כי זה חלק מהותי בעבודת ה' ועשיית רצונו.

אבל אולי נפסיק לשייך קדושה למדינת ישראל (זאת שמחריבה חבלי ארץ ומגרשת יהודים) ומוסדותיה האנטי יהודיים. אולי נפסיק לאמץ את התרבות החילונית על כל סמליה, אולי נפסיק ללכת נגד ההלכה בדברים מהותיים ונטען שזה בסדר... אולי... אולי....

אני לא חושב שהוא מחדש משהו לציבור הדת"לי.  למה פחות מחצי נשארים דתיים? שאלה מעולה ולהרבה אנשים יש תשובות שונות.

לעניות דעתי (שמבוססת על דעתם של רבים וטובים אחרים וכן גם על המציאות) התשובה היא פשוטה. בתוך האידאולוגיה הדת"לית ישנה סתירה לוגית פנימית. בגילאים צעירים עוד איכשהו ניתן לחיות איתה אבל ככל שמתבגרים - כך רואים אותה יותר בבירור. מכאן הדרך החוצה מהזרם מהירה מאוד. כמובן שיש גם להוסיף את היצר על זה.

ראייה נוספת- כאשר בן אדם מ"בחוץ" מחפש את האמת, ומוצא אותה בדת מושה וישראל, מסך האופציות העומדות לרשותו, כמעט אף אחד לא ייבחר בדת"לי. הרוב ייבחרו בחסידויות/ליטאיות למיניהן. זאת, לדעתי, מאחר ואותה הסתירה הלוגית (ואני נזהר מלהגיד ה"טעות הפאטאלית") נראית מאוד מאוד ברורה מבחוץ.

אם תבדוק בנתוני הלמ"ס על מעבר בין מגזרים שמופיעים במחקר, תראה שדווקא מבחינת מצטרפים, אין יתרון ברור לחרדים על הדת"ל. [אפשר לטעון שאפילו להפך, אבל זה לא מוחלט בעיני].

ההתרשמות שלי, בלי המחקר, הייתה שיש פחות. אבל שבהחלט יש קבוצה חשובה כזו [אני מכיר כאלה גם מהיכרות אישית, יש גם דמויות ציבוריות כאלה], בניגוד למה שכתבת ש"כמעט אף אחד".

איך אני מסביר את ההבדל בין מה שאני מתרשם לתוצאות המחקר?

יש לי כמה אפשרויות -

1. אולי החוזרים בתשובה פחות בולטים בציבור הדת"ל.

2. אולי חלק הם מסורתיים שהתחזקו, בלי שינוי דרסטי כ"כ בולט.

3. נקודה נוספת, שקשורה גם לתוצאות בכיוון ההפוך - יש ציבור ספרדי גדול בטווח שבין מסורתיים לדתיים. [עם תנועה בין המגזרים], ולא ברור איזה חלק מהדתיים שבו מגדירים את עצמם כדתיים, ואלה כחרדים.

עניתי למטה. תייגתי.

תהיה גבר ותזמין אותה לדייט. פחדן.

תסגרו וורט ויאללה, תזמינו אותי לחתונה דוסית, בקומות נפרדות!

מי סוגר וורט אצלך? אבא?

יום של נסים והודיה. וחשבון נפש.

נפש ..? מקווה שעשית חשבון נפש..על זה שזרקת אותי אחרי כל הדייטים 

אולי היא תקח אותך בחזרה, מתוך רחמים?

החיים הם כן בינאריים. כל מעשה וכל התנהגות וכל בחירה - היא או נכונה או לא נכונה. יש רק אמת אולטימטיבית אחת. "ובחרת בחיים". כן, יש מורכבות - ולכן גם מבקשים מה' חוכמה בינה ודעת - שנוכל לפרק את המורכבות ולפעול נכון.

ברגע שאתה אומר שאפשר לשלב, שיש תחומים אפורים, שניתן "גם וגם" - אתה יוצר סתירה לוגית.

לראיה - המחקר (שדי תואם את המציאות הנראית לעין).

@נפש חיה.

בינארי = 1 או 0 . בהקשר שלנו , "נכון" או "לא נכון".

כשל לוגי = בהקשר שלנו, טענה סותרת או "מוקש" בתוך ההיגיון, שמוביל לכיוון אחר מן המתכוון.

לסיכום: כאשר טוענים שמספר כלשהו זה גם 1 וגם 0 = מי ששומע את זה לא יסכים עם כל מה שהמשמיע אומר.

המשנה הד"לית מכילה כמה וכמה "מוקשים" כאלו, שגורמים למחצית מבני הנוער להוריד את הכיפה. זה מה שהמחקרים והמציאות אומרים.

זה רק שני בחירות/אפשרויות. או זה או זה. לא ביחד. זה שפה מבוססת חשבון - ומכאן גם היגיון .

זה שילוב של "קצוות", לא הפכים.

(הם לא.)

יש מצב אתה מקשר אותה לפה?

רק אזכיר שלפני שנה וקצת היה ראיון של הרב שמואל טל ואחריו סדרת תגובות שעסקו בנושא הזה (הוא קיבל תהודה יותר בגלל הנושא הממלכתי שעלה בו אבל עיקר הדברים כוונו לעניין החינוכי).

ציטוט:

המחשבה שקיימות "עדיין" בעיות בחינוך ושהנוער "עוד מעט" אמור להגיע לתפיסה החינוכית הנכונה היא לענ"ד אשליה מתוקה שאין לה שום בסיס במציאות. ואף להיפך: הבעיות רק מחריפות והולכות. ישנם מוסדות יוקרתיים וחשובים במרכז הארץ שמחזורים שלמים שלהם לא נשארים דתיים; ישנם ישובים וקהילות שכמעט כל הנוער שלהם אינו נשאר דתי.

המספרים הרשמיים מדברים על כ-25 אחוז חילון גמור ועוד כ-30 אחוז דתיים לייט. אלו מספרים שלא היו כלל לפני שנים לא רבות (גם אם המספרים הללו לא מדויקים, לצערנו, הם בוודאי נכונים כמגמה).

הסיבה לכך היא שהנוער היקר שלנו נמצא במצב בלתי אפשרי של קריעה פנימית נוראה בגלל ההשתייכות הסותרת למלכויות הסותרות. התעצמות הטומאה שמייצרת החברה החילונית, והלחץ הגובר והולך להיות חלק אינטגרלי מהחברה החילונית, רק גורמים לקרע הזה להחריף יותר ויותר.

הלחץ הזה בא הן מתוך הציבור שרוצה יותר ויותר להיות שייך ולהתערות בציבור החילוני, והן מהחברה החילונית שדורשת את ההשתלבות הזאת במקביל. ולכן קצב החילון רק גובר והולך.

העובדה שהגבולות בין המלכויות מטושטשים לחלוטין, גם גורמת שבקלות יחסית הבחור או הבחורה עוברים מ"מצב בנט" ל"מצב איילת".  

(@Talp01 לסתירה הזו התכוונת?)

אלא חרדי, דתי, מסורתי דתי, מסורתי לא כל כך דתי וחילוני ע"פ הגדרה עצמית, לעומת הבית בו גדלו בגיל 15 (גם ע"פ הגדרה עצמית).

(ע"פ נתוני הסקר החברתי של הלמ"ס).

רוב היוצאים מהציבור הדת"ל נמצאים בתוך שתי ההגדרות העמומות של מסורתיים. 

כנראה שרוב גדול מאלה שמוגדרים בנתונים שי.מ.ל הציג כדתיים לייט, וחלק ניכר מאלה שהוגדרו באותם נתונים כחילון גמור, הגדירו את עצמם כמסורתיים.

את הדבר עצמו, לא איך האדם מגדיר את עצמו ביחס לדבר המוגדר.

לצורך העניין - צריך להגדיר 'שמירת תורה ומצוות' ואח''כ על פיה להגדיר מי 'שומר תורה ומצוות'. ההגדרה של האדם חסרת תוכן אם הדבר שאליו מתייחסים הוא חסר הגדרה או בעל הגדרה גמישה.

לומר שלמושג 'דתי' אין הגדרה מסוימת (או אובייקטיבית אם תרצי אם כי זה לא מדויק) ולכן כל אחד יכול להגדיר את עצמו ככזה זו סתירה.

בס"ד

הן יכולות להיות מוגדרות דתיות אם השאיפה שלהן היא להתקדם בעבודת ה'. 

מבחינתי שניהם מוזמנים להגדיר עצמם דתיים אם הם באמת רוצים להתקדם.

אתה שואל מה אגיד לילדים שלי אם הם יתהו איך היא דתייה והיא עושה ככה? אגיד להם שהיא חושבת אחרת ממנו אבל שאנחנו חושבים שהיא טועה.

אין לי עניין להגיד שכולם צודקים, אבל אני לא אתעסק בלהגדיר אותם או לשלול את הגדרתם. בעיניי מחקר שנעשה על פי הגדרות דתיות חיצוניות הוא לא מחקר מרשים במיוחד.

[אגב, לדעתי יש הבדל גדול בין ללכת בלי כיסוי ראש *בכלל* לבין לצפות בסרטים שיש בהם קטעים לא צנועים ולו רק מכיוון שכסר"ש אין מחלוקת שצריך לפחות משהו וסרטים לא צנועים זה פשוט כדי להתרחק, לא כי מעצם היותם סרטים הם לא בסדר. בשביל זה אפשר לצנזר.

אבל אני סוגרת כאן את הדיון כי אני יודעת לאן הוא יתגלגל ואין לי כוח להיכנס אליו ולהתעצבן סתם.]

בס"ד

כל אחד וההלכה שלו מסתבר.

חוץ מזה, מי אמר שייחוד חשוב יותר מתפילה?

למה?

יש מלא דוגמאות. שכל אחד יתעסק בשמירת מצוות שלו וזהו.

אם אני מגדירה את עצמי דתייה אתה לא תהיה זה שיבוא ויגיד לי שאני לא. זה פשוט לא עניינך וגם לא מידיעתך.

בס"ד

ועדיין אתה ואני כנראה נגדיר אותי אחרת.

בקיצור, כל עוד לא מסתמכים על הגדרה עצמית אז מחקרים כאלה הם מגוחכים. מכיוון שאני מניחה שמשתמשים בהגדרה עצמית אז אני יותר בסדר עם מחקרים שכאלה.

זה הכל.

בס"ד

די להיתמם. הבנתם טוב מאוד למה התכוונתי כשאמרתי את זה.

למה אתה קורא להם 'רשמיים'?

ובפרט, המקור שלך שהבעיות מחריפות?

http://www.cbs.gov.il/reader/shnaton/templ_shnaton.html?num_tab=st08_12&CYear=2008

וכאן - http://www.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=201306212 בעמ' 2

אני לא רואה שם את מגמת ההתדרדרות שאתה מדבר עליה.

2. הנתונים של הסקר החברתי של הל.מ.ס לא כוללים 'דתי לייט', וגם אין זרם חינוכי שמוגדר ככזה. כך שאני  נוטה לחשוב שאין נתונים כאלה בל.מ.ס. 

1. ע''פ הנתונים שהבאת יש ירידה עקבית באחוזים: מ26.5% ל19% ביסודי ומ37.5 ל17% בעל יסודי. אבל גם אם לא הייתה ירידה זה לא היה אומר הרבה - עיקר הנשירה קוראת אחרי התיכון כך שפחות רלוונטיים הנתונים של משרד החינוך (לטווח הארוך כן, אבל אז צריך לקחת בחשבון גם את נתוני הילודה שמפצים על הנשירה).

2. צודק, הלמ''ס רלונטיים לאינדיקציה בעיקר לגבי הנשירה, הוא התבסס גם על מחקרים סוציולוגיים בנוסף להלמ''ס (לא זוכר איפה הוא כתב על זה, אתה מוזמן לחפש).

נתונים לגבי היסודי-

בין תש"ך לתש"מ הייתה ירידה מ26.5% ל 20.1% (6.4% לעשרים שנה)

בין תש"מ לתש"ס הייתה ירידה מ20.1% ל19.2% (1.1% לעשרים שנה)

בין תש"ס לתשס"ח הייתה ירידה מ19.2% ל19% (0.2% לשמונה שנים).

בהמשך יש נתונים (ללא נקודה עשרונית, דבר שמשמעותי מאוד במספרים האלה) של 18% בתשעב, וצפי ל19% בתשע"ט. 

(קשה לראות מגמה ברורה, אבל לא נראה שמתש"ס ואילך המצב חמור יותר מאשר בשנים תש"מ-תש"ס, ובוודאי שלא חמור יותר מבתש"ך-תש"מ).

מכיוון שמה שהתייחסתי אליו הוא המגמה בשנים האחרונות, ולא האחוז המוחלט, ההשפעה של נתוני הילודה פחות משמעותית. (אמנם, יש השפעה לשינוי בנתוני הילודה, אבל ייתכן שהוא מתקזז עם השינוי בציבור החילוני והמסורתי).

עד לפני דור וחצי החרד"ל היו מיעוט גמור והרוב היו מה שהיום מגדירים "דתיים לייט". צא ולמד לפני 40 שנה כמה אחוז מהנשים כיסו את הראש?

אז יש קצת חזרה אחורה שמוגדרת כירידת רמה. זה  חבל אבל צריך לשים את זה בפרופורציות.

הנתונים שלהם לא מתארים משהו שקרה רק בשנים האחרונות.

נתוני המעבר בין מגזרים הם מכלל המבוגרים בישראל, [גם בני שבעים שעשו את השינוי באורח חייהם לפני כיובל שנים].

גם ההצטמצמות של אחוז הממלכתי דתי היא מזה עשרות רבות של שנים. [הבאתי קודם קישור לנתונים של משרד החינוך משנים קודמות].

התופעה שהזכרת לא בא לידי ביטוי במחקר, כנראה כי לא היה בו שאלות על הקפדה ביחס לשמירת מצוות ספציפיות.

זה קרה עם אחותי, שבהתחלה היא הייתה מאד צנועה וכו' אבל בגלל קושי מסויים הלכה ללמוד בבי"ס דתי לאומי

ודווקא שם לימדו אותה איך לשים פס על ההלכה...   היום היא חצי חילונית לצערי

וגם יש לי כמה קרובי משפחה דתיים לאומיים, ואני רואה לאיזה כיוון הילדים הולכים.

השאיפות, תחומי התעניינות...  רחוק רחוק מהתקרבות לה'.

מה הכישרון הטבעי שלך? מה למדת?

בינתיים אני במקומך הייתי יושב בבית ולומד שני דברים לעומק

1.AI

2. אקסל

ולא פחות חשוב מזה את השילוב בניהם.

אקסל אני מכיר קצת, היה לא מעט בתואר..

וגם יודע שיש קורסים חינמיים..

איך לומדים ai? אתה מכיר דרך או קורס?

ותוכל להסביר מעט מה יש ללמוד בזה? 

כללומר. לנצל את הזמן כדי להתקדם מקצועית ולא רק "לחכות" שמישהו יואיל בטובו להסתכל עליך. כמובן גם הקו"ח שלך יתעדכנו  בהתאם.

לימודי AI ברשת - למה זה לא שורה? 

AI יש לא מעט חומר. הייתי מחפש ללמוד על השילוב בין AI לבין המקצוע שלך. כלומר  איך לשאול שאלות על טבלאות דוחות וחשבוניות וכל אלה. בסוף איך לעשות את העבודה שלך טוב יותר.

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים

הרצון להשתנות תמיד מתבדה