אשכרה דיכאון..

חכי חכי כשאני ידבר איתך..

את עוד תגלי עולם ותצאי מהבועה שלך, את עדיין לא עברת הכל

אהלן מרב...

וואוו...כואב לשמוע. נמאס ככה מהחיים.
"דיי , פאניטו , נגמר! להתראות חיים יקרים - אני לא מתאימה לכם , או שמא - אתם לא לי...."

שמעי אחותי , קודם כל נסגור את הפינה ש...להתאבד - זה ממש לא הפתרון.
למה? חישוב מהר יוכיח זאת , רק לחשוב - מה יש [אם יש ואם אין] אחרי ההתאבדות , יסביר הכל...
אם את צריכה עזרה בחישוב , אני כאן.

קיצור - ת'כלס , אני הבנתי שה - בעיה זה שהם , ההורים שלך סוגרים אותך.
יעני - "חאלס! לא רוצה להיות דוסית! שחררו אותי" - משו כזה.
אוקי. זה מעיק. נמאס ומעצבן. אבל - קודם כל , הדבר המוסרי ביותר הוא להיות מכיר טובה לאחר -
אבא , אמא - נותנים את הנשמה בשבילך! את יודעת הרי שהם רוצים רק בטובתך -
אז...לא לשנוא אותם. יודעת מה - גם בנתיים [עד שנסיים את התגובה בעז"ה] אל תאהבי אותם -
אבל - אני יודע שהרגש לא נותן לך להרגיש כלפיהם אהבה - בשביל זה - יש לך ש-כ-ל.
אפילו שאת מרגישה שנאה כלפיהם - תכניסי לך בראש , שגם "שם" במקומות הפתוחים שאת חולמת עליהם -
יש גם מוסריות שאומרת - להכיר טובה להורים היקרים שלנו.

טוב , תראי , אני לא מכיר אותך. לא יודע מה זה ה"חניקה" הזו שהם חונקים אותך.
אבל - שבי רגע עם עצמך! סבבה? שבי עם האמת שלך!
תגידי רגע , למה את רוצה לצאת לעולם החופשי? בשביל להתקדם בעבודת ה' - שאגב - אני מתכוון שכמו
שלשחק כדורגל זה לא פסול , וזה טוב מאוד גם מבחינת ההלכה - בזמן שעושים את זה בשביל עבודת ה' -
כך גם את רוצה לצאת החוצה? בשביל להתקרב לאבא שלך יותר? להרגיש את הכיף שבחיים?
תגידי עכשיו "אווך , מה הדוס הזה רוצה ממני , עוד אחד כמו ההורים שלי..." - אז זהו ש...לא.
עזבי אותך דוסית , חרדיות , שמרניות ו - כל הבלה בלה הזה...
את עם האמת שלך - וואי , בדיוק עכשיו אני שומע את השיר - "מן הבית בו גדלתי נשמתי עוד מביטה
חלונות נפקחים אל אמת פשוטה" - סתם , מעניין - בית , אמת פשוטה. נחמד.
טוב , אז...דברי דוגרי. יש לך מטרה בעולם. אל תנסי לסבן את העולם. אל תחשבי שאם תצאי לעולם החופשי -
את תהני. ו...שוב , לא אמרתי שאסור לצאת לרחוב. מותר , צריך להשתחרר - כל עוד זה נעשה מתוך -
"בכל דרכיך דעהו" - תמיד [להשתדל!] בכל מצב שבו אנו נמצאים אנו צריכים להשתדל לדעת את ה'. להתקרב אליו.
בלי כל התאורים שמוסיפים לזה - זה נקרא קיום החיות שלך בעולם.
יש משו יותר טוב מזה?!

יופי. עכשיו - אם זה נובע ממקור אמיתי הרצון לצאת החוצה - אין בעיה , צאי החוצה לעולם החופשי -
אבל...היי - אל תשכחי את התורה. הרי - זו המטרה שלך בעולם.
מול ההורים - אם הדבר נובע מאמת - הרבה יותר קל להתמודד , דברי איתם פתוח על מה את רוצה ,
שאת רוצה לצאת כי זה עושה לך טוב. מוסיף לך בעבודת ה'. כמובן - רק אם זו האמת!
אהה...עוד משו - כן. הרבה ילדים לצערינו - היו רוצים להיות הבנים של ההורים שלך , להיות אחים שלך. אפילו...
רק להיות במשפחה שלך - להיות מאומצים בבית שאת גודלת בו - כך ש...תתחילי להעריך. לאהוב. לתת. כן ,
גם אם זה נראה מצידך התאכזרות בך - הרי את יודעת שהכל נובע אצלהם ממקור טהור - ממקור של אהבה
אלייך - כך ש...לפחות את המינימום אהבה על זה שזה נובע מאהבה אלייך - גם אם את חושבת שהם טועים -
תתחילי להעריך. תתחילי לתת.
אגב - מאוד , אבל מאוד כדאי שתבדקי את ה "אמונה" שלך. ו...תחשבי על זה - המון.
תבדקי מה ההבדל בין ללכת "פתי" אחרי היהדות או לדעת את היהדות.
וווא ווא זה הבדל בין שמיים לארץ. פתאום להיות מאדם שמח לאדם עצוב - השמחה הראשונה כנראה הייתה מזויפת.
התורה זה לא דבר מפחיד. לא דבר מעיק. דבר ממש כיף! זה דבר שנותן שמחה בחיים. שמחה אמיתית.
רק...צריך לדעת איך להשתמש בו. "אמונה" זה הפתרון.
ו...תחשבי על זה.

לא יודע. אלו ה - "הוראות שימוש" שקיבלתי מיוצר העולם. אנשים קראו אותם ו...זה ב"ה מתחיל [!] לעבוד.
יש עוד הרבה לשפר , אבל משתדלים...מקווים שזה בעז"ה יפעל לתמיד.
אם קראת אותם וזה לא עובד לך - דברי איתו , עם היצרן - הוא כבר יפתור לך את הבעיה.
אבל....עד אז - תבדקי רגע , אולי קראת אותם הפוך...??

בשורות טובות!
אחותי - המון בהצלחה!

טלצ', אם תמותי מי יהיה גיס של..?

יאלה, נראה אותך..אין לך אומץ..=)

דבריתי מחר..=)

לאא.

טוב, חברים.
אני נורא שמחה שאוהבים אותי ודואגים לי-
אבל אני לא. צריכה. עזרה. תודה (:
אני כל יום מקבלת מסר חדש מאנערף מי: "צריכה עזרה?"
אתם יכולים לנסות לתת עזרה.
ואני לא באמת הולכת להתאבד.
כאילו- אם הייתה לי אפשרות- הייתי מתאבדת מזמן.
ויש לי מזל שלא כתבתי את מה שרציתי לכתוב, למה אז בכלל היו משח"נשים איתי.

אקיצר- אני לא צריכה שחנושים. ישלי מספיק כאלה במציאות[:
ותרגיעו- אני לא באמת אתאבד. זאת הייתה פריקת עצבים קלילה.

בבקשה אל תקפצי לאאאאא!!!!!!!! חחחחח

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....