קוראים לך תאיר.. שם מהממם!!

|לשון בראבק| |שביעיסטית|

אחיינית שליי.. 

את לא ניגשת לבגרות של זה השנה

היא כבר נגמרה

 

או שזאת מדענית

אני נראת לך מדענית?

|שם משקפיים|

 

אני ממש זוכרת שאמרת לי במפגש בפסח שאת נריה.
כנראה לא שמעתי טוב וגם ככה לא ממש דיברנו (נראה לי כי בעיקר נבהלת ממני)ככה שהעסק עבר בשלום

ולא דברנו כמעט כי ההיתם באמצע ורצינו לדעת מי זה מי וללכת..

אז את מזומנת להגיע למפגש בחופש כדי שאעביר אותך חוויה מתקנת בה אקרא לך טליה בלי סוף
ככה
טליהטליהטליה

לוידעת אם אני יבוא שוב למפגש יוצרים..אנחנו דיי מתכננים מפגש פורום בחופש..ניפגש שם?

אבל יש סיכוי בעיקרון

ורשום לה באישי את זה.

נחמיה היה בחיזמא וכשירד מקו 144 בדק מי היה פה לפניו ומי ירד איתו.

נערה עם חצאית/ שמלה ירוקה בחור עם כיפת גוש ומשקפיים כמדומה לו...

השאר ירדו איתו.

נחמיה חיכה לטרמפ לתפוח וזה בושש לבוא בינתיים יכל לעלות לעפרה אבל שם ע"פ רוב לא שופר לו מזלו.

באותו בינתיים עלתה הנער וגם הבחור שלפניו. עלו גם שאר האשים שירדו איתו נחמיה נשאר בגפו. אך החלו לבוא עוד אנשים.

הרבה מזמורי תהלים יכל אז להספיק נחמיה אך כיון שמחשבה אחרת הטרידה אותו לא הספיק.

כשהגיע הטרמפ לצ. תפוח (אלון מורא) עלה עליו נחמיה בחדוה יחד עם עוד כמה בחורים שמחוז חפצם היה גבעת הראל (מסתבר שישנן נפשות חיות במקום) כשירד מן הטרמפ בצומת תפוח ובליבו כבר החל מתפלל לטרמפ לצ. יצהר הקטן, הפטיר לעבר העומדים "אלון מורא". נחמיה לא זוכר אם עלה אדם או לא.

אך זוכר הוא את המחזה שקידם את פניו עת עלותו למדרכה של מקום התחנה-

שתי נערות מצחקקות. נחמיה זכר הוא דוס והשפיל מבטו אך מדומה לו היה שאחת הנערות הינה לא אחרת מאשר הנערה בחצאית/שמלה הירוקה אשר זה לא מכבר עלתה לפניו במחסום חיזמא. אולי תעה יען לא שם אל ליבו מראה או תבנית פרצוף הנערה או בגדיה, כיאה לדוס מן הדוסים.

לאחר מכן עלו ב' הנערות על טרמפ ליישוב ברכה. באשר הוא שם ממתין לטרמפ העז נחמיה לחשוב בעצמו שמא....

ולאחר שבת במרכז אצל הורי אמו הם הם סבו וסבתו. אחר שחזר הביתה ועבר מוצ"ש לא פשוט העז להעלות חשדו על הכתב ולתהות ולומר שמא לנערה זו בעלת החצאית/שמלה ירוקה קראו בשם תאיר.

נחמיה לא יודע ואצלו 9 זה אומר שהשעה מאוחרת מאוד...

והוא עייף אך למחוק הודעה מנוסחת יפה כ"כ זהו מעשה לא פשוט.

לכן החליט לשלוח בלי לתהות יותר מדי.

שכן בגרוע מכל ייבלע הדבר בתהום הפורום השני עשר.

ויסלח לו הקורא המיוגע שכן בודאי אין לו מה לעשות אם טרחל לקרוא הודעה סתמית שכזו בחשבון שניות חייו הקצרים.

לא היה לי כוח לקרוא הכל

אז קראתי תשורה הראשונה

והאחרונה

וגם כמה מהאמצע

(כמו שאני עושה תמיד)

אם אין לך מה לעשות בחיים כדאי שתביא לי קצת זמן מיותר

למה אני מחפשת 

גם אתה מיוחדדד!!!!!!

אשכרה.