אז. היום נשפך כמו מים. והייתה. אפילו מין חזרה כזאת של יאוש אל מחוזות הכלום של פעם. מקום ישן שביקרתי בו היום שוב. הברשתי קצת את המכונה ההיא, שימנתי לה את הברגים בתקווה שאני מחזיר אותה בנתיים אל מתחת לפרוכת שהיא הייתה שם. כמו תזכורת.
יום של ביקורים בהיסטוריה מסויימת.
ומחשבות שרצות להן מידי בראש. באי סדר ניכר. קופצות ממקום למקום בטישטוש כזה
וסוגשל סדר מסויים לרגע
הבלחה של עצמך.
וזרם אוויר שלקח למקום אחר.
טוב