א"ר יודן בר סימון: זה אחד מג' מקומות שאין אומות עולם יכולים להונות את ישראל לומר, גדולים הם בידכם, ואלו הן: מערת המכפלה ובית המקדש וקבורתו של יוסף (שכם).
מערת המכפלה, דכתיב (ט"ז): "וישמע אברהם אל עפרון וישקול אברהם לעפרון את הכסף";
בית המקדש, דכתיב (דברי הימים א' כ"א כ"ד): "ויתן דוד לארנן במקום שקלי זהב משקל שש מאות";
וקבורתו של יוסף שנאמר (בראשית ל"ג י"ט) "ויקן את חלקת השדה אשר נטה שם אהלו מיד בני חמור אבי שכם במאה קשיטה".
לגבי אברהם ומערת המכפלה:
מדרש הגדול-
בא וראה ענותנותו של אברהם אבינו! שהבטיחו הקב”ה לתת לו ולזרעו את הארץ עד עולם ועכשיו לא מצא מקום קבורה אלא בדמים מרובים ולא הרהר אחר מידותיו של הקב”ה ולא קרא תגר ולא עוד אלא שלא דבר עם יושבי הארץ אלא בענווה שנאמר "גר ותושב אנוכי עמכם" – אמר לו הקב”ה: אתה השפלת עצמך, חייך שאני אשימך אדון ונשיא עליהם.
רמב"ן-
ד"ה ואחרי כן קבר אברהם:...ונכתבה זאת הפרשה להודיע חסדי השם עם אברהם שהיה נשיא אלהים בארץ אשר בא לגור שם והיחיד, וכל העם היו קוראין לו "אדוני", והוא לא אמר להם כן שהיה שר וגדול, וגם בחייו קיים לו ואגדלה שמך והיה ברכה, ואשתו מתה ונקברה בנחלת ה'. ועוד כי רצה להודיענו מקום קבורת האבות באשר אנחנו חייבים לכבד מקום קבורת אבותינו הקדושים. ורבותינו אמרו (ב"ב טז.) שגם זה מן הנסיונות של אברהם שבקש מקום לקבור את שרה ולא מצא עד שקנה אותו.