קודם כל אשרייך! קראתי גם את שאר התגובות!
מחזקות כל כך.
תקשיב,היתה לי גם התלבטות כזאת בכיתה י'. בל"ג בעומר..
אני אספר בקצרה,(נראלי זה לא יצא קצר..)כי זה נושא רגיש. ולא נעים לדבר עליו.
עשינו כל הבנות על האש אצל חברה.
ואז כל הבנות אמרו שנילך למדורה של הבנים ונהיה שם.
ואמרתי אוקי מה אני עושה עכשיו?
אמרתי לחברה לא יודעת לא מרגישה בנח..
וחברה טובה אמרה לי בואי תשני אצלי יהיה כייף.
זה בנים של ישיבה .. מה יש שם? ומה כבר יכול לקרות?
אמא שלי אמרה לי תלכי לא צריך להיות קיצוני יותר מידי.
ואמרתי לחברה טובה,טוב מה עושים?? אנחנו בהתלבטות מה לעשות??
בסוף השתכנעתי,אמרתי לעצמי אוקי בנים של ישיבה בטח יש גבולות בנים של בני עקיבא אולי זה עוד בסדר...נילך נראה מקסימום אהיה בצד ..
אני מגיעה ופשוט

סליחה שאי אפשר לפרט,אבל לשמור עיינים אי אפשר שם .. גם בנים וגם בנות!
מסיבה מעורבת,ותחשוב יותר גרוע .. זהו זה מה שהיה שם.

חברה שלי אמרה מהר אני הולכת מפה. ואני נשארתי לבד. לבד. הייתי בצד בזמן שכולם רקדו בתור מתצפטת.. ואני לא יכלתי ללכת חברה שהייתי צריכה לישון אצלה אמרה לי כבר הולכים ואני נשארתי .. ואוף..
וכולם אחרי אמרו לי שבאו לשם "מה את עושה פה?"
ולמה לא הלכת מהר? אמרתי להם שזה לא היה תלוי בי... ולא דיברתי עם אף בן! בכלל לא שמו לב עליי.
ואני כלכך הרגשתי לא בסדר.והייתי כלכך עצובה והייתי לבד.. גם יום אחרי זה הייתי עצובה..
הייתי צריכה להיות שם כדי לדעת מה הדרך הנכונה. וזה יותר חיזק אותי! הבנתי מה היחס לבנות ובנים,מהי ערכה של תורה,והלכה.. וגם איך שומרים על עצמך.. באותו זמן שהייתי שם אז אמרתי לעצמי:הקב"ה תגיד לי מה הדרך הנכונה.
ומאותו יום אני אומרת לעצמי כל ל"ג בעומר יהיה יותר קדוש מהקודם.וזה באמת היה ככה. שנה שעברה הלכנו לחברה רק בנות.. וזה הייה ממש כייף.. והשנה הלכתי לאיזה חסידות עם חברה,ולמחרת כל הבנות שנה אחרונה שלנו ביחד עשינו על האש . בקיצור,רצינו השנה ללכת למירון ולא יצא.. אמרנו שנה אחרונה בביתספר אני חייבת להיות עם חברות ואני לא מצטערת על שנייה

ואז חברה אמרה לי שלשום שבאסה שלא הלכנו למירון ואז חשבתי לעצמי שנכון לא היינו במירון! אבל מי אמר שאי אפשר לשמח? הכל היה טוב! הייתה לי שמחה אמיתית גם אם זה היה במתכונת מצומצמת ואיזה שעה בשמחה של חסידות! באמת שלא צריך יותר מיזה מבחנתי! אני השנה שמחתי ממש !
עכשיו ספרתי את כל זה,בשביל להראות לך את ההתלבטות בדיוק מה שהייתי לי. וכמה שווה ההתגברות שלך!!
וכל דבר שי לנו בחיים לומדים מימנו
וזה כלכך מדהים לראות אחרי כמה שנים..
ויש לי שאלה,מי שיודע..מותר לי לכתוב את הסיפור הזה? ז"א לא יוצא מזה כאלו זה הוצאת שם רע?
כי לא דיברתי דברים רעים עלייהם.. רק על מה שקרה.. אם זה לא בסדר תגידו לי ..
ואשרייך באמת על השרשור ועל ההחלטה.
באמת שלא הפסדת כלום! ה' שמח בך!
ישר כח על הכל !!
