בינתיים קבלי חיבוק ענקי

את מדהימה וצדיקה ברמות!

סתם אני אגיד לך על עצמי שאני ממש דוסית והכל ועדיין לא רוצה בעל שישב וילמד תורה...

אוקי אז בואי אני יספר לך שהיה לי את הניסיון הזהה כמעט ממש לפני שבוע, אז קודם כל זה קשה ברמות אז קבלי אלף חיבוקים ונשיקות, את אלופה 

לי זה זה היה שהייתי כזה בקשר עם מישו סתם זה היה נחמד והכל אבל אז חשבתי לעצמי(תנסי גם) רגע, אני רוצה בעל, לא חבר, אני רוצה להקים בית טהור , שהאהבה שלי לבעלי תהיה שלמה, ואם אני לא מתכוונת בעתיד להתחתן עם הבחורציק הזה אז חבל חבל לי לבזבז רגשות ואהבה עליו , פשוט חבל לי.. וכן דוסית זה הכי קול והכי יפה באמת באמת

צנוע=יפה באמת תאמיני בזה! ואני אומרת לך אתזה אחרי שחשבתי עלזה המון.. ובעז"ה הקב"ה גדול ואני סומכת עליו ומי ומה שנכון לי יגיע לי ובזמן המתאים..

סומכת עליך(:

נשיקות

אם את רוצה משהו-לכי והשיגי את זה.

אם זה היה קל-כולם היו עושים את זה.

את לא יכולה לצפות ממישהו שיהיה לך מושלם,ושיפעל בדיוק איך שאת רוצה,אבל את יכולה לדבר אתו על השאיפות שלך,וכשאני מתכוון שאיפות אז אני מתכוון שאיפות באמת.*דבר* שתהיי מוכנה להקדיש לו את כל חייך.לא סתם קלישאה.גם אם הבחור הוא לא ממש ירצה את זה-תנסו להגיע לאנשהו...במידה ואתם אוהבים באמת בעזרת השם.ליפול ולקום,ליפול ולקום,לנסות שוב ושוב ושוב...אולי זה לא יצא כמו שתכננת,כמו שרצית...אבל לא יהיו לך רגשות אשמה כלפי עצמך,כי ידעת שעשית את כל מה שאת חייבת לעשות בשביל זה...

מה ראית?משהו אצלו?אם את מתכוונת,ואני מתנצל על הבוטות בליטה במכנסיים אז באמת שאין לך מה להיות מודאגת.המון דברים מדליקים גברים בגיל ההתבגרות.אל תתרגשי מזה יותר מדי.זה בכלל לא בשליטתנו,אלו הורמונים...במידה והוא לומד בישיבה בעזרת השם אז תאמיני שהיצר שלו גדול יותר.

לא להתפשר ולשקול היטב דברים שיש להם אחראיות כבדה לדברים במהלך חייך ובחיי המשפחה שלך.

בהצלחה

בס"ד

אני חושבת שהבן הזה כן קצת הרבה אחראי על מה שעובר עלי עכשיו,

אבל בכלל לא התכוונתי שאני רוצה אותו בתור בעל!!!

הוא גדול ממני בלפחות 10 שנים!!!!

הקטע הוא שראיתי שלמרות שהכיפה שלו לא היתה בגודל כלשהוא,

והוא כן היה פתוח עם בנות,

הוא עדיין עמד על העקרונות שלו,

שהיו מקבילים להלכות,

אבל הוא טרח להסביר שזה ממש לא משנה,

וגם סתם ככה,

במידה וזה היה מותר,

הוא לא היה עושה זאת.

אני כל הזמן חושבת על זה,

הפסקתי להתכוון בתפילה,

פעם היתי לומדת גם לבד, ופשוט אני לא מבינה את הקטע,

התחלתי לשמוע שירים,

שאני לא יגיד שהם לא צנועים,

אבל הם חסרי רמה וקטע

(עד עכשיו היתי שומעת בערך רק-

צמאה, יונתן רזאל וישי ריבו בברירה, 

שירי שבת

ועוד פסוקים מולחנים בעדינות.

עכשיו התווספו גם חנן בן ארי,

ועוד סתם קליפים מטמטמים).

זה הורס אותי,

כי אני יודעת מה האמת,

ואני בכלל לא רוצה להתפשר,

אבל זה הורג אותי מבפנים.

את מבינה את עומק הכיעור של הדבר נכון?
יפה.

שלבי התשובה - הכרת החטא, פעולה אקטיבית כדי להסיר אותו
וידוי דברים -בפה. "אנא השם עשיתי כך וכך ואני מתביישת בזה ואני מקבלת לעולם לא לחזור לדבר הזה בבקשה ה תן לי כח להיות חזקה בזה"
וקבלה לעתיד- מה אעשה כדי שלא אחטא עוד.

תפילה- תהיליםץ. לדבר עם השם ולספר מה קשה לך. אפילו בלב. במחשבה.
לצייר לעצמך איפה את כן רוצה להיות. 

צדקה- מצווה שתפתח שערים טובים בע"ה.

ולהמשיך קדימה כל הזמן. לא להסתכל אחורה .
תיקנת ושיפרת- מצוייןץ. עכשיו עם הפנים כל הזמן קדימה.

ויהיה לך בית יהודי קדוש ונפלא בע"ה.

ממליצה לך להתמיד בלימוד יומי קצר שיחייב אותך כל יום.
וככה לאט לאט להוסיף לפי מה שאת יכולה או רוצה.


לגבי הבחור- ההתקדמות שלך לא קשורה אליו בכלל.
את מתחילה מחדש.

האמת שאין לי ככ מה לענות לך.. לגבי הבוא יכול היות שזה רק נראה לך שהוא עמד על העקרונות שלו והוא באמת ממש לא עומד בהם אלא להפך( ככה זה נשמע) אבל אני אגיד לך דבר אחד, אם יש לך עיקרון, את לא מפרה אותו, לא משנה מה יהיה , עיקרון זה עיקרון.. עזבי הכל. תנסי לחשוב עם עצמך מה את רוצה להיות. אחרי שתחליטי תתעלמי ממה שראית\שמעת\קרה ותחזרי לעצך, תחזירי את עצמך בכוח לשמוע שירים דוסים , לחשוב מחשבות טהורות ,להיות דוסית, מתוך שלא לשמה בא לשמה

בהצלחה נשמה(:

ממש קשה אבל לאחר זמן את באמת תשכחי ממנו לגמרי ותחזרי אלייך לטוב האמיתי שבך.

תזכרי המילה: "רגש" היא מלשון "רגע אש" זה בסה"כ רגע אחד של התלהבות שאם לא מחדשים אותה היא רק אולכת ומתמוגגת עד שהיא נשכחת לגמרי, אם תפסיקי לחשוב עליו הוא ירד לך מהלב [שזה בעצם מה שחוסם לך את הלב].

ושהוא לא יסנוור אותך, בחור שיש לו קשר עם בנות הוא סותר את כל ערכי היהדות וקשה לקרוא לו דתי! נקודה!אל תתפתי למרא עניים!

ולסיום תזכרי משפט עצום:

"מי שרוצה ימצא את הדרך, ומי שלא רוצה ימצא את התירוץ"

אם את באמת רוצה את תצליחי אם לא עכשיו אז אחר כך.

דבר ראשון- לא להיבהל!!! אין לחץ!! ה' אוהב אותך בלי סוף, גם עם קצת קשה לך איתו בזמן האחרון.. הוא אבא שלך!!!

דבר שני- אני פשוט מבינה אותך. אינלך מושג עד כמה.

כשהייתי בכיתה ה-ו כזה (וואו ישןןן..) התחלתי למרוד בקטע הזה של צניעות ומצוות בכללי.. (אני ממש' שיאה הרהמורניקית דוסהה..) החצאית שלי טיפסה, לא הייתי בקטע של להתפלל וזה.. לא שהלכתי עם מכנסיים וגופיה, ממש לא, בכ"ז ילדה בכיתה ו שההורים שלה שיאה לא נותנים לה לעשות דברים כאלה והם די כל הזמן העירו לי.. אבל כן חיפפתי במה יכולתי. השירים בפא שלי לא היו צנועים וחסודים בלשון המעטה וכו. זה היה בעיקר מלחץ חברתי של להיות מ-גניבה אבל גם כי באמת לא ראיתי בזה עניין ומשמעות, זה היה פשוט כי ככה אבא ואמא אמרו. לא יותר מיזה.

מתישו הבנתי שכשאני אגדל אני רוצה להיות דוסה, כדי לזכות לשכר בעולם הבא (קצת מוזר בשביל ילדה בכיתה ו-ז אבל סבבה) אבל באותו זמן זה מזה לא תפס אותי.. תכלס ברור, למה שיתפוס אותי לקיים אורח חיים עמ"נ לקבל פרס- זה לא משמעותי ואמיתי!

ואז באמצע- סוף ז פתאום החלטתי שדי, אני רוצה שכר וקיבלתי על עצמי מקסי ומחשוף סגור, התחלתי להתכוון יותר בתפילות, לא לשמוע שירים לא טובים וכו. אבל עשיתי טעות מטורפת- לא עשיתי שום תהליך מלפני, לא הגעתי למסקנה שזה מה שאני רוצה וזה מה שטוב לי, פשוט עשיתי- על אוטומט, בשביל השכר בלבד, ופשוט התביישתי בזה!! ניסיתי לצאת בכל דבר כמה שפחות דוסית ושלא ידעו מה שקיבלתי על עצמי!

את התהליך האמיתי התחלתי רק אחרי. גיליתי כמה זה מדהים, באמת, להיות יהודיה שומרת תורה ומצוות, כמה החיים שלי אחרים בזכות זה, וגם- שזה פשוט לא טוב להתבייש בזה, הרי אם אני באמת מאמינה- למה שאני אתבייש?!

אני באמת מציעה לך לנסות למצוא את האור בעבודת ה'- צריך לקום בבוקר לתפילה? ב"ה! יש לי סיבה לקום בבוקר! את עם חצאית ארוכה כשבחוץ 40 מעלות ו99 אחוזי לחות, ולידך עוברת בחורה בשורצ וגופיה? ישתבח שמו! הגוף שלי קדוש וטהור ואני לא חושפת אותו מול אף אחד חוץ מבעלי, בעיתו ובזמו. צריך ללמוד תורה? אני רוצה ללמוד תורה!!! איזה עומק יש בה! איזה אלוקות! איך הלימוד והמאמץ הזה מתוק ככ ופשוט גורם לאושר!! באלי שירים לא טובים? השבח לא-ל! יש לי נפש טהורה וקדושה, למה לקלקל אותה? ועוד..

ועוד משפט של ביני לנדאו שממש חיזק אותי- "כל אחד יודע שבארמון המלך רק רצון המלך נעשה.. כל העולם כולו, ארמונו של מלך!" תחשבי עלזה.. אני בכוונה לא מפרטת..

היום, בה, אני בחורה ממש דוסית וטוב לי עם זה!

אז להגיד שהכל מושלם? וואי, ממש לא! אבל לאט לאט, עד 120 אנחנו באמצע תהליך.. וגם אם יש תקופות פחות טובות- קמים! הקבה "מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית"- כל יום הוא הזדמנות למשו חדש, לדף נקי, שריבונו של עולם פותח רק בשבילך!

ממש מציעה לכתוב לעצמך- במה את רוצה להתקדם? (לפרט ממש) לאן את רוצה להגיע?

אפשר גם לכתוב דברים בומביסטים, בתנאי שזה לא ישבור אותך..

וככה להתקדם אחד אחד. לדוג- לקבוע עיתים לתורה. אחרי שקבעת ואת מגישה שאת עומדת בזה וטוב לך עם זה- להתחזק בשמחה בעבודת ה'. מרגישה שמחה בסה"כ? (ברור שלא לגמרי, אבל יותר מפעם? התקדמת?) מצויין! תעברי הלאה! (כמובן שזה משו ממש אישי ומה שכתבתי זה סתם דוגמא) וצ'פרי ת'צמך בדרך, זה חשוב בטירוף..

ועוד משו שלדעתי ממש מחזק- תסכלתי, אבל דוגרי- איפה נראה לך יותר שמח- בדיסקוטק או בחבורת ערסים שיושבים ושותים ומנסים להגניב תבחורות, או בבית מדרש של ישיבה, בהקפות שניות, בחתונה דתית וכו.. לאן את רוצה להיות שייכת?!

סתם נק למחשבה..

וכמובן כמובן כמובן לא לשכוח לדבר עם אבא, להתפלל, לצעוק, לבכות ולבקש עזרה! הוא שם כדי להקשיב! וגם להגיד תודה כשצריך..

אז שיהיה ממש ממש ממש ממש ב"הצלחה!! מוזמנת לשתף, לפרוק, להתייעץ וסתם לדבר עלזה באישי.. אני פה

תודה

אבל לא את הזמן להקליד אותה. בהזדמנות.

אשרייך.

בס"ד

אז מה עשיתי-

פשוט אתמול,

בקריאת שמע התחלתי לבכות ברמות,

וביקשתי מה' שיעזור לי,

כי אני רוצה לרצות מה שהוא רוצה.

וחשבתי על זה,

שבאמת,

זה בכלל לא מרשים אותי אנשים שמתפשרים במצוות,

ואני מעדיפה שבעלי יהיה עם ראש בגמרא מאשר שיסביר לבנות חצי לבושות (או ערומות, אני לא בטוחה...)

למה התורה הגיונית, כשהוא מסתכל עליהים.

פשוט קמתי בבוקר חדשה!!!!

מעכשיו אני שפחה נאמנה!!!!

אני חושבת על משהו בקודש שיעסיק אותי בזמן הקרוב,

אולי איזה פרויקט כלשהוא,

שיעיף אותי קדימה,

ואת כל עמ"י לקראת הגאולה השלמה בקרוב!!!

תודה על כל העצות

וסתם הבהרה-

לא עשיתי שום דבר שאסור בזמן האחרון!!!

פשוט לא הייתי מי שאני

(הלכתי צנוע,

שמעתי שירים צנועים, פשוט לא קודש,

ולא עשיתי שום דבר אסור).

אשריך לגמרי! באמת לא מובן מאליו שככ מהר התחזקת!! הקב"ה גאה בך

קבלי חיבוק

חזקי ואמצי. אין הרבה כמוך.תדעי לך.

בטוחה?

בס"ד

הבן הזה,

וסליחה שאני שופטת לפי מראה חיצוני,

לא הכי דוס בעולם.

והוא הראה לי שכאילו אפשר להיות לא שיא הדוסים,

ועדיין להרשים,

ולהציג את הדעות של התורה

כמובנות מאליהין,

והכל אצלו הולך לפי התורה (לדעתו)

בהוספת שכל.

ואני חושבת שזה ממש לאנכון,

והוא ממש בילבל אותי.

גם עם זה היה עם בת זה היה ממש מבמלבל,

וכשזה עם בן,

זה פי אלף.

סתם כדי לעצבן הוא עשה?

בס"ד

לא סגורה על זה שהבנתי את הכוונה שלך.

באה אליו מישהי חילוניה,

והושיטה לו יד (כדי ללחוץ לו יד, למתקשים)

ואז היא "נזכרה" שאסור לו ללחוץ לה יד.

הוא אמר לה שלא קשור,

וגם אם היה מותר או שהיא היתה בן,

הוא גם לא היה לוחץ לה יד,

כי אין לה מושג מי היא.

כאילו כזה קצת מכחיש קשר להלכה.

אבל ממה את אמורה להיפגע?

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות