העולם הזה הוא מסדרון.

הוא הדרך אותה אנו סוללים לעצמנו עלמנת להגיע בסופו של דבר ובסייעתא דשמייא לעולם הבא.

ונכון בדרל הזו יש מלא מלא אבנים...גדולות קטנות...אבל לנו..אסור בשום פנים להשאר שם למטה.

אלא תפקידנו הוא להשתדל לקום מכל נפילה.

ולא זה בכלל לא קל.

אבל בשביל זה ישנה את האמונה...והאמונה שלנו בה' כ"כ חזקה...

כך שאנו בוטחים בבורא העולם שעם השתדלות מצידנו.

נגיע בסוף לדרך הסלולה היטב...לדרך הי"ת.

שלשם בעז"ה מועדות כל פניהם של בני ישראל הקדושים.

אז אנא ממך אל יאוש...תאמיני באבא שלך ששם למעלה...הוא בעל אוזן קשבת

כל הזמן.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....