תפילת יום הולדת  

מילים: תרצה אתר

לחן: משה וילנסקי

אלוהים שלי אשר מאחורי הברוש, 

זה שברוח לרגע נרעד, 

אלוהים שלי, השעה שלוש, 

יום שני, שנת שבעים ואחת... 

ולי יש היום יום הולדת, 

תל אביב, השעה שלוש, 

לא בכל יום אני נולדת, 

ולא בכל יום אתה מאחורי הברוש. 

עשה שהוא יזכור, אלוהים, תן לו אות, 

אלוהי הנשים, אלוהי ההפתעות, 

אלוהי השמשות והירחים, 

אלוהי המתנות והפרחים, 

עשה שיזכור השנה, 

עשה שיביא מתנה. 

אלוהים שלי, אשר מאחורי הברוש, 

זה שברוח הרכין את ראשו, 

חמישה במאי, השעה שלוש,  יום שני...

מה אכפת לך, מה אכפת לך אם הוא יבוא?... 

הן יש לי היום יום הולדת, 

בשנה שעברה הוא שכח, 

וגם בשנה שלפני שעברה  לא זכר,

תמיד הוא מבולבל כל כך. 

עשה שהוא יזכור, אלוהים, תן לו אות, 

אלוהי הנשים, אלוהי ההפתעות, 

אלוהי השמשות והירחים, 

אלוהי המתנות והפרחים, 

עשה שיזכור השנה,  עשה שיביא מתנה. 

אלוהים שלי, אשר מאחורי הברוש, 

זה שהרכין את ראשו אל ראשי, 

אלוהים שלי, כבר אחרי שלוש, 

ואצלי זה כבר קצת אחרי שלושים... 

טוב, אז יש לי היום יום הולדת - 

טוב, אז מה אם הוא שכח, אז מה יש? 

בכל שתי דקות אישה נולדת, 

בכל שתי דקות נולד איש טיפש. 

לא צריך שום ניסים, אלוהים גדול, 

הוא פשוט שכחן, הוא שוכח הכל. 

אלוהי השמשות והירחים, 

אלוהי,  אלוהי השוכחים - 

אז מה אם חלפה עוד שנה? 

בגלל זה מוכרחים מתנה?... 

להגיד לו מה את מצפה.

לא לצפות ל"אירוע". לא יודע איך עושים את זה, אז לא עושה כלום..

תגידי  לו מפורש: מה שא ני רוצה, זה שביום הולדת תזכור, ותגיד לי מזל טוב מהלב, שאתה שמח שאני נמצאת - וגם.. תביא לי מתנה כלשהי, שארגיש שאתה שמח בי רוצה לשמח אותי. זהו.

יום נישואין, לזכור להגיד מזל טוב, מצד שנינו. ששמחים שהתחתננו.

אם הדברים בהירים, ולא "מוגזמים" - אולי יוכל לבטא את המרובה במעט. לפעמים, יתכן שמי שחושב שמצפים להרבה ואינו יודע מה עושים עם זה, לא עושה כלום, שמא זה לא יספק.

[וטו באב, לא שייך לחלוטין. זה מימים שמי שלא היה נשוי היה נפנה לשם, כדי למצוא כלה. מי שכבר התחתן, כבר לא  צריך את זה... וכיום, גם מי שלא נשוי לא. זה נשאר יום שלא אומרים בו תחנון, בגלל כמה דברים טובים שקרו בו, ושהיה בעבר יו"ט לישראל. אין כל ענין "להמציא" מעבר למה שהמשנה והגמרא אומרות על זה..]

מזל טוב לאשתי היקרה ליום הולדתה. לא לשכוח לברך אותה ולקנות לה מתנה..  אולי אם יראה זאת הרבה מראש יעשה משהו

אל תתביישי לתזכר אותו שבקרוב יש לך יומהולדת ואת רוצה לצאת/לחגוג ועוד.. ואף תשאלי אם ולמתי להזמין לכם מקומות בין אם למסעדה או כל בילוי אחר רק של שניכם. לפעמים צריך פשוט להגיש את זה עד הסוף.. 

המון מזל טוב

מבינה, מזדהה ומהמקום הזה אומרת לך בחום - צאי מזה! הוא לא בנוי לזה, גדול עליו, ככל שהוא מרגיש את הצפיות שלך יותר ככה הוא יותר מרגיש חנוק ולא יודע מה לעשות עם זה. זה פשוט לא בשבילו.

תכנני את את היומולדת שלך, תני לו הדרכה מפורטת אם את רוצה שיעשה משהו. למשל תאמרי לו - ביום X יש לי יומולדת אני רוצה ש"תפתיע" אותי עם פרחים ושוקולד ונצא למסעדה. או מה שבא לך.. 

אבל באמת שהעניין הוא הזיכרון, יש לי מחנק בגרון ובא לי לבכות רק מלחשוב שאני צריכה להזכיר לו, אני לא חשובה לו? נמאס לי מתירוצים של מבנה נפש וכו'. ולא, אני בכלל לא קוצ'י מוצ'י בדרך כלל (טו באב, יום נישואין ,חגים...) וכל השנה הוא לא נותן לי כמעט כלום אבל יומולדת?? זה ממש פוגע. השנה לא חגגתי לבעלי כמעט חוץ מעוגה כי הבנתי שהוא פשוט שונא את זה אבל אני ממש אוהבת

מארגנת לכולם.. לטוח ארוך, זה "נרשם"...)

מנסיון שלי בשנים הקודמות שלא היה כ"כ יחס, הודעתי לבעלי שלקחתי יום חופשה מהעבודה. סגרתי רכב בהשכרה והזמנתי חדר בריחה. שאלתי אותו אם יש עוד משהו ספציפי שהוא רוצה, או שרק נצא אח"כ לאכול.

הוא מבין שזה חשוב לי ומשתף פעולה.

נהיה שם מחר, ואח"כ נעדכן איך היה...

בעלי לא סוג של מתנות-לא יום נישואין, לא חגים, ובקושי יום הולדת (בד"כ הוא תופס טרמפ על משהו באזור היום הולדת, קנינו דירה? הוא קנה לי אותה ליום הולדת...טיול? כנ"ל), ואכן יוצאות לי העיניים לפעמים מאחיות וגיסות שמספרות איזה בעל חמוד יש להם-מה הוא קנה לכבוד יום הולדת עשרים ואחת וחצי. אבל תמיד אני מזכירה לעצמי שהוא כל-כך טוב בכל התחומים האחרים שאם הוא היה מושלם-הוא לא היה קיים (או לפחות לא היה מתחתן איתי).

אני בהחלט מזדהה איתך, אבל ב"ה שזה מה שיש לנו להתלונן, לפחות את יכולה לראות מהתגובות שיש עוד כמה נשים כמוך, אני מקווה שהתגובות עוזרות לך כמו שהן עזרו לי-ותודה ששאלת! בשמי ובשם עוד נשים שאין להן מסיבת יום הולדת.

גם לנשים נשואות צעירות מותר שיהיה קצת שכל וטאקט...

הגענו לדירה בהרבה מאמצים וויתורים על המון דברים במשך שנים.

לא חשבתי על כך שיתכן וזה ישמע לא הכי טוב אצל הרבה שעדיין בדרך להגיע אליה. באמת אם הייתי חושבת קצת יותר לא הייתי כותבת את זה.

וואי לקחתי את זה לצומת ליבי!! פעם הבאה אני עושה את זה לא אכפת לי

ראיתי רק התייחסות מינימלית לזה, אז בחרתי להוסיף.

כמו הרבה דברים אחרים, הרבה ממי שאנחנו ואיך שאנחנו מתנהגים זה הרגלים מהבית.

יש משפחות שבקושי מציינות ימי הולדת ויש משפחות שישקיעו הרבה זמן, מאמץ, מחשבה וכסף בכל יום הולדת של אחד מבני המשפחה.

לדוגמה, אצלנו במשפחה יש התייחסות רבה לימי הולדת. אז אני יודעת מראש שאם בעלי לעתיד לא יגיע ממשפחה דומה, כנראה נצטרך לערוך תיאום ציפיות (כמו בכל נושא אחר בחיים זוגיים) ולהבין למה כל אחד מצפה ומה כל אחד מסוגל לתת. 

ובמקרה שהוא לא הגיע עם ניסיון עבר, כמו שהרבה כאן אמרו, ובצדק, מבקשים בפשטות מה רוצים.

את רוצה בלונים, פרחים ולצאת למסעדה?

אל תתמרמי לעצמך שהוא לא ניחש בעצמו מה את רוצה, תשתפי אותו ברצונות שלך. 

כל דבר חוץ מ"תפתיע אותי" הוא לגיטימי לחלוטין. (חוץ מאם התמזל מזלך והוא טוב בלהפתיע ולקלוע לטעם שלך - אבל זה נדיר.)

ולומר: "תשקיע בשבילי" בלי לומר לו בדיוק מה ואיך להשקיע זה פשוט לא הוגן.

בכל אופן בהצלחה ובשמחה.

שדבר ראשון להנמיך ציפיות בערך ל0... אם הוא מאלה שלא אוהבים לחגוג ימי הולדת ואירועים למיניהם- הוא לא יצליח לזכור את זה.

מה שכן- כדאי לכתוב בגדול על הלוח שנה שלכם בבית (אם יש לכם כזה) אצלנו זה על המקרר.

להזכיר לו כבר שבוע קודם שיש לך יום הולדת ואת תשמחי שתחגגו את זה איכשהו, וגם תשמחי לאיזה מתנה קטנה+ברכה.

אם לא אומרים-לא קורה.

ובכלל- אם לא מודעים למה התאריך היום- אין סיכוי שזוכרים יום הולדת! אפילו של האנשים הקרובים לנו ביותר!

אז אם לא תזכירי (אפילו סתם להגיד- וואי השבוע יש לי יום הולדת..איזה כיף.. ;) או -מה אתה עושה ביום ראשון? כי יש לי יום הולדת אתה בטח זוכר, והייתי שמחה שנעשה משהו- ככה גם התכנון של השבוע מסודר וקל לזכור)

אמנם זה לא יהיה הפתעה

אבל - זה יבוא ממך בלי שהיא הזכירה לך!  אני לא הייתי מצפה ליותר מזה.

כל אחד מפרט הרבה דברים שהיה רוצה

במחירים מתשנים.

ואז כל אירוע אפשר לבחור משהו מהרשימה בעלות שמתאימה לגודל האירוע.

וככה כולם מרוצים.

ובקשר לזכירת התאריך- לרשום בלוח שנה. לתזכר כמה שבועות לפני..

למה כל הנשים פה פשוט מתייאשות? לא מצפות, חוגגות לבדן וכאלה..

לא צריך אירוע מטורף אבל מגיע לכן שהבעל שלכן יזכור את היום הולדת שלכן גם אם זה רק מתנה קטנה או כל דבר שיראה על התייחסות..

תצפי ותפגעי ותראי לו שנפגעת.. תגרמי לו להבין שמבחינתך זה משהו שודרש השקעה ממנו גם אם היא מינמילית ביותר..  (ותכלס.. כמה קשה להזמין מקום במסעדה או לקפוץ לקנות תכשיט עםפ פתק החלפה..)

התגובות פה כלכך מעצבנות.. 

זה לא נעים להפגע ממישהו קרוב שבטוח לא רצה לפגוע...

אבל כן. אם פגעו בך תפגעי.. אל תדחיקי את זה או תורידי ציפיות (כי ביננו זה לא עוזר זה רק מדחיק)

וכשתפגעי תוכלי להראות לו את זה בתקווה שהוא יפנים ויעשה עם זה משהו..

אם מבחינתו את נהנת בלי אז מה הוא צריך להשקיע..

וכבר אמרו רבותינו :מי שלא משקיע שוקע"

אשתדל בכל אופן...

זה לא עוזר מה שאתה אומר... רק מגביר את החוסר תקשורת.

בני זוג לא נלחמים אחד בשני אלא מקשיבים אחד לשני ומשמחים אחד את השני..

מגיע לאישה שבעלה יתייחס אליה ביום הולדת שלה.. כמו שמגיע לו שהיא תתיחס לימים המיוחדים עבורו.. 

נכון זה קשה לגברים מסויימים אבל בזוגיות צריך להשקיע..

זה לא קורה כי אתן בורחות מזה.. עדיף להיפגע פעם פעמיים ולהראות לו את זה כדי שיבין וילמד מאשר כל פעם כביכול להנות אבל בפנים להתבאס..

יש קטע כזה שלא מצפים מגברים לשום דבר.. בכל דבר שהם לא עושים, לא זוכרים ימי הולדת, לא מנקים, וכו.. אז תמיד זה כי הם גברים וככה זה ואין הרבה מה לעשות עם  זה.. 

אבל כן. נפגעת כי הוא לא זכר/ידע ולא עשה... תראי לו את זה.. 

זה לא מניפולציה רגשית זה כנות בקשר הזוגי.. 

זה לא במטרה לחנך אלא מתוך נקודת הנחה שלבעלה יהיה אכםת אם היא תפגע וזה יפריע לו.. 

אם נפגעים צריך להראות את זה. נקודה. (לא להיפגע בכוונה זה סתם טיפשי..)

אבל אם אתה יודע שאתה הולך להיפגע מראש, למה להמשיך להיפגע?
אתה לא בא לשנות את הצד השני, אתה בא לחיות חיים זוגיים.
יש מי שלא מצליח בנושא הזה. למה? לא יודע. אבל גם לך יש צדדים שלא משנה

כמה תתאמץ לא תוכל לשנות. גם לי. לכל אחד.

אם כבר דיברו, כבר העלו את הנקודה כמה פעמים ועדין לא מצליח, מה הטעם להמשיך

להיפגע? בכוח להרוס את הזוגיות? לחפש על מה לריב?
אדם שיודע שיש מקום כלשהו נמוך שהוא צריך לעבור בו פעם בשנה- והוא לא מצליח שיתקנו את זה,

אפילו נניח שמגיע לו שיתקנו את זה, אבל זה לא קורה- ימשיך לעבור שם עם הראש זקוף ולקבל מכות בראש?

איזה מן היגיון זה? 
שיתכופף, ולא יקבל מכה.

להיפגע זו בחירה שלא חייבים לעשות.

אם כבר נפגעים צריך לדבר, אבל אם יש מה לעשות מראש בשביל לא להיפגע, למה לבחור שכן?

אבל יש דברים אחרים שיש בבעלים אחרים ובו אין... צריך לדעת לקבל את המציאות

כשבוחרים לחיות עם בן אדם מסויים את מגלה דברים שיש בו גם את הדברים שאין בו

את יכולה להתעקש למלא את כל הדברים שאין בו - מה שכמובן לא תצליחי לעולם

ואת יכולה להשלים עם המציאות הזאת ולא לדפוק את הראש בקיר

להסתכל בחצי הכוס המלאה

ויש משפט יותר יפה

אל תסתכל בחצי הכוס המלאה

פשוט קח כוס קטנה יותר ותמלא אותה

הייי אז ככה קודם כל את לא האשה הראשונה שהבעלים שלהם הם לא בדיוק "מארגני ארועים בע"מ" ויותר מזה..לא כל בעל מבין את החשיבות של היומולדת בעניי האשה ונוטה להתייחס אל היום הזה כאל יום רגיל אבל זה לא אומר שמגיע לנו (כלומר לנשים עם בעלים נחמדים מהסוג הזה...אני עדיין לא התחתנתי) שהבעל ישכח את היום אז מה שניתן לעשות זה פשוט להזכיר לו!!! . יום לפני תגידי לו שלקחת למחר יום חופש מהעבודה ושלכבוד היומולדת שלי אני רוצה שנצא לאיזה מקום ביחד ותציעי רעיונות ותגידי לו מה דעתך ותתכנני איתו זה הכל! אז זה לא יהיה יומולדת הפתעה אבל אני יכולה להבטיח לך שזה לא יהיה פחות מהנה...בהצלוחה!

נראה שהבעל לא הפנים באופן מלא את החשיבות והמשמעות של יום ההולדת אצלך. הייתי מציע את הדבר הבא: ביום ההולדת הבא שלו תנסי להתעלם לחלוטין ממנו אבל באמת לגמרי באופן מוחלט. אל תהי בבית באותו יום תצאי עם חברות או לקניות ותחזרי מאוחר הביתה כדי למנוע בכלל תקשורת איתו. אל תעני לטלפון שלו בכלל באותו יום גם לא להודעות תוכלי להמציא תירוץ של תקלה או ששכחת אותו בעבודה או שנגמר לך הסוללה. ותחשבי בעצמך על עוד דברים.

הכוונה היא שבעלך ירגיש חזק מה זה שמתעלמים מיום הולדת ואולי אז יפול לו האסימון לפעם הבאה.

נו בסדר.. יום הולדת..

ט"ו באב כיום זה חג של החנויות פרחים .. סתם מסחרה.. אין לו שום משמעות ביהדות כשאתה כבר נשוי.

אם הוא לא אמר בכלל מזל טוב זה מוגזם..

זה באמת מעליב שהוא בוחר לצאת עם חברים ולא אומר מזל טוב .. את בטוחה שהוא לא אמר לך מזל טוב? או שמהכעס את קצת מגזימה ?

תמיכי ציפיות ותשמחי שהאיש שלך אדם טוב.

אני לא מצפה לטררם ביום הולדת.. האיש שלי זוכר אם מזכירים לו שבוע לפני , 

תזכירי לו שבוע לפני גם את שביום זה וזה יש לי יום הולדת.

הוא עובד מאוד קשה ואין כזה דבר יציאות עם חברים בערב. נדיר מאוד. פחות מפעם בשנתיים. מה גרם לו לצאת עם חברים ביום הולדת שלך? זה דיי מעליב.

את צריכה להגיד לו שבוע מראש שבתאריך של היום הולדת שלך אתם יוצאים לאיזשהו בילוי שניכם ביחד ושיכתוב לו ביומן. שזה יהיה ברור . 

נראה לי שאת מאוד מתרגשת מדברים כמו יום הולדת והוא לא רואה את זה ככה ,

אז גם את אל תעשי טררם ביום הולדת שלו.

ביום הולדת שלי או בתאריך סמוך אם לא יצא באותו יום בדיוק, אנחנו יוצאים ביחד רק שנינו בלי הילדים. אבל אני לא מצפה לאיזה קרנבל או שימלאו לי את החדר בבלונים או לפרחים ותכשיטים ויעשו מיזה סיפור. כנ"ל ביום הולדת שלו. בסדר...יום הולדת... אני מפרגנת לעצמי וקונה לי איזו מתנה לכיף שלי. הוא לא יודע לקנות מתנות. מזמן , בהריון הראשון הוא כל כך שמח והלך לקנות לי מתנה ומה שקרה שהוא בחר לי מתנה כל כך לא מוצלחת ובטיפשותי אמרתי לו שאני רוצה להחליף והוא הרגיש נורא אומלל, נורא ריחמתי עליו אחר כך וכעסתי על עצמי. מאז הוא לא בוחר מתנות בעצמו אבל מאוד מפרגן לי כשאני קונה לי משהו שאני אוהבת. הוא אומר תקני לך לכבוד היום הולדת משהו שאת אוהבת וזה יהיה ממני. 

ייתכן שהוא יעדיף שתגידי מה את רוצה
שתאמרי- ביום רביעי יש לי יום הולדת. אשמח שנצא למסעדה, ונלך יחד לבחור לי תכשיט מתנה.
אשמח שתעבור בנאמן ותביא עוגת גבינה לכבוד יום ההולדת שלי.
לא כולם בנויים עם מסוגלות לדעת מה ישמח, יוזמה לתכנן, וכו'
יכול לשבת על הרבה דברים

ציינת שהוא בעל טוב, דואג ועוזר וזה ה"באג" שלו
לפעמים זה נועד כדי שנבין מי הבעל שלנו ונקבל אותו, באהבה והשלמה, כמו שהוא על אף הבאגים.
 

גם בעלי כזה..... למדתי להגיד שאני מחכה למתנה. ברחל בתך הקטנה!!

לפעמים גם מבקשת ממנו לצאת איתי לחנות לקנות. אצלי זה עובד.

הרבי מלובביטש שביום זה כוחו של אדם מתגבר אז כדאי להתפלל ולבקש עבור עצמו ועבור אחרים.

אז למה לנסות לשנות בן אדם?

זה אמנם נטייתנו הטבעית (לשנות אנשים לפי הצורך שלנו... במיוחד בני זוג)

אבל אם כ"כ הרבה שנים זה חוזר על עצמו- מה הטעם? קבלי את זה ככה וזהו.

תחפשי ותמצאי דברים אחרים שבהם הוא מצליח כן להביע את האהבה שלו אליך.. 

ושנה הבאה תזכירי לו שיש לך יום הולדת שבוע לפני ושאת מצפה למשהו נניח אשתי אמרה לי שיש לה יום הולדת אז לקחתי חופש ממילואים ויצאתי איתה לים שתיתי איתה כוס יין על המזח ואז לקחתי אותה למסעדה קניתי לה קצת שרשאות צמידים ליד לרגל  

אבל אם היא לא הייתה מזכירה לי לא הייתי עושה כלום ובכלל לא זוכר !

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב

בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט

מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

חברה קרובה מאוווד מתחתנת וקשה לי מאווד - לקראת נישואין וזוגיות

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

אני משתף בצורה קיצונית.

זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי. 

קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:

אשתי, תודה שחיכית.

היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.

זה משהו לחגוג יום הולדת 80.

לא בא ברגל...

וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.

ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?

המחשבה עלייך.

המחשבה על כך שחיכית לי.

את חיכית.

חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.

וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!

חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו

או לא להאמין.

לבחור

אם להישאר

או להיפרד

אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",

או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.

ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.

את בחרת בנו.

כל פעם מחדש.

את בחרת לחכות.

את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,

את ידעת מבפנים, שזה יגיע,

שאנחנו נעבור את זה.

וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,

שאמר לך להילחם

שאמר לך לחכות.

זמן.

כמה כמה שהוא משאב חשוב.

ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת

כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול

כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול 

כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול

כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,

שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?

ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?

ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?

ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?

ומה היה קורה אם היינו נפרדים?

בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?

אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.

על מה הייתי יכול לפספס

על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי

על המשפחה המדהימה שבנינו

על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות

ושרים לנו שירים

ומחברים לנו ברכות

וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!

אתם!

אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?

אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל

ושוב נפל

ושוב קם

ושוב 

ושוב

אנחנו מודל להערצה!

ממנו שואבים!

והאמת? אני מבין אותם.

תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!

תראי כמה אהבה יש בינינו

כמה עוצמות

כמה חוויות

כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.

כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.

ואיזה מזל שחיכית לי

ואיזה מזל שהאמנת בי

ואיזה מזל שלא וויתרת

ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר

ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך

ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,

ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -

אנחנו עדיין בדרך!

וכמה בהמשכה השמים צלולים

והשמש מאירה

והחיים מחייכים

וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה, 

במורד הגבעה,

בהמשך הדרך הזו.

ואת, שחיכית,

וידעת

והאמנת

ובחרת

ואהבת

ללא תנאים 

לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.

תודה.

את לא יודעת עד כמה תודה.

תודה שחיכית.

בעקבות בלת"ם שמיד צץ,

אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:

@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.

וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.

אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן. 

ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן ).

ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤

כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד

יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:

כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.

אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?

אתם נורמליים.

זו המציאות שלא נורמלית.

אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?

הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?

את נורמלית. אתה נורמלי.

פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?

כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?

התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?

הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?

לא מבינה את עצמך?

שואל מה נסגר איתי?!

תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!

את נורמלית. אתה נורמלי.

ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?

בעיקר חמלה.

הבנה.

לגיטימציה לאנושיות שלנו.

המון חמלה ואהבה.

לעצמי. לאשתי. לאישי.

לקחת נשימה עמוקה

ועוד אחת

להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר

ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.

ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.

ולנסות למצוא עוגנים גם כעת

ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר

לנו, ולזוגיות שלנו.

בשורות טובות ב"ה 🩵🙏

אני אישית אוהב את הבוקסרים הארוכים של פוקס (יש לי מבנה גוף רזה־בינוני בערך L)

לגזרה רחבה הרבה אוהבים רפויים

אין נוסחא מנצחת, לכל אחד נח משהו אחר,

זה פשוט לקנות אחד ולבדוק.