לא פרקתי אף פעם על מישהו באמת.. מה שקרה שהצטבר אצלי מלא ככה שבא לי לדבר עם מישהו כי אני מרגיש שיש לי על מה אבל אין לי על מה!!.. אין לי באמת משהו שמפריע לי כי בזמן האחרון דווקא טוב לי.. אז מה מפריע לי?? איזה משהו מוזר בלב.. וזה נראה לי נובע מהצטברות.. 

מה שגורם לזה שכדי להוציא את הכל יקח לי שעות..!! זה לדבר מלא זמן עם מישהו עד שפשוט הכל ירד!!.. המבאס זה שאני יודע שזה לא יקרה בזמן הקרוב..

אז מה?? נשאר ככה לעולמי עד??!?!?? לא.. עד החתונה זה יעבור.. מה שמחזיר אותי אחורה לזה שנהייתי בלח.. אז יהיה לי עם מי לדבר.. אני מקווה לפחות..

רק שהחברותא החפרן של סדר ערב לא יחפש אותי!! תן לנוח קצת.. תן להרגיש שמיניסט..

בכ"א- 

הנה עצה התבוננות...

מאיפה אני משיג ספר כזה?

@זוכרי קדושתך.

ניתן להשיג את הקונטרס הקדוש בטלפון 0508684142

יש אצלכם מפיצים של ה' הוא המלך? אולי אפשר להעביר דברכם בעיקרון זה של ישיבת תורת החיים.

נכון אני קווניק...

אבל אני  חושב שבסה"כ ההבדל הרבה פעמים הוא הנקודת מוצא ואופן הגישה.

לגבי המדריך- אני דברתי עם הר"מ שלי (הרבה אחרי שקניתי אותו) והוא אמר לי על כל השמוצעס הזה של ה' הוא המלך כי הוא ראה שאני שמתי את זה על הפלא' ואמר שאחד אצלנו נתן לו במתנה את המדריך (אני בספק אם זו חוצפה לתת לר"מ בישיבה שלך ספרון שאמור לעזור להתקדמות בעבודת ה' שלו...) ואמר שהוא חושב שהשיטה שלו שונה לגמרי הרבה מעבר להסתכלות של תורת החיים (בלי להעליב. יום יבוא ואכתוב עליהם ועל הפער בין ההסתכלות שלי לשלהם) אמרתי לו מה שאני חושב אותו הדבר אמרתי לחבר שלי שמפיץ ה' הוא המלך אמרתי לו שזה שיש לי את זה על הפלאפון זה בגלל שאני תומך בזה שפעם הבחורים היותר קרובים לתורה ומצוות בציבור שלנו ורצו לכתוב איזה משהו זכר במקום כל השמונצעס של החילונים "שלמה היה פה", הם רצו למלא את הכיתובים ברחובות, בטרמפיאדות וכד' בדברים נקיים יותר משהו יותר דתי אז הם רשמו והדביקו "נ נח" היום רושמים ה' הוא המלך שזה משהו בעל משמעות ולא סתם שטות.

אז הוא אמר לי לקרוא  את החוברת שהם הוציאו (שמה ה' הוא המלך איך לא) על ההפצה של המשפט הזה ועל מה שהם רוצים. לקחתי את זה ביום שישי איתי לנסיעה הארוכה שהייתה לי דרך 443... (דובר בשרשור אחר) את זה וחומש. בא נגיד שרק בסוף הנסיעה קראתי מהחומש (גם כי נתתי אותו לביניש שביקש...) את רובה ככולה הקדשתי למחשבה על השיטה, הגישה ההסתכלות של תורת החיים לאור מה שקראתי בחוברת.

את המדריך (שהוא לא שייך לתנועת ה' הוא המלך אלא לישיבה עצמה) אני קראתי וכתבתי הערות שלי גם וכו'. השאלה היא איך ללמוד ממנו בהסתכלות של תורת החיים או  בהסתכלות של "יש פה דרך להתבוננות ועבודת ה', בא נראה מה יש לה להציע" ושוב, אני לא נכנס לעניין מה אני חושב על אופן ההסתכלות של תורת החיים (אני אומר שתי מילים שהם חשובות בעיניי להסבר העצמי- "ילדותיות ותמימות" האמת שגם על שתי המילים האלו, בהסתכלות של רבטליסט בגילי אפשר להלביש שבח לישיבה  אבל אני רוצה דוקא לגלות את הגריעותא שבזה, אין צורך להיעלב)

אבל הגישה של להסתכל  על עבודת ה' של אחרים וללמוד ממנה אליי. לפי ההסתכלות שלי בעולם- זה דבר נצרך בעיניי גם בקו. ויש אותו  לפי דעתי.

בכ"א- אני חושב שההבדל ביני לבין הרבה אנשים אחרים הוא שלי (בלי להשויץ) היתה מספיק ענוה לתת לקו להכנס לי לראש.  הקו מרתיע אנשים, הם סגורים, הם ממלכתים. כל אחד וההסתייגות שלו. אבל כמו היחס לתורת החיים שלי גם תורת החיים צריכים לראות מה יש להם לומר וגם כשמחפשים דרך- צריך לאזור ענוה ולשמוע מה יש להם להציע.

אסיים בציון חיבתי העזה לתורת החיים. היה איזה זמן מסויים בו הייתי רבטליסט כזה (לפני ששקעתי בעונותי  בקו...) והאמת- המתיקות של תורת החיים גורמת לי שמחה עד עכשיו כל פעם שאני נתקל בה.

שנזכה...

(הלואי תקראי...)

אין מה לעשות. אוהבים לומר על הר המור שכשם שפרצופיהם שונים כך פרצופיהם שונים... אבל באמת גם אצלם וגם אצל תורת החיים כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות. וכל אחד מהקהילה מגיע מנקודה שונה ויש לו חשיבה שונה אמנם הם סביב הכללה מחשבתית אחת אבל כאן  זה כבר נהיה פן ציבורי ולזה קשה להתייחס בפרט בן אדם כמוני שמעודו לא היה ביד בנימין.

בקיצור- לדבר על הקהילה זה כבר דיבור על ציבור לא דיברתי אפי'  על מישהו  ספציפי כ"ש על ציבור כל התייחסותי זה הקול שהישיבה מוציאה בעולם  (ואני  חושב שקשה להתעלם מהקשר בין ה' הוא המלך לישיבה)

בהצלחה לכולנו!!

וכמו שיעלוש אמרה שאתה לא כל כך מדבר עם בנות אז אין לי כל כך איך לעזור..

אבל בהצלחה!!

הרעידה הכי חזקה לשנת 2016. כבוד!

2026 Mindanao earthquake - Wikipedia

למה אני קוראת הודעות מפעם

למה כבר בשני ספרים גדליה הוא גבר חסון גבוה ומושך שכל קוראת רוצה כמוהו ואז באמצע הספר הוא מאכזב למה

למה אני מרגישה שהכל עליי 

למה קשה להיות עצמאית (לא בעסק)

למה אני לא הולכת לישון בכאלה שעות

איך החיים הולכים להשתנות מסוף השבוע הזה ואני מקווה ממש שישתנו לטובה

למה תמיד אבא עוזר ועוזר ועוזר ואז בסוף אני כועסת עליו

למה הוא כאילו עוזר לי אבל באמת נראה לי שהוא עושה את זה בשבילו

למה כל התהיות שהיו לי בראש שבשבילם נכנסתי, כדי להוציא ותם, נעלמו פתאום וחוץ מגדליה אני לא זוכרת מה עוד הפריע לי

למה החיים כאלה עליות וירידות

ולמה גם דברים פשוטים מסתבכים לפעמים

לא תמיד, אבל לפעמים כן

למה אי אפשר להרוויח 20 אלף שח לגדל ילדים בנחת לאפשר לבעלך לגדול בתורה להיות רגועה עם בית מסודר בגדים מקופלים בארונות כיורים ריקים בלי שימוש בחדפ ארוחצ מוכנה חמה כל יום למה

איך יכול להיות שכל כך הרבה הודעת ורק אחת שלי

אני זוכרת שהיו הרבה יותר

ללכת ביישוב בלילות מזכיר לי את פעם

מעניין

אולי בקיץ יהיה מעניין יותר? אולי לא

למה הפסיקו לייצר נוקיה208

למה לא המציאו עוד טלפון חדש בדיור כמו נוקיה 208

למה אני בטלפון הרביעי או החמישי ב7 שנים האחרונות זה לא תקיןןןןן

ואין לי מספרים של אנשים מפעם ואין איך לשחזר

אפילו בנות מפה שפעם היו לי

מה שלומך?

ואת עדיין כותבת באותו סגנון שהיית לפני מאה שנה.

ללכת עם אילה בלילה ולדבר על חשופיות ישר הזכיר לי את האולפנא

למה אני האישה היחידה בגילי שעדיין מתגעגעת לאולפנא

למה אני אומרת בגילי וזה נשמע שאני זקנה אני לא זקנה

אני רוצה להיות קשורה לבנות המתוקות הצדיקות קדושות צנועות האלה

אני רוצה לחזור לאולפנא ואני מוכנה להתפקשר גם אם זאת לא ה- אולפנא

אני רוצה להיות עצמאית

אני רוצה שירים זמינים בלי לפתוח מחשב

מספיק לי די והותר מה שעובר עליי

והעומס הזה שמגיע

מכל מיני סיפורים שקורים מסביב

עושה לי אדרנלין לתקופה ואז בבת אחת ריסוק עז מלווה בדכאון לא ברור

עד שהבנתי שהוא ברור

אסור לי להיות שם יותר מידי

ואני מוגבלת

אני יכולה להיות נחמדה

להתעניין בשלום

להביא משהו נחמד אם מסתדר לי

אני לא יכולה לתת את הבית שלי

או את האוכל שלי

או את הלב שלי

וזה גם לא יעזור

עכשיו צריך להתפלל

ואיפה אני ואיפה להתפלל

ויערה עושה לי פה 3 תפילות ביום מעמידה אותי במצב שאני מרגישה הכי לייטית בעולם

אבל יש לי תפקיד

כרגע במסגרת התפקיד אני נותנת תנאי חיים לאלה שבאחריותי

הלוואי שאצליח גם לתת להם תנאים רוחניים מיטביים

הוי טאטע רחמים עלינו

אנחנו רוצים להתפלל

חסרים לי כמה ימים בשבוע להספיק כל מה שצריך גם ככה אני בעומס לא יאומן

מתלבטת אם לישון או לאכול או ללכת לשיעור

בקיצור גאולה עכשיו

זה בוודאי יפתור את כל בעיותינו

ובלי הנחת של אביגייל

אנחנו רוצים בית דוד

מהר עכשיו אין זמן לחכות

חיכינו מספיק אביגייל

טאטעעעעעע רחמיםםםם עלינו

ותן לנו שמחה!

קוראים לזה מובחנות

אולי יום אחד אהיה פסיכאטרית

אולי בגלגול אחר כשיהיה לי יותר הבנה בשפה האנגלית

צריך פשוט להכיר את הנפש לחיות איתה בשלום ולא לתת לה לנהל אותנו למקומות אסוניים.

מובחנות היא היכולת של אדם לזהות ולהחזיק בזהות, במחשבות, ברגשות וברצונות שלו, מבלי להיות תלוי באישור, בלחץ או בציפיות של אחרים.

אדם בעל מובחנות מסוגל לשמור על עמדתו ועל גבולותיו האישיים, ובמקביל לקיים קשרים קרובים ומשמעותיים עם הסובבים אותו.

אגב, רגישים לפעמים מתקשים בזה. הם ממש מרגישים פיזית את הסביבה שלהם.

לא שאני תלויה באישור ובציפיות. פשוט לוקחת ללב כאבים של אחרים וחושבת שראוי שאעזור להם כמה שאני יכולה.

כאילו אם זאת היתה אחותי, לא הייתי מארחת אותה?

אבל כאן בדיוק הנקודה, היא לא אחותי ואני באמת לא יכולה ארח אותה.

ואז לשחרר את זה והלבין שלמרות שזה נשמע אגואיסטי וגם בתיה אמרה לי מה פתאום מה פתאום ולאה אמרה זה לא שייך איפה תשימי אותה

אז למרות שבהתחלה חשבתי איזה אנוכיות זו לדבר ככה

להבין שזה המצב ואין לי ברירה אלא לשחרר

כי לחשוב עליה בלי  יכולת לעזור זה קשה

ולעזור זה לא אפשרי

אז מה נותר?

להתפלל

והוא זה שמוביל אותי לרצות לעזור ולהיות קשורה ולהתעניין

ההיא התגרשה, בא נהיה איתה בקשר אולי ככה נדע מה הסיפור שהיה שם

ההיא בודדה, נהיה איתה בקשר אולי נבין משהו על הנפש. אולי נקבל כבוד כי היינו שם בשבילה.

ההיא בעלה עובר מה שעובר, בא נעזור לה, ואז תכנס בפנים והיא תפתח את הלב.

אולי, אני לא יודעת.

בינתיים לא קיבלתי שום מידע על שום דבר וזה גם לא ייתן לי שום דבר, וגם כבוד לא קיבלתי חחח

איזה יצר הרע יש בעולם הזה! לרצות לעזור כדי לקבל כבוד. אז זאת האנוכיות האמיתית בעצם. עכשיו הבנתי.

זה סקרנות בלבוש אחר. ואולי את בסוף באמת נותנת את הלב שלך (ואז נשארת מרוקנת). ולגבי כבוד - אולי. אבל לא מקבלים ככה כבוד. גם הצד השני מרגיש אותך כמו שאת מרגישה אותו ולפעמים הוא נרתע בלי לדעת למה.

(אגב, נשים, ובמיוחד דתיות, הרבה פעמים אומרות "הוא הטריד אותי" על כל שיחה שהיה שם אנרגיה לא ברורה שהייתה לא נעימה להן ולא היה להן טוב שם, כלומר - הוא פעל בסדר לפי הכללים אבל האנרגיה שלו הייתה מרוקנת ולא נעימה והן מרגישות את זה, רק שבהעדר מילים לתאר את זה הן אומרות "מטריד")

לא חושבת שהן הרגישו אותי ככה, כי באמת עשיתי את מה שעשיתי לא בשביל הכבוד, באמת באמת באכפתיות.

בסדר 

אנחנו גם וגם וגם וגם. גם רוצים (כבוד, סקרנות,...) וגם רוצים להביא טוב לעולם. שני הגורמים האלה חיים בתוך הגוף ביחד. לא תמיד הם סותרים אחד את השני.

אנחנו צריכים להציב גבול רגשי.

הדבר הכי חשוב.

אם אני יכול לעזור או לעשות משהו. בשמחה. אבל סתם לכאוב אותם ולסבול יחד איתם? למה? למה זה מועיל?. אותו כנ"ל אגב חדשות ואקטואליה שהייתי מכור כבד וקצת נגמלתי במידה ואני רואה מהצד מכורים אחרים. זה נוראי.

צריך לדעת חדשות. צריך להתעדכן. צריך לפתח דעה. אבל לא צריך להתכווץ בגוף על כל דבר שקורה בעולם.

לא חדש, כבר חודש. אבל חדש. אולי אפשר לומר: הבחור החדש.

והוא אמר לי תודה רבה.

יותר מששמחתי על התודה שמחתי על עצם זה שהוא אמר לי משהו.

כאילו, חמודים, אני אוהבתתכם והכל אתם ב"ה טפו טפו יחידי סגולה בדור הזה

ואשריכם לגמרי כמו שנאמר

אבל

לומר תודה למי שהכין לך אוכל וטרח בשביל שיהיה לך נעים ונחמד זה דבר בסיסי

ואם האדם הזה הוא אישה אז כן

צריך לומר תודה גם אם זו אישה

עכשיו אני דנה לכף זכות וברור לי שהם בסדר ואף פעם לא הקפדתי עליהם בעניין הזה

(למעט שבועות? אולי)

אבל פתאום כשמישהו פונה אליך ומכיר בעצם קיומך ובעצם זה שנתת מעצמך בשבילו

וואו

אשריך לגמרי

והוא הזכיר לי את יהודה פתאום זה היה לי כזה אווץ

אבל יהודה אומר שהוא לא אותה בחינה אז כנראה שלא

להבדיל בין החיים, כן.

(יהודה זה מי שאני חושב שזה?)

הבחור שאמר תודה הזכיר את יהודה שכנראה אולי אתה חושב. לא שהכרתי אותו מידי בחייו אבל נדמה לי שהוא היה מהסוג של האנשים שיגידו תודה לאישה למרות שהיא אישה והוא בחור. נכון?

אחרי שהוא נרצח, פתאום התחילו לחפש שיחות איתו. גם נשים וגם גברים.

אח"כ אם זוכרים אותך

אולי בהודעה הנעוצה של נוג"ה יש משו על סרטים