מי אתה? מדוע יד מושטת
לא פוגשת יד אחות?
ועיניים, אך תמתנה רגע,
והנה שפלו כבר נבוכות

גן נעול - לא שביל אליו לא דרך.
גן נעול - אדם. גן נעול.
האלך לי, או אכה בסלע.
עד זוב דם.
עד זוב דם.

מי אתה? מדוע יד מושטת
לא פוגשת יד אחות?
ועיניים, אך תמתנה רגע,
והנה שפלו כבר נבוכות

גן נעול - לא שביל אליו לא דרך.
גן נעול - אדם. גן נעול.
האלך לי, או אכה בסלע.
עד זוב דם.
עד זוב דם.

אצלנו בגן יש המון ילדים
את חלקם אני אוהב את חלקם אני לא מכיר
אבל מי לא שמע על האומץ של רן
הוא הכי מהיר בחול הוא הכי חזק בגן
אבל יש לו סוד אחד שפחד הוא לגלות
שהוא כל כך מאוהב באחת הילדות
אז בלילות קרים
עם פנס מתחת לשמיכה הם מדברים
והוא מגלה לה מה היא בשבילו
כל עולמו מוגן מתחת לשמיכה
אצלנו בגן יש הרבה חבורות
יש כאלה נחשבים יש כאלה שפחות
אבל מי לא שמע על קופצי הנדנדות
מריעים להם כפיים מלמדים אותם לנחות
מורמים על נס הדגל גאוות כל האיזור
רק לפעמים כשהם קופצים רחוק הם שוכחים לחזור
אז בלילות קרים
עם פנס מתחת לשמיכה הם מדברים
והוא מגלה לה מה היא בשבילו
כל עולמו מוגן מתחת לשמיכה
אצלנו בגן נפרדים בשמחה
כי היום לא ארוך וניפגשים שוב מחר
חוץ מאלה שפתאום לא חוזרים יותר לגן
אמרו לי שהם רק עברו דירה מעבר לענן
אז בלילות קרים
עם פנס מתחת לשמיכה הם מדברים
והוא מגלה לה מה היא בשבילו
היא בוכה שהוא מציע לה להיות
כל עולמו בערב שלפני המלחמה
אצלנו בגדוד יש המון ילדים
את חלקם אני אוהב את חלקם אני לא אכיר

מצייר מתהפנט לא מזיז את הראש מהדף
לא מכחול הוא צריך קצת יותר
מדובר בקווים של חייו
תוך שניות הוא בונה עולמות
מתרגם לצבעים קצת חכמה
מסביב שואלים בשביל מה לחכות
יש בים אניות

יש אומרים שצבעים זה עולם של נדמה
לא שווה קצת פחות משתלם
לא באמת תגלה יבשת
ויש אחרים שכמוני עוד משוכנעים
שלכל שקורה יש סיבה
ולא מתווכחים עם הנפש

מקמט וזורק את העיפרון לא שקט לא נרדם
הם בריב כבר זמן מה לא צייר
לך תבין לך תכעס על הים

יש אומרים שצבעים זה עולם של נדמה..

געגוע
עננים משתנים
געגוע
בעלים הנושרים
בתמונה דהויה
אהבה ישנה

געגוע
תראי
איך עוברות השנים
געגוע
פתאום הפכנו גדולים
אין כבר סודות בלחישה
אור דולק מתחת שמיכה

עם כל מה שנסגר לי בפנים
נישאתי ברוח
על כנפי כל השנים
סודות ושקרים
הלב הפצוע
מחכה ליד החמה
איך כל השנים
נישאתי ברוח
עם כל מה שנסגר לי בפנים
סודות ושקרים
הלב הפצוע
מחכה ליד החמה

געגוע
השכונה הישנה
געגוע
לחזור בריצה
ריח ערב שבת
הכול חוזר אליי לאט
ושוב הכול סוער

הימים חמים אבל בלילה קר
כל השכונה ישנה
אבל אתה נשארת ער
האם אתה זוכר?
שמים מלאים בכוכבים
חוזרים הביתה רטובים
עם נעליים נשכבים על המיטה
ואתה קטן

ילקוט וסנדלים
הרבה אבק בין בית ספר לחצר
ומתחילים שיעור חשבון,תפתח
מחברת עיפרון
ושאלות לפתור על דף
כשמהחלון הקיץ עף

פיז'ו 92 וחופש ממלא
את העיניים אל תסגור
תהיה תמיד באור
אפילו שבינתיים הזמן בועט קדימה
זה בסדר, רק תזכור
לשמור לך עוד שביל לחזור

ורק תיסע לאט
גם כשהכביש דוחק
אני חוזרת כבר
הבית לא יהיה עוד ריק
אתה צודק זה לא פשוט כשזה בוער
אז אתה אוסף את עצמך
וכל היתר משתחרר

 

על המחנה נדלק ירח

על המאהל כוכב זורח

והזמן כמו גומי מתמרח

ליל שבת בלי טעם ובלי ריח

והשקט את הלב קורע.

 

איזו מן שלוה ולא עושים שום דבר

איזו מן שלוה ועוד שבוע עבר.

 

השבת בכלל אינה עוברת

כבר קראנו את עיתון הערב

שרנו כבר שירי מגל וחרב

כבר תפרנו את החור בגרב

ופתרנו תשבצים בלי הרף

 

איזו מן שלוה...

אף מכתב ממך עוד לא הגיע

עוד מעט המפקד יופיע ויחזור ודאי שוב להבטיח

בקרוב לרגילה אגיע

שתיקני שוב שניים ביציע.

בפרדס ליד השוקת
צל ערביים וירוקת
וציפור שותה.
אשכולית תלויה עדיין
בין החורף והקיץ
ואני כמותה.

עוד אני פוסע
לחפש אחריה
אהבת חיי
ואני יודע
תמה העונה
תמו נעורי.

במרום חמה בוערת
אבל פה עמוק הערב
וכמעט הסתיו.
אם תטעי ושוב תבואי
עוד אהבתנו פה היא
ואני איתה.

עוד אני פוסע...

ריח מים
צל ערביים
נח על המשעול.
בין ערביים
עוד נשובה שניים
יחפים בחול.

כבר פורחים נרקיסים בשמורות הטבע
מרבדים נפרשים בשפלת החוף
כלנית וכרכום, אלף גון וצבע
והחוק שאומר - כאן אסור לקטוף!

רק עלי אין החוק משגיח
רק עלי איש אינו שומר
לו היו לי עלי גביע
אז, היה מצבי אחר.

ציפורים נדירות כבר דוגרות בסלע
אילנות נדירים נשמרים לחוד
איילות נבהלות מסתכלות בשלט
בו כתוב בפירוש שאסור לצוד!

רק עלי עוד לא שמו שלט
מסביב אין לי כל גדר
לו הייתי, נאמר, איילת
אז היה מצבי אחר!

אדוני, היזהר, אל תיגע באיריס!
צבעוני ההרים הוא מחוץ לתחום!
כל גבעה נישאה בשולי העיר היא
שטח בר מגודר ואיזור רשום!

אז אני לפעמים חושבת
כי היה זה אולי רצוי
לו הייתי נרקיס או רקפת
או אפילו איזה בן חצב מצוי

הסתכלו מה שקורה לי בדרך:
כל אחד עובר, חוטף, קוטף, קולע לו זר
לו הייתי חיה או פרח
אז היה מצבי אחר!

נוסעים במכונית הישנה, 
לתוך הלילה הרטוב. 
הגשם שוב נהיה כבד, 
ולא רואים ממטר. 
סע לאט. 

צבי אומר שגשמים כאלה מזיקים לחקלאות 
ואני חושב כמה חם בבית, ואיזה מסכנים החיילים - 
ששוכבים עכשיו בבוץ. 
סע לאט, סע לאט. 

ברדיו - החלפון של הגשש, 
פתאום התחילו חדשות. 
הלילה יירד ברד כבד, 
אצלי הלך הוישר. 

צבי אומר שקר לו בראש, תסגור איזה חלון. 
ואני חושב הפועל שוב הפסידה, ואיזה מסכנים האוהדים - 
שאוכלים להם ת'לב. 
סע לאט, סע לאט. 

תן למחשבות לרוץ לכל הכיוונים, 
לא יתחילו בלעדינו, 
סע לאט, סע לאט. 

נוסעים במכונית הישנה 
לתוך הלילה הרטוב. 
מחר אני אקום מוקדם, 
תראה יהיה בסדר. 

צבי אומר שקשה לו לנשום ונגמרו לו הטיפות, 
ואני חושב, אני חושב עלייך, ואיך שאת יודעת לפנק - 
אני אוהב אותך. 
סע לאט, סע לאט. 

אתה זוכר שנסענו לאילת, 
ירדנו אל המים. 
כולם היו בראש אחד - 
שרנו ביטלס בקולות. 

נוסעים במכונית הישנה, 
לתוך הלילה הרטוב. 
הגשם שוב נהיה כבד, 
ולא רואים ממטר. 

צבי אומר שגילו כוכב שיש עליו חיים, 
ואני חושב עוד מעט זה עזה, ורק שלא יעוף איזה רימון - 
ונלך לעזאזל. 
סע לאט, סע לאט. 

תן למחשבות לרוץ לכל הכיוונים, 
לא יתחילו בלעדינו, 
סע לאט, סע לאט. 

נוסעים במכונית הישנה לתוך הלילה הרטוב...

כל היום היא רק שותה 
בצהרים וגם בבוקר במיטה 
שותה כוסית ואז לנוח 
אחרי עוד בירה גם לקינוח 
היא לא ידעה ולא אמרו לה 
היא כועסת שכלל לא דאגו לה 
בלי עבודה היא מתייפחת 
היא אבודה ואין לה שום גרוש על התחת 

אז קחי עוד שוט של וויסקי, 
זה בטח יעזור לך 
זה בטח גם יפתור לך 
את כל הבעיות 
אז קחי עוד שוט של וויסקי, 
זה בטח יעלים לך 
זה בטח גם ישלים לך 
את כל מה שחסר 

כל היום היא רק שותה 
בבית קפה ואז בלילה במיטה 
בקבוק זכוכית ריק ופתוח 
מהכבד הורידו לה כבר בניתוח 
שמחת חיים אין לה שום זכר 
על החיים שלה אפשר לכתוב רב מכר 
רואים מזמן היה בה יופי 
לו רק היה מי שישמור לה על האופי 

פזמון: 
אז קחי עוד שוט של וויסקי, 
זה בטח יעזור לך 
זה בטח גם יפתור לך 
את כל הבעיות 
אז קחי עוד שוט של וויסקי, 
זה בטח יעלים לך 
זה בטח גם ישלים לך 
את כל מה שחסר 

החלומות כבר הסתלקו 
אפילו הם כבר לא מאמינים 
התכניות התבלבלו 
בלי כוונה שתלה שדה של אבנים 
לו רק ידעתי מה לומר לה 
לו רק יכולתי לעזור 
אשב איתה כאן כל הלילה 
נרים כוסית בבוא האור 

פזמון: 
אז קחי עוד שוט של וויסקי, 
זה בטח יעזור לך 
זה בטח גם יפתור לך 
את כל הבעיות 
אז קחי עוד שוט של וויסקי, 
זה בטח יעלים לך 
זה בטח גם ישלים לך 
את כל מה שחסר 

לה לה לה לה...

הם כאן
זכוכיות מתנפצות, צריך להתחבא
אולי יכולנו לברוח, עכשיו מאוחר
עכשיו זה נגמר
את כל חיי
ייקחו לי אותך גם אותי ייקחו
תתקרבי אלי תסתכלי בעיני
תני לי את ידך

הקשיבי לשמש, לגעת בחום, להודות כל יום
קמט בעיניך, ריח גשם ראשון
הילדים בבית ספר, שגרה אלוהית מבורכת
כף ידך בכיס מעילי, חוצים את הרחוב

הם כאן
תיכף יפרצו פנימה, גם הילדים מבינים
מתחת לשמיכות דמעות שקטות
זעקה נזרקת

שמרי נפשך, כוחך שמרי, שמרי נפשך
שמרי חייך, בינתך, שמרי חייך,
מקיר נופל, מגג נדלק, מצל חשך,
מאבן קלע, מסכין, מציפורניים
שמרי נפשך מן השורף, מן החותך
מן הסמוך כמו עפר כמו שמיים
מן הדומם, מן המחכה והמושך
והממית כמי באר ואש כיריים
נפשך שמרי ובינתך שער ראשך
עורך שמרי, שמרי נפשך, שמרי חייך.

זה ערב קיץ לכאורה, זה לכאורה
רק ערב קיץ טוב, ידוע וישן,
שבא לחסד ולרחמים, לא למורא
ולא לרחש חשדות ודבר אשם,
שבא עם ריח תבשילים ועם מנורה
אשר תאיר עד אם ננוח ונישן.
רק ערב קיץ חם וטוב הוא לכאורה,
רק ערב קיץ חם שבא לא למורא.

הנה הרוח יד שולחת ובלי רחש
פתאום חלון לאט נפתח בחשכה
אמרי מדוע את צוחקת כמו פחד
אמרי מדוע את קופאת כמו שמחה?
אמרי מדוע העולם כה זר עדין
ואש ומים מביטים בו מכל צד?
אמרי מדוע בו מפרפרים חייך
כמו ציפור מבוהלה בתוך כף יד?
אמרי מדוע את מעוף ורעד רב
כמו ציפור בחדר בחפשה אשנב?

זה ערב קיץ לכאורה...

שמרי נפשך העייפה, שמרי נפשך
שמרי חייך, בינתך, שמרי חייך,
שער ראשך, עורך שמרי, שמרי יופייך,
שמרי ליבך הטוב, אמציהו בידיך.

לקחת את ידי בידך ואמרת לי: 
בואי נרד אל הגן. 
לקחת את ידי בידך ואמרת לי: 
דברים שרואים משם - לא רואים מכאן 

ניגנת לי שיר על הגיטרה וקולך רעד 
רוח בי קמה, רוח שרה, והזמן כאילו עמד 
ואני עוד זוכרת כל טעם וריח 
את חלקת השדה לאור הירח 
קול התן מן הואדי וכובד הפרי בבוסתן, 
דברים שרואים משם לא רואים מכאן. 

הייתי לבדי ודרכי אבדה לי 
ובאת, באת לי בזמן. 
הייתי לבדי ודרכי אבדה לי 
דברים שרואים משם לא רואים מכאן. 

נתת לי יד, הראית לי דרך להרבה דברים 
הבאת חיוך יפה כמו פרח וכח להאמין. 
ואני עוד זוכרת את השיר ששרת 
את החלק הטוב מכל מה שאמרת. 
היי, מלאך ושטן, התשוב לעצור את הזמן 
דברים שרואים משם לא רואים מכאן.

דברי עכשיו ילדה אני שומעת, 
כל העולם מקשיב למלמולך. 
דברי, מלאך שלי, אני יודעת 
שלא תמיד הקשיבו לקולך. 

דברו שפתיים יחפות, דברו עיניים, 
כל עוד חלב נוטף מחיוכך. 
חבקי את כל פחדי בשתי ידייך, 
חבקי דובים גדולים מתוך שנתך. 

עולם חדש וטוב אני אתן לך. 
כבר במבט כחול את מגלה, 
כמה חשוב לראות פתאום חצי ירח 
קורץ צהוב צהוב מתוך האפלה. 

תהיי קטנה מאומה לא יפגע בך. 
סיכת פרפר קשורה בשערך. 
תהיי קטנה מאומה לא יברח לך. 
אני אהיה גדולה גם בשבילך. 

דברו שפתיים יחפות דברו עיניים...

כשצלצלת רעד קולך
ואני ידעתי שאני אבל בגללך

ולא היה לי צורך לשמוע את דברך
כי כשצלצלת רעד קולך

ואני ידעתי שאני אבל בגללי
ולא היה לך צורך לשמוע את קולי

כי כשצלצלת רעד קולך
ואני ידעתי שאת כבר אינך.

לא צריך לחפש מלאכים בשמיים
הם מתהלכים בינינו, על פני האדמה
נוגעים בקצה העצב, מסתירים את הכנפיים
נושאים על גביהם תרמילים של נחמה

הם יודעים להגיע בדיוק בזמן
לרדת בזהירות במדרגות האפלות
להרים שם את המתג, לצבוע בלבן
לפתוח במבט את הדלתות הנעולות

אנשים טובים,
נשארו עוד אנשים טובים
גם כשהשמיים עניים בכוכבים
הם ישלחו אליך יד, הם יגיעו במיוחד
להזכיר לך שיש עוד טוב בעולם
הם יגיעו אם רק תאמין שהם שם

לא צריך לחפש מלאכים בשמיים
הם מתהלכים בינינו, ביני ובינך
הם יודעים איך לרפא גם בכוח העיניים
להוביל את הכאב אל שדות השכחה

אנשים טובים,
נשארו עוד אנשים טובים
גם כשהשמיים עניים בכוכבים
הם ישלחו אליך יד, הם יגיעו במיוחד
להזכיר לך שיש עוד טוב בעולם
הם יגיעו אם רק תאמין שהם שם
תזכור שיש עוד טוב בעולם
הם יגיעו אם רק תאמין שהם שם

ואם אלוהים נגע לך בראש
ואם הלב הזה שלך עוד לא התעוור
ברגע הנכון, תדע מבלי לחשוש
להיות מלאך כזה בשביל מישהו אחר

כולם בסך הכל בני אדם הזמן על הכדור פה זמני 
ואם לא אנסה להבין מי אתה אז איך אני אדע מי אני 
מרוב כל השקרים אני הלכתי לחפש את האמת בעצמי 
והוא שומר עליי כן הוא שומר אבל משאיר את הבחירה בידיים שלי 


לא הכל מן אללה 
כי אם לא נקבל אחד את השני 
גם היושב למעלה לא יצילנו מידינו 
לא הכל מן אללה 
כי אם לא נקבל אחד את השני 
גם היושב למעלה לא יצילנו מידינו 

עד מתי נדביק תוויות ניכנע לחשיכת הדעות הקדומות 
I&I קיבוץ גלויות או ג'ונגל מפוצץ בנחשים ואריות 
אני חי בין אלו שאיבדו את התקוות לבין אלו שאיבדו את הראש 
הלוואי נמצא טיפת חמלה לאלו שסובלים כי לא נעים להם לדרוש 

לא הכל מן אללה 
כי אם לא נקבל אחד את השני 
גם היושב למעלה לא יצילנו מידינו 
לא הכל מן אללה 
כי אם לא נקבל אחד את השני 
גם היושב למעלה לא יצילנו מידינו

יש בי עוד כח עכשיו 
כשהלכת חייך לי ירח 
נתן את אורו בחלון 
והלילה כבר לא מפחדת 
לבד להיות ולחלום 
הנה שוב... 

זה אתה שנוגע 
אתה שבורח 
תדע אין לי רגע 
אפילו דקה לחכות 
והשמש היום 
מאירה לי לצאת 
אל הים הגדול 

יש בי עוד כח עכשיו 
רק תניח הכל כבר נחתם ונסגר 
והלב מתרפא 
והגשם נפסק 
אז חוזר שוב הריח 
האביב שוב מגיע ושוב... 

זה אתה שנוגע...

זה לא אומר שאני לא אף פעם 
זה רק עכשיו, אז תחכה 
ואז אבוא כשיעבור הזעם 
ואז אחזור - כשיתבהר. 

זה לא אומר שאני לא חושבת 
עליך בכל יום, כל שעה 
עדיין אין שלווה ואין את השקט 
כי בכל מקום עולה מולי דמותך. 

גם אם קשה לי להגיד מילים יפות מאלה 
גם אם לא מצאתי דרך להגיד שלך 
תדע עכשיו שרק אותך אני אוהבת 
תדע בלב אני תמיד איתך 
תדע אני תמיד, תמיד איתך 

זה לא אומר שכך ואין אחרת 
זו רק סופה ביום חולף 
ואז תראה איך כשתזרח השמש 
אשוב אליך מן הגשם השוטף. 

גם אם קשה לי...

יושבים בחוף אל מול המים 
מול קצף שנשכח בחול 
והנחלים זורמים עדיין 
לב שפועם זוכר הכול 

מה שהיה בילדותנו 
מה שהפכנו להיות 
תקוות גדולות נשאה הרוח 
חזרה שלכת זיכרונות 

וכל דבר אז בי נוגע 
כל נפלאות היום 
אז בואי ועמדי לרגע 
עכשיו קרוב, עכשיו קרוב 

כוכב נופל קרוב אלינו 
ושוב אליו נושאים תפילות 
אור של תקוות עוטף אותנו 
זה לתמיד ולא יחלוף

יום אחד זה יקרה 
בלי שנרגיש, משהו ישתנה 
משהו ירגע בנו, משהו יגע בנו 
ולא יהיה ממה לחשוש. 

וזה יבוא כמו קו חרוט על כף יד 
זה יבוא בטוח בעצמו 
כאילו היה שם תמיד 
וחיכה שנבחין בו 

וזה יבוא, אתה תראה 
הידיים הקפוצות יתארכו 
והלב השומר לא להיפגע יפעם בקצב רגיל 
זה יבוא, כמו שהטבע רגיל 
להיות שלם עם עצמו 

יום אחד זה יקרה 
בלי שנרגיש, משהו ישתנה 
משהו יגע בנו, משהו ירגע בנו 
ולא יהיה ממה לחשוש 

וזה יבוא כמו קו חרוט על כף יד 
זה יבוא בטוח בעצמו 
כאילו היה שם תמיד 
וחיכה שנבחין בו 

וזה יבוא, אתה תראה... 

וזה יבוא, אתה הרי יודע 
לא הכל יטלטל אותנו 
לא הכל יכה 
ומה שייפתח לנו 
מחכה

היו לילות, אני אותם זוכרת,
אני אותם עד סוף ימי אשא,
במשעולים בין דגניה לכינרת,
עמדה עגלת חיי העמוסה.

והוא ניגש: שמעי אלי, קטנטונת,
אני בניתי בית לשבתך,
את תרקמי בערב לי כותונת,
אני אנהג ביום את עגלתך.

הוא היה אז בהיר וגבוה כזמר,
הוא נהג עגלות לשדה הרחב,
ואני לו כותונת הייתי רוקמת,
כותונת של תכלת עם פרח זהב.

היו לילות, אני אותם זוכרת,
והוא את העצים בגן העיד,
את השבילים בין דגניה לכינרת,
כי רק אותי ישמור לו לתמיד.

היה הולך ושב אלי קודח,
היה נושא דמותי ממול פניו,
הגידו נא, היש בכם יודע
אי אנה זה הלך לו ולא שב?

אז הייתי בוכה, אז הייתי נדהמת,
בשדות רחוקים עוד הלכתי אליו,
אנוכי עוד נושאת כותנתו המרוקמת,
כותונת של תכלת עם פרח זהב.

היו לילות, אני אותם זוכרת,
אני אותם עד סוף ימי אשא.

מִי לִמֵּד אוֹתָךְ לִבְכּוֹת כְּמוֹ רָחֵל

לַחְלם כְּמוֹ יוֹסֵף

לְהִתְגַּעְגֵּעַ כְּיַעֲקב,

מִי לִמֵּד אוֹתָךְ לִקְרא

הוֹמָה עַל גַּג בְּאֵין רוֹאֶה,

מִי לִמֵּד אוֹתָךְ לִהְיוֹת

אִשָּׁה

צִפּוֹר

עֲלִיַּת גַּג.

גֶּשֶׁם רִאשׁוֹן יָרַד

רָאשֵׁי תּוּרְמוּסִים הֵחֵלוּ לְבַצְבֵּץ

מַעֲלִים תִּקְווֹת סְמוּיוֹת מִן הָאַיִן

וּמִפְּתָחַיִךְ יָצְאוּ אוֹהֲבִים שְׁקוּפִים

לַעֲלוֹת בְּסֻלָּמוֹת

מֵעַל הָרֵי שׁוֹמְרוֹן

הַקָּשִׁים.

האמנם עוד יבואו ימים בסליחה ובחסד
ותלכי בשדה, ותלכי בו כהלך התם
ומחשוף כף רגלך יילטף בעלי האספסת
או שלפי שיבולים ידקרוך, ותמתק דקירתם

או מטר ישיגך בעדת טיפותיו הדופקת, על
כתפייך, חזך, צווארך וראשך רענן
ותלכי בשדה הרטוב, וירחב בך השקט
כאור, בשולי הענן

ונשמת את ריחו של התלם, נשום ורגוע
וראית את השמש בראי השלולית הזהוב
ופשוטים הדברים, וחיים, ומותר בם לנגוע
ומותר לאהוב, ומותר, ומותר לאהוב

את תלכי בשדה, לבדך, לא נצרבת בלהט
השריפות בדרכים שסמרו מאימה ומדם
וביושר לבב שוב תהיי ענווה ונכנעת
כאחד הדשאים, כאחד האדם

ואולי
לא היו הדברים מעולם, ואולי
מעולם לא השכמתי עם שחר לגן
לעבדו בזעת אפי

מעולם, בימים ארוכים ויוקדים
(ארוכים ויוקדים) של קציר
ממרומי עגלה עמוסת אלומות
לא נתתי קולי בשיר

מעולם לא טהרתי בתכלת שוקטה ובתום
של כנרת שלי, הו כנרת שלי
ההיית או חלמתי חלום

קוצים, זה כל מה שנשאר בי
הפרחים שאת נתת לי, קמלו בינתיים
דרכים בהן אני הלכתי
עכשיו חוזר על עקבותיי
אחרי שלא מצאתי את שחיפשתי

לכל אחד יש זכות לחלום
סירות נייר במים, רציתי רק לשוט הכי רחוק
אני אדם משום מקום
שמחפש לו רק סיבה לנשום

תראי, בניתי לנו בית
כשהוא נולד אני נתתי את מה שלא היה לי
קוצים, שמזכירים בכוח
שלא נותנים לשכוח
דוקרים אותנו, ולא מרפים

לכל אחד יש זכות לחלום
סירות נייר במים, רציתי רק לשוט הכי רחוק
אני אדם משום מקום
שמחפש לו רק סיבה לנשום

עוד סיגריה מעשנת, עשן
סמים אל תוך החדר
שואלת לאן
רוצה לומר לך משהו, אבל
עכשיו הכל כבד
הלילה מת מזמן

אז מה את חושבת
תגידי לי, תגידי לי
אולי השלכת העציבה את ליבך
אז מה את חושבת
תגידי לי, תגידי לי
אולי יותר טוב שאלך

אפור אפור עם שחר, ואת
ספוגה לך בכורסה
הגשם מצטרף
אל מחול הרוח שבחוץ
הוא מעיק על השמשות, מעיק לי על הלב

אז מה את חןשבת
תגידי לי, תגידי לי
אולי השלכת העציבה את ליבל
אז מה את חושבת
תגידי לי, תגידי לי
אולי יותר טוב שאלך

עוד סיגריה מעשנת, עשן
נמהל בתוך עשן
רציתי לעזוב
ונדמה לי ששמעתי את הקול
קורא לי לעצור, קר עכשיו ברחוב

אז מה אצ חושבת
תגידי לי, תגידי לי
אולי השלכת העציבה את ליבך
אז מה את חושבת
תגידי לי, תגידי לי
אולי יותר טוב שאלך

אשכרה.

קפוץ לי