1. אוניברסיטה היא מרכז שמטרתו לחקור - הלימודים הם "על הדרך" מבחינת אנשי הסגל. 

מכללה היא בעיקר מוסד לימודים ולא מוסד מחקר. (יש יוצאים מן הכלל, אבל גם בהם, רמת המחקר נמוכה והתקציבים מאוד נמוכים). 

לכן, כמעט ואין מכללות שמלמדות מדעים, למשל. (אלא אם מחשיבים הנדסה ומדעי המחשב למדעים). 

אין גם אף מכללה שניתן ללמוד בה רפואה. 

2. אוניברסיטה היא מוסד בסבסוד ממשלתי ומכללה היא פרטית לחלוטין. 

זה אומר שבאוניברסיטה, שכר הלימוד נמוך משמעותית מאשר במכללה. (יש מכללות שמתפקדות כשלוחות של אוניברסיטאות ואז שכר הלימוד בהם אוניברסיטאי). 

באוניברסיטה שכר הלימוד הוא בערך 11,000 שקלים לשנה ובמכללה זה בערך פי 3. 

3. תעסוקה - אוניברסיטה נחשבת ברמה גבוהה יותר ממכללה ברוב מוחלט של תחומים. 

לפעמים בהוראה או בתחומים ספציפיים יעדיפו בוגרי מכללות בגלל הניסיון המעשי או משהו דומה, אבל בבחינות הלשכה לעורכי הדין, אחוז העוברים שהגיעו מאוניברסיטאות הוא יותר מכפול מאחוז העוברים שהגיעו ממכללות. 

גם בהיי-טק אין מה להשוות מבחינת התפקידים, קלות מציאת העבודה והשכר בין בוגרי אוניברסיטאות ולבוגרי מכללות. 

4. תנאי קבלה - הרבה יותר קשה להתקבל לאוניברסיטה כמעט בכל תחום, וזה מה שמושך הרבה מאוד אנשים למכללות. 

5. יחס לסטודנטים - במכללות היחס לרוב יהיה טוב יותר מאשר באוניברסיטאות ממגוון סיבות: 
אגו: האגו באוניברסיטאות הוא מדהים וכל מרצה - אפילו כזה שבקושי מפרסם מאמר פעם בשנה בז'ורנל סוג ד' בטוח שהוא איינשטיין. 
רצון לרצות: באוניברסיטה, רוב הפעילות היא מחקר. ממש לא אכפת לאוניברסיטה אם סטודנטים נושרים. להיפך, אחוז נשירה גבוה מעיד על רמה גבוהה יותר ודרישות גבוהות יותר (מה שנכון...), לעומת זאת, במכללות, הם רוצים את הסטודנטים שמשלמים להם המון המון כסף וזה רוב הפעילות בהן ולכן הם מנסים לרצות את הסטודנטים כמה שיותר. 

המרצים: באוניברסיטה, העברת הרצאות זה עונש עבור המרצים. סוג של "קנס" שהם חייבים לשלם כדי להיות אנשי סגל וחוקרים. במכללות, זו העבודה שלהם. 

מרצה שיקבל ציון נמוך מהסטודנטים שלו באוניברסיטה לא ייפגע, במיוחד אם הוא חוקר טוב. במקרה הכי גרוע יתנו למישהו אחר להעביר את הקורס ולא תמיד זה ישפר את המצב. 

במכללה, מרצה שיקבל מהסטודנטים ציון נמוך, יצטרך לחפש עבודה חדשה. 

לסיכום: 
מצד אחד, הרבה יותר כיף ונחמד ללמוד במכללה עם יחס נחמד וגם הרבה יותר קל להתקבל. 

מצד שני, אוניברסיטה זולה בהרבה ותואר אוניברסיטאי שווה הרבה הרבה יותר (בצדק, לדעתי). 

בהצלחה. 

לגבי המכללות - לא כולם פרטיות. רוב המכללות של הציונות הדתית הן גם מסובסדות, ושכר הלימוד בהם דומה מאוד לשכר לימוד אוניברסיטאי.

ככל הידוע לי, המקוצע היחיד בו יש יתרון כלשהו למכללה זה מורים.

בתעשייה יהיה הרבה יותר קשה למצוא עבודה במכללה. 

גם להמשך לתארים מתקדמים - אוניברסיטה יכולה להגיד שדרישות הסף לתואר שני זה 85 לבוגר אוניברסיטה ו-95 לבוגר מכללה...

עוד דבר שיכול לגרום לאנשים להעדיף מכללה, זה העניין שהמכללות הדתיות נפרדות.

פשוט לא שוים יותר מידי.

יש מעט מאוד נישות באקדמיה ששווה ללמוד אותם מהצד של פרנסה.

יש רפואה ופרא רפואה, STEM, משפטים וראיית חשבון, הוראה ואדריכלות, זהו בערך.

אם המטרה היא פרנסה אפשר ללמוד מגוון תעודות ורישיונות שלא באקדמיה, תיווך נדלן, רתכות ומסגרות, אינסטלציה ושיפוצים, טכנאים וחשמלאים למיניהם, רישיון מנוף או טרקטור או מלגזה או משאית, הלוואי שהציבור החרדי (והציבור הישראלי בכלל) יתמקד בזה במקום בתארים מיותרים במדעי הרוח והחברה, אין שום פרנסה בתחומים האלה.

כמו שכתב ריה"ל "ואל תפתיך חוכמה יוונית שאין לה פירות כי אם פרחים".

גם מעניינת אותי ההזדמנויות שיש ללימודי תואר "מהדרין"

אגב אולי בפרוג יהיו תשובות רלוונטיות יותר

קמפוס שטראוס,

יש להם מכינה לגברים, מניח שיש גם לנשים אבל לא יודע 

עכשיו רואה ששאלת על תואר אז לא רלוונטי

לעבור מנחה 3 חודשים לפני הסוף- אני לא יודעת כמה זה ריאלי.

תואר עיוני, ולצערי באמת אין המון חומר ל-2 מאמרים נוספים. אפשר ל-1. המון זמן התבזבז על כיוונים שלא צלחו.

אני מרגישה שהמנחה חושב שהתחתנתי קטולית עם הבעיה שאני מנסה לפתור. אני כולו באתי ל-4-5 שנות מחקר, לא מעבר. 

גם באמת שהמחקר מייאש אותי לגמרי. אני אמורה ללדת בתחילת שנה ואין כיוון מבטיח באופק. אם אצטרך לעבוד על זה עד לפתרון הבעיה אני עלולה להשתגע באמצע.

הגיוני שיש הרבה כיוונים שלא צולחים אבל בדרך כלל יש כיווני מחקר עם סיכון יותר גבוה ויותר חדשניים וכיווני מחקר נוספים פחות חדשניים אבל עם סיכוי טוב יותר להצלחה.

לגבי הוועדה המלווה זה החוקרים שהיו במעבר שלב.

הייתי קובעת פגישה עם המנחה ומנסה להבין איך כן אפשר לכנס את החומר שיש למאמר אחד נוסף. איזה סימולציות חסרות וכו ושמה על זה פוקוס מרכזי. יכול להיות גם שהמנחה שלך אובר ביקורתי ואם תדברי עם הוועדה המלווה הם דווקא כן יחשבו שיש מספיק חומר או קרוב לזה (מכירה מנחים משוגעים שלא רצו לשחרר אנשים בתואר שני גם אחרי כמה פרסומים וטענו שזה לא מספיק).

פשוט אני כבר כל כך מותשת מזה שכבר פחות חשוב לי התוספת ד"ר לשם שלי, העיקר לסיים.

כרגע הכיוון של הפסקת לימודים הכי ריאלי, מקווים לנס עם הרבה עבודה קשה.

ומוסיפה שאפשר לקבל הארכות אוטומטית עכשיו בגלל המלחמה..

בכל מקרה לא הייתי מוותרת, הייתי מנסה לראות איל אפשר כן להוציא מזה בחודשים הקרובים דוקטורט, את לא צריכה שלושה מאמרים אלא עבודה בהיקף של שלושה מאמרים

מניחה שיש לך וועדה מלווה, אולי להתייעץ איתם? זה אמור להיות חלר מהאחריות שלהם

בדכ עושים באמצע הדוקטורט ומגישים להם מסמך. רוצה לכתוב לי בפרטי מאיזה אוניברסיטה את?

אם את לא זוכרת, יכולה לשלוח מייל לרשות לתלמידי מחקר אצלכם

לי התואר השני לקח זמן רב, כך שבאמת לפעמים דברים מאתגרים ממש ולא הייתי מציע להתייאש אם כי הרמה של שני ודוקטורט לא קרובים.

שולח כוחות מכאן.

תרצי שאפרסם את זה בראשי כדי להשיג עוד תשובות?

אין חובה לסיים דוקטורט בצורה של מאמרים. זה אופציה, אבל לא חובה.

אמור להיות בתדירות של פעם בשנה פגישה עם ועדה מלווה (מהמוסד שלך או חיצוני), והם אמורים לתת חוות דעת נוספת למנחה לגבי התרומה, התקדמות וכו'.

נראה שלא היה לך דבר כזה.

בטח יש אצלכם דיקן\אחראי תארים מתקדמים שאפשר לדבר איתו על העניין.

בסופו של יום, דוקטורט זה עובר\נכשל. זה לא משנה אם עוברים ב-61 או במאה.

אז בסדר, לא יצא מאמר יוקרתי. אבל השאלה היא אם מה שכן נעשה מספיק למשהו, ובשביל זה שווה לפנות למישהו בעל תפקיד באוניברסיטה (הכוונה היא לפרופ' בכיר מהתחום, שכבר הגיש סטודנטים משלו ובחן אחרים, ויש לו למה להשוות) ולשמוע מה אפשר לעשות.

והרבה דירות שותפים.
 

בלוד יש כפר סטודנטים.

ברחובות יש כפר סטודנטים.

מניח שיש גם מעונות בבר אילן, לא יודע איך הם.

אוכל לחפש פרטי קשר לכל השלושה למי שרוצה, מוזמן לפנות בפרטי.

ממה שהבנתי

הרבה דתיים גם

ייתכן מאוד שאפשר לגור שם גם בלי ללמוד באריאל

שווה לבדוק