סחטיין עליך....אני רואה מצאת את התשובה לזה........;)

חחח......אני הולכת להעביר אתזה הלאה......

אשריך!!!!!!!!!!!!!

בהחלט בהחלט יפה!

אשריך

בס"ד

מאושרת.

היינו בסמינר גשר מטעם האולפנה גישור בן חילונים לדתיים.
ושם הביאו לנו בשבת בבוקר את המדרש הזה והשארנו אותו פתוח ולא ממש למדנו אותו, כתוצאה מזה חברה שלי ממש התחילה לשאול שאלות כופרות כמו למה ה' עושה לי רע ולמה לי להאמין אם הוא עושה לי רע (היו לה הרבה דברים בחיים שגורמים לה לערער) בקיצר לא ידעתי לענות לה על המדרש ועכשיו פשוט ענית לי עליך תודה רבה רבה! שבוע מדהים! יווו אני כ"כ מאושרת ^_^

שאי אפשר לחזור בתשובה בלי יסורין. וזה לא נכון, זה מיאש את כולנו.

כי בדיוק שמעתי על הסמינריון גשר ומה שהיה שם עם הקטע הזה ומזה התעצבנתי......

אז זה נותן הרבה תשובות שבאמת תסכלו גם אותך.....

אח....שכוייח על הפרסום!!!

בס"ד

לי אישית קשה מאוד להסכים עם הדברים הנ"ל.

"זו תורה וזו שכרה"? ידוע שכוחה של התורה למרק את כל עוונות האדם, האם ייתכן שר' עקיבא, מגדולי הדורות כולם, הסמל למסירות נפש, התמדה בתורה וחידושים עצומים, ייאלץ להתייסר כדי לכפר לו על הזמן שהיה "תינוק שנשבה"?

זה גם הפוך לחלוטין מהפשט. הפשט אומר "שתוק, כך עלה במחשבה לפני" אתה לא יכול להבין. זה נשגב מבחינתך לגמרי. כך עלה במחשבה לפני.

הנה , רמב"ם מפורש >
[הלכות תשובה פרק א']

י  עבר על מצות לא תעשה שאין בה כרת ולא מיתת בית דין, ועשה תשובה--תשובה תולה ויום הכיפורים מכפר, ובאלו נאמר "כי ביום הזה יכפר עליכם" (ויקרא טז,ל).

יא  עבר על כרתות ומיתות בית דין, ועשה תשובה--תשובה ויום הכיפורים תולין, וייסורין הבאין עליו גומרין לו הכפרה, ולעולם אין מתכפר לו כפרה גמורה, עד שיבואו עליו ייסורין; ובאלו נאמר "ופקדתי בשבט, פשעם; ובנגעים עוונם" (תהילים פט,לג).

יב  במה דברים אמורים, בשלא חילל את השם בעת שעבר.  אבל המחלל את השם--אף על פי שעשה תשובה והגיע יום הכיפורים והוא עומד בתשובתו ובאו עליו ייסורין, אינו מתכפר לו כפרה גמורה עד שימות, אלא תשובה ויום הכיפורים וייסורין שלושתן תולין ומיתה מכפרת, שנאמר "ונגלה באוזניי, ה' צבאות:  אם יכופר העוון הזה לכם, עד תמותון" (ישעיהו כב,יד).

חוץ מזה - גמ' מסכת סנהדרין - "נענה רבי עקיבא ואמר חביבין יסורין"

מקוה שהובנתי.
שנזכה כולנו לחזור בתשובה שלימה!!

בס"ד

לאור המקורות שהבאת, אני חוזר בי.

(למרות שתכל'ס זה לא מובן לי ושיש לי כמה קושיות על הנושא. אלמד את הסוגיא בל"נ, ואגיב)

בס"ד

התוספות בכתובות (סב מבאר את ההתבטאות של רבי עקיבא:

"דהוה צניע ומעלי- והא דאמר באלו עוברין (פסחים מט: "אמר ר"ע כשהייתי עם הארץ הייתי אומר מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור" משמע דלא הוה מעלי? איכא למימר דהתם לאו משום שהיה שונא תלמידי חכמים אלא משום שהיה סבור שמתגאין על עמי הארץ מפני תורתן והיו תלמידי חכמים שונאים אותם וגם משום שלא היו מניחין אותם ליגע בהם כדאמרינן (חגיגה דף יח בגדי עם הארץ מדרס לפרושים אבל מכל מקום שומר מצוות היה".

ר' עקיבא לא היה רשע.

מזה שהוא היה "שונא תלמידי חכמים" -
אבל - הוא לא אהב אותם. כך כתוב.

חוץ מזה - מה שכתבת -

"זו תורה וזו שכרה"? ידוע שכוחה של התורה למרק את כל עוונות האדם, האם ייתכן שר' עקיבא, מגדולי הדורות כולם, הסמל למסירות נפש, התמדה בתורה וחידושים עצומים, ייאלץ להתייסר כדי לכפר לו על הזמן שהיה "תינוק שנשבה"?

לא מסכים. זה רמב"ם מופרש שכך יכול להיות. [כמו שמובא בתגובה לפני...]

בכל מקרה - הד"ת עדיין עומד במקומו.
[רק שבלי את ה..."שונא..." - ו...זה שהוא קבל יסורין - זה לכפר לו כנראה על דבר אחר]

תודה "אחד מאלף" על התיקון - תבורך.

בהצלחה לכל עמ"י!

בס"ד ליקבה"ו

למרות שאני עדיין חולק עליך ברובד הפשט. כאמור, זה וורט יפה, לא מעבר לכך.

בס"ד ליקבה"ו

דברי ר' עקיבא הידועים מוזכרים בדף שלם של דיבורים והתבטאויות של חכמים על עמי ארצות, ור' עקיבא מובא בתור אחד שדיבר כעם הארץ (שכשהוא היה כזה אז הוא אמר...). אני חושב שקצת קשה להתעלם מדבריהם של חכמים, שברור שלא אמרו רק שהם לא חבבו את עמי הארץ ("ארור שוכב עם בהמה", "מצווה לנוחרו ביום הכיפורים"). לא מדובר כאן על ויכוחי גדולי ישראל שנהגו לקיים בהידור את דברי הגמ' בקידושין על "את והב בסופה", שבסוף אוהבים זה לזה (אם אני לא טועה, דף ל' עמ' ב'). בתקופה ההיא היו מריבות לא פשוטות בין עמי הארץ לחכמי ישראל. איך זה מסתדר עם אהבת ישראל? שאלה יפה. אני לפחות, מעדיף להשאר עם שאלות מאשר לסדר את הפשט שלא כדבריו. תיק"ו.

בס"ד ליקבה"ו

הפשט הפשוט הוא - לא הכל גם אתה, הענו באדם והגדול בנביאים, משה, מבין. אני עשיתי קל וחומר בעצמי...

[ו...זה שזה לא הפשט הפשוט - איך אומרים בשפה "ישיבתית"? יש פשט ויש פשט. זה הפשט האחר...]

ר' עקיבא היה שונא ת"ח. [לפחות לפי חלק מהראשונים]
עיין כמדומני - תוס' כתובות סב: [התוס' אומר שהיה שונא אותם בגלל סיבה מסוימת. אבל היה שונאם.]
עיין גם מהרש"א מסכת פסחים כמדומני מט: [תוס' בכתובות מפנה לשם]

היסורים אפשר לומר שאולי [על הצד הזה הד"ת אמיתי - שהרי הנסתרות לה'] באו בכדי למרק לו את עוונותיו.

שבוע מבורך!!

סביב העשר שנים אחורה.