תפילת יום הולדת  

מילים: תרצה אתר

לחן: משה וילנסקי

אלוהים שלי אשר מאחורי הברוש, 

זה שברוח לרגע נרעד, 

אלוהים שלי, השעה שלוש, 

יום שני, שנת שבעים ואחת... 

ולי יש היום יום הולדת, 

תל אביב, השעה שלוש, 

לא בכל יום אני נולדת, 

ולא בכל יום אתה מאחורי הברוש. 

עשה שהוא יזכור, אלוהים, תן לו אות, 

אלוהי הנשים, אלוהי ההפתעות, 

אלוהי השמשות והירחים, 

אלוהי המתנות והפרחים, 

עשה שיזכור השנה, 

עשה שיביא מתנה. 

אלוהים שלי, אשר מאחורי הברוש, 

זה שברוח הרכין את ראשו, 

חמישה במאי, השעה שלוש,  יום שני...

מה אכפת לך, מה אכפת לך אם הוא יבוא?... 

הן יש לי היום יום הולדת, 

בשנה שעברה הוא שכח, 

וגם בשנה שלפני שעברה  לא זכר,

תמיד הוא מבולבל כל כך. 

עשה שהוא יזכור, אלוהים, תן לו אות, 

אלוהי הנשים, אלוהי ההפתעות, 

אלוהי השמשות והירחים, 

אלוהי המתנות והפרחים, 

עשה שיזכור השנה,  עשה שיביא מתנה. 

אלוהים שלי, אשר מאחורי הברוש, 

זה שהרכין את ראשו אל ראשי, 

אלוהים שלי, כבר אחרי שלוש, 

ואצלי זה כבר קצת אחרי שלושים... 

טוב, אז יש לי היום יום הולדת - 

טוב, אז מה אם הוא שכח, אז מה יש? 

בכל שתי דקות אישה נולדת, 

בכל שתי דקות נולד איש טיפש. 

לא צריך שום ניסים, אלוהים גדול, 

הוא פשוט שכחן, הוא שוכח הכל. 

אלוהי השמשות והירחים, 

אלוהי,  אלוהי השוכחים - 

אז מה אם חלפה עוד שנה? 

בגלל זה מוכרחים מתנה?... 

להגיד לו מה את מצפה.

לא לצפות ל"אירוע". לא יודע איך עושים את זה, אז לא עושה כלום..

תגידי  לו מפורש: מה שא ני רוצה, זה שביום הולדת תזכור, ותגיד לי מזל טוב מהלב, שאתה שמח שאני נמצאת - וגם.. תביא לי מתנה כלשהי, שארגיש שאתה שמח בי רוצה לשמח אותי. זהו.

יום נישואין, לזכור להגיד מזל טוב, מצד שנינו. ששמחים שהתחתננו.

אם הדברים בהירים, ולא "מוגזמים" - אולי יוכל לבטא את המרובה במעט. לפעמים, יתכן שמי שחושב שמצפים להרבה ואינו יודע מה עושים עם זה, לא עושה כלום, שמא זה לא יספק.

[וטו באב, לא שייך לחלוטין. זה מימים שמי שלא היה נשוי היה נפנה לשם, כדי למצוא כלה. מי שכבר התחתן, כבר לא  צריך את זה... וכיום, גם מי שלא נשוי לא. זה נשאר יום שלא אומרים בו תחנון, בגלל כמה דברים טובים שקרו בו, ושהיה בעבר יו"ט לישראל. אין כל ענין "להמציא" מעבר למה שהמשנה והגמרא אומרות על זה..]

מזל טוב לאשתי היקרה ליום הולדתה. לא לשכוח לברך אותה ולקנות לה מתנה..  אולי אם יראה זאת הרבה מראש יעשה משהו

אל תתביישי לתזכר אותו שבקרוב יש לך יומהולדת ואת רוצה לצאת/לחגוג ועוד.. ואף תשאלי אם ולמתי להזמין לכם מקומות בין אם למסעדה או כל בילוי אחר רק של שניכם. לפעמים צריך פשוט להגיש את זה עד הסוף.. 

המון מזל טוב

מבינה, מזדהה ומהמקום הזה אומרת לך בחום - צאי מזה! הוא לא בנוי לזה, גדול עליו, ככל שהוא מרגיש את הצפיות שלך יותר ככה הוא יותר מרגיש חנוק ולא יודע מה לעשות עם זה. זה פשוט לא בשבילו.

תכנני את את היומולדת שלך, תני לו הדרכה מפורטת אם את רוצה שיעשה משהו. למשל תאמרי לו - ביום X יש לי יומולדת אני רוצה ש"תפתיע" אותי עם פרחים ושוקולד ונצא למסעדה. או מה שבא לך.. 

אבל באמת שהעניין הוא הזיכרון, יש לי מחנק בגרון ובא לי לבכות רק מלחשוב שאני צריכה להזכיר לו, אני לא חשובה לו? נמאס לי מתירוצים של מבנה נפש וכו'. ולא, אני בכלל לא קוצ'י מוצ'י בדרך כלל (טו באב, יום נישואין ,חגים...) וכל השנה הוא לא נותן לי כמעט כלום אבל יומולדת?? זה ממש פוגע. השנה לא חגגתי לבעלי כמעט חוץ מעוגה כי הבנתי שהוא פשוט שונא את זה אבל אני ממש אוהבת

מארגנת לכולם.. לטוח ארוך, זה "נרשם"...)

מנסיון שלי בשנים הקודמות שלא היה כ"כ יחס, הודעתי לבעלי שלקחתי יום חופשה מהעבודה. סגרתי רכב בהשכרה והזמנתי חדר בריחה. שאלתי אותו אם יש עוד משהו ספציפי שהוא רוצה, או שרק נצא אח"כ לאכול.

הוא מבין שזה חשוב לי ומשתף פעולה.

נהיה שם מחר, ואח"כ נעדכן איך היה...

בעלי לא סוג של מתנות-לא יום נישואין, לא חגים, ובקושי יום הולדת (בד"כ הוא תופס טרמפ על משהו באזור היום הולדת, קנינו דירה? הוא קנה לי אותה ליום הולדת...טיול? כנ"ל), ואכן יוצאות לי העיניים לפעמים מאחיות וגיסות שמספרות איזה בעל חמוד יש להם-מה הוא קנה לכבוד יום הולדת עשרים ואחת וחצי. אבל תמיד אני מזכירה לעצמי שהוא כל-כך טוב בכל התחומים האחרים שאם הוא היה מושלם-הוא לא היה קיים (או לפחות לא היה מתחתן איתי).

אני בהחלט מזדהה איתך, אבל ב"ה שזה מה שיש לנו להתלונן, לפחות את יכולה לראות מהתגובות שיש עוד כמה נשים כמוך, אני מקווה שהתגובות עוזרות לך כמו שהן עזרו לי-ותודה ששאלת! בשמי ובשם עוד נשים שאין להן מסיבת יום הולדת.

גם לנשים נשואות צעירות מותר שיהיה קצת שכל וטאקט...

הגענו לדירה בהרבה מאמצים וויתורים על המון דברים במשך שנים.

לא חשבתי על כך שיתכן וזה ישמע לא הכי טוב אצל הרבה שעדיין בדרך להגיע אליה. באמת אם הייתי חושבת קצת יותר לא הייתי כותבת את זה.

וואי לקחתי את זה לצומת ליבי!! פעם הבאה אני עושה את זה לא אכפת לי

ראיתי רק התייחסות מינימלית לזה, אז בחרתי להוסיף.

כמו הרבה דברים אחרים, הרבה ממי שאנחנו ואיך שאנחנו מתנהגים זה הרגלים מהבית.

יש משפחות שבקושי מציינות ימי הולדת ויש משפחות שישקיעו הרבה זמן, מאמץ, מחשבה וכסף בכל יום הולדת של אחד מבני המשפחה.

לדוגמה, אצלנו במשפחה יש התייחסות רבה לימי הולדת. אז אני יודעת מראש שאם בעלי לעתיד לא יגיע ממשפחה דומה, כנראה נצטרך לערוך תיאום ציפיות (כמו בכל נושא אחר בחיים זוגיים) ולהבין למה כל אחד מצפה ומה כל אחד מסוגל לתת. 

ובמקרה שהוא לא הגיע עם ניסיון עבר, כמו שהרבה כאן אמרו, ובצדק, מבקשים בפשטות מה רוצים.

את רוצה בלונים, פרחים ולצאת למסעדה?

אל תתמרמי לעצמך שהוא לא ניחש בעצמו מה את רוצה, תשתפי אותו ברצונות שלך. 

כל דבר חוץ מ"תפתיע אותי" הוא לגיטימי לחלוטין. (חוץ מאם התמזל מזלך והוא טוב בלהפתיע ולקלוע לטעם שלך - אבל זה נדיר.)

ולומר: "תשקיע בשבילי" בלי לומר לו בדיוק מה ואיך להשקיע זה פשוט לא הוגן.

בכל אופן בהצלחה ובשמחה.

שדבר ראשון להנמיך ציפיות בערך ל0... אם הוא מאלה שלא אוהבים לחגוג ימי הולדת ואירועים למיניהם- הוא לא יצליח לזכור את זה.

מה שכן- כדאי לכתוב בגדול על הלוח שנה שלכם בבית (אם יש לכם כזה) אצלנו זה על המקרר.

להזכיר לו כבר שבוע קודם שיש לך יום הולדת ואת תשמחי שתחגגו את זה איכשהו, וגם תשמחי לאיזה מתנה קטנה+ברכה.

אם לא אומרים-לא קורה.

ובכלל- אם לא מודעים למה התאריך היום- אין סיכוי שזוכרים יום הולדת! אפילו של האנשים הקרובים לנו ביותר!

אז אם לא תזכירי (אפילו סתם להגיד- וואי השבוע יש לי יום הולדת..איזה כיף.. ;) או -מה אתה עושה ביום ראשון? כי יש לי יום הולדת אתה בטח זוכר, והייתי שמחה שנעשה משהו- ככה גם התכנון של השבוע מסודר וקל לזכור)

אמנם זה לא יהיה הפתעה

אבל - זה יבוא ממך בלי שהיא הזכירה לך!  אני לא הייתי מצפה ליותר מזה.

כל אחד מפרט הרבה דברים שהיה רוצה

במחירים מתשנים.

ואז כל אירוע אפשר לבחור משהו מהרשימה בעלות שמתאימה לגודל האירוע.

וככה כולם מרוצים.

ובקשר לזכירת התאריך- לרשום בלוח שנה. לתזכר כמה שבועות לפני..

למה כל הנשים פה פשוט מתייאשות? לא מצפות, חוגגות לבדן וכאלה..

לא צריך אירוע מטורף אבל מגיע לכן שהבעל שלכן יזכור את היום הולדת שלכן גם אם זה רק מתנה קטנה או כל דבר שיראה על התייחסות..

תצפי ותפגעי ותראי לו שנפגעת.. תגרמי לו להבין שמבחינתך זה משהו שודרש השקעה ממנו גם אם היא מינמילית ביותר..  (ותכלס.. כמה קשה להזמין מקום במסעדה או לקפוץ לקנות תכשיט עםפ פתק החלפה..)

התגובות פה כלכך מעצבנות.. 

זה לא נעים להפגע ממישהו קרוב שבטוח לא רצה לפגוע...

אבל כן. אם פגעו בך תפגעי.. אל תדחיקי את זה או תורידי ציפיות (כי ביננו זה לא עוזר זה רק מדחיק)

וכשתפגעי תוכלי להראות לו את זה בתקווה שהוא יפנים ויעשה עם זה משהו..

אם מבחינתו את נהנת בלי אז מה הוא צריך להשקיע..

וכבר אמרו רבותינו :מי שלא משקיע שוקע"

אשתדל בכל אופן...

זה לא עוזר מה שאתה אומר... רק מגביר את החוסר תקשורת.

בני זוג לא נלחמים אחד בשני אלא מקשיבים אחד לשני ומשמחים אחד את השני..

מגיע לאישה שבעלה יתייחס אליה ביום הולדת שלה.. כמו שמגיע לו שהיא תתיחס לימים המיוחדים עבורו.. 

נכון זה קשה לגברים מסויימים אבל בזוגיות צריך להשקיע..

זה לא קורה כי אתן בורחות מזה.. עדיף להיפגע פעם פעמיים ולהראות לו את זה כדי שיבין וילמד מאשר כל פעם כביכול להנות אבל בפנים להתבאס..

יש קטע כזה שלא מצפים מגברים לשום דבר.. בכל דבר שהם לא עושים, לא זוכרים ימי הולדת, לא מנקים, וכו.. אז תמיד זה כי הם גברים וככה זה ואין הרבה מה לעשות עם  זה.. 

אבל כן. נפגעת כי הוא לא זכר/ידע ולא עשה... תראי לו את זה.. 

זה לא מניפולציה רגשית זה כנות בקשר הזוגי.. 

זה לא במטרה לחנך אלא מתוך נקודת הנחה שלבעלה יהיה אכםת אם היא תפגע וזה יפריע לו.. 

אם נפגעים צריך להראות את זה. נקודה. (לא להיפגע בכוונה זה סתם טיפשי..)

אבל אם אתה יודע שאתה הולך להיפגע מראש, למה להמשיך להיפגע?
אתה לא בא לשנות את הצד השני, אתה בא לחיות חיים זוגיים.
יש מי שלא מצליח בנושא הזה. למה? לא יודע. אבל גם לך יש צדדים שלא משנה

כמה תתאמץ לא תוכל לשנות. גם לי. לכל אחד.

אם כבר דיברו, כבר העלו את הנקודה כמה פעמים ועדין לא מצליח, מה הטעם להמשיך

להיפגע? בכוח להרוס את הזוגיות? לחפש על מה לריב?
אדם שיודע שיש מקום כלשהו נמוך שהוא צריך לעבור בו פעם בשנה- והוא לא מצליח שיתקנו את זה,

אפילו נניח שמגיע לו שיתקנו את זה, אבל זה לא קורה- ימשיך לעבור שם עם הראש זקוף ולקבל מכות בראש?

איזה מן היגיון זה? 
שיתכופף, ולא יקבל מכה.

להיפגע זו בחירה שלא חייבים לעשות.

אם כבר נפגעים צריך לדבר, אבל אם יש מה לעשות מראש בשביל לא להיפגע, למה לבחור שכן?

אבל יש דברים אחרים שיש בבעלים אחרים ובו אין... צריך לדעת לקבל את המציאות

כשבוחרים לחיות עם בן אדם מסויים את מגלה דברים שיש בו גם את הדברים שאין בו

את יכולה להתעקש למלא את כל הדברים שאין בו - מה שכמובן לא תצליחי לעולם

ואת יכולה להשלים עם המציאות הזאת ולא לדפוק את הראש בקיר

להסתכל בחצי הכוס המלאה

ויש משפט יותר יפה

אל תסתכל בחצי הכוס המלאה

פשוט קח כוס קטנה יותר ותמלא אותה

הייי אז ככה קודם כל את לא האשה הראשונה שהבעלים שלהם הם לא בדיוק "מארגני ארועים בע"מ" ויותר מזה..לא כל בעל מבין את החשיבות של היומולדת בעניי האשה ונוטה להתייחס אל היום הזה כאל יום רגיל אבל זה לא אומר שמגיע לנו (כלומר לנשים עם בעלים נחמדים מהסוג הזה...אני עדיין לא התחתנתי) שהבעל ישכח את היום אז מה שניתן לעשות זה פשוט להזכיר לו!!! . יום לפני תגידי לו שלקחת למחר יום חופש מהעבודה ושלכבוד היומולדת שלי אני רוצה שנצא לאיזה מקום ביחד ותציעי רעיונות ותגידי לו מה דעתך ותתכנני איתו זה הכל! אז זה לא יהיה יומולדת הפתעה אבל אני יכולה להבטיח לך שזה לא יהיה פחות מהנה...בהצלוחה!

נראה שהבעל לא הפנים באופן מלא את החשיבות והמשמעות של יום ההולדת אצלך. הייתי מציע את הדבר הבא: ביום ההולדת הבא שלו תנסי להתעלם לחלוטין ממנו אבל באמת לגמרי באופן מוחלט. אל תהי בבית באותו יום תצאי עם חברות או לקניות ותחזרי מאוחר הביתה כדי למנוע בכלל תקשורת איתו. אל תעני לטלפון שלו בכלל באותו יום גם לא להודעות תוכלי להמציא תירוץ של תקלה או ששכחת אותו בעבודה או שנגמר לך הסוללה. ותחשבי בעצמך על עוד דברים.

הכוונה היא שבעלך ירגיש חזק מה זה שמתעלמים מיום הולדת ואולי אז יפול לו האסימון לפעם הבאה.

נו בסדר.. יום הולדת..

ט"ו באב כיום זה חג של החנויות פרחים .. סתם מסחרה.. אין לו שום משמעות ביהדות כשאתה כבר נשוי.

אם הוא לא אמר בכלל מזל טוב זה מוגזם..

זה באמת מעליב שהוא בוחר לצאת עם חברים ולא אומר מזל טוב .. את בטוחה שהוא לא אמר לך מזל טוב? או שמהכעס את קצת מגזימה ?

תמיכי ציפיות ותשמחי שהאיש שלך אדם טוב.

אני לא מצפה לטררם ביום הולדת.. האיש שלי זוכר אם מזכירים לו שבוע לפני , 

תזכירי לו שבוע לפני גם את שביום זה וזה יש לי יום הולדת.

הוא עובד מאוד קשה ואין כזה דבר יציאות עם חברים בערב. נדיר מאוד. פחות מפעם בשנתיים. מה גרם לו לצאת עם חברים ביום הולדת שלך? זה דיי מעליב.

את צריכה להגיד לו שבוע מראש שבתאריך של היום הולדת שלך אתם יוצאים לאיזשהו בילוי שניכם ביחד ושיכתוב לו ביומן. שזה יהיה ברור . 

נראה לי שאת מאוד מתרגשת מדברים כמו יום הולדת והוא לא רואה את זה ככה ,

אז גם את אל תעשי טררם ביום הולדת שלו.

ביום הולדת שלי או בתאריך סמוך אם לא יצא באותו יום בדיוק, אנחנו יוצאים ביחד רק שנינו בלי הילדים. אבל אני לא מצפה לאיזה קרנבל או שימלאו לי את החדר בבלונים או לפרחים ותכשיטים ויעשו מיזה סיפור. כנ"ל ביום הולדת שלו. בסדר...יום הולדת... אני מפרגנת לעצמי וקונה לי איזו מתנה לכיף שלי. הוא לא יודע לקנות מתנות. מזמן , בהריון הראשון הוא כל כך שמח והלך לקנות לי מתנה ומה שקרה שהוא בחר לי מתנה כל כך לא מוצלחת ובטיפשותי אמרתי לו שאני רוצה להחליף והוא הרגיש נורא אומלל, נורא ריחמתי עליו אחר כך וכעסתי על עצמי. מאז הוא לא בוחר מתנות בעצמו אבל מאוד מפרגן לי כשאני קונה לי משהו שאני אוהבת. הוא אומר תקני לך לכבוד היום הולדת משהו שאת אוהבת וזה יהיה ממני. 

ייתכן שהוא יעדיף שתגידי מה את רוצה
שתאמרי- ביום רביעי יש לי יום הולדת. אשמח שנצא למסעדה, ונלך יחד לבחור לי תכשיט מתנה.
אשמח שתעבור בנאמן ותביא עוגת גבינה לכבוד יום ההולדת שלי.
לא כולם בנויים עם מסוגלות לדעת מה ישמח, יוזמה לתכנן, וכו'
יכול לשבת על הרבה דברים

ציינת שהוא בעל טוב, דואג ועוזר וזה ה"באג" שלו
לפעמים זה נועד כדי שנבין מי הבעל שלנו ונקבל אותו, באהבה והשלמה, כמו שהוא על אף הבאגים.
 

גם בעלי כזה..... למדתי להגיד שאני מחכה למתנה. ברחל בתך הקטנה!!

לפעמים גם מבקשת ממנו לצאת איתי לחנות לקנות. אצלי זה עובד.

הרבי מלובביטש שביום זה כוחו של אדם מתגבר אז כדאי להתפלל ולבקש עבור עצמו ועבור אחרים.

אז למה לנסות לשנות בן אדם?

זה אמנם נטייתנו הטבעית (לשנות אנשים לפי הצורך שלנו... במיוחד בני זוג)

אבל אם כ"כ הרבה שנים זה חוזר על עצמו- מה הטעם? קבלי את זה ככה וזהו.

תחפשי ותמצאי דברים אחרים שבהם הוא מצליח כן להביע את האהבה שלו אליך.. 

ושנה הבאה תזכירי לו שיש לך יום הולדת שבוע לפני ושאת מצפה למשהו נניח אשתי אמרה לי שיש לה יום הולדת אז לקחתי חופש ממילואים ויצאתי איתה לים שתיתי איתה כוס יין על המזח ואז לקחתי אותה למסעדה קניתי לה קצת שרשאות צמידים ליד לרגל  

אבל אם היא לא הייתה מזכירה לי לא הייתי עושה כלום ובכלל לא זוכר !

במדינות הגדולות

וגם קרוב מבחינת משך הטיסה.

יש גם את דובאי - לא הייתי שם עדיין ולא יודעת להמליץ 🙃

גם שם יש שפע של מסעדות כשרות

(חפשי בגוגל "מטיילים בכיפה"  אתר מעולה לתכנון נופש לדתיים) 

אולי עובר עליו משו...מצוברח ממשו...

ניסית לדבר איתו על זה?

התעלמות זו אלימות לכל דבר.

טיפול זוגי אולי יעזור. 

זו התנהגות חריגה ואכזרית כלפייך. לפעמים אין כוחות ואז קצת יורד החשק לדבר, אבל אם זה דפוס אי אפשר לתרץ כנפילה. את אשתו, הוא חייב להתאמץ עלייך. הוא מרגיל אותך בהענשה על התנהגויות שלא כפי רוחו, והעונש הוא נטישה.

אם זה באמת כמו שתיארת זה מאוד מאוד לא תקין. טיפול זוגי דחוף, אין משפיל מההתנהגות הזו.

ממליץ לא לתקוף חזרה אלא לפעול חכם. מן הסתם הוא גם בחור טוב ולכן אתם ביחד. אבל זו התנהגות אולטרה בעייתית, תיזהרי מאוד לא להיות מכילה כלפי דבר כזה

הייתי שולח אותו לתחקור של כמה דברים לנסות להבין איך הנפש שלו פועלת ולמה הוא מתגונן ככה. אבל הוא לא.

איך את מרגישה? מה עובר לך בגוף כשהוא עושה לך את זה ?

חלק מהחברה' כאן לקחו את זה קיצוני קצת, לטעמי. זו לא בהכרח אלימות, זה לא דורש טיפול דחוף, זה גם ממש אבל ממש לא מה שנקרא "טיפול שתיקה".

בסך הכל, מדובר לכאורה באדם טוב שעובר עליו משהו והוא מגיב לזה בצורה מסוימת. חבל באמת שהוא ככה מתנהג, וגם חבל שעובר עליו משהו, אבל זה קורה במשפחות הכי טובות. בשביל להבין כמה זה לא מבהיל, תדמיינו שהשטלה הזו הייתה נשאלת על ידי גבר, ביחס לאשתו. ברור שהתשובות היו שונות לגמרי, וזה משום שלנשים יש יותר לגיטימציה להביע רגשות, להעיר, לעמוד על דעתן וגם להתנהג בצורה כזו. אצלן זה נורמלי שיש תנודות במצב הרוח. מותר להבין שיש גם גברים כאלה. אף אחד לא מת מזה, וכנראה גם אף אחת לא תמות מזה.

לדעתי, תחכי קצת שזה יפשיר ותדברו, ותנסי בכנות להבין מה שורש העניין. דווקא ככל שתאפשרי לו לדבר בפתיחות, יש יותר סיכוי שהוא ילמד לדבר ולהעיר אם גרמת לו עוגמת נפש (אכתוב כאן משהו שיפחיד חלק מהחברות/ים, אבל יש מציאות כזו! יש שיח אלים מאוד כיום כלפי גברים, שגורם להרבה גברים עדינים לחוש שאסור להם להעיר ולדבר על מה שמפריע להם, ואז זה יוצא בצורות כאלה. אז אם באמת רוצים לפתור את הבעיה, צריך לגרום לו כן להעיר ולדבר ואולי זה יעזור).

כמובן שיש עוד הרבה אפשרויות. יכול להיות שזה מזג האוויר (פתאום נזכרתי בשיר היפה "מת אב ומת אלול" של ר' שמואל הנגיד, שמתאר את החוויה הזו בצורה מליצית ויפה), יכול להיות שזו איזו חוויה נפשית או אישית וגם יכול להיות שמישהי מדליקה אותו בחוץ ואז כשהוא חוזר אלייך הוא נכבה (לא תמיד זה סוף העולם, אבל אדרבה, ככל שתנהגו בחכמה ותפתרו את העניין בקלות, הוא יישאר אצלך ויבין כמה זה טוב).

בזכות אחד מחברי הפורום שהאיר את תשומת ליבי, אני רואה שלא מדובר באירוע חד פעמי שקרה לאחרונה, אלא באירוע שקורה מפעם לפעם.

אם זה אכן כך, זה שונה מהיחס המאוד סלחני שהצגתי. אם זה קורה רק בתקופה האחרונה, תנסי באמת להבין, אולי עכשיו ממש יש לו תקופה קשה (נניח, ואתן דוגמה מאירוע שהיה אצל קרובי משפחה שלי: זוג שגם ככה קצת דבוקים להורי האישה וכולם שם "לא מתים" על בעלה, מחליטים לעבור לגור אצלהם לתקופה ממשוכת, והגבר גם ככה מרגיש לא בנוח ועוד זוכה מדי פעם להערות קטנטנות מכיוונים שונים - את יכולה חהבין שזה מצב לא טוב מבחינתו, ובנוסף הוא מקבל עוד משקולת של 2 ק"ג כל יום-יומיים).

אבל כן, חד משמעית שזה לא מצב בריא וזה לא אמור לחזור על עצמו כל פעם שכועסים.

ממש ממש לא תקין

להישאר ככה זה לא יכול להיות

נשמע שכדאי לשוחח על המצב הזה בזמן נינוח ביניכם.

לשתף כמה זה פוגע בך, וכמה זה מכאיב לך, ולבקש שגם אם הוא פגוע ונסער יתנהל אחרת.

מוסיפה שיש אנשים ש"מענישים" בהתנהגות כזאת, ויש אנשים שהתגובה שלהם כשהם נסערים או כאובים היא התנתקות והסתגרות עד שהם נרגעים וחוזרים.

אם זה נעשה באופן מעניש, כדאי לפנות לעזרה חיצונית. אם זה חלק מדפוס התנהלות מסתגר בזמן קושי, אפשר להתחיל גם בשיח ביניכם.

כך או אחרת חשוב לשוחח על התחושות שלך מול זה. אפשר ורצוי, בכללית לדבר על התגובות והאוטומטים שלכם בזמני פגיעות. הרבה פעמים אצל זוגות אלה תגובות שמפעילות זו את זו.

לדוגמא צד שפגוע וצועק, ומלחיץ את הצד השני שרגיש להרמת קול, שמסתגר ומתרחק בגלל זה ואז הצד הראשון מרגיש נטוש, ויותר נפגע וכועס, וחוזר חלילה.

הרבה פעמים אופן התגובות הללו לפגיעות מוסיפות פגיעה נוספת, גם אם הצד השני צועק כי הוא פגוע, והצד המתרחק מתרחק כי הוא נסער, ושניהם לא מתכוונים לפגוע אחד בשני, אבל תכלס זה מה שקורה.

מודעות לאוטומטים האלה יכולה לסייע לשניכם (ולכל זוג) להתנהל יותר נכון בעיתות משבר.

איש שילמד שהוא כרגע פגוע וזקוק להסתגר שיגיד לפני כן, קשה לי לדבר עכשיו ואני צריך זמן לעצמי לעבד מה שהיה. הצד שהדחף שלו הוא להוציא את מה שמכעיס אותו, שילמד להגיד אני ממש ממש נפגעתי ממך ואני רוצה שנדבר על זה, מתי תהיי פנויה לשמוע אותי? וכן הלאה.

מטבע הפורמט, בני זוג עשויים לדרוך זה על הפצעים אחד של השני. זה לא באג אלא פיצ'ר, שבעבודה נכונה מאפשר לכל אחד להכיר לעומק את הפצעים והדפוסים שלו ושל בן הזוג, ולהתרפא בהתנהלות נכונה.

נשמע פה מהתגובות שאת במצב מזעזע והלך לך על הנישואים.

לא מקלילה, ובאמת זה קשה ברמות. זה השפלה נוראית וכאב מאד גדול לאישה.

רק אומרת שאני גם הייתי חווה את זה מבעלי, וב"ה אנחנו אחרי זה. אין דבר כזה היום.

הינו בטיפול טוב ב"ה. ובאמת שבאנו שתינו כדי לטפל ולא לשמוע ולהמשיך הלאה.

אבל לגמרי לגמרי אנחנו אחרי והסיכוי היום שיקרה דבר כזה הוא אפסי.

הוא פשוט הבין בעלי עד כמה זה לא רלוונטי ולא יכול להיות חלק מהחיים שלנו, ולמד להתמודד.

אש רק מעודדת אותך שאפשר לצאת מיזה. טיפול כמובן יועיל פי מאה מכל שיחה שלכם. אם יש לך סיכוי לשכנע אותו אז הכי טוב.

אם את רוצה המלצה למי שאנחנו הלכנו אפשרי באישי.

ולא אומרת לך טיפול עכשיו 40 שנה. הינו בטיפול ממוקד, כמה חודשים ואנחנו מעל זה.

בעז"ה שיהיה כה גם לכם.

חיבוק על הבדידות... לא קל בכלל.

למקרה שהדברים שאני כתבתי לא היו ברורים.

אני מסכימה מאוד עם הכתוב פה.

אני לפחות, המסר שהתכוונתי להעביר הוא שככה זה לא יכול להימשך וחייב עזרה חיצונית.

ממש לא התכוונתי שיש מקום להפסקת הנישואים.

ובכללי אני בעד הפסקה במקרים קיצוניים בלבד. 

מבינה לגמרי גם את הבהלה.

באמת זה ממש לא נעים.

אבל ב"ה אפשר לצאת מיזה. מטפלים ויוצאים והחיים אחרי הם כל כך אחרים.

החיים בצל החשש של 'אולי עכשיו משהו לא יתאים לו ויגזר עלי שקט של יומיים' זה זוועה.

אחרי שעובר החשש נפתחים עולמות. בעז"ה.

אני חושבת שלמרות שאמרת את זה בנחת, התפיסה שלך את הגברים עצובה.

אני לא חושבת שהם פוזלים לדשא של השכן. אני חושבת שהם יותר מתרשמים בקלות ממראה עיניים, אבל לפזול לדשא של השכן זה עניין של הלב ולא של מבט.

לא רואה לאן שיחה כזאת מקדמת. מילא אם היה תיאורטי, אבל הבאת דוגמא שבפועל משפילה את בעלך, וזה גם קצת מכה מתחת לחגורה, בשיחה אגבית להגיד לו שהוא התרגש מהמלצרית...זה משפיל.

את מתארת הרבה נחת וזרימה בתחילת השיחה, אבל לפי התגובה שלך בסוף את יכולה להבין שזה לא באמת קליל בעינייך - ובצדק.

את אומרת שלא נפגעת אבל זה רק כי בראש שלך נתת הסבר, אבל הנה ההסבר לא היה נכון וכן נפגעת.

וברור לגמרי למה. זה מעליב.

מיותר לגמרי מצד בעלך להגיד את זה

מיותר לגמרי מצידך לדחוק אותו לשם

וזה בדיוק הסיבה שהשיחה הזאת פשוט היה מיותרת מראש...

איך הייתי מגיבה?

כנראה בצורה תינוקית נעלבת מאד מאד וכועסת ועוזבת את השיחה - או רק שותקת או הולכת ממש.

כלומר, כן, ברור שגם אנשים נשואים יכולים להתרשם מאנשים אחרים בני המין השני.

וגם אני לא חושבת שזו בעיה להעלות את זה כטענה כללית מול האיש.

אני חושבת שזו בעיה להביא את זה לחיים המציאותיים האישיים שלכם.

מילא היית אומרת על אנג'לינה ג'ולי שברור שהיא יפה, או שאפילו היית אומרת על בראד פיט.

אבל זה לא במציאות.

להביא למציאות, בטח כשאת נותנת את הדוגמה השלילית *עליו* (ולא עלייך), זה לבשל לעצמך את הדייסה.

קודם כל העיקרון של להגיד על הצד השני. דמייני שהשיחה הייתה בנושא אחר - קנאה, כעס משהו כזה. את מבינה שזה מאוד שונה אם תתני דוגמה על *עצמך* שהרגשת בה קנאה/כעס, מאשר שתתני עליו?

ולנושא שלכם ספציפית… איך זה יכול לעשות טוב לזוגיות שלכם? או של כל אחד? אם מדברים על זה פרקטית. על ההיא מהמסעדה. ההוא שהסתכל והמלצרית שכך וכך.

זה קצת כמו שתדברו לפרטי פרטים איך הרגשתם כלפי איזה אקס/ית מהעבר. נכון, כנראה היו שם תחושות של אהבה ומשיכה כלשהן, אבל למה לפרט??? איך זה מועיל?

היה, נגמר, מתרכזים בזוגיות שלכם, במחויבות ובייחוד שלכם אחד לשניה. זהו. 

כמה חוכמה תבונה ורגישות יש בך! ❤

ורק לגבי הסיפא -

זו ממש לא צורה תינוקית אלא הכי אנושית שיש,

ואישה ששומעת כך מבעלה ומרגישה פגיעה הכי מוצדקת בבלעדיות, במחמאות, במבט, בכיוונון הלב, שרוצה וצריכה להרגיש היחידה עבורו מגיבה מתוך מנגנון הגנה הכי אנושי שיש בדיוק כמו שהיטבת לתאר - או כעס (FIGHT) או עזיבת השיחה (FLIGHT) או שותקת (FREEZ).

שאלו מנגנוני ההגנה שלנו עד ה120 ולא רק בינקות, וטוב מאוד שהם שם כדי להגן עלינו ולאותת לנו שמשהו כאן באמת פגע בנו והיווה איום עלינו, ע"י איום על מימוש הצרכים שלנו במקרה הזה.

ותיווך נכון ונתינת מקום נכונה לעצמינו לכל המתחולל בנו גם ודווקא אז, ואח"כ תיקשור נכון של זה לבן/בת הזוג יכולים גם להביא לצמיחה גדולה, לריפוי, לבניית קומה נוספת.

לא נפגעתי כי חשבתי שזה מראה עיניים, אבל שהוא דיבר על השפתיים הרגשתי שזה כבר עניין של הלב, ולא האמנתי שהוא ממשיך לחזור על זה...

גם כשהוא התרגש מהמלצרית במסעדה זה פגע בכבודי כי היא הרגישה את זה, אבל הבלגתי עד אותו רגע שהעלתי את זה בשיחה בשבת

ופותח שרשורים הזויים.

ולא תקין בעליל כמובן.

אין סיכוי שהוא דיבר ככה על שפתיים מבלי שהוא חשב לנשק אותן.

ולהגיד שוב ושוב זאת אפילו לא מחשבה חולפת, ממש לקח את זה איתו.

חוסר טאקט מתמשך, אולי הוא חטף שבץ או משהו.

לא מדברת ספציפית על השרשור הזה,

אבל בהחלט באופן כללי:

את צודקת לגמרי שעלולים להיות פעמים (ואף פעמים רבות לצערינו) שיפתחו שירשורים לא אמיתיים.

כלומר שכל הנכתב בהם לא אמיתי, או חלק אמיתי וחלק לא.

או שהפותחת מזדהה כאישה, אך "היא" בעצם גבר.

או שהפותח מזדהה כגבר, אך "הוא" בעצם אישה.

או שמשנים את הפרטים בצורה שקשה לקלוע לסיטואציה האמיתית ולהתאים את המענה,

או שיש באמת מקרים אפילו של מטרידים או אנשים/נשים עם כוונות לא טובות כלל שמנצלים את הבמה ואז פונים באישי להמשך ולעשות עוד רע חלילה,

או "סתם" משועממים,

או נערים/ות,

או טרולים,

או מעוניינים להביא נושאים פרובוקטיבים או עם פן "גופני" / "מיני" / "מוצנע" וכן הלאה

וחשוב ממש להיזהר.

גם לבחור למי להגיב אפילו בבמה פתוחה

ובטח שבאישי

ותמיד אם לא מתאים או מרגיש מוזר אפשר לדווח, ובעיקר לשמור על עצמינו, כל אחד על עצמו או עצמה.

אז כאן ספציפית יכול להיות שהכל אמת לאמיתה? ודאי.

יכול להיות שלא? יכול.

איך נדע? לא יודעת אם אפשר לדעת בוודאות כמעט אף פעם, אבל כל אחד ומה שהוא/היא מרגישים.

וחשוב גם לעקוב ו"להיות עם היד על הדופק" אם משהו נראה חשוד.

וגם כשכתבתי את זה אישית אני באמביוולנטיות,

כי מאוד יכול להיות שהכל אותנטי ואז זה עלול לפגוע בפותחת, ומתנצלת מראש אם כך, לא זו הכוונה.

אך העיקרון באופן כללי חשוב מאוד בפני עצמו ולכן היה חשוב לי בכל זאת לכתוב ולחזק את הנקודה הזו עבור כולנו.

אינך אחראית על ולא תתורו שלו, לא באופן רוחני שתילחצי שיגיע לגיהנום , ולא ב'לחץ' להיות 'מלכת היופי' עבורו

הוא פתוח איתך וזה יפה .

הקטע שהוא המחיש לך ככה - אולי יש לו פער כלשהו נוירולוגי וכו

אינך חייבת לקחת ללב

תחשבי שבעלך יתלונן, שבגלל שקנה לך שמלה חדשה, ולמרות זאת התעכבת על כל חלון ראווה אחרי זה, סימן שאינך אוהבת אותו

ממש קשורה לנושא.

נראה שלא הבנת את כוונתי

שוב - התפעל ממשהו מסויים בחוסר טאקט

אבל משמע ששם נעצר

לגבי שיתוף עם חברותייך זה לכאורה בעייתי

כלומר, פגעו בי - למרות זאת אני יכול לפגוע בחזרה רק לפי התו'ל- הדין . ולא להשתולל יותר מדי. עם כל הכאב והכבוד .

ושוב ממליץ לבדוק אם קיים אצלו פער כלשהו נוירולוגי תקשורתי וכו

וגם אם כן, לא באתי לתת כאן דין וחשבון, נכנסתי כדי לקבל תמונה ותגובות שיפוטיות לא מעליבות אותי אבל פחות משרתות את המטרה שלשמה שיתפתי באנונימיות סיטואציה רגישה.

וזו לא סתם התפעלות בחוסר טאקט, יש פה חוסר כבוד ורגישות ופגיעה באינטימיות. זה לא נעצר שם, זה מלווה אותנו הרבה זמן...

אז כאן יש נקודה שניתן לפתוח

חוסר כבוד וכו שציינת

מתי התחיל , מדוע, האם ואיך ניתן לטפל

עוד משהו -

אנשים כאן כותבים על מנת לנסות לסייע

אז גם אם תגובה אינה מה שהפותח ציפה לקבל - לא צריך לקחת קשה

ולפעמים משהו לא בעניין עלול במבט שני לשפוך אור

נראה לי ש נגמרו לי השמות לא הגיבה כאן

מסתמא יהיה לה מה לאמר

ברור שזה אסור לו הלכתית להסתכל עליה ובטח שלא להתמוגג מיופיה.

והוא נכשל

אבל אפשר בקטע הזוגי להסביר, שהוא מעביר את ההתפעלות אלייך.

וגם לשיתוף איתך.

זה לא כל כך נורא מבחינה זוגית. לדעתי.

אולי סוג של רמז שהוא היה רוצה שתעשי עיצוב שפתיים כלשהו.

באמת אמירה מיותרת יחסית.

מבחינה הלכתית ומוסרית, ברור שההסתכלות והמשך ההתפעלות אסורה.

ולא רוצה עיצוב שפתיים, יש לי שפתיים עבות ויפות וכל מי ששמע שזה מה שאמר, אמר שמוזר שהוא אמר את זה דווקא לי...

אבל הגלגל ממשיך להתגלגל...

למה עוד אנשים בסביתך יודעים עליו שאמר כך? 

שהבעיה היא לא השפתיים שלי אלא האמירה שלו

וכאילו לרמוז לאישה לעשות עיצוב שפתיים זה חכם והגיוני, יש פה תגובות מפתיעות...

כי באמת לא סביר לשתף באמירה כזו של בעלך את הסובבים אותך

לגופו של עניין האמירה לא רלוונטית

לחשוב שגברים פוזלים לדשא של השכן זה לא חשיבה בריאה ונכונה לקשר זוגי ואם בעלך פועל ככה שיעשה עבודה עם עצמו..

גם גבר שהוא לא דוס ולא עם זקן וכיפה גדולה יכול להיות נאמן..המראה זה חארטה אז שיפסיק להתמקד במראה ויתחיל לעשות עבודה פנימית

וזה מקובל עלי שחושבים שאני טרול משועמם, זה לא לוחץ עלי לחשוף פרטים שאני מעוניינת לשמור לעצמי...

אבל אם יש פה נשים וגברים שאמירה כזאת עוברת על ידם בשתיקה, וחושבים שאישה ממשיכה להרגיש נאהבת ונחשקת אחרי דיבור כזה אז כדאי שיזכרו שהחיים והמוות ביד הלשון.

ואם למישהו נראה מוזר ששיתפתי והתייעצתי עם סובבים שלי לגבי אמירה כזאת, כנראה לא מבין כמה זו אמירה שפוגעת בליבה של האינטימיות.

אבל זו הנקןדה זה שיח אינטימי של בני זוג

לא מתאים לשתף אותו עם אף אחד

פרט לבעלי מקצוע במידת הצורך...

אבל אם מציע לך לצאת איתו בהמשך תתחמקי. אל תגידי למה.

אם כבר דיברתם על הנושא שהוא פלרטטן ומסתכל על נשים אחרות והוא יודע שזה כואב לך.

כואב לך זה אומר שזה אמור גם לכאוב לו

אם אשתו עצובה בגלל שהוא מסתכל על נשים אחרות אז הוא פוגע בעצמו

מה הענין שלך לצאת למסעדה איתו ולחזור כאובה

עד שהוא לא יבין שאין פלרטוטים ואין מבטים בצורה כזאת שמכאיבים לך אין סיבה לצאת איתו

אגב אני מסכימה עם הפסקה הראשונה שכתבת, גברים צריכים להעריך ולזכור מה יש להם בבית!

דרך הטבע שיש משיכות כל הזמן. כל עוד לא ממשים אותן חס וחלילה, אין מה לדבר על זה.

זה רק ייצור פגיעה, העלבה ומתח. שום דבר טוב לא יכול לצאת מזה.

אם פתחת בטיפשות את הנושא, קבלי את משיכותיו בכנות. כשמבשלים חמין מקולקל - אין מה להתפלא אם יוצא מזה קלקול קיבה.

יש ציפייה ליצור משיכה, ולכן היעלבות כששומעים על משיכה לאחרות. וזה גם נוגע בדימוי עצמי.

אי אפשר לעצור את המשיכות לאחרות, זה דרכו של עולם. אפשר להעצים את המשיכה אליך. באופן חיובי, לא באופן שלילי.

כלומר: טוב ורצוי לדבר על - כמה אני יפה בעיניך, נכון שאתה אוהב את השפתיים שלי, מה הכי יפה בי שאתה הכי אוהב ונמשך. כאלה שאלות, שיעשו רק טוב.

עכשיו שכבר נאמרה האמירה שלו - מציע לך לא למסגר אותה ולעשות ממנה עניין. זו תחושה רגעית של משיכה מקומית. זה לא אומר שהוא לא נמשך אליך ולא שאת פגומה.

אבל הוא לא חכם מספיק . אם היה חכם לא היה בוער לו לבהות באישה אחרת כשהוא נמצא ליד אשתו

עד שהם אירגנו יציאה ויצאו הוא יכל להתאמץ בשעתים של היציאה לא להסתכל על אישה אחרת.

מה יצא לו? התאמצו ליציאה ובמקום להתקרב אחד לשני יצא הפוך. וכל זה למה? כי לא יכל להתאפק ביציאה הזאת לא להסתכל על אישה אחרת ולא לכבד את האישה שלו.

לצאת זה טירחה זה ביביסיטר זה ארגון הילדים.

יצא שכרו בהפסדו

המלומדות, הנבונות והלא טיפשות בכלל, מזל שאתה כאן להציל אותי מהבעירות שלי.

אפשר לנעול את השרשור אני רואה שהוא מיצה את עצמו...

או שעבר פס מגנטי בפועל

האם יש בפירוט מס' טלפון של החברה

האם חיוב מוכר שעבר בעלות

האם מישהו שנתת לו לשלם משהו דרכך

האם הוצג? כן

זה אומר הכרטיס כאילו עבר בפועל? איך זה הגיוני?

בעלי אמר שאולי זה בית עסק ששינה שם וכתובת אבל איך אני יודעת מה הוא?

תכחישי עסקה דרך חברת האשראי. הם מאוד מקפידים על הדברים האלה.

קודם לבדוק טוב מי זה העסק הזה, רק אחר כך להכחיש אם הבירור לא עזר.

לא מקבלים קנס מחברת אשראי כל כך מהר. בתור מי שמתפעל כמה עסקים שסולקים ומקבלים הכחשות.

איך אני מבררת מי זה?

כי השם ממש לא מוכר לי, ולא הכתובת

קרה לי פעם גם שהיה לי חיוב מוזר וכשהשוותי תאריכים וסכומים הבנתי שזה סתם שייק שקניתי בריבר ומשום מה בחיוב הופיע "דעבול גלצבי" או איזה משהו הזוי דומה

תנסי להיזכר מה עשית באותו יום או אולי נתת את הכרטיס למישהו אחר?

אפשר גם לבדוק באתר של החברת אשראי עצמה פעמים יש שם יותר פירוט

את גדולה! צודקת חחחח

תודה גם ל @רק נשמה זה באמת שם מוזר מאוד למשהו אחר חחח

כיוונים מעניינים

ממליץ למצוא חצי שעה פנויה ולטפל

לפחות באפליקציה של מקס.

נניח אם אני מעבירה בביט משהו תפעולי, וזה יורד מהאשראי, כתוב באשראי ביט. אז אני מוסיפה הערה קטנה מה זה כדי שיהיה לי אח"כ.

או לפעמים גם על רכישות משמעותיות שלא ברור מה הן (נניח איזה מוצר חשמל. לכי תזכרי מה קנית במחסני חשמל ביוני).

ברוב הדברים כמובן לא צריך. רמי לוי זה רמי לוי, אין יותר מדי מה להתבלבל… 

סליחה על השליליות, אבל האם יש לדעתך הרבה זוגות שמצליחים לחיות בצורה האידיאלית עליה את מדברת?

נראה שכל כך הרבה זוגות מסתבכים, וגם אצל אלו שלא, נראה שיש יותר מדי מקרים שכלפי חוץ נראים מקסימום כבינוניות, ולא כמשהו מספק מספיק.

הם בד"כ לא יפרסמו זאת בראש חוצות או אפילו בפלטפורמה מצומצמת.

ויש עוד הרבה המון אחרים שיכולים בהחלט להגיע לשם. ואם לא מצליחים לבד אז עם העזרה הנכונה והמותאמת אליהם ביותר.

ויותר מהמילה "אידיאלית" שכתבת הייתי מגדירה זאת כ"השקעה", "לימוד", "כיוונון המשאבים למקום הנכון", "עבודה הכי מתגמלת" וכן הלאה...

כי זה לא "פוף" קורה או שלא

זה לא ש"אנחנו זוג "דפוק" והם לא"

זה לא ש"אין לנו את זה" ו"להם יש"

זה לא "לחיות בחלום ורוד על ענן כל החיים בלי להשקיע"

אלא זה באמת באמת לימוד

ואף אחד מאיתנו לא נולד יודע זוגיות

כולנו

ותורה היא ולימוד היא צריכה

וכלל שיותר נלמד ויותר ניישם נגדל לתוך זה ונצמח עוד ועוד, גם בתור האדם האינדיבידואל שאנחנו וגם בתור הזוג שאנחנו ב"ה.

הכל בראש, באמת.

מיליארדי אנשים חיים באסיה, אירופה ובאמריקה עם טמפרטורות נמוכות בעשרות מעלות צלזיוס לעומת ירושלים, והחיים שם נמשכים כרגיל, ילדים הולכים לגני השעשועים אחר הצהריים, אנשים עושים הליכות וריצות בשביל הכושר, ילדים במעונות יוצאים לחצר אם לא גשום או מושלג...

אין להם dna שונה שמגן עליהם מהקור, הם פשוט רגילים אליו ויודעים שהוא חלק מהחיים. הכל בראש. אם מחליטים שטמפרטורה נמוכה היא חלק מהחיים ופשוט ממשיכים כרגיל, אז זה קורה. 

בקיצור, אל תוותרו בגלל הקור על אף אטרקציה או משהו שאתם רוצים לעשות. תתלבשו חם וצאו ליהנות!

ואסביר:

ארון הבגדים של כל אחד מאיתנו מותאם לצרכים האישיים, מושפע ממזג האויר שרגילים אליו.  

בארץ - ארון הבגדים ומגוון הפריטים של תושבי הערבה ואילת בהכרח שונה מהמקביל לו של תושבי ירושלים, גוש עציון, הגליל העליון והגולן.  

בחו"ל, אופנת החורף מותאמת למזג האויר המקומי.  בגדים הרבה יותר חמים מהמקובל בישראל.  

שכנים שלנו (אנשים מבוגרים) שעלו לישראל לפני לא מעט שנים, היו עכשיו בטיול של שבועיים בארה"ב.  בביקור משפחתי לרגל יום הולדת לסבא שם.  בניו ג'רזי.  סיפרו שקפאו מקור !! נאלצו לקנות שם מעילים כי המעיל שהביאו מהארץ לא הספיק 🥶 - וזה מזג אויר שהם היו רגילים אליו בילדות ובשנות הנעורים עד שעלו לארץ. פשוט הביגוד  שיש להם היום כבר לא מותאם לסביבה הקודמת.

גם שאנחנו מטיילים בחו"ל ונכנסים לעשות שופינג - הרבה מאוד מהאופנה לא מתאימה למזג האויר בארץ. 

אבל הקור הירושלמי הוא לא הקור האירופאי, ולא דורש ביגוד מיוחד... 

פליז ג'וזף קאופמן שיש לכל תלמיד ישיבה תיכונית ומלווה אותו עד שאשתו זורקת לו בגיל 50, בהחלט עושה את העבודה.

אם אתם בקטע של יינות גם את יקב גוש עציון וגם את יקב פסגות שיש סיורי טעימות.

מוזיאון אסירי המחתרות מהמם אם אתם אוהבים היסטוריה.

אני אנסה לחשוב על עוד רעיונות...

כלומר, אני צריך לצאת לשלוש תפילות ביום.

חוץ מזה בפעם האחרונה בשלושה ימים עשינו טיול קצר בחוץ ושאר הזמן נתנו לעצמינו, לדבר, להקשיב ולהתפנק ביחד בלי 'כוננות ילדים' נון סטופ. בהנחה שיש חימום במקום שמתארחים בו - זה לא בעיה.

למען האמת, אולי ישתנה השבוע, נכון לכרגע עוד לא באמת התחיל החורף. שבוע שעבר בירושלים בשעות היום היה אפשר להיות קייצי לגמרי, בערב היה צריך סוודר.

לבדוק באתר של עיריית ירושלים.

או להתקשר ל106 לברר.

יש בירושלים מבחר מקומות בילוי .מוזאונים,אתרי מורשת.

שוק מחנה יהודה .שכונות כמו ימין משה או נחלת שבעה.

מוזיאון המדע בלי ילדים זו חוויה אחרת וממש מומלצת!

הגן הבוטני.

יש סדנת יצירה בקרמיקה השכונת מקור ברוך- 5 דקות הליכה מהשוק. אני רואה שם מלא זוגות.

מוזיאון המוזיקה- ממש קרוב למדרחוב.

מכון המקדש.

יש הרבה הופעות, חפשו לכם משהו שאתם אוהבים ושיתאים לכם (נדמה לי שאבו טבלה בירושלים בזמן הקרוב)