בעבודת השם צריך גם וגם.

לי כל החיים היה גם וגם, ז"א גם הפן של השכל היה חזק- ידעתי שיש אלוקים ושצריך לקיים מצוות, וגם הצד של הרגש- הרגשת הקרבה לאלוקים שלי. שאוהב אותי ורוצה בי תמיד.

במשך השנים הרגש התקהה ונעלם, כך שאני יכולה להגיד שבלי רגש עבודת השם היא ריקה לחלוטין ולא מחזיקה מעמד...

מצד שני אני גם יכולה להבין שבלי שכל, בלי ברור נכון ואמיתי, ידיעה שכלית, עבודת השם היא לא מבוססת ועלולה להתנדנד...

מקוה שהבנתם משו... זה קצת מבולגן...

גם לאנשים שנולדו דתיים יש רגעים של התעלות רוחנית, ויש רגעים של "יובש".

בכל מקרה, לעניות דעתי אם הרגש הוא רק אמצעי, אז הוא טוב וחיובי.

ברגע שהרגש הוא המטרה, ובשבילו אנשים "מתחברים" ליהדות, אז זה באמת יהיה זמני ולא כ"כ אמיתי.

ידיעה = שכל.
לב = רגש.

התורה אומרת לנו את הדרך שאנו צריכים להלך בה!
להבין בשכל , ו...להכניס לרגש!
לדעת [בברור!!] את היהדות - ו...לחיות אותה > להרגיש אותה!

כל אדם שיש לו רק אחד מין השתיים הללו -
הוא חסר.
אבל > כמובן שעדיף אדם עם משו וחסר , מאשר אדם בלי כלום.
כמו ש - "מתוך שלא לשמה - בא לשמה" - כך כנראה - "מתוך הרגש -
[מי יודע , אולי] תבוא הידיעה"

אך כמובן - לכתחילה , ו...זה פסוק מפורש בתורה - משואה פשוטה >
שכל + רגש = עבודת ה' השלימה!
מכאן - אפשר לשחק במשואה , כמו:
שכל = רגש - עבודת ה' השלימה.

שנזכה בעז"ה ל - "ומלאה הארץ דעה את ה'" -
בד בבד עם "וטהר לבנו לעבדך באמת".
בשורות טובות!

בס"ד

התבודדות כשלעצמה זה טוב, אבל לא אם זה בא על חשבון מצוות.

רגש שאין לו בסיס לעמוד עליו נמצא בסרטים הקיצ'יים שאנחנו רואים,בספרים, במוזיקה החילונית. זה רגש שמומצא בשביל האומנות והוא לא מבטא אירוע אמיתי- קיומי שמתרחש ברגע יצירתו.

לעומת זאת מה שאתה קורא רגש (שאגב זה בכלל לא מדויק וזה רק נדמה כך למי שמסתכל מבחוץ בהסתכלות שטחית וזולה) זה ביטוי, והרבה יותר מכך - עצם החיים האמייתים. החיים שכל דבר בהם נמדד רק על פי יחסו לנשמה ולאלוהות. ר' נחמן ור' שלמה קוראים לנו להיות מכוונים סוף סוף לעניין האמיתי שלנו. ברגע שאתה באמת עם האלוהים אז הכל חי ומאיר מכל הבחינות. גם מבחינת ההרגשה וגם מבחינת הדעת והאמת.

מי שיתבונן בצורה אמיתית בתורת ר' נחמן ויעיין קצת בפנימיות הדברים, יבין למה שאלתך בכלל לא קשורה למציאות.

ה' יברך אותך, ויאיר לך מלא- מלא אור, שמחה ועונג אמיתי

אני מסכים שמן הסתם יש עומק בדברי רבי נחמן (לא מכיר את העומק ואף פעם לא הצלחתי לראות אותו.).

אתה באמת חושב שאם היה נכרי בא היום להלל ואומר לו גיירני על מנת שתלמדני כל התורה כולה על רגל אחת הוא היה אומר לו "תגיד כל יום תיקון הכללי, תידבק ברבי נחמן, אמור נ נח זו היא כל התורה כולה ואת השאר אתה אפילו לא צריך לגמור"?

יש לי תחושה שלא.. יש תורה מעבר לרגש להתנדנד בקבלת שבת קרליבך זה יפה וחשוב אבל זה לא מה שיביא אותך לדבקות אמיתית בקב"ה, הדור שלנו מחפש יותר מידי קיצורי דרך עבודת ה' דורשת עבודה.

"יש כפירה שהיא כהודאה, ויש הודעה שהיא ככפירה. כיצד, מודה האדם שהתורה היא מן השמים, אבל אותם השמים מצטיירים אצלו בצורות כל כך משונות עד שלא נשאר מן האמונה האמיתית מאומה." (הראי"ה)

בלתי אפשרי לשפוט. כי אף פעם לא עמדתי במקום שלהם.

אבל לדעתי אפשרי להתקרב לה' ע"י התבודדות ולאט לאט להתחיל לקיים את כל המצוות.

בדר"כ המצב שתארת הוא מצב ביניים. ואם זה מצב תמידי אז טוב שלפחות את הקשר הזה אם הקב"ה יש. לדעתי זה עדיף מכלום.

בס"ד

הרב הרוש שליט"א מציב תנאי קבלה אחד בלבד לישיבתו: שעה התבודדות כל יום. וזה עובד. בנאדם שעשה עבירות במשך היום, ויתבודד על זה כמו שצריך, לא ימשיך עם העבירות, הרי בערב הוא הולך לספר הכל לרבש"ע...

השאלה היתה על אדם כזה. ברור שהאידאל הוא לקיים את כל המצוות, אבל התבודדות זה דבר חשוב שמקרה הרבה אנשים לאבינו שבשמיים...

חושב שהוא צדיק? זה דבר מעולה. כל יהודי צדיק. אם זה גורם לו להתגאות זה רע. אבל להרגיש טוב כשאתה עושה מעשה חיובי זה דבר מעולה...

-------------

נשמה ישראלית- ברוך השב....

בס"ד

עם כל הערכה לפורום, זה לא נראה לי המקום המתאים לדון בנושאים קבליים, אבל לעצם העניין:

תורת הקבלה והחסידות שאחריה לא עוסקת ברבש"ע עצמו אלא במעשיו- מידותיו. ז"א ה"פעולות" שהוא עושה. מה שנקרא "ספירות".

אני מעדיף בבקשה לא לפתוח את זה לדיון.

כי בלי הרגש מה ידליק את הניצוץ מה לעשות שהיום ללא ברסלב וכד' היהדות ניראת קצת יבשה לעומת תרבות המערב ולכן יש את כל הרגש כדי למשוך אנשים כמו כל הסיפורים של ראש יהודי אנשים צריכים את הרעש והשמחה כדי להתחבר ליהדות  ואח"כ יבררו בצורה הגיונית את ענין היהדות  אבל ברור שמי שפועל רק על פי הרגש הוא לא יציב

אם התורה מעניינת - היא לא יבשה. כל אחד צריך למצוא את הכיוון שלו בתורה, כך שהיא תהיה מעניינת.

אבל להפוך את התורה לדבר די שטחי יחסית למה שבאמת יש בה - לשמחה ולהתבודדות, זה קצת בזיון. זה כל מה שיש בה? זה כל העומק? זאת כל החוכמה?

צריך "רטיבות" במידה.

ויש פתרון יותר טוב - לימוד אמונה עושה את לימוד התורה לחוויתי ועמוק, ובנה השקפת עולם מוצקה יותר שלא נשברת מכל משבר...

שאני ארצה את הנכון...

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

2 אדר אז לומדים עד שבט כזה חח

ואגב גם מי שעושה 4 יחל עדיין לומד😅😅

אבל רואים תסוף באופק(;

קשוח 5 יחל לא?...

*תגובה לGini פשוט קפץ למטה

המתמטיים ואת רכישת מיומנויות הטכניקה של התמודדות עם השאלות וההגעה לפתרונות.

היופי במתמטיקה שלא צריך לזכור טונות של חומר בע"פ, כמו במקצועות הומניים, אלא לרכוש הבנה ומיומנות באמצעות המון המון תרגול, ואז די מהר מצליחים להתמודד עם כל בעיה שצריך לפתור.

ותודה על איחולי ההצלחה!

מטורף, תגיע רחוק

אני דווקא ההפך- לא אוהבת לחשוב

ומעדיפה לזכור (;

לזכור הרבה בע"פ - שפות זרות

זה ממש קריטי ברכישת שליטה בשפות אחרות מאשר שפת אם

זה היה ככה עוזר באנגליתת

בטח מתישהו ימצאו מכשיר שמחדיר למח שפות

זיכרון חיצוני למוח, כמו למחשב (דיסק און קי)

ואז אפשר יהיה לטעון באותו רכיב המון מידע שיהיה זמין מיידית למוח שלנו.

(כמו שיש כבר פתרונות טכנולוגיים ביו-רפואיים אחרים שמתחברים למערכות ביולוגיות בגוף, למשל קוצב לב, משאבת אינסולין, רשתית מלאכותית, שתל שבלול באוזן)

ואם לא עכשיו, ערב ראש השנה והאיחולים לשנה החדשה, מתי כן מתאים לפנטז על העתיד?

בטח מתישהו אולי בעתיד הקרוב כבר לא יהיה ביס לאידעת בטח יהיה משו אחר

(לפי איך שהטכנולוגיה מתקדמת בטיס)

ואנחנו נהיה הדור הישן😂

אבל זה דיון ארוך מאוד

אני גם הייתי רוצה שיישאר ככה

למרות שנגיד מבחינה רפואית אני הכי רוצה שיתקדם וישתכלל ובעוד תחומים

שיהיה אפשר להכניס את החומר ישר למוח

(כרגע יש מחקרים על זה ששימוש בבינה מלאכותית דווקא מזיק לציונים, מה שהגיוני מאוד)

העולם יותר מורכב מזה, גם אם זה יקרה

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.

אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈

כאילו כי יהיה חופש

לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...

או בוואצאפ או באסמס

וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק

ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן

פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער

ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.

תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי

אבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.

ואולי לא

חח אז אולי התכוונו לפה😅

להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….

אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה

ובאמת עבר בטיס... והיה ככ כיף

למה צריך לימודים? אוףףףף

שאלתי את ידידי הקבוע Gemini, והנה תשובתו לשאלה (מדוע צריך לימודים במתכונת הקיימת של 12 שנות לימוד):

הדיון על הנחיצות והמבנה של 12 שנות לימוד מעסיק רבות את מערכות החינוך בעולם. למבנה הנוכחי יש יתרונות מבניים וחברתיים לצד חסרונות בולטים בעידן המודרני:

מטרות ויתרונות של המתכונת הקיימת

• חיזוק סוציאליזציה ומיומנויות חברתיות: בית הספר מספק סביבה מבוקרת שבה ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בחברה, לשתף פעולה עם קבוצת השווים, להתמודד עם סמכות ולפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית.

• הקניית ידע בסיסי והשכלה רחבה: המסגרת נועדה להבטיח שכל אזרח יצא לעולם עם אוריינות שפתית, מתמטית, מדעית והיסטורית בסיסית.

• שיוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית: מתן מסגרת אחידה לכלל אוכלוסיית המדינה מתוך שאיפה לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולאפשר נקודת זינוק שווה לכולם.

• מסגרת בייביסיטר לאומית והחזקת המשק: מערכת החינוך מאפשרת להורים לצאת לעבודה במשרה מלאה ולהחזיק את הכלכלה מתפקדת.

• הבשלה רגשית וקוגניטיבית: גיל ההתבגרות כרוך בשינויים פיזיולוגיים ומוחיים משמעותיים; 12 השנים מספקות מרווח זמן להתבגרות מלאה לפני היציאה לשוק העבודה או להשכלה הגבוהה.

ביקורות ואתגרים במבנה הנוכחי:

• חוסר התאמה לשוק העבודה המודרני: המודל הקיים נבנה בעידן התעשייתי ומבוסס על שינון והנחתת מידע, בעוד שהעולם המודרני דורש חשיבה ביקורתית, יזמות, יצירתיות וסתגלנות.

• חוסר גמישות והתאמה אישית: למידה בקצב אחיד עבור עשרות תלמידים בכיתה אינה מתחשבת בכישורים, בחוזקות ובקצב הלמידה הפיזיולוגי והאישי של כל תלמיד.

• מיקוד יתר במבחנים ובציונים: שיעור ניכר מהזמן מוקדש להכנה למבחנים סטנדרטיים (כמו בחינות בגרות) על חשבון עומק מחקרי, סקרנות טבעית או פיתוח מיומנויות מעשיות לחיים.

• אובדן זמנים וחוסר יעילות: רבות מהמיומנויות והתכנים הנלמדים לאורך 12 שנה ניתן להקנות בפרק זמן קצר בהרבה באמצעות שיטות הוראה מודרניות וטכנולוגיה מתקדמת. שינויים טכנולוגיים והתפתחות הבינה המלאכותית מובילים כיום מגמה עולמית של לבחון מחדש את מבנה הלמידה, מעבר משינון לצבירת מיומנויות, ושילוב למידה היברידית ומותאמת אישית.

במציאות חיים כזו שהבנות הצעירות היו יוצאות עם הצאן… כמו רחל ולאה, כמו ציפורה - ואנחנו הבנים היינו מגיעים לחפש כלות מבין הבנות הלבושות לבן ורוקדות בכרמים 🙂

נשמע מושלם לפעמים בא לי לחזור לפשטות של פעם

טוב אבל בכל זאת העולם התקדם רק בזכות אנשים שהשכילו ולמדו

אז..... חייב (:

וזה קרע אותי שהוא כתב - מסגרת בייביסיטר לאומית😅😅

ונשים היו במצב עוד יותר גרוע מהגברים.

(המשך תשובה מ Gemini)

לאורך מרבית ההיסטוריה, החינוך וההשכלה שיקפו את התפקידים המגדריים המסורתיים: בנים חונכו למרחב הציבורי, לפרנסה ולמנהיגות, בעוד בנות חונכו למרחב הפרטי, לניהול משק הבית ולגידול ילדים.

התפתחות הפערים בין החינוך לבנים ובנות לאורך ההיסטוריה התבטאה במספר מישורים:

• העת העתיקה והימי הביניים: השכלה פורמלית (קריאה, כתיבה, מתמטיקה ופילוסופיה) הייתה נחלתם של מעטים בלבד – כמעט בלעדית גברים ממעמד גבוה או אנשי כמונה. בנות למדו בעיקר בבית אמהותיהן מיומנויות מעשיות כמו טווייה, בישול וניהול הבית.

• הסללת התכנים הרשמיים: כאשר החלו לקום בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות (במיוחד מהמאה ה-18 והלאה), תוכנית הלימודים הייתה שונה לחלוטין. בנים למדו לטינית, מדעים, חשבון ופוליטיקה כדי להכין אותם לאקדמיה ולשוק העבודה. בנות, גם מהמעמד הגבוה, למדו בעיקר נימוסים, צרפתית, נגינה, תפירה וספרות קלה – תכנים שנועדו להפוך אותן ל"רעיות מיומנות ומארחות ראויות".

• נגישות להשכלה גבוהה: עד סוף המאה ה-19, אוניברסיטאות היו סגורות לחלוטין בפני נשים בכל רחבי העולם. המחשבה הרווחת הייתה שלימוד אקדמי מאומץ עלול "להזיק לבריאותן" או אינו נחוץ לתפקידן החברתי.

• הקשר היהודי: במסורת היהודית, בנים חונכו מגיל צעיר ב"חדר" ובישיבות ללימוד תורה, משנה וגמרא. לעומת זאת, חינוך הבנות היה בלתי פורמלי והתמקד בדינים המעשיים של משק הבית.

השינוי המשמעותי החל רק בתחילת המאה ה-20 עם הקמת רשת "בית יעקב" על ידי שרה שנירר, שהמציאה מחדש את החינוך הפורמלי לנשים בחברה החרדית.

תפיסה זו החלה להשתנות בהדרגה בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, בעקבות המהפכה התעשייתית, צמיחת התנועות הפמיניסטיות, והחלת חוקי חינוך חובה אחידים שהשוו את תוכניות הלימודים והנגישו את האקדמיה לשני המגדרים.

חוצמיזה נראלי אנחנו היחידים כאן

אבל הם כבר התחילו לימודים בא' אלול

גמני מתחילה עוד רגע😬

נו אז איך להתחיל?

אבל אני כבר שיעור ב' בישיבה גבוהה,

זה אחרת קצת מלהתחיל שמינית, אבל עדיין התחלה חדשה ונחמדה.

חח זה יתרונות וחסרונות..

ובהצלחה לך שתהיה שנה טובה(:

לשבת

או שזה יוציא מהמיטה את כל הרדומים …

מה עובד במאפייה?

חנות (מאפיה) אהובה וטובה ליד הבית

והחלטה של רגע, לצלם ולשתף כאן

אני רואה פשוט שאתם פעילים...

אמת או חובה

אסוציאציות

שרשור שירים

ועוד...