שבציון. התארגנו על דברים (3 שקשים, שולחן מתקפל ,קלרינט ,שתי תיקים גדולים מפוצצים וכבדים עד מוות!! אני לא מגזים מלאים בחומר הפצה)ויצאנו לתחנת האוטובוס עלינו על קו אחרון לכיוון ירושלים בשעה 12:00 בלילה האוטובוס הגיעה אנחנו מתחילים למלאות את התא מטען (הנהג לא אהב אותנו מההתחלה )
אנחנו עולים משלמים יושבים בשורה שלישית צד דלת יושבים מדברים מתוסכלים על המחלף החדש התקוע שעה 1 בלילה -+ אנחנו יורדים מהאוטובוס מחוץ למרכזית (היא כבר סגורה )מוצאים את כל המטענים הכבדים שלנו ויושבים מחוץ לאוטובוס בצפייה גדולה אין ספור שיש רכבת בשעה הזאת . אנחנו מעלים את התיקים על הגב(למי שלא הבין זה ממש כבד ) מרימים את השולחן שמים את הקלרינט על השולחן ועוד שקש ומתחילים לנוע לכיוון הרכבת (הקדים ואומר שמתי שסחבנו את השולחן עשינו אתזה אם הפנים לכיוון הפנים של השני אז תמיד תמיד היה אחד שלא ראה ואחד המזהיר שהיה ב"הסתכלות")מגיעים לתחנה אין רכבת נשברנו תיסכול עמוק של חוסר ידיעה (היינו צריכים להגיע לרובע) אני הלכתי לקנות פלאפל אצל שלומי(Kמה הוא פתוח בשעה כזאת) כי ידעתי שאני לא יכול לאכול מחר מסודר (מה שבאמת קרה עד 1:15של רביעי בערב לא אכלתי כלום חוץ מכמה רוגלכים בהר ב 7:45+-)סיימתי לאכול אנחנו מרימים את הציוד עלינו וזזים אני בהסתכלות .אנחנו הולכים כבד לנו עוצרים מחוץ לרשות השידור עושים שרותים קצת נחים מעלים ציוד ויוצאים מחנה יהודה כנל עוברי את הדוידקה מגעים ליפו מרכז בין יפו מרכז לעירייה פוגשים חברים שעוזרים לנו הרבה ממשיכים עד לעירייה משם חבר בא לאזור לנו והחברים הראשונים הלכו(עד שער יפו כבר היינו הרוגים כתפיים שבורות וידיים תפוסות [עד עכשיו !!]) אנחנו מתחילים לזוז מגיעים לרובע ובצער גדול לא מבינים למה לא הפכו את המדרגות ברובע למדרגות נעות הגענו פרקנו ישבנו(בפעם האחרונה ) הלכנו לישון בארבע קמנו במואזין חזרנו לישון קמנו בחמש ורבע
המשך יבוא זה רק ההתחלה
- לקראת נישואין וזוגיות