תעשו טובה למטפלות במעוןמישהי=)
ואל תגיעו אליהן עם דרישות
"אל תשכיבי לי את בת השנב בבוקר"
"תעירי אותו אחרי שעה"

ב10 בבוקר להגיע עם ילד
"אני מניחה שהוא לא ירדם עם כולם"

תשתדלו לפרגן למטפלות- זה משפיע אוטומטית על האהבה שהמטפלת נותנת לילד. לא לתת הערות
"אה נתת לה רק 120? "(סורי שכחת לעדכן אותי שנותנים לה יותר עכשיו)
"והיי בואי תשחקי במשחקים פה"
(אופס, זה המשחקים המיוחדים לשעת ההפעלה,
ואנחנו ממש לא מוציאים אותם סתם ככה.. יש כללים למעון. ידעת?)
אחרכך המוטיבציה לטפל בו יפה באמת יורדת פלאים.
ואני ממש מצטערת שכן השכבתי אותה
חצי שעה היא פשוט צורחת ועצבנית ואני לא אמורה לעייף אותה
רק כדי שכשהיא תחזור לבית היא תוכל לתת לכם שקט
ולהירדם לכמה שעות טובות.

גם אנחנו המטפלות צריכות הפסקה מהילד שלכם
כדי שתהיה לנו יותר סבלנות ועצבים לחבק אותו
כשמישהו נושך אותו, ולתת נשיקה כשהוא נגמל ומפספס על הרצפה ועל המזרון והשטיח ואין בגדים להחלפה.
הילד שלכם הוא האוצר הכי גדול, וגם אנחנו אוהבות אותן מאוד,
אבל זה נורא מעצבן אם הוא לא יכול להירדם בשעה של כולם כי הוא ישן היטב עד 10 בבוקר
ומעיר את כל שאר הילדים במעון.
הילד שלכם הוא חלק מקבוצה (מאוד פעילה ואנרגטית), ולא לבד במעון. לכן הוא גם ננשך ומרביץ ובוכה וצועק..
בקיצור. תבקשו רשות להשתמש בדברים של המעון,
תחייכו.. זה כלכך חשוב לילד שלכם אחר כך.


אממ.
מסכימה עם כל מילה....תתתת


מדוייק מאוד!אני123
בתור מטפלת מסכימה עם כל מילה.המטיילת בארץ
כמה שנים את עובדת במקצוע הזה?פופקוו
נשמע שאת קצת עייפה..
לאימהות יש דרישות אבל החכמה בתור גננת /מטפלת להסביר מה נכון ולעשות את זה בצורה שנותת הרגשה שהילד בידיים טובות ובטוחות.

רצוי להסתכל על הנושא מכל כיוון אפשריגלית ושבעת בניה
שנותנים מבט מצד הצוות צריך להבין שלא מדובר בסתם הערה מצד הורה, לפעמים מדובר בהורה שמנסה בכל דרך למשוך ולגרור אחריו הורים נוספים , ולהגזים בדברים ובתיאורים שלא היו מעולם...
קורה לא פעם שהורים קולטים את אותו הורה חריג ויורדים מהר מהעניין ומבינים שיש להם עסק עם הורה מעט בעייתי שמחפש תמיד על מה להעיר , בסה'כ עם רוב ההורים ניתן לפתח דיאלוג ענייני שבו שני הצדדים מגיעים להבנה.
מסכימה שרצוי לעשות הכל כדי שהורה יהיה רגוע ויסמוך על הצוות, יחד עם זאת כפי שהסברתי צריך להבין שהבעיה מתמקדת בדרך כלל בהורה בודד וחריג .
את צודקת, אך פותחת השירשור נשמעת מתוסכלת מעט. לא כל אחד בנויפופקוו
לעבודה כזו
הגבתי כך לפי המכלול שכתבה
נשמע שזה נובע שעייפות או חוסר התאמה
היא רק בת19 אז כנראה שזה אולי פחות מתאים

אגלה לך סוד, מי בנוי? רק השחקנים!!!ניקיתוש
תכלס, זה מה שההורים מחפשים עכשיו...
פותחת השירשור נשמעת עייפה מההורים ואוהבת ילדים!!
ממש לא. יש לבן שלי גננת תותחית על והיא לא שחקניתפופקוו
היא פשוט אישה חמה וחכמה
ובאמת יש דברים שלא מסתדר עם דעת ההורים אבל היא שם והיא כרזימטית וקשובה.

אי אפשר לאהוב ילדים ולמאוס בהורים,זה התפקיד הכל כולל הכל.

ילד בא הבייתה לפעמים מספר דברים או רואים התנהגות שונה שלו מהרגיל אז כן יש שאלות לגננת לפעמים גם בקשות זה לגטימי ..

גננת מטפלת צריכה לדעת לענות _דוגמא ,נגיד שהורה אומר שמציקים לילד שלו ואומר לה את שם הילד,לפעמים מספיק לומר בסדר גמור אני ישים לב לזה יותר,זה כבר מרגיע את ההורה, אך אם מישהי עייפה ואין לה סבלנות היא עלולה לומר לא היה ולא נברא כולם פה צדיקים שלא מציקים בכלל, אז ההורה מרגיש צורך להסביר וכו'...

אני מהנייד ולכן אולי יצא פחות מסודר במלל
מקווה שהובנתי

את עובדת עם ילדים?פה לקצת
יש הורים שבאמת מגזימים!

אני לא רואה שפותחת השרשור מאסה בהורים, היא בסהכ פרקה מה ש*כל* גננת/מטפלת מרגישה!

במקום לראות את ההודעה הזאת כתוקפת הורים, תנסי להסתכל מכיוון אחר
אני דווקא ראיתי בהודעה הזאת רצון להיות שם באמת בשביל הילדים, לאהוב אותם ולעשות הכל כדי שיהיה להם טוב.
וכן, לפעמים ההורים בעצמם גורמים שלגננת תהיה פחות סבלנות לילד שלהם.
אז היא פה הסבה את תשומת הלב לגורמים.

אני יכולה לומר לך בתור גננת, שהיה לי ילד אחד בגן שאמא שלו הייתה נודניקית ממש.
*כל* יום היה לה משהו אחר להעיר, ותמיד כמובן הילדים האחרים או הצוות צריכים לעבוד על עצמם ולהשתנות- חלילה לא הילד שלה.
להגיד לך שאהבתי את הילד שלה? מאוד. כי הוא מתוק בזכות עצמו.
להגיד לך שהתלהבתי להשקיע בו? שנהנתי מאוד מלעבוד איתו? פחות. עבדתי איתו בהרבה פחות חשק (ועם המון מאמץ שהוא לא ירגיש בזה) כי ידעתי איזה פידבק מחכה לי בסוף היום מהאמא היקרה שלו.

הגננות הן בני אדם בדיוק כמו כולם.
גם הן צריכות פידבקים ומשובים חיוביים.
וגם להן קשה לפעמים. גם כשהן מעולות לתפקיד. וגם אם הן בשנה הראשונה לעבודה.
^^ תודהמישהי=)
אני לא עייפה. בכוונה לא השתמשתי בביטויים כמו נמאס לימישהי=)
כמו אין לי כוח או זה מעייף
ביקשתי בקשה.
כי אם בזכות זה שכתבתי כאן תהיה יותר הקשבה למטפלות, זכיתי.

הגיל שלי לא קשור פה לכלום. אם הוא היה קשור
גם הבוסית שלי הייתה חושבת ככה ולא מעסיקה אותי.
תשאלי אותה היא מאוד אוהבת אותי.
דווקא בגלל שאני צעירה אני זאת שרוקדת עם הילדים
ועושה איתם יצירות שדורשות המון השקעה
דווקא כי אני צעירה יש לי הכי הרבה כוח.
אבל בהחלט את מוזמנת לא לשלוח את הילד שלך למעון שיש בו מטפלות צעירות..
תעשו טובה להוריםמעורב
וכשמביאים את התינוקות בבוקר תקבלו אותם בחיוך ובשמחה,
תתאפסו על עצמכן ותשימו להם מוזיקה אנחנו לא צריכים לבוא ולהתחיל "להפעיל" אתכן.
וכשבאים לקחת אל תתחילו ישר עם ריג'קטים על תינוק בן שנה וחצי,שעשה ככה ועלה על הכיסא והפך את המשחק ועשה בלגן עם ההחלפת טיטול- כי זה הגיל וככה הוא צריך להתנהג אז אל תתחילו לחפור על "זה חריג וקחו את הילד להתפתחות הילד".
כשבאים לקחת תספרו לנו מיוזמתכן איך עבר על הילד היום- מה עשיתם, אם אכל טוב, ישן, ובכלל איך היה לו המצב רוח, בכל זאת לא ראינו אותו מ8 בבוקר.... ובעיקר- אם קיבל מכה נשמח לדעת ולא לגלות את זה יותר מאוחר.

מעריכים מאוד את העבודה המסורה והקשה.
משתדלים לפנק בעוגות וארוחות בוקר כשמתאפשר.
משתדלים להעיר ולהאיר כמה שפחות.
ויודעים שהשכר זעום לעומת ההשקעה.

וכן, לעבוד בכל עבודה עם ילדים, מטפלות, גננות, מורים - 80% מהעבודה זה לעבוד מול ההורים.
בהצלחה!
80% מול ההורים זה אומר 20% מול הילד?ניקיתוש

אתה באמת לא מעדיף הפוך?? עם יד על הלב??
אל תתפסי במילה. הכוונה לומר שכן, יש עבודה גם מול ההוריםמעורב
אומר בתור מורה
קצת הגזמת בתיאור, נשמע שלא טוב לך היכןגלית ושבעת בניה
שהילד נמצא....
כשגננת מפנה להתפתחות הילד זו מהסיבה
"לדאגה ולשלום ילדך" מקסימום "בהתפתחות לילד" יגידו לך שהכל בסדר...איתנו הוא שנה שנתיים איתך הוא. לכל החיים...
צוות אחראי תמיד מדווח על מקרים חריגים, ומכיוון שהוא רק "בן אדם" הוא לפעמים עלול לשכוח.
ואם יש לך שאלות כגון מה אכל? כמה אכל? ואיך שיחק? תשאל.
הצוות מדווח על מיקרים שחשוב לתת עליהם את "הדעת", כגון ילד שלא אכל , חלש או לא שיחק וכו'...
אם הילד בא בשמחה לגן תיהיה רגוע, רק שתדע הורים לא רגועים, מודאגים, ומוטרדים מעבירים זאת לילדיהם...
שיהיה לך נחת מכל הילדים!
אחרי אינספור שיחות עם המטפלות ומנהלת המעון טוב לי איפה שהילמעורב
ברור שהיו דברים שאני הייתי צריך לשנות בתפיסה ובחשיבה, אבל גם להן היה.
בהתפתחות הילד צחקו עלינו,גם רופאת הילדים צחקה ןאמרו שהם לא מבינים על מה ההסטריה, מדובר בפעוט בן שנה וחצי- שנכון- הוא שובב! ועושה להן קצת יותר עבודה.
פשוט היום ההנחה הרווחת זה שצריך לגדל ילדי בטטות שלא זזים ולא עושים שטויות.

ברור שאני ישאל, רק ממה שהפותחת כתבה נשמע שנמאס לה מהשאלות של ההורים..מהערות ומהבקשות..
ואני באתי להגיד שיש 2 צדדים, וכמו שיש דברים שלא מוצאים חן בעיניה יש דברים שלא מוצאים חן בעיניי ההורים.
וכן, אני מעדיף לחפור ושהילד יקבל טיפול טוב מאשר לחשוש מתגובת המטפלת.
מטפלת נורמלית תדע לקחת הערות והארות לתשומת ליבה..נכון לא תמיד נעים לשמוע.
אבל זה העיניין בחינוך ובסוג העבודה הזו.
מקובל עליי שתעיר רק שהטונים והגישהגלית ושבעת בניה
לא תעכיר את האוירה.
אני התייחסתי גם לגילאים גדולים יותר,
היה מיקרה ששלחנו לאיבחון והכל היה בסדר, לאחר שנה הילד שוב נשלח לאיבחון והתוצאה היתה לגמרי אחרת.. לכן אמרתי לא לזלזל...
תפקיד הגננת להגיד את התרשמותה.
ותפקיד "התפתחות לילד" לאבחן.
זה מה שנקרא- שניכם צודקים...סדר נשים


אני יכולה להעיד על עצמי ועל המעון שלנומישהי=)
שאצלנו מקבלים כל ילד בחיןך רחב
אולי לפעמים מתפספס כי בדיוק ילד מטפס על מקום מסוכן
אבל אחרכך נשים לב אליו. לא דווקא מול העיניים שלך.

אולי אצלך המצב כזה כמו שאת מתארת
ותדברי עם המנהלת מעון על זה!
שחסר לך החיוכים והחיבוקים לילד שלך..
תדברו, זה עוזר!

נשמע שאת ממש כועסת, אז אולי בגלל זה קשה למטפלות של הילד שלך לחייך אליו ואלייך בבוקר.

גם אני בהתחלה הייתי מתביישת ליד ההורים
לומר הייי ינון!! איזה כיף שבאת לגן!מה שלומך ואיך החולצה שלך יפה
אז הייתי משחקת וצוחקת איתם אחרי שההורים היו הולכים..

אני קבוע ממתין בדלת עד שהגננת/סייעת מחבקות את הילדאלעד

ומביעות שמחה שהגיע,

ורק אז הולך

 

אחרת הוא יכול פשוט להסתובב ולהכנס ללו"ז בלי לקבל יחס של חיבה מהגגנות

אז אם היית בגן שלי היית שומע אותי אחרכך מדברת איתומישהי=)
שחנשים.

עכשיו אין לי בעיה גם לקרוא בשמחה לילד כשההורה נמצא
אבל בהתחלה באמת התביישתי.
ועוד משו. יש כזה מפגש בוקרמישהי=)אחרונה
שאומרים בשירה לכל ילד וילד בוקר טוב..
תודה שכתבת את זה!ציף
מחפשת בכל הארץ בית ספר טוב לבת שלי בכיתה ח'צמאה

הי אנחנו מוכנים לעבור לכל מקום בארץ

בשביל הבת שלנו

היא בדיכאון

ולא מסתדרת באולפנית שהיא לומדת בכיתה קטנה

היא לומדת בכיתת לקויות למידה

והיא צריכה כיתה רגשית שמלווה אותה בהתמודדות הנפש שלה.

היא מאוד נמנעת חברתית מכל קשר

ומסגורת בבית. .אשמח לשמוע כל רעיון שיעלה לכם על הדעת....

לפני שאת רצה לחפש לה מסגרתמשה

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

גם אני אציע לבדוק קודם לעומק מה הילדה צריכהמתואמת

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

מצטרפת לנאמרמתיכון ועד מעון

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

אני רק חיבוק גדול, שולחת כוחות ותפילות ❤️!!!קמה ש.

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

אל תמהרי לקבוע מסמרות. יש לי ניסיון עם זה.די שרוט

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

אנחנו מטופלים גם עם פסיכאטרית וגם פסיכולוגיתצמאה

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

לא קל. מצב מוכר. אנו מתייחסים לזה ככפרת עוונותאורין

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

מה הצוות החינוכי והטיפולי ממליץ?מתיכון ועד מעון

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינויaibrainora

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

מסגרת חדשה מהשנה מעולה בדולב.very emportant

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

תיכון גלvery emportantאחרונה

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונaibrainora

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

עשיתי את הסגולה של רבי מתיא בן חרש ונושעתישאלונת קטנטונת

תודה להקב"ה.

משתפת בפורום זה בגלל שזה בתחום ההורות 💕

ואואוריןאחרונה

מה עושים בשמחת תורהוהוא ישמיענו

שלום לכולם ומועדים לשמחה. כנראה הפעם הראשונה שאני כותב כאן.

רציתי לקבל רעיונות - אנחנו הורים לתינוקת בת כשנה וקצת חוששים מהחג. גם ככה בתקופה האחרונה שעות השינה שלה השתבשו לגמרי בגלל החגים -

איך מתנהלים עם זה נכון? שואל גם בכללי על הבוקר וכו' - מוותרים על חלק מההקפות? ואיך מגיעים לאיזון בחלוקת התפקידים בחג הזה?

השאלה יצאה קצת מבולבלת. הורים טריים, בכל זאת..

תודה מראש!

בטוח נשתמש ברעיונותיכם

תעתיק את השאלה לפורום נשואים טרייםזמירות

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תודה שהגבתוהוא ישמיענואחרונה

מחפש המלצה לפסיכולוגית דתיה למבוגרים טובה ומוכשרתמעל ההר

איזה אזור?אריק מהדרוםאחרונה

ילדה שמפחדת לקרואזאת שלצידך

שלום לכם.

יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה

והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.

יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.

אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית

אם יש לה נפש רגישהמשה

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

תביאי לה ספרים אחריםxmasterxאחרונה

רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754

שלום

מקווה שזו במה מתאימה..

אשמח לעזרה ברעיונות לחפצים קטנים (אוצגםתפחות קטנים) ושימושיים (חשוב

)

לבית..

דברים בסגנון שאפשר לקנות בחנות סטוק/מקס סטוק וכדו'

ואפשר לקשר אותם לברכה, לברך איתך בשבת כלה/שבע ברכות וכדו'.

תודה רבה לכולם

לא יודע אם זה קשור לפה אבל ננסה מה יש להפסידראובן255

שלום לכולם\ן

אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים

יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)

ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי

תודה לעונים ושבת שלום

ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל

גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.

אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.

 

ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
לק"י

הוא יותר פעיל.


בהצלחה!!

לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
ייעוץ אמור לגרום לשני הצדדים להרגיש בנוח.

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.


יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.


כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.


אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.


לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.


אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...

אולי יעניין אותך