אל תגלי לי כשאת הולכת לירושלים של מעלה.
אני כבר אדע, מסלים של על כתפייך:
סלי מחניודה, אינסופיים כויה דלורוזה, כמוהם, ממלאים בתוכם
את כל הטעמים והסיפורים לאורך הדרך.
התפוחים של סבתא, בעיר העתיקה של מטה
תמיד היו קשים מדי,
והיא תמיד כמו-מנסה לאהוב,
אך סבתא של מעלה לא נותנת לה מנוח;
אלו אינם תפוחים של משיח.
כשעינייך כעיני סבתי, אני יודע
שכל חדר יהיה מתבן, וכל שערה תהיה לקש.
אני רוצה רק לטוות אותו. להוריד
לכאן את בן האלהים
או לקשור למצחך ירושלים של זהב.
אך על ראשך כרוכה כבר העיר
של מעלה, של נשים צדקניות האוספות
את טביעות רגליו של המשיח הבלתי נראה.
אני כבר אדע, מסלים של על כתפייך:
סלי מחניודה, אינסופיים כויה דלורוזה, כמוהם, ממלאים בתוכם
את כל הטעמים והסיפורים לאורך הדרך.
התפוחים של סבתא, בעיר העתיקה של מטה
תמיד היו קשים מדי,
והיא תמיד כמו-מנסה לאהוב,
אך סבתא של מעלה לא נותנת לה מנוח;
אלו אינם תפוחים של משיח.
כשעינייך כעיני סבתי, אני יודע
שכל חדר יהיה מתבן, וכל שערה תהיה לקש.
אני רוצה רק לטוות אותו. להוריד
לכאן את בן האלהים
או לקשור למצחך ירושלים של זהב.
אך על ראשך כרוכה כבר העיר
של מעלה, של נשים צדקניות האוספות
את טביעות רגליו של המשיח הבלתי נראה.
