מתנצלת שאתמול לא היה
לא הייתי מאופסת....
היום:
כֵּלִים וְצִנּוֹרוֹת
כִּי לִכְאוֹרָה קָשֶׁה:
מֵאַחַר שֶׁבֶּאֱמֶת כָּל מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ
עוֹשֶׂה עִם הָאָדָם
הַכֹּל הוּא לְטוֹבָתוֹ,
אִם כֵּן - לָמָּה צִוָּנוּ ה' יִתְבָּרַךְ
לְהִתְפַּלֵּל עַל הַצָּרָה רַחֲמָנָא לִצְלָן -
הֲלֹא כָּל הַיִּסּוּרִין וְהַצָּרוֹת חַס וְשָׁלוֹם,
הֵם טוֹבוֹת גְּדוֹלוֹת בֶּאֱמֶת -
לְזַכּוֹתוֹ עַל יָדָם לְחַיִּים נִצְחִיִּים?
אַךְ בֶּאֱמֶת
בְּוַדַּאי
מַה שֶּׁה' יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה לְהָאָדָם
הַכֹּל לְטוֹבָה,
וְאַף-עַל-פִּי-כֵן
הוּא צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל וּלְבַקֵּשׁ מֵה' יִתְבָּרַךְ
לָצֵאת מֵהַצָּרָה לִרְוָחָה,
כִּי עִקַּר בְּרִיאַת הָעוֹלָם
הָיָה בִּשְׁבִיל הָאָדָם הַבַּעַל בְּחִירָה,
הַיְנוּ
שֶׁה' יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם
שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל נִמְסָר בְּיַד הָאָדָם
- שֶׁהָאָדָם דַּיְקָא יַעֲשֶׂה כֵּלִים וְצִנּוֹרוֹת
לְהַמְשִׁיךְ שִׁפְעוֹ וְחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַטָּה,
וּבְלֹא תִּקּוּנֵי הַכֵּלִים הַנַּעֲשִׂים עַל-יְדֵי הָאָדָם -
אֵין שֶׁפַע הַחֶסֶד יָכוֹל לֵירֵד לְמַטָּה;
כִּי אִם יֵרֵד הַחֶסֶד קֹדֶם תִּקּוּנֵי הַכֵּלִים -
יִהְיֶה בִּבְחִינַת 'רִבּוּי הַשֶּׁמֶן הַגּוֹרֵם כִּבּוּי הַנֵּר',
וַאֲזַי הַחֶסֶד נִתְהַפֵּךְ לְדִין קָשֶׁה חַס וְשָׁלוֹם -
וְעִקַּר תִּקּוּן הַכֵּלִים הוּא עַל-יְדֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה,
וְהָעִקָּר עַל-יְדֵי תְּפִלָּה.
(ליקוטי הלכות, מילה ה', אות ד')
לא הייתי מאופסת....
היום:
כֵּלִים וְצִנּוֹרוֹת
כִּי לִכְאוֹרָה קָשֶׁה:
מֵאַחַר שֶׁבֶּאֱמֶת כָּל מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ
עוֹשֶׂה עִם הָאָדָם
הַכֹּל הוּא לְטוֹבָתוֹ,
אִם כֵּן - לָמָּה צִוָּנוּ ה' יִתְבָּרַךְ
לְהִתְפַּלֵּל עַל הַצָּרָה רַחֲמָנָא לִצְלָן -
הֲלֹא כָּל הַיִּסּוּרִין וְהַצָּרוֹת חַס וְשָׁלוֹם,
הֵם טוֹבוֹת גְּדוֹלוֹת בֶּאֱמֶת -
לְזַכּוֹתוֹ עַל יָדָם לְחַיִּים נִצְחִיִּים?
אַךְ בֶּאֱמֶת
בְּוַדַּאי
מַה שֶּׁה' יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה לְהָאָדָם
הַכֹּל לְטוֹבָה,
וְאַף-עַל-פִּי-כֵן
הוּא צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל וּלְבַקֵּשׁ מֵה' יִתְבָּרַךְ
לָצֵאת מֵהַצָּרָה לִרְוָחָה,
כִּי עִקַּר בְּרִיאַת הָעוֹלָם
הָיָה בִּשְׁבִיל הָאָדָם הַבַּעַל בְּחִירָה,
הַיְנוּ
שֶׁה' יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם
שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל נִמְסָר בְּיַד הָאָדָם
- שֶׁהָאָדָם דַּיְקָא יַעֲשֶׂה כֵּלִים וְצִנּוֹרוֹת
לְהַמְשִׁיךְ שִׁפְעוֹ וְחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַטָּה,
וּבְלֹא תִּקּוּנֵי הַכֵּלִים הַנַּעֲשִׂים עַל-יְדֵי הָאָדָם -
אֵין שֶׁפַע הַחֶסֶד יָכוֹל לֵירֵד לְמַטָּה;
כִּי אִם יֵרֵד הַחֶסֶד קֹדֶם תִּקּוּנֵי הַכֵּלִים -
יִהְיֶה בִּבְחִינַת 'רִבּוּי הַשֶּׁמֶן הַגּוֹרֵם כִּבּוּי הַנֵּר',
וַאֲזַי הַחֶסֶד נִתְהַפֵּךְ לְדִין קָשֶׁה חַס וְשָׁלוֹם -
וְעִקַּר תִּקּוּן הַכֵּלִים הוּא עַל-יְדֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה,
וְהָעִקָּר עַל-יְדֵי תְּפִלָּה.
(ליקוטי הלכות, מילה ה', אות ד')
