"מנהיג שלא מהסס לפני שהוא שולח את אומתו לקרב, איננו מתאים להיות מנהיג."
"פסימיות היא מותרות שיהודי אינו יכול להרשות לעצמו."
"חיבבתי את הנשיא המקסים והאנרגטי." ~ על הרודן הרומני ניקולאה צ'אושסקו
"כשאני עליתי ארצה, לא היה דבר כזה 'עם פלסטינאי'."
"כולנו פלשתינאים, רוצים הוכחה? עדיין יש לי את הדרכון הישן."
"לעולם לא אסלח לערבים על שאילצו את ילדינו ללמוד להרוג אותם."
"אנו מסוגלים לסלוח לערבים על ההרג של ילדינו. אנו לא מסוגלים לסלוח להם על כך שהם מכריחים אותנו להרוג את ילדיהם. יהיה לנו שלום עם הערבים רק כשהם יאהבו את ילדיהם יותר משהם שונאים אותנו."
"אם לסבתא שלי היו גלגלים היא הייתה עגלה." ~ כשנשאלה מה אם יאסר ערפאת יהיה מוכן להכיר בישראל
"איך נוכל להחזיר את השטחים המוחזקים? אין אל מי להחזיר." ~ ידיעה חדשותית, 8 במרץ 1969
"לא היה דבר כזה פלסטינאים. מתי לאורך ההיסטוריה חי עם פלסטיני עצמאי בארצו פלסטין? לפני מלחמת העולם הראשונה האזור נקרא דרום סוריה וכלל את כל ירדן. זה לא שהיה בעבר עם פלסטיני שחי בפלסטין והחשיב את עצמו לעם פלסטיני ובאנו והעפנו אותם החוצה ולקחנו את ארצם. הם מעולם לא היו עם." ~ עיתוני הסאנדיי טיימס והוושינגטון פוסט, 15 ביוני 1969
"אני פעם דרשתי, כאשר עוד הייתי במשרד העבודה, שיפטרו נהג במע"צ כי בזמן שהוא נהג במשאיות הוא ניהל רומנים עם בחורות. אינני שומרת של מוסר במדינת ישראל, אבל כאשר הוא נהג בדרכים של מדינת ישראל – הוא נושא באחריות של מדינת ישראל. אני אומרת לחברים במשרד החוץ: אתם בארץ אזרחים כמו כל אזרח, כל אזרח בתוך מדינת ישראל יכול לנהל רומנים, זה לא עסקי, אבל נציג של מדינת ישראל בחוץ־לארץ אינו יכול לנהל רומנים. מדינת ישראל אינה מנהלת רומנים בחוץ־לארץ." ~ דיון בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת, 1962
"עכשיו שכולם יודעים מה עשו לנו, מותר לנו לעשות הכול ולאיש אין זכות לבקר אותנו." ~ הצהרתה לאחר משפט אייכמן
"כל הנישא נישואי תערובת מצטרף אל ששת המיליונים."
"מבחינתי, כל מתבולל מצטרף לרשימת ששת המיליונים (נרצחי השואה)."
"הרשו נא לי לומר דבר אחד שיש לנו הישראלים נגד משה: הוא הוביל אותנו במדבר במשך ארבעים שנה, אך הביא אותנו למקום היחידי במזרח התיכון שאין בו נפט."
"אדוני הנכבד, האם שמעת על הפוגרום בקייב?" ~ תגובתה לאפיפיור שביקש ממנה לגלות רוחב לב כלפי הפליטים הערבים במחנות ברצועת עזה. התכוונה, כנראה, לפוגרום שהתקיים בין ה-18 ל-20 באוקטובר 1905.
"אף על פי שלא רצינו במלחמת יום הכיפורים ולא התחלנו בה, נלחמנו וניצחנו, והייתה לנו מטרת־שלום משלנו - שלום. זאת הפעם יהיו הערבים מוכרחים להיפגש איתנו, לא רק בשדות הקרב אלא גם ליד שולחן המשא ומתן, ולמצוא יחד איתנו פתרון לבעיה שעלתה במחיר אלפי נפשות צעירות – שלהם ושלנו – בשלושים השנים האחרונות. בפעם הראשונה מאז רבע מאה היה מגע ישר, פשוט, אישי בין ישראלים למצרים. הם ישבו יחד באוהלים, ליבנו פרטים של הפרדת הכוחות ולחצו ידיים."
מעמד האישהעריכה
"אינני יכולה להגיד אם נשים טובות מגברים, אך הן בהחלט לא גרועות."
"התנועה לשחרור האישה היא שטות אחת גדולה. גברים הם אלו המופלים לרעה – הם אינם יכולים להוליד ילדים, וסביר להניח שאף אחד לא יעשה דבר בנידון."
"אינני מתפעלת ביותר מ'פמיניזם' מן הסוג שמביא לידי שריפת חזיות, שנאת גברים או תעמולה נגד אמהות. אבל אני הוקרתי מאד את הנשים הללו החרוצות ושופעות המרץ בתוך שורותיה של תנועת העבודה."
"העובדה היא שכל ימי חייתי ועבדתי עם גברים, אבל העובדה שאני אישה מעולם לא הפריעה לי בשום דבר. היא מעולם לא גרמה לי מבוכה ולא עוררה אצלי תסביך נחיתות."
שונותעריכה
"אל תהיה צנוע – אתה לא עד כדי כך נהדר." ~ לדיפלומט שביקר בישראל
"מה פתאום, חסרות לי נעליים משלי?!" ~ תגובתה לאחותה שביקשה ממנה להיכנס לנעליו של נאצר
"אדם המאבד את הבושה, מאבד את הכול."
"בעבודה, את חושבת על הילדים שהשארת בבית. בבית, את חושבת על העבודה שלא סיימת. מאבק ניטש בתוכך, ביתך נקרע."
"אצלנו אין 'אני חושבת', יש 'אנחנו חושבים'." ~ לשולמית אלוני
"הם לא נחמדים." ~ על מתפרעים בהפגנת הפנתרים השחורים בירושלים
"אסור לאדם לנסות ולמחוק את העבר רק משום שהוא לא מתאים להווה."
