קטע קטן ולא משמעותי לעלילה

המבאס הוא הסוף

הסרט בעייתיי יותר ממה שזכרתי

סרט הוא חיתוך של סצינות מבויימות האורך סביבות שעה עד שלוש.

דרך איכותית ומעובדת להעביר סיפור כתוב, וגם ערכים.

הוא לא יותר "מציאות" בשום מובן - משעת חינוך בבוקר עם המחנכת.

אם קללות הן המציאות, למה אתה צריך סרט כדי להנכיח אותן?

כשתלמיד מדבר בשיעור, ספר לו מה אתה חושב על יחוסו המשפחתי.

להגן עליהם מהמציאות, ואז מכניסים את המציאות בכוח מהדלת האחורית)

היא בעיקר טכניקה שעשויה לאתר כשלים, למרבית האירוניה...

אמרתי שזה כשל רטורי. אם יש אמת בטענה שהיא 'אד אבסורדום' הרי זה מפני שיש בה משהו שאיננו קשור לגיחוך שבהקצנת הטענה שכנגד. אד אבסורדום לא מוכיח כלום, רק משחק על הרגשות של השומעים בניסיון לטעון שפלוני אמר משהו 'ממש ממש ממש לא סביר', כשהוא בעצם בכלל לא אמר אותו. 

למה לשבות בשבת? אולי פשוט לא נעבוד כל השבוע, ונצפה שהאוכל יקפוץ לנו לצלחת אם נקיש באצבעות כמו מרי פופינס? - זהו אד אבסורדום, כיוון שברור לכל שאין בין הטוען שיש לשבות בשבת לבין הטענה שאולי לא נעבוד בכלל ולוּ כלום. עכשיו, אם תרצה לטעון שהמשק מתחזק יותר כשעובדים שבעה ימים מלאים (מבלי להיכנס כרגע לשאלת נכונות הטענה) - אזי זו הטענה שיש להעלות, ולא טענת האד אבסורדום, שאיננה טוענת דבר, בעצם. 

הוכחה בדרך השלילה – ויקיפדיה

אני חושב שזאת ההגדרה הכי טובה שראיתי בינתיים ^

בהארי פוטר!

ותכלס,

זה באמת לחשים בלטינית שלוגיקנים בקרב מוחות משתמשים בהם

כדי לנטרל את היריב מנשקו

ראיתי המון התייחסויות לאד אבסורדום ככשל,

לא באנציקלופדיות / ספרים / מקורות של לוגיקה,

אבל סתם בהתכתבויות פה ושם, ולא מעט.

דברים כמו אישה שעובדת במקום לא בדיוק מכובד ומשפילה את עצמה בשביל הכסף.

זה לא קיים בעולם? 

אם נעצום את העינייים המציאות הזו תיעלם?

אם נסתיר אותה מאנשים עד גיל מסוים העולם יהיה בסדר?

מצטערת, באמת שאני לא מסוגלת להבין מה טוב בזה שאנשים יצאו לחיים לצבא\שירות לאומי ואז יגלו שהעולם הוא לא מה שסיפרו להם בבית ספר.

באים בסוף....]
אציין שהתגובה נכתבת בלי לקרוא תגובות או בהתאם אליהן, אלא מה שזורם לי כעת מהראש כצופה בסרט [כבוגרת, כילדה שמעתי עליו ואיני זוכרת אם צפיתי בו.]
אז ככה

המסר הכללי של הסרט יפה ומובע בצורה [נעימה?] של
"עשו לך טוב? תעביר אותו הלאה וכך היה שותף ביצירת עולם טוב יותר"

עד כמה צריך להיות חשוף למסר הזה בעזרת מציאות חיים מעוותת?
אני חושבת שהסרט בא להגיד- לפני שאתה משנה ומחפש להפוך את העולם- עזוב אידאלים גדולים, אל תחפש רחוק- תישאר קרוב, 
חפש בסביבתך משהו ראוי לשינוי- ועשה אותו. והשינוי ממילא יבוא ויהפוך את המציאות הקיימת לטובה יותר [כפי שנראה בסרט]. וכן- הנכונות לשלם מחיר על פני "מורשת" שתישאר לטווח רחוק.

לגבי השאלה- האם נכון להסתיר או להחביא מציאות חיים מעוותת מגילאים צעירים?

ובכן , בעיניי- ילד צעיר הוא ילד שעדיין אין לו הכלים להבין דברים בצורה מטאפורית והוא עדיין מפרש דברים כפשוטם- בשונה מהראיה שלנו כבוגרים שמחפשים "מה הדמות הזו באה לייצג" וגם כשלא, אנחנו מבינים שמדובר פה במציאות מעוותת ולא ישרה שיש מה לתקן בה לעיתים.
משום כך- וגם משום תחושת הטהרה הפנימית שילדים מצויים בה [ונכון לומר- גם לגבינו אנו כיהודים עובדי ה', שאמונים עליה בחיינו]
אין לנו יכולת לחשוף אותם למציאות שכזו ללא תיווך מתאים שנעשה בשיקול דעת מקדים.
האם אנחנו יכולים לסמוך על היותם "מעל גיל מצוות" כדי לסנן תכנים?- בעיניי לא.
ממילא
לתת להם לראות תוכן לא מסונן [ויהא אשר יהא, לא מחייב בבעיות צניעות, המדיה "התברכה" במגוון בעיות חינוכיות-אתיות] גובל ברשלנות מסויימת- כי הרי ממה שהסברנו קודם ילד לא יכול לפקח על תכניו ולדעת ממה לצמוח וממה להיזהר, וק"ו שלא יודע לסנן בדרך של בחינת "תוכו אכל קליפתו זרק" שהרבה מבוגרים נוקטים בה.

ילד בוגר- נער- הוא ילד שיש לו הכלים להבין את החוויה גם בתלת ממד [חווייתי- תודעתי- אישי] ולא רק כפשוטו. 
האם נכון לחשוף ילד כזה, אף שהוא בוגר לסצינות בוטות כל כך [שמילא פוגעות בטהרתו]. ולסמוך על "הסינון" והעיבוד שייתבצע אצלו , ללא תיווך? - בעיניי, גם לא. 

תאמרו, ומתי הילד ילמד את המציאות הכואבת בעולם? 
הרי לא לעולם הוא יגדל ב "חממה" ויהיה חשוף במיה זו או אחרת לפגעי הסביבה הלא מתוקנת?

אני אומרת-
כשיש תיווך מתאים, מתוך היכרות ה "יש" אנחנו ממוצעים- בין המציאות הבעייתית לילד, לעולמו ה"מתוקן" [*לכאורה, האמירה "מתוקן" מתייחסת להיעדר קילקול בוטה כל כך כפי הנצפה בסרט]
ומחנכים ילד להביט בעין  מושכלת על המציאות החסרה [בין אצל יהודים טועים ובין אצל אומות העולם, אני חושבת שהוא יוכל להעריך את הבעייתיות גם בלי לטעום ממנה באופן ויזואלי מוחשי ולפגוע בטהרת נפשו.

לשם הדוגמא- אני כילדה וכנערה צעירה עדיין, לצערי ולבושתי נחשפתי לתכנים שלא תמיד יכולתי להכילם ולהבינם, היום אני יודעת שהם הם- אלו שתרמו במישרין או בעקיפין לתפיסות מעוותות שב"ה אינן חלק מתפיסת העולם שלי כיום.
כאשר נתקלתי בספרים כדוגמת "מקימי" עלתה בלבי התהייה הבאה- האם על מנת לדעת מהו ביוב- יש צורך להיחשף אליו?האם כדי ללמוד תפיסת עולם נכונה מהי- יש צורך להעמיק בזו הבעייתית ממילא??

בעיניי התשובה שלילית-
וכשם שהחושך- ניכר מריבוי האור-
כך הבנת מצב מקולקל והיחס הנאות אליו- יתאפשר אך ורק מחינוך נכון אל הבטה נכונה למציאות , מתוך הערכת האור- למציאות המורכבת והחשוכה הזו.
[לשם הדוג'- לא הייתי חושפת את הילדות לצפייה ללא כל חוצץ- מילולי או פיזי [קרי: צינזור] במאורות חשוכות של סמים או בית בושת שהובא בתחילת הסרט, או קולות נפץ ומראות קשים שיהיו בהמשך.

אני לא יודעת אם הצלחתי להסביר את עצמי כראוי, מהמסר העולה מן הסרט- נכון וחשוב,
אך בנידון לסרט כולו- הייתי מוותרת על כמה סצינות בעייתיות וממירה אותן בהסברה בע"פ מתוך הבנה שדי בראייה אחת פגומה או קריאת מצב לא נכונה מצד הנערה- - כדי לקלקל נפש שעתידה להיתרם בע"ה ולצמוח מכך. [כמו בשאר סרטים שהמסר ויזואלי חזק ונטמע יותר מספר בגלל היחקקות הציור ותרגומו בנפש הצעירה לעיתים באופן לא נכון.

מחיר שנכון לשלם- הוא מחיר שאנחנו מודעים לתוצאה שלו מראש וזאת רק על ידי בקרה ומעקב.
כך אפשר להיות בטוח שהילד או הנער/ה לא יינזקו ונפשם לא תישרט בצורה שהיא "אל חזור"- 
לדוג' ילדי הגרעינים התורניים [או חב"ד, או כל מציאות תורמת אחרת]- המקבלים תיווך תדיר אינם עיוורים לנוכח המציאות הבעייתית מולם- אבל גם לא מתרגשים ממנה בצורה חריפה- מתוך ראיית האור- ההבנה הפשוטה איך לתקן ומה להשפיע- נכונה יותר , בעיניי.

מחיר זה גם לכל החיים. הבנתי נכון.?  כן. אם ראינו משהו והמראה נחקק לנו בתודעה [בלב/ במחשבה....] אנחנו בבעיה. 
[צא ולמד למה הרהורי עבירה קשים יותר מעבירה ] יש הרבה עוצמה ומראות, יותר מאשר לקולות וריחות, בטח כשזה משולב איתם.
אם נראה משהו שנושפע ממנו ולאורך החיים ההשפעה תהיה ניכרת - אם זה דבר לא טוב- הנה המחיר.

ולא ראיתי שדיברת על צינזור אצל אדם בוגר.. צריך גם?

בעיניי צריך , אמנם לא חייב ברמת הילד- אבל כן לסנן וכן לבקר את המראות ואת התוכן הנקלט .
כי גם אנחנו לא חסינים- הגם שיש לנו יותר כלים להבין ולא להיות מושפע לחלוטין לרעה.

מסכימה איתי שמחיר זה לכל החיים אז עדיף לא לראות, אלא אם כן הוא מצונזר..

נכון- וסיפור אמיתי ששיתפתי פה.
ראיתי סרט כלשהוא, שעד היום חקוקה לי תמונה מזוויעה ממנו, נורא ואיום.
אילו הייתי יודעת שזה המחיר, בפירוש לא הייתי רואה את הסרט [למרות המסר]

ושאלה לגבי צנזור. 
לא הבנתי איך את חושבת שאפשר לצנזר סרט. הרי יש שם כמה קטעים עם שיח לא ראוי וכו שקופצים פתאום. מילא שני קטעים ברורים שיודעים, אז אפשר לגמרי. אבל זה לא כך.. יש עוד כמה שקשה לצנזר
לא תמיד יודעים
בדר״כ יודעים את העיקריים
ואנחנו ממש לא נצפה בשביל לבדוק איפה..
אז קצת בעיה
אני מבין שאפשר נניח להראות חלק מהסרט שזה בסדר

לכן- אם אנחנו יודעים את העיקריים שדורשים צינזור- קדימה לצנזר. ולכן נצפה כבוגרים צפייה מקדימה-בסרט, על מנת להחליט אם הוא טוב מספיק [טוב= נקי ובעל מסרים ראויים, ללא אלימות חוצה גבולות וכ'] ונכון להראות אותו לילדים שכמו שכתבתי לא בטוח שיצליחו להבין כראוי ולכן יש חשש שייצרב להם בתודעה משהו שלילי שיכול להשפיע מאד לרעה.

ברגע שיש חשש ולו קטן, שללא תיווך או הסברה הילד ייקח משהו לא טוב מהסרט- גמרנו.

דוגמא מחיי הצעירים- סרט כמו "לשחרר את ווילי" ודומיו [לא עולים לי עוד סרטים אבל מאמינה שהעיקרון ברור] אילו הייתי יודעת או לפחות מקבלת רושם מקדים על הסרט [גיבורים, סיפור מסגרת, עלילה וכו'] לא הייתי מתקרבת.
אין הצר שווה בנזק המלך.

החיים שלנו מלאים התנסויות גם ככה.
למה להתקרב בכח למשהו שאנחנו לא יודעים מה טיבו ? רק כי הוא סרט?

לכן
צפייה מקדימה- כן [או לפפחות, שימוש בביקורת מהימנה]
מאמצים לצינזור- כן.
תיווך- כן. לאורך כל הסרט.

צפייה חופשית לחלוטין - לא.
 

העיקרון שלה היה- 
גם כמבוגר אנחנו נסנן את מה שאנחנו רוצים לראות- על ידי שימוש בביקורת [מי ראה/ טיב הסרט  או התוכן וכו']
 ונשתתמש בתבונה בדברים שנראים לנו. 
תבונה= להפעיל ביקורת, לדעת לפעמעם להוציא את הטוב ולזרוק את הקליפה 

וודאי שנסנן את מה שאנחנו רוצים להראות לילדים.
מה שלא טוב לנו כמבוגרים- וודאי שלא טוב לילדים שעדיין לא יודעים לבקר ולסנן.

נכון לא חייבים להראות את כל הקטעים הבעייתיים לילדות בכיתה ט?

מנסיוני 
ראיתי
שיש עניין כזה- לטייח או סתם, לוותר קצת.... וחבל.
בנפש של ילד חבל לשחק.

אנחנו לא יכולים להתפשר.
א"א לרצות לבנות בילד בסיס טוב 
ומצד שני לערער אותו.

זה לא עובד.

ליראת שמיים- אני חושבת שפה הבעיה.


א"T מצד אחד ללמד יראת שמיים
ומצד שני להכניס בדלת האחורית דברים שהילד לא יודע להתמודד עם הסתירה הזו.

ראיתי אותו ממש מזמן אז לא זכרתי אם הוא בעייתי

לפי האתר imdb יש כמה בעיות איתו

פירוט של הבעיות כאן

בכלופן כדאי להשתמש בפירוט הזה באתר imdb

הוא מאוד יעיל ומפרט באיזה תחומים הסרט בעייתי

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!

ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.

מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...

היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.

אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.

צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה

מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?

מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..

איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!

אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.

שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.

הלואי שכל המתעללים/אנסים/פדופילים היו מקבלים יחס כזה לתמיד. יש יוצאים מהכלא וממשיכים במעלליהם וגורמים כאב וצער לעוד קורבנות.