את מצפה לתשובה?

נכון.הרבה פעמים אנחנו מרגישים כי אנשים שאנו מחשיבים כרובים לנו נותנים לנו מענה מתוך כורח ואין רצון.

ישנם כמה סיבות.

האחת-מי הם האנשים הקרובים המקיפים אותנו.האם הם באמת קרובים כמו שצריך?שמותר? מה היחס הכללי שלנו אליהם ולהפך.אחרי ה"בחינה" הזו יש להסיק מסקנות ואם צריך-לבחור מחדש.

שנית-לגביי אבא...אבא הוא מלך.מלך רוב הזמן לא נמצא עם בנו וביתו.יש לו ממלכה לנהל.רק בשבתות וימים של חגי המלוכה יש לו פנאי לבני ביתו ועליהם לנצל זאת(חציו להם וחצי לכם[מחלוקת ר"א ור' יהושע בביצה]).

אם כן-אבא לא איתנו רוב הזמן(?) לא נכון,לאבא יש שליחים שישגיחו על בניו ובמיוחד באבינו שלנו-שלוחו של אדם-כמותו(ק"ו כלפי שמיא).

יש צורך בהמשך?(מפחד לחפור...)

אם ברצונך הסבר נוסף,אני מצפה להסבר יותר מעמיק של השאלה...עניתי על איך ומה שיכולתי להבין מהכתוב..

השאלה שלך היא שאלה שמתמיהה את כולנו. עד מתי כבר אבא? עד מתי?

לשאלה הזו...רק האמונה הפנימית והתורה יכולים לענות. לא ההיגיון.

-רק אל תכעסי עלי...-

אמן ואמן.

אבל השאלה העצמית החשובה ביותר לפני כל שאלה אחרת היא מאין נבעה השאלה?

שאלות באמונה,בהלכה,ספק עצמי (בכולן ר"ל)...

אם תשאלי שאלה ותעמדי מהצד במין עמידה של-נראה אותך עונה לי(ואני אשקול[ורוב הסיכויים שאפסול] את התשובה שלך)!-אין לי סיבה לענות ולא לאף אחד אחר.

אני לא בא להוכיח או לומר שאלו סגנון השאלות שלך ולזה (ובצורה זו) התכוונת-זו אמירה באופן כללי.

כנראה שהייתה פה סוג של תשובה...אני כבר יצאתי מהמוד הזה...

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....