה.

בהצלוחה

לאט לאט מעט מעט את תכנסי לחברה, תתחילי באיחולים כמו בוקר טוב וכדו'... כפה ושם תפסי שיחה קצרה.

פשוט אנשים לא סובלים חופרים כשאחד שהיה תלוש מהחברה פתאום נופל עליהם בבת אחת לרוב זה מתפרש כחפירה וזה רק משניא יותר....

איך מחזירים אמון שאבד? - נוער וגיל ההתבגרות

לדעתי, אם אני מבינה נכון תמצב, אין טעם לנסות לחזור להיות חברה שלהם.

קרה לי לדוגמא פעם שנהיה נתק כזה ביני לבין חברה ולא הצלחתי לחזור להתחבר אליה..

ואז אחרי כמה זמן יצא שקצת התחברנו..

ופתאום הבנתי שאני בכלל לא רוצה להיות חברה שלה!

ושהנתק באמת היה לטובת שתינו..

אם הנתק הוא תוצאה של שינויים באופי של בני אדם, אני חושבת שזה באמת רק לטובת כל הנוגעות בעניין, ולא כדאי לנסות להתחבר שוב..

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....