יש שיטה כזו לקב"ה כשהוא רוצה למנוע ממני מהלכים שהוא חושב שלא מתאימים לי.
"אתה יכול לנסות," הוא לוחש שם בין העננים. "זה לא יקרה".
יש דברים שאני טוב בהם, אני חושב לעצמי. למה זה נכשל כל הזמן?
ואז אני מחליט שלא. וקם לעוד בוקר של עשייה מול המסך ושל חיסול מטלות עבור לקוחות מרוצים בסך הכל ולא תמיד יש כח אבל אין ברירה.
ואז אני מקבל איזו הארה ומתחיל ללכת על פרוייקט גדול שכולו עבור הנשמה (בשנה שעברה זה היה פסיפס, אחר כך פיצ'ר בפורומים, אחר כך הברקה של יום-שישי-ארוך על אפיון מחדש של הש"א שכעבור שבועיים קרמה קוד וקלידים).
אף אחד בערוץ 7 לא באמת מבין למה פתאום נפלתי עם זה ולמה לי פתאום דווקא לגעת שם, אבל כבר לא שואלים שאלות.
וזה לא לגמרי שלם, אבל הלב שלי דופק כבר לסיים עם הצעצוע החדש, להאיר איתו באוויר העולם.
ואז הפרוייקט נשמה "עולה גירסה" ל-production, ואתם מכירים את זה בתור תלונות על באגים שעל חלקם ידעתי ועל חלקם לא כמו בכל מוצר חדש.
ואז הפרוייקט מסתיים (בהצלחה, בדרך כלל).
ואנחנו חוזרים להתחלה.
