הוא המצאה של מורים מסויימים. באמת חשוב שאדם ישים לב לכל מיני "משפטים", עד כמה הם אמיתיים.

אבל על הכח הגדול של הרצון - שזה נכון, יש משפטים יותר טובים.

"מי שאכל בע"ש יאכל בשבת" - זה כבר בפאזה אחרת. 

לא כתוב שם שמי שלא טרח, לא יהיו אנשים טובים בבית שלו שלא יתחשבנו איתו על כך שאינו עוזר... כתוב שמי שטורח מראש - יאכל את פרי עמלו. זה נכון גם לגבי העוה"ז מול העוה"ב (ושם - לא כדאי לסמוך על כך שמישהו יבשל כבר בשבילך..)

אבל נכון, גם לגבי ה"תסתכל" וכו'... יש כל מיני אמירות שהריווח המקומי שלהן קטן - ונזקן מבחינת התדמית העצמית (והאמת) מרובה.. מי שמחנך/מגדל ילדים, צריך לשים לב..

החיים לימדו אותך שהם לא כפשוטם אז השלכת את התינוק עם מי האמבט

ר' אלעזר בן דורדיא (לא היה תנא), חזר בתשובה גמורה. על זה בכר רבי ואמר: יש קונה עולמו בשעה אחת.

לגבי עוה"ב. ראשית, בפשט דברים יש המשך, שהרי המשנה בפרק חלק אומרת: כל ישראל ישלהם חלק לעולם הבא חוץ מ...

וגם מי שלא ב"חוץ מ" - יש מדרגות, ויש מה צריך לעבור כדי למרק ולתקן. זה לא "צחוק". עי' מס"י מה שאומר על אלו שמתרצים לעצמם ש,לא נורא אם יהיה להם רק חלק קטן"... ושואל כמה בעוה"ז הם מוכנים להסתפק ב"דברים קטנים"...

[אבל אכן, דומני הרבי מלובאוויטש הסביר שאכן, בסופו של דבר לכולם יש חלק. ולפי"ז, כנראה, המשמעות של הלשון "חוץ מ.." מראה על כמה צריך "עבודה" שם להגיע לאותו חלק שנשאר טהור]

המשפט הזה "אין לא יכול יש לא רוצה" זה המשפט הכי נכון שיש!!!

הבעיה שלפעמים אנחנו משכנעים את עצמנו שאנחנו לא יכולים.. אבל בתכלס אנחנו לא רוצים.

לדוגמא, תקח את זה שלא מצליח לקום בבוקר לתפילה ותגיד לו שיש משהו שהוא ממש אוהב (טיול, כסף, לא יודע מה..)   ואם הוא לא קם הוא מפסיד... תראה איך הוא קופץ מהמיטה כמו טיל!!

כנ"ל לגבי אלף ואחת דברים שאנשים שבאמת רצו.. והצליחו!!  עם כל המוגבלויות ועם כל המניעות..

לגבי המשפט של "מי שלא טרח וכו'.. כבר הגיבו כאן שזה מדובר על העולם הבא..

אבל בעיקרון, תחשוב על זה שאם לא תשקיע בחיים שלך יגיע יום שאף אחד לא יעזור לך.

זה שלב קריטי בבנייה העצמית שלך- לבחון מחדש את הדברים.

אבל- תיזהר לא לשפוך את התינוק עם המים... יש הרבה מעבר למה שאתה מתאר.

משל כמובן איננו סך המילים אלא המסר שבו- והמסר שבו הוא נכון הרבה פעמים.

המסרים שאתה מדבר עליהם הם חשובים.

הבחור שלא קם זה כי הוא לא באמת רוצה. אם הייתי אומר לו שמחלקים מיליון דולר הוא היה קם.

אפילו בשביל משחק של מכב"י הוא קם. אז קשה לו תפילה.

הוא רוצה לרצות. אבל הוא עדיין לא רוצה באמת.

מי שלא טורח לא קוצר. זו מציאות קיימת. יש דברים שאתה צודק, אפשר להישען על אחרים. אבל לא לנצח.

ויש דברים שאי אפשר- מי שלא יעבוד על המידות, לא יהיה בעל מידות. הוא יסבול כל החיים מזה. אבל אף

אחד לא יכול לעשות אותו בעל מידות. חוץ מעצמו.

חשוב לבדוק ולבחון. חשוב לא לקבל את הדברים כשפשוטם. אבל לזלזל?

אני גם לא חושב שהם כאלו מזיקים. אבל מן הסתם יש דרכים להבין אותם כמזיקים וצריך להימנע מכך.

ולכן הכל במידה והכל צריך ללכת על פי העומק.
לא אמרתי אין ברירה אמרתי ש"ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם ורשעים יכשלו בם"

משפטים כאלו נותנים לך לבחור אם אתה לוקח את נקודות האמת או שאתה מבטל אותם או לוקח את 

הנק' הפחות טובות מהן. עלייך המלאכה לברור ולא על אחרים.

יש אדם שרוצה לרצות ועדיין לא חיזק את הרצון שלא מספיק. זה שלב, והוא באמת לא יצליח.

כמעט ואין מציאות שאדם לא יכול לחלוטין. אנשים עיורים הולכים לתחרויות ג'ודו, ונכים שוחים,

אנשים עומדים בתנאים כמעט בלתי נתפסים, אני מסכים שיש אחוז מסויים שהוא באמת נמנע ממני בגלל

חוסר יכולת מובהק(להצמיח כנפיים לדוג'). אבל הוא גם לא באמת רלוונטי לי ככל הנראה.

מה הקשר? אם הייתי רוצה הייתי מתאמץ מספיק בשביל להגיע לרמה גבוהה. לא יודע אם אלוף עולם,

אבל הייתי יכול להגיע לרמה גבוהה מאוד. וגם אתה- תלוי בהשקעה שלך.

לכעוס- בטוח שלא עוזר לכעוס. אבל אין קשר בין המשפט ללכעוס. זו אמירה של אמיתיות האדם מול עצמו.

האדם משקר לעצמו שהוא "לא יכול" אבל זה לא נכון. הוא יכול ולא רוצה. אולי הוא לא מרגיש טוב עם החוסר

רצון הזה. הוא בטוח צריך לטפל בו. אבל הוא לא "לא יכול". שיגיד לעצמו- אני לא רוצה מספיק. אני יכול לקום,

פרקטית, אני מסוגל. אני פשוט לא רוצה. עכשיו שיתמודד עם עצמו. שלא ישקר שהוא "לא יכול".

הרצון ניתן לשינוי ולכן ניתן לבחירה. אמנם לא רגעית. אבל אדם יכול לגרום לעצמו לרצות דברים. הוא יכול

להשפיע על הרצון שלו. מכאן שהרצון ניתן לבחירה. יקח זמן ועבודה רבה. זה לא יקרא ביום. אבל זה אפשרי,

ולכן מחייב.

הסינון באינטרנט הוא ללא קשר לרצון. הוא לא כדי למנוע- כי מי שרוצה ימצא פירצה. זה קל יותר ממה שחושבים. זה נועד לדאוג שלא תגיע בטעות ובקלות למקומות הללו. 
הוא לא בגלל שאנחנו לא רוצים מספיק. אגב- אנשים לא רוצים מספיק שלא לראות. יש בהם דחף, יצר, שהוא

רצון לראות את הדברים הללו. אז הרצון לא מבורר. לשים חסימה זה להגיד- אני יותר רוצה לא להגיע לשם.
 

מלמדים את מה שאתה מדבר- מלמדים להקשיב לרצון הפנימי. הרצון הפנימי הוא רצון לקיים מצוות ולהיות

בעל מידות. אנחנו רוצים את הפקודות מלמעלה. אז אתה תטען שאתה לא מרגיש. אני יודע. אז מה? זה לא

הופך את זה לחיצוני לך. צריך ללמוד ולהעמיק ולחבר את עצמנו. אבל צריך לדעת שאנחנו לא עושים כי אנחנו

"מתחברים" - אנחנו לא עובדים את עצמנו. אנחנו כן עובדים את ה' ית' וגם אם לא מתחבר לנו אנחנו עובדים.

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

בתחנת אוטובוס?

בתור לרופא?

באמת? 

ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.

ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.

ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?

אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.

כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..

ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו

+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים

אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '

כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני