אתה מעוות ומסלף את דבריי.

אני חושבת שמי שרוצה להתאפר-שתתאפר.

(דרך אגב, אני לא מתאפרת. רק לכבוד שבת וגם זה-רק עפרון לעיניים)

אלא אם כן הוא לפורים או להצגה כלשהי.

אני לחלוטין מעדיפה מראה טבעי, בלי כל השטויות.

בס"ד

על השימוש בשמה ללא רשות...

חוץ מקשלש, חל איסור מוחלט לכל גולש אחר להשתמש בשם זה...

ומי אמר שלהחמיר בהלכות צניעות מתאים לכל אחת?

ובטח שלא בשנים של דייטים או בשנים הראשונות של הנישואין..

על ההלכות של הרב אבינר
א אני מתלבשת ככה ואני אוהבת את מה שאני רואה במראה..(מבחינת הלבוש וההרגשה הנוחה)

ושוב,מזה החמרה בעינייך?
מרפק?העצם למעלה?גרביים עם חצאית ארוכה?

אני לא מתאפרת, ולא רואה בלהתאפר דבר נכון.

לכבוד שבת אולי זה סבבה להתאפר..

ועוד משו- מישהי שלא מתאפרת בכלל ואז כשבאה שבת

או שיש לה דייט או משהו היא מתאפרת אז זה עושה אותה, שונה, מיוחדת

ויותר יפה...

כרגע אני מחמירה בדברים קטנים וגם קשה לי

אבל שאלתי אותך מה אומרות ההחמרות???

מרן הרב צבי יהודה זצ"ל, מסר מאביו מרן הרב קוק זצ"ל, שיש שני דברים שצריך לילך בהם בקיצוניות:

א'. פיקוח נפש - להקל.

ב'. צניעות - להחמיר.

כמובן שזה בגבולות ההלכה המקובלות [אשתו של הרב זצ"ל מעולם לא שמה רעלה, למשל..]. למשל, על ההיתר של גילוי הרגל עד הברכיים [של החפץ חיים, במשנ"ב סי' ע"ה, ס"ק ב'] כתב מרן הרצי"ה [מתוך התורה הגואלת, ח"ב, פ' פנחס ה'תשל"ה] שצריך להחמיר בזה, וזה היתר כדוגמת היתר להגיד בתנאים מסויימים לשה"ר בענייני שידוכין, והחפץ חיים היה מוחל אם נחמיר בכך. [ולמעשה, פשוט שאפשר לסמוך על החפץ חיים, שפסקיו התקבלו בכל קהילות ישראל. אבל ראוי להחמיר; ועוד פוסקים כתבו כך, כמו בילקוט יוסף, והגר"ש וואזנר שליט"א בשו"ת שבט הלוי].

אז זה לא נורא להחמיר בהלכות צניעות. לא צריך להשתגע, אבל ראוי, אולי אפילו ראוי מאוד, להחמיר בדברים מסויימים.

חולצה מבד כותנה ועדיף מכופתר...

לא צמוד ברמה שרואים בבירור את צורת הגוף (לא הכוונה למי שלובשת S כשהיא מידה XL אלא לכך שהשרוול מונח בצמידות לגוף גם אם לא מתוח ממש.)

אם אני לא טועה לא ללכת בשיער ארוך פזור. לא בטוחה שאני מדייקת בנקודה הזו.

פשוט לפני כמה שנים החולצות היו הרבה פחות הולכות עם הקו של הגוף אני זוכרת כשהתחילו לייצר חולצות עם שרוול צר יותר של לורד קיטש לא ידעתי מה עושים עם זה- לכאורה זה מכסה כל מה שצריך אבל פתאום ראו בבירור זרוע

כשיצאתי עם בעלי המרכזניק הוא מאוד כעס על כל החומרות המיותרות לדבריו וציווה עלי להגיע לפגישה הבאה עם שיער פזור. לקח לי זמן להרגע מהשטויות. ובכל זאת פעם הלכו יותר צנוע לא יעזור כלום. הדוסיות של היום היו נחשבות פריחות מבחינת הלבוש לפני 15 שנה. על זה הרב אבינר דיבר. חבל שהאופנה השתנתה, עכשיו בלתי אפשרי להחזיר את הגלגל אחורה אני לא מוכנה להראות כמו בימי הביניים.... גם אם אני דוסית.

לא פשוט לשמור!!! וגם לא פשוט להסתכל במראה.

בצורה של סוג בד ולא מידת הצניעות הכל בטל
לייקרה הוא באמת בד בעייתי אז אפשר לקנות מידה אחת יותר והוא נראה כמו כל סוג בד אחר שנראה.
את יכולה להגיד שטריקו צנוע?
זה בכלל לא עיניין של סוג בד (אלא אם כן שקוף) אלא של צמוד או לא.


גם העיניין עם פזור
באמת פזור שמושך יותר מידי את העין בעייתי משהו
אבל אם שמים חצי קוקו או פזור שהוא קצת אסוף זה צנוע.
(וזה דבר שבזמנו שאלתי את הרב אבינר)
(אגב,אני רק עם פזור צנוע בשבת וגם ל"פקודת" מרכזניק)

לא מזמן דודה שלי הגיעה מחו"ל ראתה אותי ואמרה
"מה את שמה גינס?חשבתי את דוסית"
נעמדתי ואמרתי לה,תראי החצאית עד לרצפה,החצאית לא שקופה ולא צמודה
מה לא צנוע?
היא אמרה כי זה גינס.
אמרתי לה שזה שטות גמורה,הרי אין בעיה בגינס ואפילו אמרה לי חרדית הוא הבד הכי צנוע והכי לא מקבל את הצורה של הגוף.

בקיצור זה לא נכון לחשוב כך..

בס"ד

שונאת להתאפר. על בנות אחרות אני מוכנה לסבול איפור ואני אפילו אוהבת אם זה יפה, עדין ומתאים.

שבת שלום

או שאני יוצאת למקומות חשובים.

אני חושבת שאיפור מוסיף אם לא משתמשים בו בהגזמה ומשתמשים בו רק בצורה הנכונה.

ויש הרבה שכן...

מה שבטוח, שזה מראה על השקעה ורצינות, כמובן ברמה סבירה ונחמדה, לא כמו פורים או מסיכה...

זה יכול להרשים, זאת דעתי.

שאפשר להתאפר בצורה שאף בן לא ישים לב (בנות יכול להיות)

ואיפור זה דבר שגורם לנשים להרגיש טוב וגם להיראות יותר טוב וזה לא אומר שהיא צריכה למרוח את עצמה במליון שכבות מייק אפ אבל להיראות יפה ומכובדת זה טוב לכל אחת...

כל עוד זה צנוע ונותן לבחורה הרגשה טובה - מה אכפת לך???

מזכיר לי את השרשור על השמלות כלה....

עצם זה שגבר מתעסק בענינים כאלו נראה לי חוסר צניעות!!

בדיוק כמו התעסקות יתר בחיצוניות של עצמו בררר

על טעם וריח אין להתווכח - על צניעות? יש מקום בהחלט לדיון!

יעיד מי שמכיר אותי שאני למשל מתאפרת עדין וצנוע ולכן אני מרשה לעצמי להתקומם! ואני לא יחידה!!

ולגבי השורה האחרונה שלך - שמתי לב - רק להזכירך - זה פורום פה

וכמו שכבר אמרתי כל עוד זה צנוע ובטעם אז למה לא?
אם זה גורם להרגשה טובה, או אם ניקח אחת שלא קיבלה מהקב"ה יופי חיצוני בולט - וזה מייפה אותה ומוסיף לה עצמה להרגשה ולביטחון וכו' וכו' (וזה מוסיף בהחלט!!) - בדיוק בשביל זה קיים ונברא הדבר הזה שנקרא "איפור".

אגב - התרומה הראשונה למשכן היתה של הנשים... ומהי? המראות שעל ידן הן היו מתקשטות ומתאפרות...
חוץ מזה שגם במשנה ובהלכה מוזכר הענין הזה של איפור ושם לא כתוב שזה שלילי.

ובפעם ה... על טעם אין טעם להתווכח

ולא אולי - שב. ואל תעשה. עדיף!
אין שום ענין שגבר שמחזיק מעצמו כירא שמים וצנוע יתעסק באיפור/ביגוד/הנעלה/שמלת כלה של אשה! להוסיף ביר"ש זה לא מוסיף....

למה אני מתאפרת?
אני אישית מתאפרת מינימלי מאוד וזה מספיק וזה מוסיף ומחמיא לי מאוד ובאמת יש מי שטוען שב"ה גם זה לא חסר לי. ובכל זאת, בעיניי זה מוסיף ומחמיא לי, וזה צנוע!!!

מקור אחד חסכת לי. תודה. לא זכרתי במדויק.

והנה השני במסכת שבת: http://www.yeshiva.org.il/midrash/print_shiur.asp?id=7742 הפסקה הראשונה שם

יכול להיות שאני טועה - אני לא ת"ח

תודה על המזל"ט.

לא חשוב

אפשר להתאפר יפה- ורואים שאת מאופרת. שלום להשקעות.

ואפשר להתאפר יפה- ואז רואים כמה שאת יפה. זה איפור טיבעי יותר, עדין יותר- בנים בד"כ ממש לא שמים לב אליו, בנות רגישות כן שמות לב... 

 והמסר שהאיפור משדר- "תראו אני מושקעת ויודעת להתאפר יפה" או "אני יפה. מרגישה יפה- ומתנהגת כמו בנאדם ששמח עם עצמו."

ואם לא נתאפר לדייים- למתי כן???? תגידו לי איזה עוד זמן בחיים יש שחשוב איך את נראית?  (שבת קודש! - מעיניין כבוד שבת. לא שהמלכה מחלקת ציונים על המייק-אפ...)

שחבר יגיד לחברה שלו איך הוא מעדיף לראות אותה בפגישות?

(תגובה ל "תבואי עם שיער פזור")

מי אמר שמי שמתאפרת זה "מחוסר קבלה עצמית"????

סליחה אם אני חוזרת על דברים שנאמרו כאן,

אני יכולה להגיד על עצמי, אני מאוד שלמה עם הדרך שלי בחיים, אני אוהבת את איך שאני נראת ואני מתאפרת!!!

וואו! אני מתאפרת כי זה כיף לי להראות יותר יפה בעייני, אני מתאפרת כי אני חושבת שזה יפה ועוד מליון סיבות..

מאיפה יש לבנים את הזכות להגיד למה בנות מתאפרות?? למה, פעם ניסיתם? ראיתם מזה עושה לכם?

זה פשוט מרגיז שבנים קובעים עובדות על בנות.

להתאפר.. אם עושים את זה בשביל אחרים או בשביל עצמך..

אם בנות מתאפרות בשביל מה שיגידו עליהן אז זה זוועה

אל אם בנות מתאפרות בשביל עצמן וכו'.. אז אני חושבת שאין בזה בכלל בעיה.

נראה לי שזה מאוד תלוי כי: 

א. ברור שיופי טבעי ללא תוספות הכי טוב, אבל לא כל אחת זוכה לזה.

ב. זה תלוי גיל.  אלא אם כן את שרה אמנו, זה בד"כ גרף עולה: ככל שהגיל עולה - כמות האיפור עולה.

ג. לפעמים בנות אוהבות להתאפר ולצבוע את הציפורניים גם אם הן לא ממש צריכות, כי זה כיף (אל תנסה להבין, זה קטע של בנות...)

רוב הבנים חושבים ככה...

ורוב הבנות חושבות ההפך...

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳