לא יודעת מה הסיטואציה אבל "שלום בית" בבית שלך עצמו עדיף על שלום בית עם האחים.

בעל קודם לכולם!

וכמובן שאם אפשר- לנסות לעשות אח"כ גם שלום עם האחים...

בהצלחה!

התשובה יכולה מאד להתשנות בהאתם לסיטואציה, מערכת היחסים באופן כללי

טיב התקשורת הזוגית

בדר"כ כשעומדים מול שאלה שזה נראה - זה או זה

כמעט כדאי לנסות לפתוח את הראש, להרחיב את ההסתכלות ולחפש עוד דרכי אמצע אפשריות

אם תתני יותר פרטים יהיה אפשר יותר לכוון

מאחים אפשר לנתק קשר ואפילו לא צריך להתגרש.

בס"ד

לא משיגים שלום בית על ידי פגיעה באנשים אחרים.

מצד שני שלום בית אכן אמור להיות במקום הראשון.

אם בעלך דורש פגיעה אמיתית- במי שלא יהיה לענ"ד זאת לא דרישה לגיטימית.

עם זאת ייתכן שמה שבמת הוא צריך זה לא שתפגעי בהם, אלא משהו אחר שהוא זקוק לו ממך.

בקיצור אם תנסי להבין קצת יותר לעומק את בעלך, לענ"ד תוכלי לשמור על שלום בית,
בלי לפגוע באף אחד

אחרי שקראתי את התגובות, אני רוצה לציין שמובן מאליו שאין הכוונה לעבור עבירות בגלל שהבעל אמר.

אם התורה לא התירה לעבור על המצוות בשביל כיבוד אב ואם, מובן שגם לא בשביל אף אחד אחר.

ב"ה הצלחתי לסדר (בעזרת האחים והבעל) שכולם יהיו מרוצים .

קשה מאוד לקרוא את השאלה הזו
בעלך, אישך הוא בן בריתך. האיש הכי קרוב אליך בעולם, לעולם. 
התחתנתם וקשרתם את נשמותיכם זו בזו ואת כל חייכם לבניין עדי עד. 
אומרים חז"ל , זכו שכינה בינהם. 
ז"א שכל עוד מכניסים בניכם משהוא או מישהוא אחר ... אין שכינה. 
ואז .. אש אוכלתם... זה מסכן את הבית ממש. 

כמה צריך להחמיר היום בשלום בית?? 
מלא ! המון ! 

המשפחה, איתם תמיד אפשר לשקם קשר ולעבור דברים, זה משפחה.  
ואולי גם אפשר לעבור תקופה מסויימת שיש מחלוקת ולחיות עם זה. 
אבל בתוך הבית .. 
אם אין אהבה, אין שיחה, אין חום.  אפשר להתפרק ..  

בעלך זה את. את זה בעלך. יש פה אחד בשני גופים. וזה מבצר שאף אחד לא נכנס. 
אף אחד. 
וכולם צריכים להבין את זה. 

אין מצב לשאול "למה בעלך עושה ככה? " צריך ישר לתקן, זה "אנחנו עושים ככה" 
אנו בדור שמלא דברים נכנסים בתוך הקשר וצריך לנקות ולשמור בחומרה רבה . 
בהצלחה 

זה בא בהדרגה. בעל כזה, מרחיק את האישה מכל מערכת התמיכה שלה. קודם הוא מפריד בינה לבין חברותיה, אח"כ בינה לבין בני משפחתה הקרובים -- אחיה והוריה. לרוב הוא גם מנסה לגרום לכך שהיא תפסיק לעבוד כדי שהיא תהיה תלויה בו תלות מוחלטת. בעת ובעונה אחת הוא מתחיל להתעלל בה ובילדיה.

לכי ליעוץ, ואם זה לא עוזר , כדאי לפרק את החבילה.

חלאס עם הכביכול אבחונים האלה! תשאירו את זה לאנשי מקצוע.

ה' ירחם על כל אלה שיורים "תתרגש" מהמותן. הכפרת עוונות שלהם תהיה קשה.

בעקרון ברור שהבעל קודם. אבל המצב הזה לא טוב. אין מספיק פירוט בכדי לתת הצעה טובה.

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....