תנו לי להחזיק
רק עוד קצת
בכל מה שהוא חלק כל כך גדול ממה שאני עכשיו.

עוד מעט אני כבר אתקלף מכאן, הקירות כבר לא יכירו אותי כמו שצריך
אני אחזור לכאן אחרת כל כך.
אני אהיה יצור שהשירות עירבב לו את המחשבות וחילק את הקלפים מחדש למשחק פוקר מוזר.
ואני בכלל לא יודעת פוקר.

גם לא ברידג', בעצם.



והחמישית לא יכירו אותי
הכיסאות בממ"ד יסתובבו לכיוונים האחרים
בלילות אף אחת שהיא אני לא תבכה על הגג או סתם תנשום לבד את הרוח
ולא תשפוך גואש 3 ימים ברציפות על התפאורה של ההצגה. וההכתרה. והמבצע שישית.


וגם סיוון תהיה כאן
הצילו
מי הסכים לה לפלוש לי לחלקת האלוהים הקטנה שלי.


יהיו כאן אלפים אחרים אחרי
והיו כאן מאות לפני
ואני רק רוצה לתת חיבוק לכל האנשים בעולם
ולהתבודד בחדר מורים גם בשנה הבאה.



ועאעאעאעאעאע שנה הבאה.



(איך שורדים את הגעגוע כבר מעכשיו? אנא גלו לי)