האם בחור בן 30 שלא מרוויח כמעט, לא מעלה חשדות נוספים על אישיותו? (עצלן, בזבזן, פחדן, בעיות בין-אישיות וכד')

או במילים אחרות- האם יתכן שלא החוסר בכסף הוא המניע המרכזי אלא מה שאולי מביא לזה?

לק"י.

אך לא לפסול רק משום שזה כך.

אם הם החליטו להתארס כנראה שהיא לא ראתה בו משהו שמפריע לה, העני'ין של הכסף - דווקא בשיחות בין ההורים הוא זה שגרם לעני'ין להתפוצץ.

השני קמצן - אש! וזה יכו ללעשות המון צרות..

או שמשאירים את הזוג לשלם את הוצאות החתונה במקרה והיא לא כיסתה את עצמה...

זה בעיות כבדות.. חוץ מלהתחתן יש גם חיים אחרי זה.. תחשבו על זה...

[אני לא באה לחזק את המריבות שיש וכו' - אבל יש לפעמים מצב של לפוצץ כי פתאום מגלים גם ערכים אחרים, הפוכים, כמו שהכסף יותר חשוב מהאדם, או סדרי עדיפויות אחרים לגמרי...]

קורה.

לק"י.

את הבני אדם. גועל נפש.

טוב פת חרבה ושלוה בה מבית מלא זבחי ריב....

וד"ל..

יש המון סיבות שגורמות לכך שהבחור מרוויח מעט למשל (רק דוגמאות): למד הרבה שנים בישיבה ויצא מאוחר לחיים, מובטל, מישהו שצריך לתמוך במשפחה, שצריך לשלם שכ"ל, שצריך לשלם שכ"ד וחשבונות ונשאר בסוף מעט.

החיים זה עבודה וכדו' יותר נכון לומר "יצא מאוחר מהחיים"-התורה היא תורת חיים.

שיש פה תופעה רחבה ולא ספציפית על עצמו...

אכן השערות נכונות ובכל זאת...

ב"ה.

אלעד אתה טועה בגדול.

לא בגלל שהוא בגיל מבוגר - ז"א שיש לא עבודה מסודרת והוא מרוויח הייטב וכו'.... .

אולי הוא לומד בישיבה , סטודנט שהתחיל מאוחר או בתואר שני, וכו'... ישנם הרבה סיבות לכך שלאדם בגיל "מבוגר" כזה לא יהיה משכורת מסודרת.

השאלה הזו לא נכונה בתחילת הקשר. היא נכונה בבירור לפניכן, או לאחר שנראה שהכיוון כבר קיים ,והולכים על משהוא וכו'....

בתחלה צריך להתמקד רק בעיקר - כגון: אישיות, אופי, רמה דתית, תכונות, וכו'.....(|הבית , והאישה..)

תחשוב על זה....

לילה טוב.

כי ביקשת יפה 

ולא מצאתי מחלוקת ביננו. מוסכם על כולם שבדיקה צריכה להערך מתישהו, כי אדם בן 30 שלא מבוסס מעלה תהיות לכאן ולכאן.

אם יש לו סיבה 'מוצדקת' כמו הרעיונות שעלו פה- סבבה
אבל אם לא- זה דורש ברור יותר מעמיק, כי אולי זה נובע מתכונה פנימית שהחוסר בכסף הוא רק סימפטום שלה.

זה פשוט מוכיח על חוסר בשלות בעיניין הזה.

אני יכולה להעיד על עצמי שאני רציתי בחור אמיד שיוכל להחזיק את המשפחה שלנו בכבוד...

עדין מאני אשמח לכזה בעל...

אך אחרי שיצאתי עם לא מעט בחורים וחלקם היו מיליונרים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
ניגעלתי מהכסף חסר הרוניות ואהבת התורה{שלא תבינו לא נכון הם היו בחורים איכותים בוגרי ישיבות טובות...וכבל זאת..}

אני מאמינה בלב שלם שהפרנסה מאת ה'!

וכסף הולך ובא!

אני אשמח לבחור עשיר.... עשיר בתורה!!!!!!!!!!!

ומתוך כך עשיר בגשמיות...

ברגע שמבינים שהכל מגיע מידיו של הקב'ה,ושזה משו שהיום יש ומחר אין לא מיחסים לזה חשיבות יתר...

זה עיניין של בשלות ותובנות בוגרות...

לעניות דעתי.

למה למען ה' ההורים מתערבים??

כאילו, אני יודעת שבסך הכל אלו הם שאמורים לשלם את החתונה-

אבל עם כל הכבוד- הם לא יקבעו לי עם מי להתחתן אם הוא בן אדם חיובי ואין לו בעיות אחרות קריטיות חוץ מהכסף!

וגם התורה אומרת שלעניין שידוכים אין חובה להקשיב להורים.

אז למה מבטלים שידוך על דבר כזה??. ולמה להורים אין התחשבות בילדים שלהם??

אה??

כי לא נראה לי שההורים שלי יעשו לי דבר כזה אי פעם.. אני אפילו בטוחה..

כשההורים קולטים/מחליטים/חושבים/מרגישים וכד' שהשידוך שהולך ללהסגר פה ממש לא מתאים מכל סיבה שתהא

לפעמים הכסף זה רק תירוץ...

לדעתי זוג שמתחתן צריך לבנות את עצמו בכל התחומים כולל בצד הכלכלי אם יש מישהו שיכול לעזור זה בונוס.

ישנם בנים ובנות או שההורים שלהם שחושבים בשמם שבמקום שהם יעבדו בשביל רווחה כלכלית מישהו אחר יעשה את זה במקומם. לדעתי מישהו שחשוב לו לחיות ברמת חיים מסוימת שילמד מקצוע מכניס ויעבוד קשה.

קל לאנשים לדרוש מאחרים - עם יד על הלב כמה אנשים לפני שהם בוחרים מקצוע חושבים האם הוא יספק להם פרנסה ברמה שהם רוצים וכמה בכלל לא חושבים על זה.

נקודה נוספת למחשבה אדם שבא מבית יחסית אמיד גם רגיל לרמת חיים גבוה כך שיחד עם הכסף\דירה מקבלים בעיסקת חבילה גם בן\בת זוג עם דרישות לרמת חיים גבוה - כך שלא בטוח שמדובר בעיסקה טובה.

בן אדם משיקולים כלכליים סובלת מבעיה קשה של סולם ערכים מעוות,

עדיף להגיע לגיל ארבעים (או 70) בלי כסף מאשר בלי ילדים,

אני מניחה שזהו המקור להנחיית הגמרא: ביתך בגרה- שחרר עבדך ותן לה,

אני לא בטוחה שזה השידוך הכי מוצלח (בטח לא מבחינה כלכלית)

אבל זה עדיין עדיף על רווקה זקנה ועשירה

כל הורה מוכן להקריב הרבה כדי שלילד שלו יהיה טוב. הרעיון שלדרוש כסף ואם לא לפוצץ את השידוך מנצל את זה שהורים לא רוצים להיות אלו שפגעו באפשריות של הילד שלהם. הורים רבים (בעיקר מבמגרים מסוימים) לוקחים על עצמם התחיביות שהם לא יכולים לעמוד בהם רק מהסיבה הזאת.

מההורים =לקבץ נדבות????

הדין הוא- מהגמרא ועד היום- שחלק מהמחויבות של אב כלפי ילדיו היא "להשיאו אישה"!!!

כן. בדין שההורים חייבים לילדיהם את כל הסיפור של להגיע לחופה.

לא שאנחנו כילדים צריכים לבוא בדרישות- אבל גם לא להרגיש לא-נעים לקבל את מה שראי לנו, ואת מה שההורים שלנו שמחים ומאושרים ורוצים ויכולים לתת לנו. (כמאמר הכתוב- גם לקבל זה סוג של נתינה...)

אדם צריך לחיות לפי מה שמתאפשר לו- אבל לא להיות גאוותן ולהציב להשם תנאים איך יבוא לו האפשרות...

גם ההשתדלות על פי דרך הטבע היא חשובה, וחלק מההשתדלות הזאת היא לוודא שיש אפשרות נוחה יחסית לקיים קשר של נישואין.

ומה לעשות, היכולת הזאת קשורה גם לכסף.

לגבי יציאות לדייטים, לא נראה לי כל כך נורא לצאת לבתי קפה (אם כי מסעדות יוקרה זו הגזמה פראית).

בתי קפה הם דבר שגם עובד בשכר מינימום יכול להרשות לעצמו מדי פעם, וודאי בתכיפות המאפיינת דייטים.

לגבי ענייני הורים - אם זוג בני 30 פלוס מינוס, שהם כבר אנשים בוגרים, מחליטים סופית שהם רוצים להתחתן, אין שום סיבה שהם בכלל ירשו להורים שלהם לנהל פיצוצים וברוגזים מאחורי הגב שלהם על ענייני כסף. הגיוני יותר שהם בעצמם ידאגו לסגור את כל הקצוות הללו ולברר כל אחד עם הוריו מה הם מוכנים ויכולים לעזור מבחינה ממונית, כל שכל זה יהיה סגור הרבה לפני הפעם הראשונה שההורים נפגשים.

ואתה יודע מה, לא רק לגבי זוג בני 30 פלוס מינוס !

לכל זוג שמרגישים מספיק בוגרים כדי להחליט שרצונם להינשא.

תנסו לראו את זה מנקודת המבט של הבחורה

היא רגילה לחיות ברמת חיים מסויימת או אצל ההורים או שהיא מרויחה מספיק ואם היא תתחתן=ללדת ילדים=פחות זמן לעבוד=פחות אמצעים זה מבחינתה נורא קשה וזה מפחיד אותה כי היא רגילה שיש אוטו ומזגן ומדיח והיא לא תסתדר עם פחות מזה

ולפי מה שהבנתי שבאמת יש הלכה כזאת שאיש חייב לספק לאישתו את הרמת חיים שאליה היא רגילה

אני אישית לא חושבת שצריךלפרק שידוך בגלל דבר כזה אבל בסופו של דבר אנחנו חיים על כסף ואין מה לעשות

עם כל הכבוד, יש דברים שבהם לא שייך כיבוד הורים וזה אחד מהם!!!

זה היה המבחן הראשון של הזוגיות, והיא לא עמדה בו!

שתעשה חושבים.

בהנחה שבדקה ברצינות את הבחור קודם לכן והגיעה למסקנה שהוא האיש שהכי מתאים לה לחיות איתו ולבנות איתו. מה קרה לה פתאום?

אמאלה' ואבאלה' לא מרשים לך?!? מה זה פה גנון? ומחר הם יחליטו לאן שולחים את הילד ללמוד, איפה תגורו ובמה תעסקו? מומלץ להתבגר לפני שמתחתנים לפחות ברמה שיודעים שאנחנו מעתה יחידה נפרדת איתנה ויציבה! (הגעתי לבשלות כזו בגיל 15!- זה לא קשור לגיל.)

סליחה, בני כמה הזוג המפוצץ?

ודווקא בעניין כזה הייתי מצפצפת על ההורים! במחילה.

כשהתקשרתי להודיע לאמא שלי שאני מתחתנת והיא אמרה:  "תביאי את הבחור ונראה אם אני מסכימה." ציינתי בפניה שזו לא היתה שאלה. וכשהוא הגיע היא אכן שאלה דבר ראשון "איך תפרנס אותה?" והוא גלגל עיניו השמיימה וענה תשובות לא לעניין. (אחר כך כשהתעצבנתי עליו הוא אמר "מה אני אמור להגיד לה שאני מקבל 700 ש"ח בחודש מהישיבה?! אז העדפתי להסתלבט על העניין")

הבוטח בה' חסד יסובבנו!

של הערכה את זה שאיתו נפגשים. לבדוק אם זה בחור יציב שיכול לשאת בעול פרנסה. אבל יש הבדל בין ההכרה שיש צורך לפרנס ויש יכולת לבין המציאות, שכן, לצערינו גם אנשי היי-טק טובים מפוטרים היום..אז זה נשמע לי קצת מפונקות של בחורה לחפש בחור שיש לו יכולת להזמין כל שני וחמישי בחורה למסעדה. אז יטיילו בפרקים, אז מה? אז ישבו באיזה לובי, אז מה?

לא זה העניין. זה קצת עצוב כשקשר נבנה ונופל על כזה עניין. כנראה מה שמחזיק אותו זה הכסף ומשום כך, לא פלא שקשר כזה נופל ומחליק.

הרב ארייה לוין לא היה אדם שכסף היה בכיסו. הוא התגורר בבית קטן ודל. ואהבתו לאישתו הייתה כה רבה, שנדמה לי שאפילו פעם כתב שלא היה להם מה לבקש סליחה זה מזה..

(לפחות אנשים שמחשיבים את עצמם דתיים\בני תורה)

אם בת שרות \ חייל \ בן ישיבה היה אומר: נכון שמבחינה אידאולוגית חשוב לתרום אבל לא נוח לי ...

אם אדם סבל מעוני שילמד ויעבוד קשה ולא יחפש את הפתרון הקל. לדעתי לגיטמי לחפש בן זוג שיוכל לעזור ויחלוק את אותה שאיפה לרמת חיים מסוימת.

גם מבחינה מעשית בד"כ אדם שלא עבד בשביל כסף אלא קיבל אותו במתנה בד"כ לא יודע לנצל את הכסף שהוא מקבל כך שגם מעשית לא תמיד זה עוזר.

ברור שאסור שכסף יהיה שיקול יחיד.

אבל תגידו לי אפשר לקנות בחנות מצרכים לבית בלי כסף?

אפשר לתת לילדים טיפול יישור שיניים בלי כסף?

מה שלדעתי צריך ולגטימי לבדוק זה מה בן\בת הזוג מתכוון לתרום גם מבחינה כלכלית (כמה לעבוד , באיזה מקצוע , מה רמת השכר הממוצעת). ומה מתוך זה הוא מסוגל לעשות (האם יש לו מקצוע , האם כרגע עובד).

לדעתי העניין של לבוא להורים של החתן\כלה ולדרוש כסף ואם לא הנושא יתפוצץ זה סחיטה ריגשית של ההורים - כל הורה יעשה הכל כדי לתת לילדו את הטוב ביותר ולכן יתחייב גם למה שהוא לא מסוגל העיקר לא לפוצץ את השידוך. קצת בעייתי לדעתי שאנשים שמחשיבים עצמם כבני תורה (אומנם מדובר בחלק קטן מהציבור) נוהגים כך.

שיניים,

או שחייבים גם רכב פרטי, נופש שנתי, דירה מרווחת וכיו"ב.

ובכל מקרה עדיף ילדים עם שיניים עקומות מאשר שלא יהיו ילדים וישאר הרבה כסף ליישור שיניים

א- כמה נשחשב מרוויח טוב/מסודר?
4000?
6000?
12,000?

ב- אם משפחה קמצנית זה לא מעיד על הבן/הבת שלהם.
יכול להיות שהבן זוג לא יהיה קמצן כמו ההורים שלו. ולא נראה לי שכדאי לבנות על הכסף של ההורים בכל מקרה.

ג- אם הבחור לא היה חכם לדעת בגיל צעיר מה הוא עושה עם עצמו - זו בעיה לא של כסף, אלא של אופי/ סגנון חיים מסויים. לדוג' ישיבות שיש בהן בחורים שלומדים עד שיעור כ' בלי לדעת מה המטרה (אפשרי גם דיין-ר"מ-רב וכו...) אני חושבת שזה לא טוב.

ד- אם מגיעים לגיל 30 ומעלה יש דברים שצריך וכדאי מאוד להתפשר עליהם במיוחד אם הכל טוב חוץ מהפן הכלכלי. כי עדיף שתהיה משפחה וילדים מאשר להגיע לקבר רק עם המליונים (סליחה על הבוטות...). תחשבו מה העיקר בחיים.

אבל צריך להיות מבוססים ומוכנים עם כסף לחיים אולי לא להיות רוטשילד אבל

במידה נכונה ברור שכן

סיפורים כאלו לדעתי בעיקר מחלישים. על רוב מקרים שבהם הסגולות לא עובדות, לא כותבים סיפורים מרגשים, ואז אנשים תולים תקוות ונופלים לייאוש יותר חזק.

גם לא אהבתי את המסגור שאסור שהבת הצעירה תתחתן לפני הגדולות. כידוע, במקורות מי שהקפיד על זה במיוחד היה לבן הארמי. לא בדיוק דמות להערצה. מקרים של נישואי אח צעיר לפני הבכור הם מורכבים וצריכים להתנהל ברגישות, אבל אין עניין שהצעיר יסבול רק כי האח הגדול עוד לא מצא.

(ומסכן הבא בסיפור הזה, שכיאה לציבור החרדי, צריך לממן 4 חתונות במחירי עתק כולל דירה ומחייה לשנה לכל בת. היה עדיף לבקש מהחתן המהולל להתפלל ברווחים גדולים יותר כדי שהאבא יוכל לחסוך...)

במיוחד שאצל כל אחד יש קושי אחר.

כל הסגולות הן גורנישט, נאדה, כלום ושום דבר. כל סיפורי המופתים מתבססים על חומר פלצבו שבמקרה עזר, פעם אחת מתוך טריליון, ואז הכריזו עליו כעל תרופת פלא. להבדיל, גם לנוצרים ולמוסלמים יש סגולות, קמעות, קברי צדיקים ושאר האמצעים למשוך לקב"ה בזקן שאין לו.

אך נימת הזלזול שלך בעניינים שרבים מחכמי ישראל ייחסו להם משמעות גם אם שולית, מקוממת ויש בה טעם לפגם. חוץ מזה, אתה בהחלט מוזמן להחזיק בעמדתך, אך דע לך שאין כמעט דרך לחקור בכלים אמפיריים את אמיתות הצלחת סגולות ואמיתות מופתים, וכנראה שגם לו היתה כזו, רובן לא מעולם לא נחקרו וכנראה שלעולם לא ייחקרו.

אתה יכול לטעון שאין שום סיבה להאמין שדברים כאלה עובדים, אך קביעה נחרצת שהכל שקר ושטויות היא לא מדעית, לא רצינית, ולדעת רבים וחכמים - גם לא נכונה.

וזה הולך ככה:

אם גדולי ישראל הם כאלה גדולים, ובעלי המופתים מחוללים ניסים בסיטונות, והסגולות עובדות, אז איך זה שבעיתות משבר עם ישראל אוכל אותה? איך זה שאותם ה"גדוילים" על עצותיהם וסגולותיהם לא היו מסוגלים להתמודד לא עם תנועת ההשכלה, לא עם עזיבת הדת, לא עם המשטר הסובייטי ולא, להבדיל, עם "גזירת הגיוס"? איפה אסטרטגיות מבריקות (חוץ מהפגנות חד-גוניות ועצרות משמימות), איפה פולסא דנורא, איפה פיטום הקטורת שפועל את פעולתו, מה עם קמעות, לחשים וקברי צדיקים? מה יש לרבי נחמן לומר על המלחמה באוקראינה (כשבוע לפני הפלישה אורגן אירוע רב-משתתפים על הציון שלו באומן)? האם רבי מגור ביטל את הקורונה כפי שהאדמו"ר מוויז'ניץ ביקש ממנו?

אם מישהו טוען שהוא ברווז, אך בשעת השי"ן מתברר שהוא לא יודע לשחות כמו ברווז ולגעגע כמוהו, ברווזיותו מוטלת בספק רב.

שואף לאפס, לא מחזקים אף אחד, רק גורמים לאנשים לפקפק בסיפורים אמתיים ופחות גרנדיוזיים על השגחת ה'.

לפני שבוע חבר קרוב שלי התארס, הבחור הכי מבוגר בישיבה כמעט. שאלתי אותו במה הוא תולה שפתאום השידוך הצליח?

הוא אמר שארוסתו הלכה 40 יום לכותל. ביום ה-41 הם נפגשו, ובפגישה השביעית הם סגרו.

אנחנו יהודים מאמינים. כפי המצוות והעברות - כך יהיה לנו טוב או רע בחיים (גם אם יש דיליי בעונש או בשכר). מי שלא מאמין בזה, חסר לו יסוד עצום בעבודת ה'. זה העיקר ה-11 ביג' עיקרים.

כנראה אתם חושבים שמועיל לשידוך זה להתקשר לעוד שדכנים ואתרים ולשפר מיומנות תקשרות. "כוחי ועוצם ידי". לא. לשידוך צריך זכויות רוחניות. ההשתדלות זה לצאת ידי חובה.

וכן, יש מצוות מסויימות שמועילות לשפע כזה או אחר ספציפי. והצדיקים מגלים זאת.

ואם זה מחליש - זו הסתכלות לא נכונה, אנחנו לא מכריחים את ה' לתת לנו כמו כספומט. צריך לבוא בענווה ולתת את המתנה הזו לה', ואם יהיה טוב בעיניו, הוא יתן לנו את מבוקשנו. ואם לא, העבודה הרוחנית שלנו תישאר לזכותנו לנצח בכל מקרה. "האומר סלע זו תהא לצדקה בשביל שיחיה בני, הרי זה צדיק גמור". (פסחים)

ומה שאמרו במסכת אבות [א ג] "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס", דהיינו, באופן שהוא מתחרט על הצדקה שעשה, אם לא יקבל את השכר שהוא מצפה לו. אבל אם הוא מתכוין רק שהצדקה תועיל לו, ואם לא תועיל, גם לא יתחרט על הצדקה, הרי זה צדיק גמור. (תוספות)

מאיפה הבאת את זה? מה הקשר?

וכי יש לנו איזו שהיא הבטחה לקשר ישיר כזה?

שאלה מצוינת! ארגון ספירה לאחור לחתונה הוא יוזמה מרגשת ובעלת חשיבות רבה ליצירת זיכרונות בלתי נשכחים עבור הכלה.

מבנה הרשימה המקיף: 4 מעגלים מומלצים לפנייה

* מעגל המשפחה הקרובה והמורחבת 👨‍👩‍👧‍👦

* 👵 סבים וסבתות: תמונה מרגשת שמביאה עמה המון נחת וברכה.

* 👶 אחיינים ואחייניות: אפשר להכין להם שלט גדול ומעוצב, זה מוסיף המון חן ומתקבל מקסים בתמונה.

* 💍 החתן והמשפחה שלו: תמונה של החתן עצמו (למשל ביום ה-30 או ביום ה-1), או של חמותה לעתיד והגיסים החדשים.

* מעגל העבודה והלימודים 💼

* 💻 קולגות מהעבודה הנוכחית: תמונה קבוצתית במשרד או ליד פינת הקפה.

* 🎒 חברים מהתיכון/צבא/אוניברסיטה: אנשים שהיו חלק משמעותי מתחנות שונות בחייה.

* 👩‍ר מנהלת או בוס מפרגן: מחווה מפתיעה ויוצאת דופן שמראה על יחסים חמים.

* מעגל הקהילה והשגרה 🏡

* ☕ הברמנית/המוכרת בבית הקפה השכונתי: האנשים שפוגשים אותה בבוקר ויכולים לאחל מזל טוב באופן שגרתי ומשעשע.

* 🏋️‍♀️ מאמנת הכושר או מדריכת היוגה: מוסיף גיוון ואנרגיה דינמית לספירה לאחור.

* 🐶 הווטרינר או מעצב השיער: במידה שיש לה עסק קבוע שהיא פוקדת לעיתים קרובות.

* אורחים מיוחדים ודמויות נוסטלגיות 🌟

* 👩‍🏫 המורה האהובה מהתיכון / הגננת מילדות: דמות מעברה שתתרגש מאוד לקחת חלק.

* ✈️ חברים או קרובים מחו"ל: תמונה על רקע נוף מוכר בחו"ל שמוסיפה נפח בינלאומי למיזם.

טבלת השוואה: חלוקת ימים מומלצת לספירה לאחור

| מעגל משתתפים | ימים מומלצים בספירה | רמת יצירתיות נדרשת |

|---|---|---|

| משפחה קרובה | ימים 1-5 (הכי קרובים לחתונה) | גבוהה (שלטים מושקעים) |

| מעגלי שגרה וקהילה | ימים 10-20 (אמצע הדרך) | בינונית (אווירה קלילה) |

| חברים מחו"ל/דמויות עבר | ימים 21-30 (תחילת הדרך) | גבוהה (רקע ייחודי) |

> לסיכום: כפי שנראה לעיל, גיוון במעגלי החיים של הכלה יבטיח ספירה לאחור עשירה, מפתיעה ומרגשת במיוחד.

>

מקווה שמידע זה עזר לך! האם תרצי שאפיק עבורך רשימה נוספת או ארחיב על אחד הסעיפים שנזכרו לעיל?

מן הסתם הסיסמה היא 4

או 1234

או 0001

נסה את שלושתן ותחזור אלי עם המסקנות

אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.

תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.

גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.

ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.

אני הכרתי את מי שאני יוצא איתה עכשיו דרך אפליקציה,וזו ההכרות הכי טובה שהיתה לי יותר מכל היכרות ששדכנים שידכו לי

כל האמצעים כשרים, אנחנו עושים את כל ההשתדלות והקב"ה מכוון לכל אחד את מה שמגיע לו בדרך הנכונה לו

אני אותנטי ככל שאני יכול להיות אבל במסגרת של עבודה בית מכולת לישון זה לא שקורה משהו מעצמו.

במקרה אני קצת מתפרנס מזה אז אני מכיר איך זה פועל. וזה נכון שרוב האפליקציות מיועדות להתפרנס מכם ולא לגרום לכם להצליח. יחד עם עוד כמה דברים בפנים שהופכים את המקומות האלה לאיומים ונוראים לרוב הגברים ולדעתי גם לאחוז גבוה מהנשים.

סתם להשוואה, היחס במקומות כמו טינדר זה 1 ל3. כלומר 3 גברים על כל אישה.

מילים. כולל מילים בטקסט עצמו.

וכך קל יותר במקום לעבור אחד אחד.

לכתוב מילות מפתח.

נגיד מישהי מחפשת בחור חכם, אמפתי, אסרטיבי ומסודר.

אז היא יכולה לכתוב את זה וזה יתן לה את אלו שזה מופיע אצלם, במקום לעבור על קריאה של אלף בחורים.

אולי גם ב7 ברכות יש, לא זוכר

לא הייתי נתפסת לתכונות אותו בנאדם ניסח בכרטיס של עצמו..לרוב הניסוחים הם חזרתיים ולא מעידים על משהוא

אני לא מדבר על : "בחור מקסים, תורני, ואכפתי" או כל תיאור נדוש.

אלא תיאורים ספציפים שמדברים על סוג האופי הספציפי.

אני מקפיד לכתוב על עצמי את האופי הספציפי שלי בצורה קצרה וממצה ופחות ל"שווק" את עצמי.

כי רק ככה מי שבאמת מחפשת אופי כמו שלי תמצא אותי ולא סתם אהיה מוצף בהצעות לא רלוונטיות, וכן ההפך. וגם בשביל להקל על הצד השני וגם ליידע אם אני הוא המציע.

והאמת ככה מצאתי את מי שאני יוצא איתה כרגע, כתבתי מילות חיפוש על אופי ספציפי וזה נתן לי, ואכן יש לה את האופי הזה, ויש לנו קשר מעולה כרגע (בין השאר כי שנינו באופי הזה וזה מה שחיפשנו בצד השני) במקום לעבור ולקרוא אלף בנות ולהיות מותש מקריאה (שחלקה באמת "שיווקית" ורק בפנים בין השורות מובלע תיאור האופי הייחודי).

בכל מקרה גם אם לא מסתמכים על זה, זה כלי להתחיל דרכו.

אבל לא כולם כמוך, ויכול להיות שככה מישהוא יפספס דווקא את בחירת ליבו

אבל זה מסוג הדברים שפשוט בודקים בפגישות עצמן, לא הייתי מסתמכת על מה שכתוב/לא כתוב.

יש אנשים שהבעה בכתב זה לא הצד החזק שלהם או סתם לא משקיעים בכרטיסים שלהם

אבל יש אנשים שנרשמים לאתרי היכרויות בלי להשקיע הרבה בכרטיס..שוב, או אנשים שלא מתחברים לכתיבה של הדברים ומעדיפים לפרט בפרטי או בשיחה.

אני אפספס אותם. מסכים, זה פספוס של שני הצדדים.

אבל לפחות ארוויח את אלה שידעו לכתוב טוב

אפשר יותר להנות ממנה.

מי שזה לא מתאים לא אז לא מתאים אבל לא מבין את הצורך למה את זה בצורה כוללת

למשל, אני לא כמוך. אני פחות מצליח בהיכרות טבעית ויותר מצליח בהיכרות מלאכותית דרך אפליקציות או שדכנים. זה לא דבר רע בכלל. זה גם לא טוב. זה ניטרלי.

בהצלחה לכולם ולכל אחד בדרך שלו

נפגשנו דרך אתר היכרויות (של הידברות) אחרי 10 שנות דייטים, התחתנו ואנחנו עם 4 ילדים ב"ה.

אחרי שנפגשנו מהאתר גילינו שכבר הציעו את ההצעה בעבר שני שדכנים

לבחור או לבחורה שלא נפגשים ביום-יום שלהם עם בנו המין השני ובנוסף לזה הם גם ביישניים ולא כאלה שהאופי שלהם מודגש לעיני כול?

בעלי ואני הכרנו בעזרת ארגון שדכנות (שכינה ביניהם, מעניין אם זה עדיין קיים). בדרך אחרת לא היינו יכולים להכיר.

אחי ואשתו הכירו באפליקציית היכרויות (לא זוכרת את שמה כרגע). הם אולי יכלו להכיר בעוד דרכים, אבל למה לא לנסות גם את הדרך הזו?

בקיצור, זה אישי מאוד. לכל אחד מתאים משהו אחר...

..

וזה לא ממש מתחשב שאתה כותב בצורה כזו בפורום של רווקים לדפוק על הלב שלהם.

אז למה זה יפגע בו?

הרי זה הוא בעצמו עשה את זה.

אני מאמין שכולנו קיבלנו הצעות טובות מאוד,

אפילו בנות שמוכנות לעשות שינוי גדול בחייהן,

וויתרנו מהר מדיי.

בגלל כל מיני סיבות (משתנות): משפחה וקהילה, יופי חיצוני, משקל, אישיות, דעות וכו'.

ומיד אחרי חתונה תמיד מתחיל השינוי,

ללמוד לחיות מחדש ולהתרגל למציאות חדשה.

ועוד הרבה שינויים.

לפסול מראש זה דבר טבעי לחלוטין...

אבל אם כבר לוקחים את הדברים ברצינות אז צריך ללכת על זה עד הסוף ולא להתחרט באמצע,

ואז להישאר עם בילבולים וחרטות אם עשיתי טוב או טעיתי.

לא כולנו מקבלים הצעות מעולות. לא כולנו מקבלים מספיק הצעות.

נכון, יש גם הרבה שמקבלים הרבה הצעות ואולי מרגישים בזכות השפע שהם צריכים לחפש תמיד משהו "טוב יותר", אבל יש הרבה אנשים שלא מקבלים את מה שהם ראויים לו וצריכים להיפך - ללמוד לומר "לא" ולהאמין שיהיה טוב יותר אפילו שעל פניו בשטח לא ברור מאיפה יגיע טוב יותר.

זה כמו "אין לי פירות במקרר כי לא רציתי את הפירות שהיה ורציתי פירות שלא היה".

זה תמיד תמיד נכון.

גם אם ארצה את כ-ו-ל-ן, יכול להיות שכ-ו-ל-ן לא ירצו אותי.

וגם אם כולן ירצו אותי יכול להיות שלא ארצה אף אחת.

אבל יש גם אחרות, כמו חוסר מוכנות רגשית / כלכלית / אחר, היעדר טוטלי של הצעות ועוד

שלא הולכים לאימון לזוגיות, ונשארים מקובעים בדפוסים שטותיים

פעם הבאה אעדכן את הבחורה, שכדאי לה להתפשר!

האחד בא לעיר וישפוט שפוט.

שנשמה אחת שהתפצלה לשניים זה רק לשון ציורית ומשלית, ושבאמת לכל אחד ולכל אחת יכולים להתאים יותר מאדם ספציפי אחד אז ייקל עליהם לחפש מה מתאים.

אדם צריך למצוא את מי שמתאימה לו וזה יכול להיות אלף אפשרויות. אחר כך בדיעבד כשיתחתן הוא יגלה שה' זימן לו את החצי השני כפשוטו. אבל זה מיסטיקה, ולא מערבים מיסטיקה בפסיכולוגיה.

פסיכולוגית -שאדם ידע שיש הרבה אפשרויות, כמו דבריך שכתבת, וכך באמת צריך לתנהל המציאות היומיומית (ובאמת לא לנסות לחפש את ה"אחת" מתוך מליון, אלא את מי שהוא רוצה להתחתן איתה פשוט)

לפני שיכולתי לומר מילה על זה, הרגשתי שצריך לקרוא במקור ולהבין את ההקשר. אז הלכתי לקרוא את כל הסיפור כולו, מתחילה ועד סוף, וגם את אחד הפירושים עליו, והאמת, שראיתי שם משהו אחר.

השמטתי מכאן את ההרחבה בעיון, כי עולות לי מחשבות לפרסם את זה במקום אחר.

אם יעניין מישהו/י, תשלחו בקשה באישי ואשתף בשמחה.

השורה התחתונה-

אם אני לומדת ממכלול הסיפור שצריך להתפשר?

לא בטוחה.

לבקש רפואה, כן.

לעשות עבודה של דיוק פנימי, כן.

ללכת עם אמונה בלתי מתפשרת שהאבידה תמצא בבוא היום, ושתהיה הרגשת שייכות וחיבור אמיתי, כן.

א. אם הייתי מאמין שזה מתאים ונכון וכדאי ויעיל בסיטואציה, בוודאי. אם זה יפגע בהתקדמות הקשר או לא יועיל, לא

ב. אם הוא קוהרנטי ואני מסוגל להבין מה הוא חושב, זה ישנה מעט מאד. הגיוני שלאדם אחר יש ערכים שונים ממני

ג. לגלות שהערכים של אדם אחר מנוגדים משלי יוצר מתח וממילא משפיע על הקשר. לא לדבר על תוכניות לעתיד משותף

ד. אם זה יגרום לפרידה - עדיף לדעת מההתחלה

ה. תלוי באיזה תחום:

• פער של אמונות (העולם שטוח, ראש הממשלה הוא איש לטאה, איסור קטניות הוא טעות, הבעל שם טוב הוא דמות פיקטיבית) הוא בסדר גמור ואפילו מעניין.

  • כל עוד לא מדובר בדבר שבעיני הוא כפירה, שזה כבר פער ערכי

• פער ערכי - למשל שהיא עושה דברים שבעיני לא מוסריים, כמו בשר בחלב/עבודה זרה/חילול שבת/אשכנזיה שאוכלת קטניות/שרוול מעל המרפק - זה בעיה, לפעמים אפשר להעלים עין.

• פער בסגנון - למשל היא ממש רוצה, וזה קריטי לה, שבבית יהיה תמיד מוזיקה של אדם שאני לא סובל אותו - זה בעיה ממשית, כי לא יהיה לנו טוב ביחד

א. לא, לא אוהב להתווכח

ב. עד גבול מסוים, מותר שתהיינה דעות ולא אוהב לריב סביב זה

ג. לא ממש, ב' וג' בתנאי שזה לא משהו שתופש אצלם את כל היום והשיח

ד. לא מעניין אותי כל־כך

ה. כל פער שלא נוגע למרחב הבין־אישי, או למרחב ההלכתי, לא רלוונטי. בשני אלה, כל עניין לגופו.

הבעיה היא כאן - "וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו." זה צועק לי באוזן "אני דעתנית" ולכן זה לא יגיע לשלב הסעיפים בכלל.

והשואלת שייכת למחנה הימין (ליכוד-ציונות דתית-עוצמה יהודית).

האם לצאת איתו? אם הוא מצביע למפלגת שמאל-על-מלא (הדמוקרטים, הרשימה המשותפת), פערי ההשקפה ביניכם יהיו גדולים מדי. אם הוא "ימין ערכי" ונאיבי שמעדיף את בנט, ליברמןף איזנקוט-הביטחוניסט-כמו-רבין, מוטי לייטנר, אפשר לצאת איתו ולתהות על קנקנו. כלל לא כדאי לנהל ויכוח פוליטי בדייט הראשון, זה בטוח, זה לא יעזור ויעכיר את הקשר. אם הוא מצביע ג', ש"ס או נעם, אפשר לצאת, אך לחשוש לפערי מנטליות.

א. אין שום טעם ועניין בלשנות את דעתו מבחינה זוגית, אם לא רלוונטי כבר הקשר וחשוב לך מבחינה פוליטית ערכית אז למה לא.

ב. נראה לי שברגע שאנחנו שומעים משהו כזה נרצה או לא דעתנו משתנה יכול להיות שזה לא בצורה שאנחנו שמים לב במודע ויכול להיות שזה לא מפריע לנו אבל עדיין משנה את איך שאנחנו תופסים את מי שמולנו כמו שנגלה שמישהו צמחוני גם אם זה לא מטריד אותנו התפישה אותו מושפעת מזה.

ג. זה עשוי בשלב שאתה צריך לבחור האם לקשור את החיים שלך כמו שכתבו כאן יש הבדל משמעותי בין לבחור בין מפלגות עם בסיס ערכי דומה או לא רחוק בצורה קיצונית לבין מפלגות עם בסיס ערכים שלא מתאים לחלוטין לתפישת עולם שלנו זה מצביע שאולי הערכים שלו שונים מאלה שאנחנו רוצים להקים אליהם בית וצריך לדבר על זה ממקום של להבין את הערכים האלה לא מתוך שיפוטיות למה אתה בוחר בזה.

אפשר לגשר על הרבה פערים אם יש רצון מספיק וחיבור השאלה האם מלכתחילה נכון להכנס לקשר שמטרתו הקמת משפחה עם תוספת על הקושי המובנה בלחיות עם אדם נוסף עוד הבדלים ערכיים.

יום נעים

האפיקורסים המומרים נקראים זדים בלשון חכמים,

ועליהם נכתבה התפילה בשמונה עשרה מכניע זדים,

הם כולם כופרים בתורת משה ולועגים לכל הצדיקים ולכל אורח החיים היהודי, ואני לא רוצה לחזור על מילותיהם.

במקום שאין תורה אין פלא שגם רוצים לבטל את מוסד הנישואין, פונדקאות וכו', יש ביניהם הרבה ממזרים, הרבה חצאי יהודים, ובני כהנים שנישאו לאסור להם וילדיהם אסורים להתחתן בכהנים.

יש ביניהם שרוצים לבטל את ברית המילה והשחיטה הכשרה, ועוד איסורי תורה רבים.

דרכיהם היא בעיקר פילוסופיית יוון העתיקה שחכמינו נלחמו בדרך זו.

ולסיום והגרוע מכל: אין להם שום הבחנה בין יהודי למוסלמי - מבחינתם שניהם דתיים!

ולכן שמוסלמי הורג יהודי הם אומרים: הדתיים שוב רבים...

ואם בחרת להתחתן עם שמאלני אז הבעיה אצלך.

זה כבר לא מובן מאליו

א. אם מרגישה שיש לי השפעה עליו - אני אנסה לשכנע.

ב. ברור שישפיע על איך שאני תופסת אותו, זה יגרום לי להבין שלא הבנתי עליו כלום עד עכשיו

ג. כן

ד. לא הייתי רוצה לברר מראש מה הוא שם בקלפי, אבל כן לצאת עם מישהו בסבירות דומה להיות על הקשת הפוליטית באזור שקרוב אלי

ה. פערים בדעה על סוג העיסוק בחיים, פערים שקשורים לתחביבים, אופי מנטליות, ולא פערים שקשורים לערכים ודרך חיים שעליהם אני חייבת להרגיש שמי שאוחז בהם דומה לי... אחרת לא אוכל לבטוח בו שיהיה המנהיג של הבית שלי

לק"י

בדרך כלל זה היה לי נחמד.

תמיד היו נותנים לי גילאי 15-16.

עד שב"ה התחתנתי ואז המטפחת חסכה לי את הבושות

חושבים שאני בן 27 נשוי +3 או משהו כזה... ואני סך הכל בן 21 אוטוטו..

וגם אני באופן עקבי במשך השנים נראה כ5-6 שנים מתחת לגיל שלי

פעם אחת בשיעור ה' עליתי על טרמפ וחשבו שאני שמיניסט חח

בגיל 27, מלא חשבו שאני בן 18. לקחתי את זה כמחמאה.

הרבה סיטואציות סביב זה

בעיקר כשהסתובבתי עם הילדים הגדולים

פעם אחת מישהי חשבה שהילד הוא בעלי

הורידה לי 20 שנה

ולגבר להפך

שאלו אותי בפורים אם התחפשתי לחייל. אז היה לי חוגר.

בגיל צעיר זה היה מעיק כי אני ילדון וזה. אבל כשמתבגרים קצת ונראים עדיין בני 18 זה נהיה מחמאה.

של מישהו שאפילו לא יכול להיות בגיל שיכולתי לעשות עליו בייביסיטר

בעלי כבר אבא ל2

לא מוכרים לו אלכוהול בלי תז

מכיר גם בחורה כזאת, שהרושם שלה באופן עקבי הוא שהיא מבוגרת יותר.

לק"י

אולי אולי יש בודדות.

סיבת מחיקה: קעלימבאר חמוד מדיי

תתחיל בלשאול במתנ"ס המקומי אילו פעילויות יש.

לא בטוח שתמצא בת זוג, אבל בוודאי תמצא אנשים ונשים סביב הגיל שלך. חיי חברה זה משמעותי מאוד.

ואם יש חוגים קבועים זה מעולה להכניס לשגרה שלך.

לצאת מהבית ולהכיר ולפגוש חברים.

בהצלחה!

(ואכן, כאן בפורום אין, או כמעט ואין, נשים בגילאים האלו)

לק"י

אבל לא הייתי בונה על זה. זה לא פורום היכרויות מלכתחילה.

אשמח להכיר אישה דתיה מעל גיל 40.

אני בן 48 גרוש.

על השאר אפשר להתכתב