בס"ד
התעצבנתי כי זה מעצבן. אנשים לא יודעים, לא מכירים, ומפריחים אימרות לאוויר.
אז אני אגלה לכן סוד; אני תשיעיסטית ממעלה לבונה, ויש לי ב"ה בנות נשואות בכיתה, אימהות, ובשלבי ביינים... [לא חצי. עוד לא.]
אני מודה שאנחנו מחזור מיוחד, שלא היה כמוהו מהיווסדות האולפנא..
אני עצמי לא מסכימה עם נישואים בגיל צעיר כל כך, אבל בואי אסביר לך את הראש שלהן.
א. זה בנות שחונכו מגיל צעיר שזה היעוד האמיתי של האישה. אז בסדר, אם זה היעוד האמיתי של האישה הן מוכנות להקריב הכל. אם זה לימודים אקדמיים שילמדו תוך התמודדות עם ערימות כביסה והחתלת תינוקות, אם זה היציאות המשותפות של הכיתה, ולפעמים זה אפילו תעודת בגרות... כי כשעמודת לך האמת מול הפנים, שום דבר לא יחצוץ. ואגיד לך מנסיונן של חברותיי שהקימו בתים לפני שהוציאו תעודת בגרות- הן מסתדרות מצויין בחיים. הבית שלהן מתוקתק, תודה לאל.
ב. אם תגידי "איך אפשר להיות מוכונה בגיל 17"... זה בנות שהדיבורים שלהן אחרים, סגנון החיים, הלקסיקון אחר לגמרי... עד שלא הייתי שם גם אני לא הבנתי. אי אפשר להבין אם אתה לא שם.
הכי חשוב; "אל תדון את האדם עד שתגיע למקומו".
וזהו, אין לי יותר מה להגיד, נמאס לטחון מים.