ופשוט שחיתי בתוך ערימת בנים. זה מזעזע לא?
מה אתם חןשבים עלזה? ואני כןן רוצה להמשיך לבוא כל שנה כי זה באצת כיפ.
ופשוט ..

בתהלוכה אצל הבנים יש מלא בנות שנדחפות.. אני מאמין שאצל הבנות זה יותר סביר.. ובאמת אני חושב שצריך להתאגד כל הדוסים וללכת בקבוצה אחת.. נרוויח גם אחדות וגם הפרדה..
אחת מהעם הנבחרובכל מקרה אם הם עושים ריקודים מעורבים אני מעדיף שלא יבואו..


הכל מאת ה'
אחת מהעם הנבחר
והבהרה חשובה.הכל מאת ה'
ה׳ רצה ככה,ושאולי פספסתי שאני לא באולפנה ושיושנים שם.. זה גם אחד הקשיים בריקוד דגלים.. אבל הקב״ה רצה משהו אחר,והכל היה לטובה בסוף
ב״ה
אחת מהעם הנבחר
הסמיילים?הכל מאת ה'כןן
ברוך ה'






גם תורת החיים?
פוסעתוואי ברור שבאים.
פוסעתאממ... לוידעת. לא ממש ייחסתי חשיבות לזה.
ניגונא
אל תדאגי..אחת מהעם הנבחר
ברוך ה'
ניגונא
הכל מאת ה'

יש לי תנכיות גם אבל באולפנאניגונא

ניגונא
עכשיו יש לי תנכיות כואבות במידה שלי
פוסעת
הכל מאת ה'אז ככה- האירוע אמור להיות נפרד.
מתחילים אותו ממוקדים שונים ובשעות שונות, מכניסה אחרת לכותל ומחיצה באמצע.
אממה- עדיין יש ערבוב בין המינים.
אז הפתרון הוא להאשים את כל העולם, נכון?
את הסדרנים, את אלה שאחראיים עליהם, את המארגנים, את כולם.
לא שמעתי פה קול שהאשים את אלו ששברו את ההפרדה.
כן, הם אשמים!! היחידים שאשמים!!! לגמרי לגמרי רק הם!!
כי גם אם יביאו עוד מחיצה בגודל של ירושלים, וגם אם יביאו עוד מאה סדרנים וגם אם אנא עארף מה- מי שירצה להתערבב- יתערבב.
ומי שרוצה להתערבב לא ישים קמצוץ של תשומת לב לכל מי שלא רוצה ערבוב, ולא יתייחס בגרוש למי שאמור לדאוג שלא יהיה ערבוב ולא יהיה אכפת לו מהמחיצה.
מה צריך לעשות נגד זה? לא יודעת.
אבל המארגנים בסדר גמור, והסדרנים עושים את העבודה שלהם מקסים, והאחראיים עליהם לא אמורים להיות ביביסיטר של כל עם ישראל שהם לא עוברים צדדים.
וגם- אם מישו חושב שזו אשמת סדרנים ושצריך יותר-- שילך להתנדב! אשריו!
זו אשמת מי שעבר.
צודקתת מאוד!!!
הבנות שרוצות לעבור בשער שכם ומקוות שיהיה אקשן.
זאת בעיה אבל אני לא יודע אם אפשר לאכוף את זה
איזה דבר עצמתי זה הריקודגלים! באמת זה היה מדהים! הסברתי לשני תיירים (באנגלית העילגת שלי..) מה הסיפור והם ממש התרגשו.. באמת זה מדהים לראות את זה ולהיות חלק מזה.
תחשבו על זה שככל שיותר אנשים משתתפים בריקודגלים אז זה יראה פחות כמו מה שאתם רוצים שזה יראה אלא יותר מה שכולם רוצים שזה יראה. ברור שאפשר וצריך לפעול בשביל לשנות את זה, אבל תזכרו שבאים לריקודגלים המון אנשים ולא כולם הכי מקפידים על כל ההלכות.
לראות את כל עמ"י מתאחד. את העוצמות, הרצון לקירבה לה'.
אני אישית הייתי במרפסת של מלון המלכים, ומתחתי היו מלא בנים (זה היה הרחבה שלהם...) וראיתי מצד אחד את העוצמות, ומצד שני את הדברים הפחותיפים, והצנועים... אבל בחרתי להתייחס לצד הטוב שבארוע. זה נכון יש הרבה דברים שלא היו מתאימים בארוע הזה, אבל אתה חייב להגיע עם שתי עניים, אחת בשביל לראות את הדברים הטובים, המשמחים, והמגבשים, ואחת גם כשלפעמים כשממש נצרך- לתת ביקורות, לומר- עד כאן, עברנו את הגבול. וצריך להשתדל כמה שיותר להשתמש בעין הטובה.
ולגבי כל הטענו של- לא יכלו לשים עוד מחיצה? הסדרנים לא מספיק הקפידו על הפרדה, הכניסות לא היו נפרדות וכו'... אני רוצה לומר לכם בתור אחת שמכירה טוב את מי שעומד בראש הארוע של הריקודגלים- וכל מי שמפיק אותו, זה אנשים ייראי שמים אוהבי אלוקים. כוונתם ממש לא שיהיה דברים חמורים כמו שציינתם כאן (מעורב וכו') והם עושים הכל ויותר בכדי שזה לא יקרה. לכן ממבט שלי- של מי שרואה את שתי הצדדים, זה בעיקר הנוער (החילוני, ומי שלא מקפיד על ההלכות האלו) שעושה את הבלאגן, וזה באמת נראלי התפקיד שלנו- כנוער הדתי, להפיץ את המטרה של הריקודגלים, וללכת על פיה. שנוכל לקדש את שם ה' ברבים ולהודות על הנס.
חג- יום ירודלים, והשומרון שמיייח לכולנו!!!!!!!!!
גם אני בדיוק חשבתי על זה
אי אפשר שלא היה לגעת בבנים
כולם היו אחד על השני
ברחבה של הכותל היה פשוט גוועלד...אבל כל השאר היה יחסית בסדר
ציוןןן
פשוט להיותוכי כשזה מעורב אז יהיה קשר בין הבנים לבנות ברוב המקרים.
אז אין לי מושג
אקונה מטטהאני שחיתי בתוך ים של בנות...
באמת- אף על כל הניסיונות, בסוף הכל מעורב- אבל מאוד. איך נאמר את זה בעדינות, אלה שממש חשוב להם לשמור נגיעה לא באים...
הבן היחיד שבטעות נגע בי במשך היום הזה היה ברכבת הקלה בכלל..
ואני היתי בצד של הבנות ובקושי ראיתי בנים...
הערה-לא נכנסתי לעיר העתיקה, הגעתי עד שער ציון
באמת שהתרגשתי!
ממש הרגשתי את האחדות של עמ"י
ובקשר לבנים,באיזור הבמות הייתה הפרדה ממש חוץ ממשפחות שנכנסו אבל לקראת הכותל פשוט אנשים נדחפו ונתקעתי במלא בנים שזה היה נוראא![]()
אבל לדעתי,העיקר המטרה של כל זה-לאחד את עמ"י.וזה קרה בצורה הכי טובה שאפשר.![]()
תפסיקו מהבוקר עד הערב להתלונן!
שמירת נגיעה..שמירת נגיעה..תהיו סוגרים בבית,אל תצאו כי בסופר לפעמים צפוף ובטעות בן עובר
לידך ונוגע בך! אוי ואבוי!! |צ|
אתם יודעים איזה עוצמות היו שם??!!
איזה מדהים?!!
אתם ראיתם את הכמות אהבה לירושלים?! להקב"ה?! לעם ישראל??!!
זה פשוט אדיר,זה ממלא,זה מחיה!
תסתכלו על חצי ואפילו 4\3 הכוס המלאה! זה יעשה לכם טוב!!
נ.ב.
אני חושבת שטרחו מאוד שיהיה נפרד וב"ה היה יותר אנשים משתכננו
והיה בלגן וצפיפות אבל בכל זאת היה יחסית נפרד!
ישר כח לכל העוסקים במלאכה!!
ואגב,איפה שאני הלכתי,עם כול האולפנות ודרך שער ציון,כמעט ולא היו בנים!!!
הרגשתי שאני נחנקת מרוב קליפסים וקוקסים מבולגניםםם![]()





א"י לעמ'י




))ציוןןןבס"ד
היה כ"כ שמח,
והיה אפשר לשיר בצרחות ולא להיראות הזוי,
ולרקוד מלא,
וממש הייתי באורות, ורק בסוף חברה שלי אמרה לי
שממש צפוף,
ושמתי לב שהיה צפוף.
היו בנים באמצע,
אבל לא בדיוק הזיז לי
(די לא שמתי לב)
אבל ברחבה של הכותל היה ממש נורא
(ראיתי מלא בנים יוצאים מהעזרת נשים,
היו ריקודים שהיו נראים ביחד)
אני חושבת שזה היה לי מאד חשוב,
ורק אחרי שיש פה מיליון שרשורים על זה קלטתי שיש מצב שזה לא היה כ"כ ראוי.
(באמת שלא קלטתי מלא פעמים שיש לידי בנים).
חוץ מזה-
כל הבנים שנכנסים לבנות,
ניראלי שזה נטו בעייתם,
ואם הם רוצים לשמור קצת על הקדושה שלהם שלא יתקרבו אלינו,
ושידעו שזה לא מתחשב!!!!
זה ממש לא נחמד ללכת צמוד לבנים
(כנ"ל הבנות בבנים)
ולא ראיתי בנים עד הכותל וגם שם היינו די בצד ויכלנו לרקוד
היה ממש כיף!![]()
למה כ"כ משעמם פה?????
או לשטו"ל
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.