אני לא גושניק או משהו כזה, אבל פעם חבר הסביר לי מה זה, ואיך זה פולמוס על חוסר הבנה. יכול להיות שהוא צודק ואולי לא. שווה לברר

האם הצגת החטאים בתנ"ך (למשל, אצל שמשון, דוד וכו') מעידה כי גיבורי התנ"ך* הם בעלי חולשות אנושיות כשלנו. כשההתמודדויות שלהם שוות לשלנו, ממילא אנחנו יכולים לדון במאורעות כמו על אירועים ואנשים בדורנו, וזה גובה העיניים. יש הנאחזים בשיטת חלק מפירושיו של הרש"ר הירש. זה פתח לסגנונות פירוש חדשים, שחלק מהם באים להנגיש את לימוד התנ"ך לציבור היותר רחב. הגישה הזו מזוהה יותר בחוגים של ישיבת הגוש הקדושה.

הגישה השוללת דוחה את האפשרות הזו, ואומרת שגם אחרי החטא המתוארים בתנ"ך, הפער הרוחני בינם לבינינו נשאר עצום, מה גם שהכתוב מעיד עליהם שרבים מהם שהיו בעלי רוח הקודש ונביאים. גם מהבחינה החברתית הפשוטה, לא דומים דורות שיש בהם משכן/ מקדש, סנהדרין ונביאים לדורנו. לפיכך, השאיפה להנגיש את התנ"ך היא חיובית, אבל שיטת הפרשנות היא שלילית כיוון שיש בכך סילוף של התכנים וההקשרים, ובטווח הארוך הדבר גם ימאיס את התנ"ך על הציבור, ויש כאן החמרה של הבעיה ולא תיקון שלה. ומהרש"ר הירש אי אפשר ללמוד, כיוון שהוא כתב ליהודים גרמניים שהיו על סף התבוללות וגם בזה אין לדמות. הגישה הזו מזוהה יותר בחוגים של ישיבת הר המור הקדושה.

*לא אוהב את התיאור הזה, אבל לצורך העניין.

השאלה היא לא על חטאים. השאלה היא על שפיטה ועל מקומו של האדם ביחס לתורה(מה שמכונה, האם

מביאים את התורה לחיים או את החיים לתורה). כלומר- האם הלומד נמצא במקום שיפוטי כלפי התנ"ך(והאם
בכלל יש מקום להיות שיפוטי כלפי התנ"ך\המצוות\חז"ל) או שהלומד נמצא במקום שבו הוא שופט את עצמו על

פי התורה. 
כשאדם לומד על דוד המלך הוא חוקר את הדמות הזו ושופט אותה ונותן לה ציון מוסרי, או שהוא לומד על עצמו,

מה תפקיד האדם בעולם והוא בוחן את עצמו ונותן לעצמו קריאת כיוון.

ליחס הזה יש השפעה עמוקה על הדרך שבה תופסים הלכה ועל הדרך שבה רואים את היחס בין תורה לחברה

ותרבות. זה נק' משמעותיות מאוד.

הגישה לא מגיעה מפירושים של הרש"ר הירש, והתירוץ הוא לא שהרש"ר הירש כתב ליהודים על סף התבוללות.

יש "אסמכתא" ברש"ר הירש שבה הוא מעביר "ביקורת" על פי המדרש ואומר שבגלל שיצחק לא חינך נכון את
עשיו אז עשיו יצא רשע. מכאן אומרים מצדדי תנ"ך בגובה העיניים- הנה, הרש"ר הירש מעביר ביקורת. הצד השני

טוען שהרש"ר הירש לא הביא ביקורת על יצחק אבינו, אלא ביקש לחנך את הקורא להבין את הצורך בלחנך נער על פי דרכו.

אבל זה רק דיון צדדי לנושא.

1. זה מאוד עקרוני, אבל לא קריטי.

2. שיציע. נורא מחמיא לדעת וכו' וכו', אבל מה אני עושה עם האינפורמציה הזאת?

3. אמת, נכון הדבר.

4. אף זאת אין להכחיש.

5. אמן ואמן.

2.  מעדיף שיציע -  בואו נעבור לשלב הרציני וזהו

3.  בשניה.. כן, עדיף

4. ברור

5. אמןןןןןןןןןןןןן

תלוי כמה הם באמת מאמינים בגישה שלהם.

מי שממש רואה בתנ"ך בגובה העיניים חשיבות לא יכול לסבול את הצורה שבה ה"שמרנים" רואים את התנ"ך,

כי זה למעשה פוגע בהבנת התנ"ך והנחלת האמונה לדעתו.

וכן להפך.

האם אפשר לגשר- תמיד אפשר. השאלה מה המחיר... 

אמרתי שהם תופסים אחרת את היחס לקדושה ותורה.

הכרותך האישית לא רלוונטית, שכן לא אני ולא אתה נותנים ציונים,

ואני בטוח שהרבה רבנים שמצדדים בתנ"ך בגובה העיניים הם אנשים צדיקים ות"ח,

שאם האישה שלהם הייתה רואה בלימוד הזה משהו פסול זה היה מפריע לבית להתנהל,

ולכן עניתי על "איפה זה מפריע".

או במילים אחרות, אע"פ שאין מניעה לבוגרת לינדנבאום להתחתן עם אברך בהר המור,

יהיה קושי משמעותי מאוד לצדדים שככל הנראה ימנע מהם להתחתן, אע"פ ששניהם צדיקים

הרבה פעמים אנשים מלאים דמיונות ומחליטים בלי להבין את מה הם רוצים ומה הם באמת מרגישים

1.אם יש שאלה אז אין שאלה-מי שזה קריטי לו פשוט לא יסתדר עם זה.. חשוב לציין שאין חפיפה אדוקה בין סגנון חיים מסוים ללימוד בגובה העיניים, לפעמים כשמבררים באמת הנקודות הן בכלל אחרות..

2.לא משנה.

3. סקרנות, לא יותר מזה.

4.הבדל גדול, פאסיביות ואקטיביות..

5.אמן!

היה בה משהו ..משהו מרתק משהו אחר משהו ממש 

ממש טיפשי!

אני לא מבין למה צריך לשרבב איחול בתור שאלה!

1. לא יודע עד כמה זה קיצוני, אבל נראה לי מאוד מהותי. זה הבדל גדול בגישה לגדולי ישראל. בערך כמו ליטאי/ת וחסיד/ה (אם יורשה לי להשוות).

2. הייתי מעדיף לשמוע שהיא מביעה בי עניין.

3. לכל הפחות רצון לבדוק בעוד פגישה, אבל גם אם אין, לא חותך ישר.

4. הבדל עצום.

5. אמן וכן למרת

בס"ד

1. תלוי. אם זה מתבטא בעוד דברים בחיים [כמו בתפיסת עולם כללית או דרך חיים כי לרוב מי שמאמין בתנך בגובה העיניים מאמין גם בעוד דברים] אז זה יכול להיות קריטי. מלבד זאת, אם היא סבורה שזה ממש כפירה אז אני תוהה למה שתרצה לצאת עם אדם שמאמין בכפירה כזאת [למען הסר ספק, אני לא חושבת שזאת כפירה ואף לומדת בשיטה הזאת].

3. לא ממש. מצפה רק לרצון מינימלי של להמשיך להכיר אותו.

4. בוודאי שיש הבדל. הראשון זה דגים מתים ששוחים עם הזרם והשני זה דגים חיים שזורמים עם  הזרם

סתם.

הראשון בעיניי הוא גם לגיטימי, השאלה לאלו אנשים. אנשים שמטבעם הם לא רגשניים במיוחד והם נורא שכליים אז זה הגיוני להמשיך בגלל זה אא"כ יש משהו שמציק להם והם לא יודעים להגדיר אותו.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳