תפילת יום הולדת  

מילים: תרצה אתר

לחן: משה וילנסקי

אלוהים שלי אשר מאחורי הברוש, 

זה שברוח לרגע נרעד, 

אלוהים שלי, השעה שלוש, 

יום שני, שנת שבעים ואחת... 

ולי יש היום יום הולדת, 

תל אביב, השעה שלוש, 

לא בכל יום אני נולדת, 

ולא בכל יום אתה מאחורי הברוש. 

עשה שהוא יזכור, אלוהים, תן לו אות, 

אלוהי הנשים, אלוהי ההפתעות, 

אלוהי השמשות והירחים, 

אלוהי המתנות והפרחים, 

עשה שיזכור השנה, 

עשה שיביא מתנה. 

אלוהים שלי, אשר מאחורי הברוש, 

זה שברוח הרכין את ראשו, 

חמישה במאי, השעה שלוש,  יום שני...

מה אכפת לך, מה אכפת לך אם הוא יבוא?... 

הן יש לי היום יום הולדת, 

בשנה שעברה הוא שכח, 

וגם בשנה שלפני שעברה  לא זכר,

תמיד הוא מבולבל כל כך. 

עשה שהוא יזכור, אלוהים, תן לו אות, 

אלוהי הנשים, אלוהי ההפתעות, 

אלוהי השמשות והירחים, 

אלוהי המתנות והפרחים, 

עשה שיזכור השנה,  עשה שיביא מתנה. 

אלוהים שלי, אשר מאחורי הברוש, 

זה שהרכין את ראשו אל ראשי, 

אלוהים שלי, כבר אחרי שלוש, 

ואצלי זה כבר קצת אחרי שלושים... 

טוב, אז יש לי היום יום הולדת - 

טוב, אז מה אם הוא שכח, אז מה יש? 

בכל שתי דקות אישה נולדת, 

בכל שתי דקות נולד איש טיפש. 

לא צריך שום ניסים, אלוהים גדול, 

הוא פשוט שכחן, הוא שוכח הכל. 

אלוהי השמשות והירחים, 

אלוהי,  אלוהי השוכחים - 

אז מה אם חלפה עוד שנה? 

בגלל זה מוכרחים מתנה?... 

להגיד לו מה את מצפה.

לא לצפות ל"אירוע". לא יודע איך עושים את זה, אז לא עושה כלום..

תגידי  לו מפורש: מה שא ני רוצה, זה שביום הולדת תזכור, ותגיד לי מזל טוב מהלב, שאתה שמח שאני נמצאת - וגם.. תביא לי מתנה כלשהי, שארגיש שאתה שמח בי רוצה לשמח אותי. זהו.

יום נישואין, לזכור להגיד מזל טוב, מצד שנינו. ששמחים שהתחתננו.

אם הדברים בהירים, ולא "מוגזמים" - אולי יוכל לבטא את המרובה במעט. לפעמים, יתכן שמי שחושב שמצפים להרבה ואינו יודע מה עושים עם זה, לא עושה כלום, שמא זה לא יספק.

[וטו באב, לא שייך לחלוטין. זה מימים שמי שלא היה נשוי היה נפנה לשם, כדי למצוא כלה. מי שכבר התחתן, כבר לא  צריך את זה... וכיום, גם מי שלא נשוי לא. זה נשאר יום שלא אומרים בו תחנון, בגלל כמה דברים טובים שקרו בו, ושהיה בעבר יו"ט לישראל. אין כל ענין "להמציא" מעבר למה שהמשנה והגמרא אומרות על זה..]

מזל טוב לאשתי היקרה ליום הולדתה. לא לשכוח לברך אותה ולקנות לה מתנה..  אולי אם יראה זאת הרבה מראש יעשה משהו

אל תתביישי לתזכר אותו שבקרוב יש לך יומהולדת ואת רוצה לצאת/לחגוג ועוד.. ואף תשאלי אם ולמתי להזמין לכם מקומות בין אם למסעדה או כל בילוי אחר רק של שניכם. לפעמים צריך פשוט להגיש את זה עד הסוף.. 

המון מזל טוב

מבינה, מזדהה ומהמקום הזה אומרת לך בחום - צאי מזה! הוא לא בנוי לזה, גדול עליו, ככל שהוא מרגיש את הצפיות שלך יותר ככה הוא יותר מרגיש חנוק ולא יודע מה לעשות עם זה. זה פשוט לא בשבילו.

תכנני את את היומולדת שלך, תני לו הדרכה מפורטת אם את רוצה שיעשה משהו. למשל תאמרי לו - ביום X יש לי יומולדת אני רוצה ש"תפתיע" אותי עם פרחים ושוקולד ונצא למסעדה. או מה שבא לך.. 

אבל באמת שהעניין הוא הזיכרון, יש לי מחנק בגרון ובא לי לבכות רק מלחשוב שאני צריכה להזכיר לו, אני לא חשובה לו? נמאס לי מתירוצים של מבנה נפש וכו'. ולא, אני בכלל לא קוצ'י מוצ'י בדרך כלל (טו באב, יום נישואין ,חגים...) וכל השנה הוא לא נותן לי כמעט כלום אבל יומולדת?? זה ממש פוגע. השנה לא חגגתי לבעלי כמעט חוץ מעוגה כי הבנתי שהוא פשוט שונא את זה אבל אני ממש אוהבת

מארגנת לכולם.. לטוח ארוך, זה "נרשם"...)

מנסיון שלי בשנים הקודמות שלא היה כ"כ יחס, הודעתי לבעלי שלקחתי יום חופשה מהעבודה. סגרתי רכב בהשכרה והזמנתי חדר בריחה. שאלתי אותו אם יש עוד משהו ספציפי שהוא רוצה, או שרק נצא אח"כ לאכול.

הוא מבין שזה חשוב לי ומשתף פעולה.

נהיה שם מחר, ואח"כ נעדכן איך היה...

בעלי לא סוג של מתנות-לא יום נישואין, לא חגים, ובקושי יום הולדת (בד"כ הוא תופס טרמפ על משהו באזור היום הולדת, קנינו דירה? הוא קנה לי אותה ליום הולדת...טיול? כנ"ל), ואכן יוצאות לי העיניים לפעמים מאחיות וגיסות שמספרות איזה בעל חמוד יש להם-מה הוא קנה לכבוד יום הולדת עשרים ואחת וחצי. אבל תמיד אני מזכירה לעצמי שהוא כל-כך טוב בכל התחומים האחרים שאם הוא היה מושלם-הוא לא היה קיים (או לפחות לא היה מתחתן איתי).

אני בהחלט מזדהה איתך, אבל ב"ה שזה מה שיש לנו להתלונן, לפחות את יכולה לראות מהתגובות שיש עוד כמה נשים כמוך, אני מקווה שהתגובות עוזרות לך כמו שהן עזרו לי-ותודה ששאלת! בשמי ובשם עוד נשים שאין להן מסיבת יום הולדת.

גם לנשים נשואות צעירות מותר שיהיה קצת שכל וטאקט...

הגענו לדירה בהרבה מאמצים וויתורים על המון דברים במשך שנים.

לא חשבתי על כך שיתכן וזה ישמע לא הכי טוב אצל הרבה שעדיין בדרך להגיע אליה. באמת אם הייתי חושבת קצת יותר לא הייתי כותבת את זה.

ראיתי רק התייחסות מינימלית לזה, אז בחרתי להוסיף.

כמו הרבה דברים אחרים, הרבה ממי שאנחנו ואיך שאנחנו מתנהגים זה הרגלים מהבית.

יש משפחות שבקושי מציינות ימי הולדת ויש משפחות שישקיעו הרבה זמן, מאמץ, מחשבה וכסף בכל יום הולדת של אחד מבני המשפחה.

לדוגמה, אצלנו במשפחה יש התייחסות רבה לימי הולדת. אז אני יודעת מראש שאם בעלי לעתיד לא יגיע ממשפחה דומה, כנראה נצטרך לערוך תיאום ציפיות (כמו בכל נושא אחר בחיים זוגיים) ולהבין למה כל אחד מצפה ומה כל אחד מסוגל לתת. 

ובמקרה שהוא לא הגיע עם ניסיון עבר, כמו שהרבה כאן אמרו, ובצדק, מבקשים בפשטות מה רוצים.

את רוצה בלונים, פרחים ולצאת למסעדה?

אל תתמרמי לעצמך שהוא לא ניחש בעצמו מה את רוצה, תשתפי אותו ברצונות שלך. 

כל דבר חוץ מ"תפתיע אותי" הוא לגיטימי לחלוטין. (חוץ מאם התמזל מזלך והוא טוב בלהפתיע ולקלוע לטעם שלך - אבל זה נדיר.)

ולומר: "תשקיע בשבילי" בלי לומר לו בדיוק מה ואיך להשקיע זה פשוט לא הוגן.

בכל אופן בהצלחה ובשמחה.

שדבר ראשון להנמיך ציפיות בערך ל0... אם הוא מאלה שלא אוהבים לחגוג ימי הולדת ואירועים למיניהם- הוא לא יצליח לזכור את זה.

מה שכן- כדאי לכתוב בגדול על הלוח שנה שלכם בבית (אם יש לכם כזה) אצלנו זה על המקרר.

להזכיר לו כבר שבוע קודם שיש לך יום הולדת ואת תשמחי שתחגגו את זה איכשהו, וגם תשמחי לאיזה מתנה קטנה+ברכה.

אם לא אומרים-לא קורה.

ובכלל- אם לא מודעים למה התאריך היום- אין סיכוי שזוכרים יום הולדת! אפילו של האנשים הקרובים לנו ביותר!

אז אם לא תזכירי (אפילו סתם להגיד- וואי השבוע יש לי יום הולדת..איזה כיף.. ;) או -מה אתה עושה ביום ראשון? כי יש לי יום הולדת אתה בטח זוכר, והייתי שמחה שנעשה משהו- ככה גם התכנון של השבוע מסודר וקל לזכור)

אמנם זה לא יהיה הפתעה

אבל - זה יבוא ממך בלי שהיא הזכירה לך!  אני לא הייתי מצפה ליותר מזה.

כל אחד מפרט הרבה דברים שהיה רוצה

במחירים מתשנים.

ואז כל אירוע אפשר לבחור משהו מהרשימה בעלות שמתאימה לגודל האירוע.

וככה כולם מרוצים.

ובקשר לזכירת התאריך- לרשום בלוח שנה. לתזכר כמה שבועות לפני..

למה כל הנשים פה פשוט מתייאשות? לא מצפות, חוגגות לבדן וכאלה..

לא צריך אירוע מטורף אבל מגיע לכן שהבעל שלכן יזכור את היום הולדת שלכן גם אם זה רק מתנה קטנה או כל דבר שיראה על התייחסות..

תצפי ותפגעי ותראי לו שנפגעת.. תגרמי לו להבין שמבחינתך זה משהו שודרש השקעה ממנו גם אם היא מינמילית ביותר..  (ותכלס.. כמה קשה להזמין מקום במסעדה או לקפוץ לקנות תכשיט עםפ פתק החלפה..)

התגובות פה כלכך מעצבנות.. 

זה לא נעים להפגע ממישהו קרוב שבטוח לא רצה לפגוע...

אבל כן. אם פגעו בך תפגעי.. אל תדחיקי את זה או תורידי ציפיות (כי ביננו זה לא עוזר זה רק מדחיק)

וכשתפגעי תוכלי להראות לו את זה בתקווה שהוא יפנים ויעשה עם זה משהו..

אם מבחינתו את נהנת בלי אז מה הוא צריך להשקיע..

וכבר אמרו רבותינו :מי שלא משקיע שוקע"

אשתדל בכל אופן...

זה לא עוזר מה שאתה אומר... רק מגביר את החוסר תקשורת.

בני זוג לא נלחמים אחד בשני אלא מקשיבים אחד לשני ומשמחים אחד את השני..

מגיע לאישה שבעלה יתייחס אליה ביום הולדת שלה.. כמו שמגיע לו שהיא תתיחס לימים המיוחדים עבורו.. 

נכון זה קשה לגברים מסויימים אבל בזוגיות צריך להשקיע..

זה לא קורה כי אתן בורחות מזה.. עדיף להיפגע פעם פעמיים ולהראות לו את זה כדי שיבין וילמד מאשר כל פעם כביכול להנות אבל בפנים להתבאס..

יש קטע כזה שלא מצפים מגברים לשום דבר.. בכל דבר שהם לא עושים, לא זוכרים ימי הולדת, לא מנקים, וכו.. אז תמיד זה כי הם גברים וככה זה ואין הרבה מה לעשות עם  זה.. 

אבל כן. נפגעת כי הוא לא זכר/ידע ולא עשה... תראי לו את זה.. 

זה לא מניפולציה רגשית זה כנות בקשר הזוגי.. 

זה לא במטרה לחנך אלא מתוך נקודת הנחה שלבעלה יהיה אכםת אם היא תפגע וזה יפריע לו.. 

אם נפגעים צריך להראות את זה. נקודה. (לא להיפגע בכוונה זה סתם טיפשי..)

אבל אם אתה יודע שאתה הולך להיפגע מראש, למה להמשיך להיפגע?
אתה לא בא לשנות את הצד השני, אתה בא לחיות חיים זוגיים.
יש מי שלא מצליח בנושא הזה. למה? לא יודע. אבל גם לך יש צדדים שלא משנה

כמה תתאמץ לא תוכל לשנות. גם לי. לכל אחד.

אם כבר דיברו, כבר העלו את הנקודה כמה פעמים ועדין לא מצליח, מה הטעם להמשיך

להיפגע? בכוח להרוס את הזוגיות? לחפש על מה לריב?
אדם שיודע שיש מקום כלשהו נמוך שהוא צריך לעבור בו פעם בשנה- והוא לא מצליח שיתקנו את זה,

אפילו נניח שמגיע לו שיתקנו את זה, אבל זה לא קורה- ימשיך לעבור שם עם הראש זקוף ולקבל מכות בראש?

איזה מן היגיון זה? 
שיתכופף, ולא יקבל מכה.

להיפגע זו בחירה שלא חייבים לעשות.

אם כבר נפגעים צריך לדבר, אבל אם יש מה לעשות מראש בשביל לא להיפגע, למה לבחור שכן?

אבל יש דברים אחרים שיש בבעלים אחרים ובו אין... צריך לדעת לקבל את המציאות

כשבוחרים לחיות עם בן אדם מסויים את מגלה דברים שיש בו גם את הדברים שאין בו

את יכולה להתעקש למלא את כל הדברים שאין בו - מה שכמובן לא תצליחי לעולם

ואת יכולה להשלים עם המציאות הזאת ולא לדפוק את הראש בקיר

להסתכל בחצי הכוס המלאה

ויש משפט יותר יפה

אל תסתכל בחצי הכוס המלאה

פשוט קח כוס קטנה יותר ותמלא אותה

נראה שהבעל לא הפנים באופן מלא את החשיבות והמשמעות של יום ההולדת אצלך. הייתי מציע את הדבר הבא: ביום ההולדת הבא שלו תנסי להתעלם לחלוטין ממנו אבל באמת לגמרי באופן מוחלט. אל תהי בבית באותו יום תצאי עם חברות או לקניות ותחזרי מאוחר הביתה כדי למנוע בכלל תקשורת איתו. אל תעני לטלפון שלו בכלל באותו יום גם לא להודעות תוכלי להמציא תירוץ של תקלה או ששכחת אותו בעבודה או שנגמר לך הסוללה. ותחשבי בעצמך על עוד דברים.

הכוונה היא שבעלך ירגיש חזק מה זה שמתעלמים מיום הולדת ואולי אז יפול לו האסימון לפעם הבאה.

נו בסדר.. יום הולדת..

ט"ו באב כיום זה חג של החנויות פרחים .. סתם מסחרה.. אין לו שום משמעות ביהדות כשאתה כבר נשוי.

אם הוא לא אמר בכלל מזל טוב זה מוגזם..

זה באמת מעליב שהוא בוחר לצאת עם חברים ולא אומר מזל טוב .. את בטוחה שהוא לא אמר לך מזל טוב? או שמהכעס את קצת מגזימה ?

תמיכי ציפיות ותשמחי שהאיש שלך אדם טוב.

אני לא מצפה לטררם ביום הולדת.. האיש שלי זוכר אם מזכירים לו שבוע לפני , 

תזכירי לו שבוע לפני גם את שביום זה וזה יש לי יום הולדת.

הוא עובד מאוד קשה ואין כזה דבר יציאות עם חברים בערב. נדיר מאוד. פחות מפעם בשנתיים. מה גרם לו לצאת עם חברים ביום הולדת שלך? זה דיי מעליב.

את צריכה להגיד לו שבוע מראש שבתאריך של היום הולדת שלך אתם יוצאים לאיזשהו בילוי שניכם ביחד ושיכתוב לו ביומן. שזה יהיה ברור . 

נראה לי שאת מאוד מתרגשת מדברים כמו יום הולדת והוא לא רואה את זה ככה ,

אז גם את אל תעשי טררם ביום הולדת שלו.

ביום הולדת שלי או בתאריך סמוך אם לא יצא באותו יום בדיוק, אנחנו יוצאים ביחד רק שנינו בלי הילדים. אבל אני לא מצפה לאיזה קרנבל או שימלאו לי את החדר בבלונים או לפרחים ותכשיטים ויעשו מיזה סיפור. כנ"ל ביום הולדת שלו. בסדר...יום הולדת... אני מפרגנת לעצמי וקונה לי איזו מתנה לכיף שלי. הוא לא יודע לקנות מתנות. מזמן , בהריון הראשון הוא כל כך שמח והלך לקנות לי מתנה ומה שקרה שהוא בחר לי מתנה כל כך לא מוצלחת ובטיפשותי אמרתי לו שאני רוצה להחליף והוא הרגיש נורא אומלל, נורא ריחמתי עליו אחר כך וכעסתי על עצמי. מאז הוא לא בוחר מתנות בעצמו אבל מאוד מפרגן לי כשאני קונה לי משהו שאני אוהבת. הוא אומר תקני לך לכבוד היום הולדת משהו שאת אוהבת וזה יהיה ממני. 

ייתכן שהוא יעדיף שתגידי מה את רוצה
שתאמרי- ביום רביעי יש לי יום הולדת. אשמח שנצא למסעדה, ונלך יחד לבחור לי תכשיט מתנה.
אשמח שתעבור בנאמן ותביא עוגת גבינה לכבוד יום ההולדת שלי.
לא כולם בנויים עם מסוגלות לדעת מה ישמח, יוזמה לתכנן, וכו'
יכול לשבת על הרבה דברים

ציינת שהוא בעל טוב, דואג ועוזר וזה ה"באג" שלו
לפעמים זה נועד כדי שנבין מי הבעל שלנו ונקבל אותו, באהבה והשלמה, כמו שהוא על אף הבאגים.
 

גם בעלי כזה..... למדתי להגיד שאני מחכה למתנה. ברחל בתך הקטנה!!

לפעמים גם מבקשת ממנו לצאת איתי לחנות לקנות. אצלי זה עובד.

הרבי מלובביטש שביום זה כוחו של אדם מתגבר אז כדאי להתפלל ולבקש עבור עצמו ועבור אחרים.

אז למה לנסות לשנות בן אדם?

זה אמנם נטייתנו הטבעית (לשנות אנשים לפי הצורך שלנו... במיוחד בני זוג)

אבל אם כ"כ הרבה שנים זה חוזר על עצמו- מה הטעם? קבלי את זה ככה וזהו.

תחפשי ותמצאי דברים אחרים שבהם הוא מצליח כן להביע את האהבה שלו אליך.. 

ושנה הבאה תזכירי לו שיש לך יום הולדת שבוע לפני ושאת מצפה למשהו נניח אשתי אמרה לי שיש לה יום הולדת אז לקחתי חופש ממילואים ויצאתי איתה לים שתיתי איתה כוס יין על המזח ואז לקחתי אותה למסעדה קניתי לה קצת שרשאות צמידים ליד לרגל  

אבל אם היא לא הייתה מזכירה לי לא הייתי עושה כלום ובכלל לא זוכר !

ואם לא נעים לדבר איתו,

אז פשוט תתרגלי לרעש...

אז מן הסתם הוא עושה את זה לגמרי בחוסר מודעות, והוא ישמח שיאמרו לו אם מפריע.

פשוט לגשת אליו, לומר לו בחיוך שאתם נהנים לשמוע לפעמים את מה שהוא שומע, אבל לפעמים העוצמה קצת מפריעה לכם, ואוחי אם אפשר לשמוע באוזניות - זה יהיה מבורך.

קצת לא נעים ברגע הראשון, אבל הבעיה תיפתר בסוף.

וכמובן, תמשיכו לשמור איתו על יחסי שכנות חביבים ופתוחים גם אחר כך, כדי להראותלו שאין לכם בעיה איתו, אלא שמדובר רק במשהו נקודתי שרציתם לפתור.

אולי יש לו ירידה השמיעה ולכן לא שם לב שזה כ''כ חזק

😅 50/60 או יותר 80/90?

אם הוא מאד מבוגר אז לא הייתי פותחת את זה מולו גם אם הוא מאד סימפטי..

לנו יש רעש של סקסופון מהשכן..רוצה להתחלף?😜

בתחלה חשבנו שהיא שמה שירים, אבל הכל אותו קול. יש פלייליסט קבוע שכולל שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, let it go, רק תפילה אשא, הלוליה hello silence my old friend, ועוד כמה קלאסיקות מלפני 15 שנה מינימום.

בעיקר בימי שישי או בערבים. אנחנו לא יכולים לצפות את זה. אם אלו היו שירי מסיבות אולי היה לנו יותר אומץ, אבל כרגע אנחנו לגמרי מתפדחים לדבר איתה על זה.

גם מה נעשה? בזמן שהיא שרה היא בטח לא תשמע דפיקות בדלת, ובזמן אחר זה לא קשור.

מצטרפת לשאלה.

אני משערת שיש לו ירידה בשמיעה ולכן הוא לא שם לב אפילו שזה כל כך גבוה. אם זה מאד מציק שווה לדפוק להתעניין בשלומו ליצור קשר נעים ואז בעדינות לעלות מודעות שלו לעניין. אולי יש לו מכשירי שמיעה ואיתם הוא יכול לשמוע בפחות ווליום? אולי לשמוע באוזניות? אולי בשעות שיותר נוחות?

זה שיח שצריך קודם להגיע ממקום חברי ומתעניין וממקום מכבד לנסות למצוא פתרון

תודה על התזכורת החשובה. במרחב הווירטואלי לא תמיד אפשר לדעת מי עומד מאחורי הניק ומהן כוונותיו, ולכן חשוב לשמור על גבולות ולא לשתף פרטים אישיים, תמונות או מידע רגיש עם אנשים שלא מכירים באמת. אם מישהו מטריד או גורם לאי־נוחות, כדאי לתעד, לחסום ולדווח למנהלי הפורום. אפשר להיות פתוחים ולעזור לאחרים, ובו בזמן לשמור על עצמנו. 🙏

אז הוא ממש גרוע בזה.

וגם במקרים הרבה יותר מורכבים / מבלבלים / לא ברורים / שכוללים בתוכם ניסיונות יותר עדינים או הדרגתיים במסווה כזה או אחר של עזרה / רצון טוב / הבעת מצוקה / שיתוף / התייעצות / פנייה כאישה ובאמת עוד אינסוף אפשרויות. הכל מהכל ובכל דרך שהיא.

אז המעט שנוכל לעשות זה לשמור על עצמינו, לנקוט משנה זהירות מול כולם, ולהזכיר ולרענן לעצמנו את החשיבות.

הקב"ה נתן לבני האדם כ"כ הרבה כוח ויכולת וזה באמת כ"כ מצער שיש שבוחרים להשתמש בזה לרע. הלוואי שכל אדם יתחבר לטוב שבו, לחלק אלו-ה ממעל שבו, וישתמש בכל כוחותיו אך ורק לטוב.

ב"ה שנזכה כולנו להשתמש רק לטוב בפלטפורמה הזו ובכלל 🙏

ובכלל יש שלל ניקים.

יש כאלה שזה ממש שיטה אצלם - כל גולשת באשר היא לשלוח לה הודעה ולנסות את "מזלם".

וכאמור זה יכול להיות כל אחד/ת. על שלל הניקים השונים.

לפחות שיהיה מקורי

אם הוא הצליח להתחיל עם מישהי

לפעמים יש אנשים בעולם (מסתפק?) שכנראה מאחסנים את המוח שלהם בצנצנת ועובדים בלעדיו.

לק"י

אבל באמת שחשוב להיות עירניים.

ובכללי מי שפונה באישי לאשה נשואה, לגבי דברים שהיא כתבה בפורום, זה לא לעניין.

(לא מדברת על אלה שפותחים בשיחה חברית, כאילו שהם חברים... שזה ברור שזה חשוד).

הייתי נרשם פה עם ניק של אישה, מגיב קצת בפורום, מחכה להם שיבואו ומגיב להם עם פרסומת.

ומזה אפשר להסיק את היקף התופעה הנוראית והמצערת.

שהרבה מהגברים (מבין אלה שבאמת לא רוצים את הטינופת הזו, אך מתפתים בכל זאת, כלומר רובם הגדול של הדוסים, ולא רק), היו מעדיפים יותר מעורבות, שותפות ותמיכה מצד האשה שלהם עם היא מגיעה עם הרבה מאד הבנה, הכלה, אמפתיה, אמון, סבלנות, רצון אמיתי לעזור, ואהבה בלתי מעורערת.

אך בפועל הרבה מהנשים לא מסוגלות לכך או לא מעוניינות בכך. בהחלט אפשר להבין זאת, לדעתי זה חבל, אבל מה לעשות.

זה כואב, מאד. גם לאיש, גם לאשה - השאלה מה עושים אחרי שנותנים זמן לכאוב את הכאב, ומתפנים לחשוב מה הלאה?

"אש בבית עמרם", ולא לחינם אמרו שאין אפוטרופוס לעריות. זה לא אומר עלייך שום דבר, זה הדבר הראשון הכי חשוב בסיטואציה הזו.

עכשיו צריך למצוא תהליך שדרכו עובדים על פיתוח הרגלים חדשים וחיזוק האיפוק והשליטה העצמית. יש מי שזה אצלו עם אוכל, יש מי שזה אצלה עם שופינג, ויש מי שזה קורה להם בנושאים הרגישים האלה.

הכאב מובן, והכאב גם מותר. את זה בכל מקרה אין טעם להכחיש.

איך אפשר לתת כותרת לנושא כל כך עמוק, כואב ומורכב??

אי אפשר.

למעשה:

-אין דבר יותר כואב בעולם מאשר שתי השורות שכתבת. אפשר לבכות על זה שנים. זה הדבר הכי עצוב וקשה שיכול לקרא לך..

-תדעי לך שלעולם נשים לא יבינו את תפיסת העולם של גברים באמת על הנושא הזה. וגם אם יבינו לעולם לא יכילו.. אולי רק אם תלמדי פסיכולוגיה מינית...

הגבר שלך לא ממש בוגד בך. הוא אוהב אותך הכי בעולם.. הוא רק מתמודד עם גירויים שחזקים יותר מכל הרגשות שלו ועובדים רק על הביולוגיה שלו. תקראי שוב את המשפט האחרון. הכוונה היא שאת לא -לא מספיקה לו. הוא לא חושב שאת לא יפה או לא חלילה לא -לא אוהב אתך מספיק. כשגבר צופה בדברים מיניים זה הרבה פעמים מנגן לו רק על הביולוגיה, על התאווה והגוף. זה נטול כל רגש. זה מלא ומוצף תאווה, אבל לא רגש. הרגש שלו תמיד יהיה שמור רק לך. כשהוא נפל הביולוגיה שלו גברה. זה הסיפור.. (מקווה שאני מספיק ברור)

חשוב שתביני אותו! -עד כמה שאת מסוגלת... העולם פיתויים וגירויים שמציבה המדיה היום בפני גברים היא לא נתפסת בעוצמתה. ותדעי לך שאם הוא -כמו שכתבת, נופל רק פעם בהרבה זמן (בתקווה שזה אכן כך ולא בעוד מקומות) זה אומר שהוא ממש עובד על עצמו ומשתדל שזה לא יקרה וכנראה שברגע חולשה נפשית או פיזית, עייפות, הוא לא מצליח ונופל.

אני חושב שזו תעודת גיבור במובן מסויים.. אם הוא נופל רק פעם מכמה חודשים הוא גיבור! שלא תחשבי. אני כלל לא מנרמל את המעשים שלו. זה בעייתי ונוראי לחלוטין. ממש! אבל אם את עושה זום אאוט רגע; תביני, בעלך לא הכי צדיק כמו שרצית או דימיינת. יש לו יצרים והוא נופל. אבל שימי לב! הוא לא "שה תמים", ודווקא בגלל זה: עם זאת שהוא חשוף לעולם הגירויים והתאוות שמציעה המדיה, הוא משתדל וכל כך נלחם לא ליפול, ורק פעם ב.. נכשל. דעי לך שאנשים שחשופים לעולם הזה שמציעה המדיה בדרך כלל מכורים ונמצאים עמוק עמוק בלופ בתוך התוכן הזה. שוב, אני לא מצדיק אותו כלל. אבל רק חשוב שתביני שהוא בתוך מלחמה. הוא לא אוהב את המקום בו הוא נמצא.

דעי לך שזו התמודדות קשה ביותר. "ה"התמודדות של הדור שלנו!!

-אם זה ממש ממש מפריע לך, ונשמע שזה כן, תתייעצי עם רב או יועץ זוגי העוסקים בתחום. חשוב שזה יהיה מישהו עם הבנה עמוקה בנפש האדם ובעל רחבות אופקים. ולאחר מכן אני חושב שאת צריכה לפתוח את הנושא אתו. כן, עם בעלך. אבל לבוא עם מאסה פסיכית של הכלה, הבנה, קבלה. אפס שיפוטיות!!! אפס!!!

אני חושב שרק אם תיגשי איליו ככה, את תצליחי בעז"ה, ואת הולכת לתת לו את המתנה הכי גדולה שנתת לו בחיים.

תגידי לו שאת מבינה אותו ואת ההתמודדות שלו. יודעת שזה קשה. יודעת שזה לא אתה ולא קשור לכל הטוב שביניכם.. אבל את רוצה שביחד הוא ייצא מהג'ורא הזו...

-הכול בהשגחה פרטית! לא סתם את נשואה לגבר הזה, עם ההתמודדות הזו. ולא סתם גילית את זה; כנראה שיש לך שליחות מטורפת שרק את יכולה לעשות. ואת בעז"ה תעשי את זה, ובגדול!

אני לא מכיר את המכלול והמבנה, לכן אני שוב מדגיש: חייבים להתייעץ לפני עם רב וכדומה. מה שכתבתי זו דעתי הענייה. אני לא יועץ ולא רב, ולא עם ניסיון בתחום. רק אדם שחושב קצת ושעבר הרבה. כך שייתכן ואני טועה לגמרי...

אבל מה שבטוח את חייבת לשים בצד את כל החששות, הפחדים הבושה. להיות לביאה. לקחת את החיים שלך והזוגיות והבית שלך בשני הידיים, ולהגיד לעצמך ולאלוקים: "אני מנקה לך ומטהרת לך את המשכן לשכינה שבביתי". "אנא ה' עזור לי!"

מאחל לכם את כל ההצלחה שרק אפשר.

זכרי: ירידה צורך עלייה!

הייתי חוזרת מטבילה והיה נוגע פעם אחת ואז לא מתקרב אליי שבועיים. זאת אומרת שהיה השלכות למעשים שלוִ . ולא הייתי מבינה למה לא מתקרב אליי.

את באמת חייבת להתייעץ עם מישהו..

היום אפשר למצוא -ובוודאי שמגזר שלנו, רבנים כל כך אנושיים. כל כך חדי מחשבה ויחד עם זאת בעלי רגישות.. אני בטוח שאם תרצי תמצאי מישהו כזה.

את חייבת. כמה שזה יהיה לא נעים והכל...

והעיקר להיות חזקה. לקחת נשימה לפני כל צעד ולדעת שה' שם אותך בתוך הסיטואציה ויש לך את הכוחות לעמוד בזה.

את רוצה טוב, אז זה מה שיהיה בסוף.

בטוח!!!

לא לדאוג, לא לדאוג...

בשורות טובות והצלחה רבה..

מה הוא אמר לגבי זה?

ולא מבין ממה אני כל כך פגועה. ולמה לא ממשיכה הלאה ושוכחת מזה כי מבחינתו הוא השתנה ולא יעשה את זה שוב. חייבת לציין שלפני 3 חודשים נפל. הבטיח שלא יקרה שוב. ושבועיים אחרי שוב נפל. ועדיין לא מבין למה אני פגועה .

אני מנסה להבין האם כל אחת הייתה מרגישה פגועה ונבגדת או שאני דרמטית ?

ואני מתעלמת מההשלכות ושמה אותן בצד ושואלת רק לעניין עצם המעשה. שלמרות שנשוי מחפש יזום תמונות. זה מרגיש לי זלזול וחוסר כבוד אליי.

ניסה לעצור ולא הצליח, הבטיח ושוב נפל - קוראים לזה התמכרות. הדרך החוצה מצריכה עזרה מקצועית.

אם כלל החיים שלכם הם טובים, אז זה לא שהוא מחפש אישה אחרת אלא הוא מחפש את ה"סם" שלו. אם הקשר ביניכם הוא תקין מצד עצמו אז באטתה מידה הוא יכל להתחיל לעשן. זה לא בגללך וזה ממש לא שייך לחוסר כבוד כלפייך. כשאדם מכור אז זה פשוט לא בשליטתו גם אם הוא חושב שזה תועבה.

אדם שמבטיח לעצמו שלא יאכל עוד מתוקים ואז אוכל עוגייה אחרי שבועיים שלא אכל, מכור למתוק? או פשוט יש פה פיתוי שלא הצליח לעמוד בו?

בעיניי הנקודה הבעייתית פה היא שלא נוגע בה אחר כך.

כלומר אם נשים לרגע בצד את מה הוא עושה, ונתמקד במה זה משפיע עליה, שם יש עבודה וזה בעיניי הפן החשוב, הפגיעה בזוגיות.

כי עצם המעשה הוא התמודדות שלו מול עצמו. ואם פותחת השרשור הייתה אומרת שזה לא משפיע עליה בשום צורה אבל היא נגעלת או מרגישה נבגדת וכו' הייתי אומרת לה לעשות עבודה פנימית מול עצמה, לעשות הפרדה בין המעשים שלו אל היחס שלו אליה.

אבל ההשלכה המיידית היא פגיעה בזוגיות ולכן זה בעייתי.

זו שאלה מה קרה לפני שקיבל על עצמו לא לאכול יותר מתוקים. ואנחנו יודעים שמיניות היא כוח קצת אחר מתשוקה למתוק.

אבל אני מקבל את הזהירות שלך.

לא כל מי שלא מצליח לעמוד במילה שלו, הוא מכור.

במיוחד אם הוא הבטיח רק בגלל הכעס שלה בלי רצון אמיתי ויצא מנק הנחה שהיא לא תגלה.

ואפשר לבדוק אותם בשאלון די פשוט של 12 צעדים.

למשל בהתמכרות תמיד תהיה הידרדרות מדברים קלים לדברים חמורים יותר.

למשל כפייתיות, למשל שלא בהכרח יש לה קשר לסיפוק המיני בזוגיות (כלומר יכול להיות מצב שהיחסים מעולים ועדיין יש התמכרות)

שלמשל תסמיני גמילה מסוימים למי שמנסה להתנקות.

היד באמת קלה על המילה, מצד שני יש הרבה מכורים שלא מודעים לעצמם.

תרגישי בנוח עם הרגשת הנבגדות.

זה אמנם לא בגידה. ובאמת כמו שכבר כתבו זה נפוץ מאד.

אבל זה לא מצדיק או מכשיר או אומר שזה פחות פוגע ומשפעל.

מבינה אותך ממש.

וכמו אלה שהגיעו - ממליצה ממש להתייעץ. ובאמת נשמע שהוא מכור ולא מצליח להפסיק ואז כדאי לבדוק תהליכי גמילה.

בהצלחה ממש!!

עד כמה זה פוגע באשה

קודם כל זה שאת מרגישה שזה כמו בגידה עבורך, זה בסדר, ככה את רואה את הדברים ואת יודעת מה את רוצה בזוגיות שלך.

זה משהו שגילית רק עכשיו ויכול להיות שהוא לא רואה את זה בתור משהו גדול במימדים שאת רואה את זה, אז פשוט תדבררי את עצמך מולו ותגידי לו בלי לתקוף(כי הוא לא מודע לרמת התסכול והאכזבה שאת חווה כרגע), שגילית את זה לאחרונה, שזה מאוד מפריע לך, תסבירי לו גם למה זה מפריע לך ותשאלי מה גרם לו לעשות את זה?

תפתחי איתו את השיחה בצורה כזו שתיתן לו את האפשרות להגיב לך כדי שתייצרו שיח אמיתי ולא שיח עמדות, כי יכול מאוד להיות שיש בעיה יותר עמוקה שמפריעה לו(לא שזה מצדיק את המעשה) והיא זו שגרמה לו לעשות את זה. - ככה גם תעמדי על מה שמפריע לך וגם תשתמשי בזה בשביל לשפר את הזוגיות שלך.

לפני זמן מה נתן מאיר פרסם כתבה במקור ראשון על כך שהיה מכור לתכניים מיניים והיום הוא מטפל בתחום. ממליץ לפנות אליו או לכל מישהו שהוא בר סמכא בתחום.

קודם כל חיבוק.

כתבת מדהים.

אתה כותב עם המון מודעות.

היית בטיפול?

אתה יודע מה עומד מאחורי זה?

לדברר את זה, את הכאב

לשומן ופחמימות,

להימורים,

לצפייה בתכנים מיניים...

לאו דווקא מניסיון אישי או מקצועי אלא מקריאה על חוויות של אנשים אחרים...

התחושה שבזמן אמת אתה לא יכול לעצור את עצמך, ורגע אחר כך מגיע הכעס ו''למה עשיתי את זה'' והייאוש, וההבנה שלא באמת קיבלת את מה שרצית...

כתבת בעבר שגם אשתך לא יודעת. אולי כדאי לספר לה? אולי כאשר מגיע הייצר, אם תשתך תדע על כך אז היא תוכל לעזור לך לנתב את זה למקום חיובי במקום למקום שפוגע בך?

נשמע קשה.

חיבוק.

זה דיי סיוט. מה זה נותן?

ובכלל צריך הפניה למיון, לא?

הוא כתב על זה בעבר, אפשר לראות בכרטיס שלו.

ומה הבעיה לקבל הפניה למיון אם מתלוננים על כאב בטן חזק?

תקרקע את עצמך מחדש, ותמשיך קדימה.

שנים שלמות לא נעלמות רק בגלל פעם אחת. שנים של מוח לומד, שנים של חיזוק עצמי, שנים של הצלחה - זה מדהים!

של 12 צעדים, היא נחשבת עם יעילות גבוהה.

תקבלי שם גם הזדהות וגם עזרה.

להתחיל מזה שלגלוש ולצפות

זה לא דבר נורא

ובכלל ספק אם זה כזה גרוע

ואז חמלה וקבלה עצמית

כבר משפר את איכות החיים

וזה בסדר שיש סודות

לא על כל דבר שעושים

מישהו צריך לדעת

ואז להמשיך עם הבנה איזה שינוי רוצים לעשות

ולחפש דרך עם יעדים ראליים

מישהי יודעת איך אני מגיעה למשתמשת פה?

איך מתייגים?

למשל "@ סיר לחץ" אבל בלי רווח בין השטרודל לשם המשתמש שאת מקלידה, ואז בוחרת מתוך הרשימה הנפתחת.

@סיר לחץ

לאתר של מאור קפלן. מניחה תמצאי מענה, כי עוסקת גם בנושא הזה.

מאור קפלן – עמוד 2 – להאיר מיניות בריאה

לחפש איזה חלל היא באה למלא.

ומתי את נתפסת לזה. כלומר, מתי יש לך צורך לברוח.

והכי חשוב אהבה וקבלה עצמית. גם במצב הקיים.

הרבה מאד מאד גברים

והרבה נשים

גם הם בצרה הזו.

אך הידיעה הזו טובה רק אם היא מחזקת, ולא להיפך חלילה.

ממליץ לך לא להתפתות מדברי מי שמטילה ספק עד כמה זה נורא. זה בפירוש נורא. אך יש תקווה, ומנסיון אישי - החיים הרבה יותר יפים אחרי שנגמלים.

מצויין שאת רוצה עזרה.

יהי ה' בעזרך.

אל נא תשנאי את עצמך, אך בהחלט כן תשתדלי לשנוא כמה שיותר את הטינופת. השנאה הזאת היא חשובה, ונובעת מאהבה גדולה לטוב.

בהצלחה אחות יקרה.

את שופטת את עצמך מאד לחומרה.

אמא לא טוב. אישה שהוא לא רצה.

זה לא.

זה נושא כאוב ועצוב ואת בעז''ה תצאי מיזה, אבל זה לא את. את אישה טובה.

בעיני לכל התמכרות יש גמילה. אומנם זה קשה להגיד ולעשות אבל נותן תקווה שזה אפשרי.

אנשים נגמרו מסמים קשים מאד, ממצבים חמורים מאד מאד.

בטוחה שאת גם יכולה. ואם היה לך מספיק כח לכתוב פה, תוכלי לאגור עוד כח ולטפל ולהיגמל ולסיים.

מאחלת לך טוב בעז''ה ♥️

קודם כל חיבוק ענק ענק.

ההתמודדות קשה מאוד ולא פשוטה

היא שקופה כי את מסתירה- אבל היא שם.

וכשאת מסתירה משהו- הקושי הוא גם על ההתמודדות וגם על ההסתרה, מנסיון...(רצית הזדהות 😉)

אני לא מחלקת ציונים כמה זה נורא וכמה לא. זה גם לא משנה

את עושה את מישהי אחרת עושה ב'.

זה לא בית משפט.

זה מספיק שזה משהו שלילי ואת מרגישה את ההשלכות ורוצה להיגמל.

כמה דברים

1. הכותרת. תחזקי את עצמך. תמצאי נקודות אור ויש המון. זה דבר אחד שלילי, משמעותי אבל אחד. אני בטוחה שיש המון, ועצם הרצון שלך מוכיח את זה. ממש תרשמי רשימה מפורטת של דברים שאובים בך.

2.חמלה. גם שעושים דבר שהוא נורא מותר לחנות ולחבק ולהכיל את עצמנו. הלקאה עצמית לא מקדמת אלא רק מובילה למעגל קסמים שבסופו נופלים שוב.

3.לזהות דפוס- את שמה לב אם הנפילה קוראים בזמן מסויים? לחץ, חרדה? או חשק מיני לא מסופק? את רוצה את מה ששם טכנית או מה שזה מספק לך?

לכל מה שתעשי פה יש התקדמות בנתיב שונה.

אם זה לחץ וחרדה- לטפל במקור.

אם זה חשק מיני טכני אמיתית רוב הבעלים רק מחכים שהאשה תרצה לשדרג את החיים הסודיים באספקט הזה, לאפשר בעדינות וחכמה להביא לידי כך.

חשוב לי לומר שאם אכן מתגלה דפוס התמכרותי שהוא התמכרות ממש, כדאי לחשוב על עזרה מקצועית.

דבר נוסף שחשוב לי לומר- זה לא צובע את כולך. למה את פוסלת את כולם- זו לא האשה שבעלי רצה זו לא האמא שמגיעה לילדים שלי. אם את נופלת בזה, אז את גם לא מקשיבה להם, מגדלת, מאכילה, מכבסת וכו'? את חברת יכולות הכישורים של אמא כי נפלת? זו עצת היצר הרע שרוצה לדרדר אותנו לתהום נצחית ולא מאפשר לנו לקום ולהמשיך. וזה בטוח לא נכון, טכנית.

העולם שלנו לא שחור ולבן. הטוב והרע משמשים בערבוביא.

ברכת ה' עלייך ומליון חיבוקים!

הוא צריך לדייק את עצמו באופן כללי מול אנשים ולהציב גבולות. ספויילר: לא תמיד זה יהיה נחמד לך.

שכן יעזור הכוונה של איש מקצוע. להרגיש שיש גב של איש מקצוע מול מניפולציות וסחיטות רגשיות חוזרות ונשנות, אל מול הצרכים הזוגיים והמשפחתיים שלנו.

פשוט, הוא לבד. לא מצב שבו הוא מנהל קונפליקט לחץ משני כיוונים.

אם תגיעו להסכמה ביניכם. תוכלו להציב את הגבול. ומותר עד ניתוק מוחלט.

על יעל זק''ש, מנהלת הפורום @נגמרו לי השמות

ממש לא מובן מאליו, משמח ומחמם את הלב, תודה רבה 🙏

אולי כדאי לבדוק גם את כרמי צור, נגוהות, מעלה מכמש ויישובים באזור בנימין. שווה לברר בכל מקום על חיי הקהילה, האופי התורני ורמת הביטחון בפועל. מאחלת לכם למצוא מקום שתרגישו בו באמת בבית ❤️

מכיר כמה מהם

ואני בטוח שיש רמות שונות של דוסיות וכיפיות

יש התיישבות צעירה, זה יותר סגנון צעיר ואחיד, קראוונים הרבה פעמים...

ויש יישובים 'ותיקים' יותר...

זה בא על חשבון נוחות וקרבה לערים, באיזורים 'מסוכנים' אם זה משהו שמטריד אתכם...

ממליצה לבדוק גם את כרמי צור וגוש עציון, יש שם יישובים עם קהילה תורנית ואווירה משפחתית ❤️

זהו יישוב "תורני פתוח" - חם ומשפחתי, עם גבעה סמוכה ובה 14 משפחות של חלוצים.

גיאוגרפית הוא "חור במרכז הארץ" - 40 דקות מירושלים, אריאל, פתח תקווה ולוד. 30 דקות ממודיעין. 15 דקות מעפרה.

המצב הבטחוני די רגוע בשלוש השנים האחרונות מאז פרוץ המלחמה. אין הרבה אירועים באזור. [מה שקרה בעין רייא, ליד נווה צוף, בערב יום הכיפורים הוא היוצא מן הכלל המעיד על הכלל, והמטיילים חזרו למעיינות בהמוניהם].

מוזמנים להתייעץ בפרטי. אני כמעט לא כאן.

אם ככה כל הישובים ביו"ש נחשבים בסדר.