בין אוניברסיטה למכללה לאקדמי?
לא הבנתי...
1. אוניברסיטה היא מרכז שמטרתו לחקור - הלימודים הם "על הדרך" מבחינת אנשי הסגל.
מכללה היא בעיקר מוסד לימודים ולא מוסד מחקר. (יש יוצאים מן הכלל, אבל גם בהם, רמת המחקר נמוכה והתקציבים מאוד נמוכים).
לכן, כמעט ואין מכללות שמלמדות מדעים, למשל. (אלא אם מחשיבים הנדסה ומדעי המחשב למדעים).
אין גם אף מכללה שניתן ללמוד בה רפואה.
2. אוניברסיטה היא מוסד בסבסוד ממשלתי ומכללה היא פרטית לחלוטין.
זה אומר שבאוניברסיטה, שכר הלימוד נמוך משמעותית מאשר במכללה. (יש מכללות שמתפקדות כשלוחות של אוניברסיטאות ואז שכר הלימוד בהם אוניברסיטאי).
באוניברסיטה שכר הלימוד הוא בערך 11,000 שקלים לשנה ובמכללה זה בערך פי 3.
3. תעסוקה - אוניברסיטה נחשבת ברמה גבוהה יותר ממכללה ברוב מוחלט של תחומים.
לפעמים בהוראה או בתחומים ספציפיים יעדיפו בוגרי מכללות בגלל הניסיון המעשי או משהו דומה, אבל בבחינות הלשכה לעורכי הדין, אחוז העוברים שהגיעו מאוניברסיטאות הוא יותר מכפול מאחוז העוברים שהגיעו ממכללות.
גם בהיי-טק אין מה להשוות מבחינת התפקידים, קלות מציאת העבודה והשכר בין בוגרי אוניברסיטאות ולבוגרי מכללות.
4. תנאי קבלה - הרבה יותר קשה להתקבל לאוניברסיטה כמעט בכל תחום, וזה מה שמושך הרבה מאוד אנשים למכללות.
5. יחס לסטודנטים - במכללות היחס לרוב יהיה טוב יותר מאשר באוניברסיטאות ממגוון סיבות:
אגו: האגו באוניברסיטאות הוא מדהים וכל מרצה - אפילו כזה שבקושי מפרסם מאמר פעם בשנה בז'ורנל סוג ד' בטוח שהוא איינשטיין.
רצון לרצות: באוניברסיטה, רוב הפעילות היא מחקר. ממש לא אכפת לאוניברסיטה אם סטודנטים נושרים. להיפך, אחוז נשירה גבוה מעיד על רמה גבוהה יותר ודרישות גבוהות יותר (מה שנכון...), לעומת זאת, במכללות, הם רוצים את הסטודנטים שמשלמים להם המון המון כסף וזה רוב הפעילות בהן ולכן הם מנסים לרצות את הסטודנטים כמה שיותר.
המרצים: באוניברסיטה, העברת הרצאות זה עונש עבור המרצים. סוג של "קנס" שהם חייבים לשלם כדי להיות אנשי סגל וחוקרים. במכללות, זו העבודה שלהם.
מרצה שיקבל ציון נמוך מהסטודנטים שלו באוניברסיטה לא ייפגע, במיוחד אם הוא חוקר טוב. במקרה הכי גרוע יתנו למישהו אחר להעביר את הקורס ולא תמיד זה ישפר את המצב.
במכללה, מרצה שיקבל מהסטודנטים ציון נמוך, יצטרך לחפש עבודה חדשה.
לסיכום:
מצד אחד, הרבה יותר כיף ונחמד ללמוד במכללה עם יחס נחמד וגם הרבה יותר קל להתקבל.
מצד שני, אוניברסיטה זולה בהרבה ותואר אוניברסיטאי שווה הרבה הרבה יותר (בצדק, לדעתי).
בהצלחה.
לגבי המכללות - לא כולם פרטיות. רוב המכללות של הציונות הדתית הן גם מסובסדות, ושכר הלימוד בהם דומה מאוד לשכר לימוד אוניברסיטאי.
ככל הידוע לי, המקוצע היחיד בו יש יתרון כלשהו למכללה זה מורים.
בתעשייה יהיה הרבה יותר קשה למצוא עבודה במכללה.
גם להמשך לתארים מתקדמים - אוניברסיטה יכולה להגיד שדרישות הסף לתואר שני זה 85 לבוגר אוניברסיטה ו-95 לבוגר מכללה...
עוד דבר שיכול לגרום לאנשים להעדיף מכללה, זה העניין שהמכללות הדתיות נפרדות.
אבל זה היה רק התירוץ.
האמת שלא התאים לי והלכתי ללמוד תעודה מקצועית.
נהניתי מקורס ספציפי והרגשתי שהתואר שאני עושה פחות יועיל לי לחיים כמקצוע.
פירוט נרחב יותר באישי, לא רוצה לעשות אאוטינג.
אבל תואר שלישי עזבתי 3 פעמים (וגם במה שבחרתי החלפתי מנחה ונושא וכו תוך כדי נסיעה).
הסיבות לעזוב היו בעיקר עיסוקים שלא אפשרו לי את הלימודים. בדיעבד אני מבין שצריך הרבה ידע ותשוקה לחקור משהו מסוים ("להיות לא פחות ממאוהב בנושא המחקר שלך", כלשון חבר טוב שלי שסיים phd קצת לפני שהתחלתי). ועד אז זה סתם דמיונות שאני רוצה שיקראו לי ד"ר וכדו, אבל לא באמת מסוגל לבצע את זה (וזה אכן הרבה יותר מורכב ממה שזה נראה).
הדברים שכתבתי יותר רלוונטיים לתארים מתקדמים. לגבי תואר ראשון, לדעתי מאוד חשוב לבחור את הנושא הכי ליבתי שמעניין אותך. לדוגמה, אם מעניינת היסטוריה, אז יש סיכוי שאת יכולה ללמוס פילוסופיה ואחר כך לעשות תואר שני בהיסטוריה, אבל סביר שאת הבסעס של האירועים ההיסטוריים הבסיסיים לומדים בתואר ראשון ואז תהיי עם תואר לא רלוונטי מספיק ועם חור לא קטן בהשכלה שדי יהיה קשה להשלים אותו (תואר ראשון הוא ארוך ויקר ולא מאוד יוקרתי, כך שרוב מי שיש לו תואר ראשון לא יחזור לעשות תואר ראשון נוסף).
לכן הייתי הולך על התחום שבבסיס שלו הוא הכי מעניין אותי. תואר שני ושלישי זה הרבה יותר מורכב והרבה פעמים כמעט לא רלוונטי הטייטל של התואר, בפרט אם לומדים תואר שני מחקרי.
בהצלחה גדולה!!
אבל ככלל, לדעתי כדאי להתפתח בתחום שלא חוזר על עצמו מצד אחד, ומצד שני לא שונה מדי וגם כן מרחיב אופקים.
לדוגמה, הרבה אומרים לא לעשות 2 תארים במנהל עסקים (דוגרי, לא מבין מי בכלל עושה תואר ראשון במנהל עסקים, אבל שיהיה...). כי זה כמעט אותו חומר וללא אפיק להתקדם. מאידך, מאוד נפוץ אצל מורים דתיים, שלומדים תואר ראשון בתחום שמעניין (אנגלית, מתמטיקה וכדו), ותואר שני בניהול בחינוך, שזה פותח יותר שערים לריכוז תחום, ניהול בית ספר או ניהול ברשות או בארגונים שונים.
מצד שני, ללמוד משהו מתחום אחר זה גם בעייתי. כי אז הדרישות לא נגמרות... (אם באמת רוצים להחליף תחום זה שווה, אבל לא תמיד יש אפשרות כזו). לדוגמה אם אני זוכר נכון, די בעייתי להתקדם במחקר על משפטים או עבודה סוציאלית בלי תואר ראשון בתחום (אני מדגיש מחקר כי להיות עוד או עוס בכל מקרה צריך תואר ראשון בתחום), ואין קיצורים או שהקיצורים הם לא ממש קיצורים 😉
אישית, אני למדתי תואר ראשון שמאוד בסגנון מדעי החברה, ואת התואר השני עשיתי באותו תחום אבל בסגנון יותר של מדעי הרוח. זה גם העשיר אותי והרחיב לי את ההסתכלות, וגם כשהתקדמתי פחות פחדתי משיטת המחקר וסגנון הכתיבה של העבודות.
התהליך הוא מנסיוני:
1. תבחר תת תחום שהדליק אותך בתואר הראשון
2. תבדוק מי מחברי הסגל חוקרים בנושא הזה
3. תקבע פגישה אישית אצל הרלוונטים ותשאל אותם על תחומי המחקר שלהם. בד"כ אחת משאלות המחקר תעניין אותך יותר.
יש לי נסיון בנושא, מוזמנ\ת באישי.
לבדוק תארים שהלמידה יותר מתאימה לך
מבחינת כמה קורסים מתמטיים
או מדו חוגי לחד חוגי..
אם שילמת הרבה כסף ויש לך עוד קצת כוח יכול להיות שזה כדאי.
כי הבנתי שאני לא רוצה לעסוק בו אחרי שאסיים..
מאז עשיתי כבר 2 תארים בתחומים שחשבתי שכן יתאימו לי ובאף אחד בינתיים אני לא עובדת חחח (עובדת בתחום אחר)
אחרי כמעט שנה וסמסטר, ועברתי תחום בסוף אותה שנה. אחת ההחלטות הטובות שקיבלתי.
נכון, זרקתי שנתיים לפח. אבל מתואר שהיה לי בו רע, עברתי למקום שטוב לי בו ממש.
כשסטודנטים מתייעצים איתי אם לעזוב או לא, לפעמים ההמלצה שלי היא כן לעזוב. כמובן תלוי בסטודנט ובסיבה.
אבל לא לפחד לעזוב תואר אם לא מתאים. זה כולה תואר!
וואו.
היום בן 44
התחלתי ללמוד בן 24
התחלתי מסלול מעבר להנדסה נמרחתי שנתיים ולא הצלחתי לעבור
עברתי לאוניברסיטה למתמטיקה במטרה להשתלב עם מדמח ואחרי שנתיים שוב קיבלתי הפסקת לימודים בגלל נכשל פעמיים באותו קורס
ואז חזרתי למכללה עם מסלול מעבר למדעיה המחשב והצלחתי סוף סוף אחרי 6 שנים לסיים שנה א ולעבור לאוניברסיטה לתואר כסטודנט בתקן מסודר
ואז נולדו לנו תאומים ובמקביל למדתי לתואר מדמח שנה ב עם דאגות של פרנסה...
ושוב שנתיים כמעט סיימתי שנה ב ושוב מלחמה ושוב בלגן ושוב נכשלתי פעמיים בקורס ואז ויתרתי ואמרתי שלום אחרי 8 שנים של לימודים וסיום שנה וחצי+ של תואר במדעי המחשב
עם המון ניסיון בהוראה ותגבור בתגלגלתי לעולם החינוך
הדרכתי בפנימיה בגיל 33 לימדתי מתמטיקה לקחתי על עצמי תפקידים משרדיים בישיבה תיכונית הגעתי לאחלה שכר יחסית למצבי... ואז.... הגיע אלינו הקורונה הזכורה לרעה... ושוב הכל התבחבש ומצאנו את עצמינו בחלת...
ושוב החלטתי לחזור ללמוד
חיפשתי וחיפשתי והתחלתי ללמוד מהתחלה לתואר בפיזיקה
הקורסים במתמטיקה עברו בסבבה יחסית אני קצת מתברבר עם הפיזיקה אבל אחרי 6 שנים נוספות בגילי 44 עם שלושה ילדים ומשרה מלאה אני עוד שנה בגיל 45.5 כנראה אסיים תואר ראשון בפיזיקה
ואז אתחיל לחפש את עצמי ואחשוב מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדול...
אולי תואר שני
או חנסות לחפש מקום בתעשיה שירצה להעסיק אותי
או להמשיך בהוראה בצורה מסודרת
אז אם אתם רוצים לשאול שאלה יש לי ניססיון בכל התארים
הנדסה, מתמטיקה, מדמח, פיזיקה (וגם קצת ת.הוראה מהתקופה בישיבת הסדר)
סטודנט נצחי לצערי
הלימודים די סינדלו אפשרויות קידום מקצועי
אני מכיר הרבה אנשים שלמדו קורס תכנות טוב והצליחו להשתלב בתעשיה בצורה ממש טובה
אבל אני לא נתתי לזה זמן לקאות כי כל הזמן הייתי טרוד במבחנים ולימודים ועבודה
מנקודת מבט שלי היום אני אומר הכל לטובה, ומתפלל לשינוי ואומץ לעזוב הכל ולפתוח דף חדש
גם בעולם ההוראה אםאני אצא ואאסוף תלמידים לשיעורים םרטיים וקבוצות קטנות כנראה ארוויח יותר אבל התרגלנו למקום המסודר בלי הרבה כאב ראש עם משכורת בסוף החודש
קשה לעזוב את מקום הנוחות ולחפש אטרקציות
מה גם אני לפני בנייה של בית אז זה לא זמן לחיפוש הרפתקאות
משהאם יורשה לי, יכול להיות שהאוניברסיטה זה סוג של מקום בטוח בשבילך לעומת דברים אחרים?
כלומר, שיש לך משהו שלא רוצה שהלימודים יגמרו ותגיע "לעולם האמיתי"?
אני לא יודע להסביר את מה שקרה לי
אני יודע לומר שלא ידעתי להתמסר ללימודים
תמיד התעסקתי בעוד דברים (בעיקר חיפשתי עבודות שונות) שבמבט לאחור במקום להשקיע 3/4/5 שנים
הרשתי לעצמי להתברבר ולהסתפק גם בעבודות מזדמנות
יש לי כמה מחשבות על הגורם לזה אבל זה לא רלוונטי כי זה בסוף סוג של תירוץ...
אני עברתי, לפני בערך 8 שנים.
מה שעזר לי זה לשים את הלימודים בעדיפות שניהף כלומר לא להיות רק עליהם. זה עזר לי לקחת הכל בפרופורציה, ולעבור אותם שלב אחרי שלב, פשוט בהתמדה כמו בתיכון- באולפנה.
דבר נוסף היה שהמקום שלמדתי בו מאד ניסה להקל את הדרישות ולתת תמיכה כמה שאפשר לסטודנטיות..
מה קורה, מה אפשר לעזור לך?
אנונימי (3)שמחה בשבילך על הסעיף הראשון, וקצת פחות על הסעיף השני..
פשוט להמשיך. להמשיך כמה שאת יכולה. ללמוד למבחנים, להשקיע בעבודות, לעבור על החומר מדי פעם.
ולקחת את כךל ההקלות שמגיעות לך, שאני לא יודעת בדיוק מהן אבל בטוחה שיש.
יכול להיות שזה כרגע בעדיפות נמוכה יותר מההריון, אבל זה יעזור לך להניח את שלב הלימודים מאחורה ולהתקדם קדימה בהמשך.
שמסיימות עכשיו תואר בסיעוד
אחת מהן גם ילדה באמצע
והצליחה בכל זאת לשמור על ציונים גבוהים
לא קל בכלל
אבל אפשרי
מישהו למד?.או לומד? או מכיר מישהו שנמצא שם ויכול לספר קצת על המקום?
שואל לגבי תואר ראשון בהוראה (כנראה תנ''ך)
תודה מראש.
היי
רציתי לשאול - ממליצים על קורס הכנה לפסיכומטרי משהו טוב ממש מנסיונכם?
הפסיכומטרי של המדינה.
קורס מקוון חינמי שנמצא באתר קמפוס IL.
הקורס בנוי בצורה מעולה ואיכותית, לומדים את הדברים לפי הסדר, עם שיעורים מוסברים היטב, הרבה תרגול וסימולציות.
אבל צריך לדעת לשבת ללמוד מול המחשב לבד. יש להם גם מסגרות בתשלום של ליווי בכמה מסלולים ואז את יותר מחוייבת לקצב של קבוצה, יש שיעורי זום וגם הדרכות פרטניות.
אבל מפנה אותך להתרשם מזה הפסיכומטרי של המדינה - קורס פסיכומטרי מקיף בחינם | קמפוס IL
אמנם יקר יחסית אבל שווה כל שקל (אם נכנסים לזה ולוקחים את הדברים ברצינות)
אם את צריכה ציון גבוה, צאי מנקודת הנחה שתצטרכי לעשות כמה.
אני עשיתי עם הפסיכו של המדינה ואחכ שיפרתי עם הקורס של מד ג'ניוס שהוא מומלץ מאד בשביל שיפור בציונים גבוהים (650+)
בהצלחה רבה!
שתדע שזה סתם לא נעים
קיבלת מתנה מטורפת מה' זה לא שלך בכלל
תהיה בענווה
למדתי אולי אלפיים שעות בשביל זה
ראוי מאוד להגיד על זה כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה
ולעשות רק מבחן אחד, מאשר לנסות להשקיע אחרי ולעשות כמה
אגב, מי שרוצה אני יכול לעזור לעבור על הפעם הראשונה
כל אחד צריך ציון אחר. כתלות במה רוצה ללמוד ובממוצע הבגרויות.
יש מקצועות שמספיק 550-600
מנגד, לרפואה למשל, גם 720 מומלץ מאוד לשפר כמה שאפשר (גם אם הבגרויות מעל 115)
ולפותחת - כמה את צריכה בערך? כמה זמן וכסף יש לך להשקיע? האם יש לך משמעת עצמית?
בגדול חושבת שמי שיש לו משמעת לגמרי יכול לבד בעזרת הפסיכו של המדינה, ולהשיג ספרים (מסירה/יד2)
אני צריכה באזור ה600 [עוד לא סגורה סופית על המקום לימודים שארצה... אבל 600 אמור להספיק]
האמת שתכננתי להשקיע את השנה הזו בעיקר בפסיכומטרי כי אין לי זמן לעשות כמה... מקווה בעז"ה להצליח בראשון ולכן רציתי לקחת קורס טוב...
והאמת הופתעתי מהמחירים היקרים... ולכן מתלבטת על הפסיכו של המדינה כי הוא בחינם - וגם אם אקנה את התוספות למיניהם הוא יוצא זול משמעותית ממש לעומת קורסים אחרים...
אבל מתלבטת גם לגבי המשמעת העצמית שלי 😉
רוב האנשים צריכים לעשות כמה ומשתפרים לאט לאט
האמת היא שהתלבטתי אם לעשות את הפסיכומטרי במרץ או ביולי...
מצד אחד אם אעשה במרץ אוכל לעשות גם את של יולי במידה ולא אגיע לציון הרצוי...
מצד שני ליולי יהיה לי יותר זמן ללמוד...
לכל הממליצים לעשות בקמפוס IL - עברתם בפעם הראשונה? לכמה הגעתם?
תודה גדולה לכולם!!
אבל אני לא בטוח אם יש את התואר הזה שם
קשור לפה,
אני אחרי צבא עם אנגלית בסיסית ממש ממש.
יש רעיונות איך לשפר?
קורסים מומלצים?
מישהו היה ברמה כזאת והצליח לעבור את"הקיר"?
ותתחיל להקשיב ביוטיוב להרצאות באנגלית של מה שמעניין אותך וכן פודקאסטים בספוטיפיי.
מניסיוני אל תיקח קורסים ואל תשתמש באפליקציות ללימודי שפות, לא מכיר קורס או אפליקציה טובים כמו ספר, וזה גם לא טוב וגם לרוב מאוד יקר.
אם יש לך גם אופציה ליסוע לתקופה למדינה דוברת אנגלית זה הכי טוב כי תהיה חייב להתמודד באנגלית ותספוג אנגלית מכל מקום.
מספרים עם הסטייג'ם הכי נמוכים ותתקדם. יש הרבה לתלמידים והם מעניינים. וגם לעשות אנסינים של בגרות זה טוב.
האם מטרת העבודה היא כסף או ניסיון בתחום?
בהנחה שיש לי לימודים + עבודת סטודנט,
ואני מחפשת עוד עבודה קטנה מהצד, השלמת הכנסות..
יכולה להקדיש לזה 5-10 שעות שבועיות
מה לגבי מלגת פרח?
עבודה בחנות כמוכרת?
או אריזה למשלוחים
ולא משמרת שחייבת להיות כמה שעות ברצף.
פרח זה אולי רעיון טוב, תודה
יש אמהות שמחפשות. תפרסמי באזור שלך.
להוציא מהגן\לעזור בבוקר בפיזור לגן. להיות עם הילדים בבית ולסייע בעבודות בית קלות.
מחפשים חונכים וחונכים לילדים של נכי צה"ל
הבנתי שזה בדיוק אותו רעיון של פרח
ראיתי אתמול הצעה לעבודה בנקיון בנק (כפר גנים,פתח תקווה). שעתיים ביום 2800 ש"ח.
אם מתאים לך - זה הטלפון 0505305916