(המקור http://www.ateret4u.com/online/f_01827.html)
מעשה בצדיק המקובל רבי יצחק כדורי זצוק"ל
וכעין זה כתב גם הגה"צ רי"י לוגאסי שליט"א ("אהליך יעקב" עמ' 18) עדות על הרב הצדיק המקובל רבי יצחק כדורי זצ"ל, ואלו דבריו (בשינוי לשון קצת):
סיפר לי אחד האברכים ירא שמים ונאמן, מהכולל בו למדנו יחד, שבמשך תקופה מסוימת היה משמש את הרב זצ"ל, ופעם אחת כשלקח אותו לבית הכנסת "מוסאיוף" לתפילת שחרית, עצרה אותם אמא מבוגרת וביתה בת השלושים, והאמא נפלה לרגלי הרב והחלה לבכות בקול גדול על ביתה בת השלושים שעדיין לא נישאה, ואותו אברך רצה להסיטה מן הדרך, כדי לפנותה לרב לתפילת השחרית, והרב אמר לו: המתן. ונתעכב כך שתי דקות בערך, ולבסוף שאל את האמא: האם היתה לביתה הצעת בחור לפני כעשר שנים, והבת דחתה הצעה זו ללא סיבה? וענתה האם: אמנם כן. ענה לה הרב: אם כן, מה אני יכול לעזור לך?!
עובדא ממרן בעל ה"קהילות יעקב" זצוק"ל
וכן הביא שם (עמ' 26) מעשה באברך שאשתו היתה מפלת נפלים ל"א, ובא למרן ה"קהילות יעקב" להתייעץ איתו בענייני רפואה לאשתו, וענה לו שהבעיה אצלם היא לא מדרכי הרפואה, אלא משום שעזבה שידוך [שלא כראוי], ולכן לא זכתה עדיין להיפקד. ויעץ לו שיפייסו את החתן הראשון בממון הגון כדי שימחל במחילה גמורה, ואז יזכה להיפקד בזרע של קיימא. וכך היה, ששלחו מיד סכום הגון לפייסו, ומיד נפקדו בזרע קודש של קיימא בשעה טובה ומוצלחת. ע"כ.
מכאן נשמע את גודל הסבל והצער שעלולים ח"ו לסבול מי שמבטלים שידוך על דברים של מה בכך, ובלא סיבה מוצדקת ע"פ דעת תורה צרופה, או בלא שיתפייסו כראוי. וכמה מוטל עלינו לשקול היטב בדעתנו קודם שנבוא לבטל השידוך.
וכה דברי ה"קהילות יעקב" זצ"ל לבחור אחד: כסף ויופי הרי זה דבר טוב, אבל כל זה רק כאשר הולך, אבל כאשר לא הולך, חייבים לוותר על כך, אבל מידות טובות אי אפשר לוותר על זה בשום אופן, כי בלי מידות הרי זה גיהנם בבית חלילה, וחזר על כך כמה פעמים. [עיין במכתבים שבסיום החיבור].
מדברי מרן מלכא הגאון רבינו עובדיה יוסף נר"ו בשיעוריו
ונציין כאן מה שמובא בשעורי הראש"ל (ח"ד עמ' טו-יז) מדברי מרן מלכא נר"ובדרשה, בענין המתעכבים בשידוכים, ודבריו קילורין לעיניים, ומדברים בעד עצמם (מועתק בשפה חופשית):
"באים אלי רבים שאתפלל עליהם לזיווג, והם בני שלושים, או שלושים וחמש. ומה אעשה להם? הוא היה בררן, זו שמנה, זו רזה, הוא מחפש לו מומים ולבסוף נשאר בלא כלום. כתוב, הגמל בא וביקש קרניים, וגזרו לו את אוזניו, והן קצרות מן החמור. זהו סופו של מי שלא מסתפק בחלקו.
גם נשים באות, בנות עשרים ושמונה, שלושים, משום שהן בררניות, ומתוך כך נשארות לבדן. על כן צריכים ההורים להיכנס בעובי הקורה, שלא יתנו לבניהם ובנותיהם לעשות כאוות נפשם ולדחות הנישואים, שמצוה גדולה היא לקיים מצוות פריה ורביה".
ועוד מובא שם בחלק ב' (עמ' סא), כדלהלן:
"האם יבקש ויתפלל על שידוך בשבת? הנה השידוך תלוי בו, כיוון שהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים, הכל בידו, והוא דוחה זיווגו בידיים, כגון שאומר זו שמנה וזו רזה.
ורק התפילה לתורה שאומרים: פתח ליבי בתורתך, שאין זה תלוי רק בהתמדה, אלא מבקש מה' שיכוון אותו בדעת ובחכמה, אבל שידוך אין תלוי בשמים, כי זה תלוי בבחירה שבידך, שאתה מברר לעצמך יותר טובה, ואלו המבררים ביותר, הם גורמים לעצמם שלא להינשא, שהרי ארבעים יום קודם יצירת הוולד בת קול יוצאת ואומרת "בת פלוני לפלוני", ואם כן כבר נקבעה לו האשה בת זוגו מן השמים, ועליו לקחתה ולא לברר ולברר..."
ושוב נשא מדברותיו הטהורות שם בחלק ג' (עמ' מ):
"באים אצלי אנשים בני ארבעים שנה ואומרים: אין לי אשה! האם אברא להם אשה? זה בן ארבעים לא לבינה... שהיה צריך לחפש לו אשה כמותו, למה הם ממתינים מלהינשא? בגלל שהוא בררן, רוצה יותר טובה כי הוא חשוב...
הגמרא (קידושין כו ע"ב) אומרת, הגיע לגיל עשרים שנה ולא נשא אשה, הקב"ה אומר תיפח עצמותיו, כיוון שהגיע לגיל נישואין ואינו נושא אשה. לכן אם יש לאדם בן כזה או בת כזאת, ידאג לזיווגם בזמנם. ולא יחפש לו הבחור תירוצים לקחת לו "מלכת יופי", אלא יקח לו אשה טובה, שמעשיה טובים בעלת מידות טובות. ויקבל על עצמו לקחתה, האם הוא מלך היופי? אלו המשתהים טועים ומעבירים זמנם בהבל, ואח"כ ספק אם יהיה לו .... לכן צריך כל אדם להיות שמח בחלקו".

נכון לגמרי. אני אוהב סיפורי צדיקים ואם זה יזכה מישהו,




