למה הוא דופק תחיים לעזאזל

והכל לטובה זה סיסמא מגעילה כמו יהיה בסדר שפשוט אין מה להגיד אז בואו נמשיך לחיות והחיים תותים

אז זהו שהם לאאאאאאאא וצר לי שמעניין לי ת******** מה יש לו בתכנית הגדולה שם למעלה כי אולי זה לא יהיה אפילו בנגלה של החיים שלי

המנהלת שלי אמרה לנו פעם שבמקום להגיד הכל לטובה, נגיד ככה:

כל אירוע בא עבורי, בדיוק בשבילי, כדי לכוון אותי ולדייק אותי בשליחות שלי.

משהו בסגנון הזה.

זה הכוונה כשאומרים הכל לטובה.

לא  הכל טוב, החיים תותים. אלא להכל יש מטרה, והמטרה זה לגרום לי להוציא טוב ממה שקרה.

ההרגשה שלך כ"כ מובנת וכ"כ הגיונית!!

אין לי מה להגיד לך אלא רק שה' לוקח את הטובים ביותר- אליו, לידו!!

וכל מי שנשאר- זה ניסיון עצום בשבילו להמשיך לחיות עם הכאב והכל, ולקחת דברים מהבן אדם ולמר אותם!!

וואו כ"כ אפשר להבין אותך וקבלי חיבוק ענק ענק ובעז"ה בסוף יהיה טוב!!!

הכאב שלך כ"כ זועק... כ"כ נוגע ללב..

אנסה לענות:

לכל אחד  יש בחירה חופשית, נכון? אז אם יש בחירה חופשית, מה המקום של ה'?

ה' בעצם נותן לנו כל מיני דברים שיכולים לגרום לנו או לעזור לנו לבחור בדרך שטובה לנו.

אבל לא נתעסק בחירה החופשית, נתמקד רגע ב"תפקיד" כביכול של ה'.

לכל אחד יש את המסלול האלוקי שמכוון בדיוק עבורו. וכחלק מהמסלול האלוקי הזה קורים לנו כל מיני דברים. (גם כשקורה משהו לסובבים אותנו, אם זה משהו שנוגע בי, זה נקרא שזה קורה לי)

הדברים האלה לא קורים סתם. יש להם תפקיד, יש להם מטרה.

אני לא בוחרת במה שיקרה לי, מה יהיה הגורל שלי כביכול, אבל אני בוחרת מה לעשות עם מה שקרה לי.

לאן אני אקח את הדברים, איך הדברים יובילו להתקדמות שלי.

אני יכולה להכנס לדיכאון, לכעס על ה', ואני יכולה לבחור לקחת את זה צעד קדימה.

למקום של העמקת הקשר עם ה', ביסוס האמונה, או משהו אחר, מה שנראה לך, מה שאת מרגישה.

בעצם המאורעות שקורים לנו הם חלק במילוי התפקיד שלנו בעולם.

הם כלי עזר לתפקידים.

הם מנוף.

אם נבחר.

ואם נבחר אחרת- אז זה מה שיהיה.

ונכון, אנחנו לא מבינים. ועדיין יש שאלות על ה'.

אבל יש משפט כזה, נדמה לי של הרבה מקוצק, אני לא כ"כ זוכרת נכון אבל משהו: לא הייתי רוצה להאמין בבורא שכל מהלכיו מובנים בשכלו של ילוד אישה..

המילים לא מדוייקות אבל הרעיון..

יש לי עוד קצת מה להוסיף, אבל כדי שאני לא אלאה אותך.. אולי פעם אחרת.

אז אני מסיימת.. ותדעי שאת ענקית!!!

"בשום פנים לא הייתי רוצה לעבוד אלוקים כזה שדרכיו יהיו מובנים לי בשכל של ילוד אישה"

איך אפשר להעמיק את הקשר עם השם אם יש בי כל כך הרבה כעס?

אי אפשר להעמיק את הקשר עם ה' כשיש כל כך הרבה כעס בלי טיפת הבנה.

כשמבינים את המטרה של ה' באירוע הזה שהוא שלח לך, אוטומטית הכעס פוחת, וגם אם לא פוחת יש פרופורציה מסויימת בין הכעס להבנה.

אני רק אדגיש, הכוונה בהבנה זה לא להבין את דרך ההנהגה של ה'.

את זה אי אפשר להבין.

אבל להבין שיש לזה מטרה, שיצא מזה טוב בסוף- אם תבחרי.

כשמבינים, כשנרגעים, שמבינים שיש שם מישה שאוהב אותי, שאכפת לו ממני, שמביא לי קשיים להתמודד איתם ולצמוח מהם..

ההבנה הזו מרגיעה.

ויכולה להביא לחיזוק הקשר עם ה'.

מה שכתבת

רק שמחה@

את מדהימהה!! תגובה מהממת...

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....