הוא המצאה של מורים מסויימים. באמת חשוב שאדם ישים לב לכל מיני "משפטים", עד כמה הם אמיתיים.

אבל על הכח הגדול של הרצון - שזה נכון, יש משפטים יותר טובים.

"מי שאכל בע"ש יאכל בשבת" - זה כבר בפאזה אחרת. 

לא כתוב שם שמי שלא טרח, לא יהיו אנשים טובים בבית שלו שלא יתחשבנו איתו על כך שאינו עוזר... כתוב שמי שטורח מראש - יאכל את פרי עמלו. זה נכון גם לגבי העוה"ז מול העוה"ב (ושם - לא כדאי לסמוך על כך שמישהו יבשל כבר בשבילך..)

אבל נכון, גם לגבי ה"תסתכל" וכו'... יש כל מיני אמירות שהריווח המקומי שלהן קטן - ונזקן מבחינת התדמית העצמית (והאמת) מרובה.. מי שמחנך/מגדל ילדים, צריך לשים לב..

החיים לימדו אותך שהם לא כפשוטם אז השלכת את התינוק עם מי האמבט

ר' אלעזר בן דורדיא (לא היה תנא), חזר בתשובה גמורה. על זה בכר רבי ואמר: יש קונה עולמו בשעה אחת.

לגבי עוה"ב. ראשית, בפשט דברים יש המשך, שהרי המשנה בפרק חלק אומרת: כל ישראל ישלהם חלק לעולם הבא חוץ מ...

וגם מי שלא ב"חוץ מ" - יש מדרגות, ויש מה צריך לעבור כדי למרק ולתקן. זה לא "צחוק". עי' מס"י מה שאומר על אלו שמתרצים לעצמם ש,לא נורא אם יהיה להם רק חלק קטן"... ושואל כמה בעוה"ז הם מוכנים להסתפק ב"דברים קטנים"...

[אבל אכן, דומני הרבי מלובאוויטש הסביר שאכן, בסופו של דבר לכולם יש חלק. ולפי"ז, כנראה, המשמעות של הלשון "חוץ מ.." מראה על כמה צריך "עבודה" שם להגיע לאותו חלק שנשאר טהור]

המשפט הזה "אין לא יכול יש לא רוצה" זה המשפט הכי נכון שיש!!!

הבעיה שלפעמים אנחנו משכנעים את עצמנו שאנחנו לא יכולים.. אבל בתכלס אנחנו לא רוצים.

לדוגמא, תקח את זה שלא מצליח לקום בבוקר לתפילה ותגיד לו שיש משהו שהוא ממש אוהב (טיול, כסף, לא יודע מה..)   ואם הוא לא קם הוא מפסיד... תראה איך הוא קופץ מהמיטה כמו טיל!!

כנ"ל לגבי אלף ואחת דברים שאנשים שבאמת רצו.. והצליחו!!  עם כל המוגבלויות ועם כל המניעות..

לגבי המשפט של "מי שלא טרח וכו'.. כבר הגיבו כאן שזה מדובר על העולם הבא..

אבל בעיקרון, תחשוב על זה שאם לא תשקיע בחיים שלך יגיע יום שאף אחד לא יעזור לך.

זה שלב קריטי בבנייה העצמית שלך- לבחון מחדש את הדברים.

אבל- תיזהר לא לשפוך את התינוק עם המים... יש הרבה מעבר למה שאתה מתאר.

משל כמובן איננו סך המילים אלא המסר שבו- והמסר שבו הוא נכון הרבה פעמים.

המסרים שאתה מדבר עליהם הם חשובים.

הבחור שלא קם זה כי הוא לא באמת רוצה. אם הייתי אומר לו שמחלקים מיליון דולר הוא היה קם.

אפילו בשביל משחק של מכב"י הוא קם. אז קשה לו תפילה.

הוא רוצה לרצות. אבל הוא עדיין לא רוצה באמת.

מי שלא טורח לא קוצר. זו מציאות קיימת. יש דברים שאתה צודק, אפשר להישען על אחרים. אבל לא לנצח.

ויש דברים שאי אפשר- מי שלא יעבוד על המידות, לא יהיה בעל מידות. הוא יסבול כל החיים מזה. אבל אף

אחד לא יכול לעשות אותו בעל מידות. חוץ מעצמו.

חשוב לבדוק ולבחון. חשוב לא לקבל את הדברים כשפשוטם. אבל לזלזל?

אני גם לא חושב שהם כאלו מזיקים. אבל מן הסתם יש דרכים להבין אותם כמזיקים וצריך להימנע מכך.

ולכן הכל במידה והכל צריך ללכת על פי העומק.
לא אמרתי אין ברירה אמרתי ש"ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם ורשעים יכשלו בם"

משפטים כאלו נותנים לך לבחור אם אתה לוקח את נקודות האמת או שאתה מבטל אותם או לוקח את 

הנק' הפחות טובות מהן. עלייך המלאכה לברור ולא על אחרים.

יש אדם שרוצה לרצות ועדיין לא חיזק את הרצון שלא מספיק. זה שלב, והוא באמת לא יצליח.

כמעט ואין מציאות שאדם לא יכול לחלוטין. אנשים עיורים הולכים לתחרויות ג'ודו, ונכים שוחים,

אנשים עומדים בתנאים כמעט בלתי נתפסים, אני מסכים שיש אחוז מסויים שהוא באמת נמנע ממני בגלל

חוסר יכולת מובהק(להצמיח כנפיים לדוג'). אבל הוא גם לא באמת רלוונטי לי ככל הנראה.

מה הקשר? אם הייתי רוצה הייתי מתאמץ מספיק בשביל להגיע לרמה גבוהה. לא יודע אם אלוף עולם,

אבל הייתי יכול להגיע לרמה גבוהה מאוד. וגם אתה- תלוי בהשקעה שלך.

לכעוס- בטוח שלא עוזר לכעוס. אבל אין קשר בין המשפט ללכעוס. זו אמירה של אמיתיות האדם מול עצמו.

האדם משקר לעצמו שהוא "לא יכול" אבל זה לא נכון. הוא יכול ולא רוצה. אולי הוא לא מרגיש טוב עם החוסר

רצון הזה. הוא בטוח צריך לטפל בו. אבל הוא לא "לא יכול". שיגיד לעצמו- אני לא רוצה מספיק. אני יכול לקום,

פרקטית, אני מסוגל. אני פשוט לא רוצה. עכשיו שיתמודד עם עצמו. שלא ישקר שהוא "לא יכול".

הרצון ניתן לשינוי ולכן ניתן לבחירה. אמנם לא רגעית. אבל אדם יכול לגרום לעצמו לרצות דברים. הוא יכול

להשפיע על הרצון שלו. מכאן שהרצון ניתן לבחירה. יקח זמן ועבודה רבה. זה לא יקרא ביום. אבל זה אפשרי,

ולכן מחייב.

הסינון באינטרנט הוא ללא קשר לרצון. הוא לא כדי למנוע- כי מי שרוצה ימצא פירצה. זה קל יותר ממה שחושבים. זה נועד לדאוג שלא תגיע בטעות ובקלות למקומות הללו. 
הוא לא בגלל שאנחנו לא רוצים מספיק. אגב- אנשים לא רוצים מספיק שלא לראות. יש בהם דחף, יצר, שהוא

רצון לראות את הדברים הללו. אז הרצון לא מבורר. לשים חסימה זה להגיד- אני יותר רוצה לא להגיע לשם.
 

מלמדים את מה שאתה מדבר- מלמדים להקשיב לרצון הפנימי. הרצון הפנימי הוא רצון לקיים מצוות ולהיות

בעל מידות. אנחנו רוצים את הפקודות מלמעלה. אז אתה תטען שאתה לא מרגיש. אני יודע. אז מה? זה לא

הופך את זה לחיצוני לך. צריך ללמוד ולהעמיק ולחבר את עצמנו. אבל צריך לדעת שאנחנו לא עושים כי אנחנו

"מתחברים" - אנחנו לא עובדים את עצמנו. אנחנו כן עובדים את ה' ית' וגם אם לא מתחבר לנו אנחנו עובדים.

כמו שאספר שהעלתי טרמפיסטית, לחצתי על הכפתור שהופך את האוטו לרובוטריק מעופף בשביל לדלג על הפקק במחסום חיזמא, טסנו מעל ירושלים רבתי ונחתנו בכותל ובירכנו הגומל בסידור אדום בנוסח רפורמי.

צבע הסידור שונה על מנת למנוע זיהוי. ככה אין מצב שהיא תזהה אותי.

אני לא יודע אם אתה בכוונה צוחק🙈

אבל

הוא לא רוצה שיהיה זיהוי שלו או של המוחמד הזה

לא של הטרמפיסטית

ובלי השם שלו - לא תוכלו לחפש אותו בגוגל...

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.

תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?

האורך? מספר השחקנים?

כלומר שנאה עצמית היא לא הפרעה בפני עצמה, אלא תסמין של הפרעות ומחלות שונות, בעיקר דיכאון מג'ורי והפרעות חרדה למיניהן.

מכמה היבטים לגבי קנאה וכעס שמבלבלים את הדעת.

מקומות מהיבטים שונים.

בכללי הוא כותב עמוק עם המון מקורות והסברים קצרים, וכדי להבין את השפה שלו ואת הרעיונות שהוא מנסה להעביר, צריך הרבה יגיעה. גם צריך להשוות בין כמה וכמה מקומות.

אתן לך דוגמית מהפרשה שהייתה:

"שענין הפגם שהוצרך לתקן הוא בחינת חטא עץ הדעת כמבואר אצלינו בהרבה מקומות, ופגם עץ הדעת הוא בג' בחינות קנאה ותאוה וכבוד המוציאין את האדם מן העולם [אבות פ"ד מכ"א], והוא נתקן ע"י ג' אבות שהם בבחינת אהבת ה' ויראתו ותפארתו כמש"ה [ישעיהו מט, ג] ישראל אשר בך אתפאר שהוא תיקון ג' בחינות אלו, והרמז לזה כי ג' אבות עם הכולל כמספר עץ הדעת".

כלל וכלל ושצריך להתגבר על זה, רק הוא מציין תופעה. הוא אומר בלשונו שדווקא צריך להפוך את המחשבות עלמא דחירות.

הרבה פעמים (לרוב) לאדם יש דימוי עצמי נמוך

זה גורם לו לשנאה עצמית, תיעוב עצמי מוסתר או יותר גלוי.

וזה הרבה ממה שהורס לאדם בחיים, זה התעללות עצמית.

בלי מודע האדם בעצמו מחבל לעצמו בחיים. 

תודה

האמת שאני כתבתי טוב לא התכוונתי דווקא לטוב במובן של נכון מוסרית אלא גם לטוב במובן הנעים והמועיל

כלומר גם מסעדה טעימה היא מסעדה טובה למרות שאין בה שום דבר מוסרי

אבל ברור שהמוסריות היא גם חלק מהטוב הזה

כשחיים את האדם שאנחנו בכל המובנים. כשמחים בחלקנו אבל משתדלים

לדייק יותר במה שממלא אותנו סיפוק. בנתינה לעצמנו ולאחרים בצורה מאוזנת,

כשמצליחים להתגבר על משהו אצלנו, ולו אחת ליום ומבחינים בזה.

כשמצליחים לגרום למישהו (במיוחד במשפחה) שמחה. כשמצליחיףם

לבטא את הכשרונות שבנו, כשבסוף היום, כשמתבוננים אחורה, מרגישים

שהיום מוצה. היטב ולא בוזבז. מוצה נכון. כשזוכרים שהשם מלווה אותנו

תמיד בכל זמן ובכל מקום.

מותר לשאול ולתהות כפי שהיא תוהה (בליל סערה...). בטוחה שיש הרבה ספרי קודש שמדברים על זה והוגים בזה.

צריך למצוא אותם.  אולי תנסי לשמוע שיעורים של הרב אהרן לוי בהידברות. מאוד מתקבל על הדעת שגם הנושא

הזה עולה באחד השיעורים, או ביותר.  אפשר גם לשאול אותו בתגובות. הוא עונה, אמנם בקצרה, אבל זה יתן

כיוון מחשבה...

מה עם הרב נויגרשל? אם לא טועה, בימי שלישי בערב (22.00?). שואלים אותו כל מה שמעניין, מטריד,

מעלה תהיות....מאוד ממליצה. הוא גם יכול להפנות לשיעורים ו/או ספרים העוסקים בזה.

הוא עמוק וירא שמים ויודע ה מ ו ן.  

אולי אפשר לחפש גם באינטרנט , כמובן, עם ביקורת ולא לקבל כל דבר  - עם ביקורת ומחשבה.

להשוות לחכמינו, לדרך התורה.

בצורה שטחית אולי, שהטוב הוא הקב"ה. הוא מקור הטוב וכל מה שנובע ממנו הוא טוב.

מו"נ נחשב לספר פילוסופיה, לא?

במשפט אחד, למצוא חן בעיני אלוקים ואדם.

אולי, זה הטוב.

אני מציע לך לקרוא את הדיאלוג האפלטוני הידוע "אותיפרון", או למצער לקרוא את "פרוטגורס". הם עוסקים ממש בנושא הזה.

אני לא בטוח שתצא מהם תשובה חד משמעית, אבל אני בטוח שתירדם די מהר

ולגבי איפה ה' בסיפור? ובכן, הוא זה שיצר את המערכת ואת האדם, ולכן הוא יודע מה עובד הכי "טוב" כלומר מה מתאים לחיים בצורה המושלמת.

מרגיש לי קצת שטחי, אבל אולי זה מועיל כנקודת פתיחה כלשהי.